סיכום 2013: קרנות האג"ח עם התשואה הטובה ביותר - צפו ב'טבלת המנצחות'
שנת 2013 שמסתיימת היום הייתה שנה מצויינת לשוק המניות וגם לשוק האג"ח - בדגש על הקונצרני. בסקירה זו מביא Bizportal את סיכום תוצאות קרנות הנאמנות בחלק הסולידי של התיק - החלק האג"חי. בזמן שהריבית נעה סביב 1%, מי הן הקרנות שהצליחו לרשום תשואות יפות? הנה הטבלאות.
בחלק א' - סקרנו את
קרנות אג"ח כללי
ראשית נציין כי מדד האגח הכללי בת"א רשם ב-2013 תשואה של 5.4%. בקטגוריה זו יש לא פחות מ-264 קרנות בת"א. אחרי סינון של מינימום היקף נכסים של 200 מיליון שקלים, נשאר עם 62 קרנות, כאשר חלקן הגדול הכה את המדד (46 מתוך ה-62) - בעיקר בשל האפשרות לשלב בקרן השקעות מסוכנות יותר. בקטגוריה זו כלולות הקרנות שלפחות 50% מהשווי הנקי שלהן חשוף לאג"ח מכל סוג.
את 3 המקומות הראשונים בקטגורייה של קרנות אג"ח כללי לפי סינון של מינימום 200 מיליון שקלים היקף נכסים תופסות קרנות של איביאי. הראשונה היא
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- שוק העבודה האמריקאי ממשיך להיות יציב - הסיכוי להפחתת ריבית יורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקטגוריה זו של אג"ח כללי יש גם מספר קרנות ענקיות. 7 קרנות בקטגוריה מנהלות למעלה ממיליארד שקלים כ"א כאשר אלטשולר שחם 90-10 מנהלת סכום אדיר של 2.39 מיליארד שקלים. בין אותן קרנות ענקיות,
קרנות אג"ח ממשלתי
האפיק הממשלתי כללי רשם תשואה של 3.9%. באפיק זה יש 85 קרנות רשומות. ביצענו סינון של מינימום 100 מיליון שקלים היקף נכסים בקרן, וקיבלנו 45 קרנות.
במקום הראשון - קרן
קרנות כספית
הקרנות הכספיות הינן אפיק פופולרי מאוד עבור הציבור ומשמשות כסוג של עו"ש עם ניסיון לשמור על ערך הכסף ככל שניתן. 'אקסלנס כספית שקלית', 'הראל פיא פק"מ כספית' ו-'מיטב פק"מ ג'מבו כספית' חולקות את המקומות הראשונים עם תשואה שנתית של 1.44%. מדובר בהפסד ריאלי בהתחשב באינפלציה שעמדה ב-12 החודשים האחרונים על 1.9%. ועדיין, עבור המשקיע האולטרה סולידי - זו לא בחירה רעה.
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף...
תעשיית קרנות הנאמנות בישראל - 230.6 מיליארד שקל
תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת 230.6 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-169.5 מיליארד שקל והקרנות הכספיות מנהלות 61 מיליארד שקל.
יותר מרבע מכלל הנכסים נמצא ב'קרנות כספיות'. את המקום השני תופסת הקטגוריה 'אג"ח כללי', לאחר מכן יש את אג"ח מדינה (בארץ), אג"ח קונצרני ואג"ח שקליות. הקרנות שמשקיעות במניות בחו"ל הן בהיקף קטן יחסית לתעשייה.
מנהלי קרנות הנאמנות הגדולים בשוק הם: מיטב-דש, פסגות, הראל-פיא, מגדל, אקסלנס ואלטשולר-שחם. למידע נוסף -
- 8.יום אחרון לקיזוז מס 31/12/2013 14:27הגב לתגובה זושל דוראה,אולימפיה,טאו,חבס,אפריל,לידקום,מלרג,קמור,גמול ואחרות. פרטים במייל: [email protected]
- 7.האם איביאי מפרסמים גדולים באתר של ביזפורטל? (ל"ת)מעטפי 31/12/2013 11:24הגב לתגובה זו
- 6.חמודי 31/12/2013 11:22הגב לתגובה זואיך יכול ליהיות שמשווים קרנות ללא מניות עם קרנות 30% מניות?
- 5.מקפיד על דיוק 31/12/2013 11:09הגב לתגובה זולא ברורה לי ההשוואה. באג"ח כללי מתוך עשרת הקרנות האמיתיות המובילות בתשואות השנה רק אחת מופיעה כאן בתור הראשונה כשבפועל יש 8 טובות ממנה. החתך של 200 מיליון נראה שרירותי ועושה רושם שהיה נסיון לכלול רק גופים גדולים אחרת מדוע באג"ח ממשלתי בחרתם ב- 100 מיליון ש"ח מינימום בקרן שנבחנה ובאג"ח כללי המינימום עמד על 200 מיליון? בקיצור חבל הרצון טוב אבל הביצוע חובבני ואינו מספק את התמונה הנכונה.
- 4.יפה 31/12/2013 10:51הגב לתגובה זוונות.
- 3.כרמים אג"ח חברות 17% תשואה שנתית (ל"ת)eyal-abrahamov 31/12/2013 10:44הגב לתגובה זו
- 2.עוף החול 31/12/2013 10:17הגב לתגובה זועסקה אחת של 8 מיליון. משהו קורה באגח כו
- 1.עדו 31/12/2013 10:16הגב לתגובה זובשוק האג"ח הקונצרני התפתחה בועה כל מי שהיה מושקע הרוויח יפה אבל מה צופן העתיד כשעתון כלכלי ? מספר על תשואות העבר אבל שוכח לציין מה התשואה הגלומה באג"ח שמחזיקות הקרנות ומה הסיכון אז מה שווה הכתבה ? מי שלקח סיכון בשנה הקודמת הרוויח ? מי שיקח השנה עשוי להיות המפסיד הגדול !

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- קרנות גידור: ההייפ שהיה כמעט נעלם
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
