מה יותר חשוב לעסק, שימור לקוחות או שימור עובדים?
תחושת השייכות של העובדים למקום העבודה חשובה מאין כמוה ומחקרים רבים בתחום מדברים על הצלחות וכישלונות של חברות בהיבטי תגמול או אי תגמול עובדים. חברות אשר אינן מתגמלות עובדים מגיעות למצב של תחלופה גדולה של עובדים ופועל יוצא מכך שחלק ניכר מזמן העבודה של העובדים הוותיקים מופנה ללימוד וחניכה של העובדים החדשים.
כמובן שככל שהתחלופה מהירה יותר כך גם ביחס ישיר גדלות שעות העבודה ה"מבוזבזות" לצורך חניכה ולימוד של העובדים החדשים. משמעות הדבר הפסד כספי ניכר של החברה מניצול לא נכון של המשאב האנושי. חברות הטכנולוגיה הטיבו להבין זאת כבר לפני כשלושה עשורים וחלק מאומנות גיוס העובדים ושמירה על נאמנותם לחברה היא גם תחת נקודת המבט של תנאי וסביבת העבודה של העובד וכמובן מערך האופציות.
חלקו את האופציות לעובדים במקום למנהלים
אם בעבר נהוג היה לפתות מנהלים בכירים בתנאים מועדפים ובחלוקת אופציות, כיום הבינו שהמשאב החשוב ביותר כלכלית לחברה הוא כלל כוח האדם ועל מנת לשמרו מעבר לסביבת עבודה תומכת היא לשתף אותו במסלול האופציות של החברה.
מרגע שעובד מקבל אופציות בחברה גדלה תחושת השייכות שלו ובמקביל שאיפתו להעצים את הערך הכלכלי של האופציות שקיבל על מנת שביום מימושם יעלה ערכם הכלכלי, בעצם חלוקת האופציות רתמנו את העובדים להעלאת פריון העבודה הן מהפן הרגשי, והן מהפן הכלכלי. תחלופת העובדים קטנה והעלתה ביחס ישיר את תפוקת העובדים בשני אופנים כאמור, פחות בזבוזי זמן בלימוד או בחניכת עובדים חדשים והן ההבנה שככל שהחברה תצליח יותר כך ביחס ישיר הם יתוגמלו כלכלית מעצם עליית ערך המניה של החברה.
- אסרטרגיית קאברד קול ליצירת תשואה דו ספרתית בסיכון נמוך יחסית
- לייצר הכנסה שוטפת מאחזקת מניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האופציות בחברות הסטארט-אפ - האם זו באמת הטבה?
אליה וקוץ בה, בחברות הסטארט אפ נהוג לפתות עובדים מכיוון שטרם גויס כסף לחברה בתמריצים נוספים בצורת אותם אופציות, אולם לא סוד הדבר שתשעים וחמישה אחוז מהחברות הנ"ל לא יגיעו לאקזיט המיוחל, ולכן האופציות שהעובדים קיבלו ירדו לטמיון.
בהתעלם מהיבטי המיסוי בעת חלוקת האופציות או בעת מימושם (סעיפים 102 ו 103 לפקודת מס הכנסה), אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות שוק שניוני אשר בו משקיעים רוכשים אופציות ומניות מהעובדים כחלק ממסגרת ההשקעה בחברה וכתוצאה מכך מרכיב הסיכון של העובד פוחת והעובד פוגש את הכסף מהר יותר ובהסתברות גבוהה יותר.
אנו למדים שחלוקת האופציות תורמת לעובדים ולחברה, הן במישור הכלכלי, העובד נהנה מתוספת הכנסה עתידית והמעביד מעליה בפריון נאמנות של העובדים והן במישור החברתי.
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג...
מה יותר חשוב שימור לקוחות או שימור עובדים?
רמזנו בתחילת המאמר שתחלופת עובדים גורמת לבזבוז גדול של משאבי העסק. במחקרים שנערכו בהם נסקרו עסקים רבים, בין היתר, חלק משאלות המחקר בחנו את הנתונים הכספיים של העסקים וניתן היה להבחין בפערים גדולים ברווחיות ולעיתים אף בהבדל בין רווחים להפסדים בין עסקים שעובדיהם היו נאמנים. הווה אומר, ללא, או כמעט ללא, תחלופה של עובדים, אשר הציגו נתונים כספיים יותר טובים כאשר שאר התנאים דומים או שווים, אל מול אותם עסקים אשר בהם תחלופת העובדים הייתה גבוהה.
נוהגים לומר ששימור לקוחות יותר יעיל ורווחי לעסק מגיוס לקוחות חדשים, אנו למדים ממחקר זה ששימור וטיפוח עובדים קריטי להצלחתו הכלכלית של העסק לפחות באותה מידה.
בעקבות מחקרים אלה הבינו בחברות הגדולות שאופציות ומשכורות גבוהות מהוות אולי תמריץ אבל מה שמחבר את העובדים לחברה הוא היחס האישי, סביבת העבודה, סיפוק ממה שהעובד עושה, אופק להתקדמות הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי והגיבוש של צוות העובדים.
הכותב הינו שותף מנהל תחום פיננסים AUREN ישראל ומייצג את דעותיו בלבד
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות
כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות.
תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.
הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.
בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.
- בואינג מפספסת את התחזיות ומציגה הפסדים לאור העיכוב בפרויקט 777X
- בואינג חוזרת למסלול? ה-FAA מאשרת הגדלת קצב הייצור של מטוסי ה-737 MAX
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דלקים חדשים - הלב של השינוי
המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.
