מיכל אלשיך
צילום: יחצ

צפי לדוח פושר ל-IFF ברבעון השלישי

לקראת פרסום דו"ח הרבעון השלישי הלילה, המניה ממשיכה לקבל מדיסקונט ברוקראז' המלצת תשואת שוק; הסיבה: שקלול בין החששות הקיימים מחד, לפערי תמחור גבוהים ביחס למתחרות מאידך
מיכל אלשיך |

לפני כחודשיים, ולאחר ירידה של כמעט 30% במחיר המניה בשוק, העלנו המלצה למניית איי.אפ.אפ מתשואת חסר לתשואת שוק במחיר יעד של כ-112 דולר למניה. מאז המניה נעה בטווח שבין 109 ל-126 דולר וכיום עומדת על כ-122 דולר. בחודשיים האחרונים לא התקבלו ידיעות חדשות מהותיות המשפיעות על התמחור (פרט לידיעות בגין פרוטרום). לאור כך, וכן כתוצאה משקלול בין החששות הקיימים מחד, לצד פערי תמחור גבוהים ביחס למתחרות מאידך, אנו ממשיכים להמליץ על IFF בתשואת שוק, ובמחיר יעד זהה (112 דולר). התמחור שלנו מתבסס על תחזיות מעט נמוכות ביחס לתחזיות החברה.

צפי לדו"ח פושר

החברה תפרסם היום לאחר הסגירה בארה"ב את תוצאותיה לרבעון. כאשר הצפי הוא לדוח פושר שיכלול צמיחה נמוכה בטעמים ובפרוטרום לצד המשך שיפור בריחות והצלחה במיצוי הסינרגיות.

נזכיר כי, הרבעון השני היה חלש בשל צמיחה נמוכה של כ-1% בלבד (בנטרול מטבע) שנבעה ממגזרי הטעמים ופרוטרום, בעוד במגזר הריחות ניכר שיפור. ברבעון השלישי אנו מצפים למגמות דומות, משמע - המשך אתגר בטעמים על רקע חולשה מול הלקוחות הגלובליים ומנגד שיפור בריחות (אם כי מתון ביחס לרבעון השני) בשל המשך עלייה במחירים וגלגול עלויות חומרי הגלם. בפרוטרום אנו מצפים כי הצמיחה תמשיך להיות מאוד נמוכה, אך מנגד כי הרווחיות תשתפר בעיקר בשל המשך מיצוי הסינרגיות מהמיזוג (בקצב של 40 מיליון דולר לשנה).

 

מקור: דיסקונט ברוקראז'

מיקוד צפוי בעיקר בתחזית

לאחר ההורדה ברבעון הקודם צופים בחברה יציבות בתחילת 2019 התחזית כללה צפי לצמיחה במכירות בנטרול מטבעות של כ-5%-7% ושל כ-10% לפחות ברווח למניה. ברבעון הראשון עודכנה תחזית הרווח למניה ל-8%-11%. ברבעון השני עודכנה התחזית כלפי מטה עם צפי לצמיחה במכירות ב-2020 של כ-3%-5% (במקום  5%-7%) וצפי לרווח למניה של כ-6.15-6.35 (במקום 6.3-6.5), המגלם צמיחה של כ-6%-9%.

אמנם מדובר בשינויים קלים בלבד, אך העובדה שאלו בוצעו, ובכיוון מטה, לא הייתה חיובית. הסיבה להורדה לפי הדוח הינה בעיקר הקצאה שונה של עלות הרכישה לנכסים הבלתי מוחשיים, מה שגורר שינויים בפחת ובמיסוי. עם זאת, סיבה זו היא להערכתנו חלקית ובנוסף מעלה שאלות מדוע עדיין קיימים שינויים, זמן רב לאחר הקלוזינג באוקטובר 2018.

התחזית ל-2020 ו-2021 הכוללת צפי צמיחה במכירות של כ-5%-7% בנטרול מטבע וכ-10% לפחות ברווח למניה הותרה על כנה ברבעון הקודם, והיא זו הצפויה לרכז עניין ברבעון זה.

 

המשקיעים יצפו למידע גם בנוגע לתקרית הרגולטורית של פרוטרום

נזכיר כי לאחרונה נמצא חשד שעובדים של פרוטרום ברוסיה ואוקראינה שילמו שוחד בלתי חוקי לפקידי מכס ולמשווקים. לטענת IFF התשלומים לא גולו לה וההשפעה על התוצאות נמוכה מכ-1% מהמכירות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לאחרונה פרסמה החברה גם כי השלימה בדיקה בנושא וכי העלויות הנגזרות, כולל עלויות הבדיקה אינן מהותיות ועד כה לא נמצא קשר לארה"ב (כלומר לא חל שינוי בהערכת החברה). עם זאת, העובדה ש-IFF גילתה ופרסמה פרטים אלו זמן רב מאז סיום המיזוג, מעלה שאלות האם בדיקת הנאותות בוצעה באופן מלא והאם צפויות עוד הפתעות שליליות שיגררו תביעות נוספות.

הכותבת הינה רו"ח מיכל אלשיך, מנהלת יחידת המחקר בדיסקונט ברוקראז'

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.