קוד הבניה החדש כנראה יעלה את עלויות הבניה, מי לדעתכם ישלם?

18 שנה אחרי אסון ורסאי נקבע קוד בניה חדש, בכירי הוועדה שהוקמה לצורך כך טוענים שהקוד לא ייקר את הדירה. האמנם?
אורן גזית | (2)

כל מי שעוסק בענף הבנייה לא יכול היה לפספס את הכותרות והידיעות בדבר "קוד הבניה" החדש שיצא "רק" 18 שנה אחרי אסון ורסאי ומטרתו היא להסדיר סף מינימלי חדש להבטחת איכות ובטיחות הבנייה שיחליפו את תקנות התכנון והבנייה הקיימות היום.

"קוד הבנייה" הוא בעצם  מערכת הוראות, שכוללת את הרף המינימלי הנחוץ על מנת להבטיח את האיכות והבטיחות לתכנון ולביצוע של מבנים. קוד זה יחליף את תקנות התכנון והבנייה שקיימות היום, ויחייב כמו כל שאר התקנות.

הרקע ליצירת הקוד ושינויי התקנות מצוי באסון ורסאי בשנת 2001. כזכור, רצפת אולם השמחות קרסה והביאה למותם של 23 בני אדם. המקרה טלטל את מדינת ישראל והביא להקמת ועדת זיילר אשר בחנה, בין היתר, את מצב תקנות הבנייה בישראל. מבדיקתה עלה כי בתקנות הבנייה ישנן סתירות, כפילויות, יתרים, חוסרים וטעויות בכ-518 מהתקנות.

מה חדש?

בקוד החדש מספר תקנות בטיחות חדשות כמו למשל שעל קבלנים לפזר נקודות עיגון על גגות בניינים חדשים. התקנה הזאת היא רק אחת ממאות שינויים שיופיעו בתקנות הבנייה בישראל, בשלל תחומים מאקוסטיקה ועד איטום, שכאמור, יחליפו מעל 500 תקנות ישנות ולעיתים סותרות. חלק מהתקנות החדשות אושרו לאחרונה על ידי שר האוצר משה כחלון והן ייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים, ואילו אחרות צפויות להיכנס לתוקף במהלך השנה הקרובה.

אז בהחלט שאפו לעוסקים במלאכה שהורידו את אותן מאות תקנות מיושנות וזה בהחלט משמח לשמוע את בכירי הוועדה אומרים שהקוד לא ייקר את הדירה. אין ספק שהמצב היום בתחום הבניה הישראלי הוא רע מאוד. מרמת בטיחות העובדים, דרך המחסור העצום בידיים עובדות ואיכותיות, כמות העובדים המצומצמת וכלה בבודקים ובבוחנים מקצועיים שאמורים לפקח על הנעשה באתרי הבנייה.

אולם, הרשו לי לצנן מעט את ההתלהבות. בסופו של דבר המדינה עשתה מה שהיא עושה תמיד, היא הוסיפה ועדכנה תקנות חדשות שכעת כל הקבלנים והעוסקים במלאכה יצטרכו לעמוד בהן.   

הקבלנים שוכרים מנוף ומחכים לבודק שאולי יגיע ואולי לא

אולם, האם המדינה הוסיפה בודקים חדשים לענף? למשל, האם ידעתם שטרם הפעלת מנוף יש צורך באישור של בודק ממשרד העבודה? או שמא נישאר במצב הנוכחי בו הקבלנים שוכרים מנוף ומחכים לבודק שאולי יגיע או לא יגיע היום? האם במקביל לקוד נוספו בודקי בטיחות חדשים? זאת כדי לבחון האם הקבלנים והעובדים בשטח מיישמים את התקנות החדשות? האם מישהו יבוא לפקח שהקוד החדש מיושם בשטח? או שנשאר עם אותה כמות בודקים? במילים אחרות, האם המדינה מתכוונת גם לאכוף את תקנות הקוד החדש או, שכרגיל, תקנות לחוד ובדיקתן לחוד? כי אם היא לא תאכוף את התקנות החדשות, כפי שלא אכפה את הקודמות, לא יקרה דבר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

משפט אמריקאי יפה אומר שהפה שלך והכסף שלך צריכים להיות שווים, כלומר אם אתה חושב משהו, שים עליו את הכסף שלך, כך תוכיח שאתה מאמין בזה. לא חוכמה לעשות קוד חדש, לתקן ולעדכן תקנות אם לא משנים את המצב בשטח. בעיני,  אם המדינה לא תזרים כספים להוספת תקנים ולאכיפה מיטיבית יותר של הענף שום דבר לא ישתנה.

המחירים שוב יעלו. מי לדעתכם ישלם?

גם אם כן והקבלנים יחלו להקפיד יותר על חיי העובדים ויוסיפו את כל אביזרי הבטיחות שהם צריכים, מי יספוג את תוספת העלות לבנייה? לדעתי, היא תגולגל על הצרכן הסופי. אין זה סוד שמצב הדיור הבעייתי, שהחל כבר לפני מספר שנים, פגע אנושות בקבלנים ובקבלני הביצוע. רבות מהחברות פשטו את הרגל. לאף אחת  מהן אין כסף מיותר ולכן אני מאמין שכן נראה עלייה במחירים מפני שמישהו יצטרך לממן את כל תקנות הבטיחות החדשות ולדעתי? אלה לא יהיו חברות הבניה.  

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ההשקעה היעילה ביותר בכל תחום היא בשיפור הבטיחות (ל"ת)
    ירון 08/09/2019 10:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 05/09/2019 23:45
    הגב לתגובה זו
    פשוט תגרום להצעות המחיר על הקרקע לרדת, בשיעור זהה להתייקרות הבניה. ההוצאות הכוללות בפרויקט ישארו זהות להיום, וגם המחיר לצרכן
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: