יורם פישמן
צילום: יח"צ
דעה

מה יותר חשוב לעסק, שימור לקוחות או שימור עובדים?

מרגע שעובד מקבל אופציות בחברה גדלה תחושת השייכות שלו ובמקביל שאיפתו להעצים את הערך הכלכלי של האופציות. אז למי עדיף לחלק אופציות? לעובדים או למנהלים?
יורם פישמן |

תחושת השייכות של העובדים למקום העבודה חשובה מאין כמוה ומחקרים רבים בתחום מדברים על הצלחות וכישלונות של חברות בהיבטי תגמול או אי תגמול עובדים. חברות אשר אינן מתגמלות עובדים מגיעות למצב של תחלופה גדולה של עובדים ופועל יוצא מכך שחלק ניכר מזמן העבודה של העובדים הוותיקים מופנה ללימוד וחניכה של העובדים החדשים.

כמובן שככל שהתחלופה מהירה יותר כך גם ביחס ישיר גדלות שעות העבודה ה"מבוזבזות" לצורך חניכה ולימוד של העובדים החדשים. משמעות הדבר הפסד כספי ניכר של החברה מניצול לא נכון של המשאב האנושי. חברות הטכנולוגיה הטיבו להבין זאת כבר לפני כשלושה עשורים וחלק מאומנות גיוס העובדים ושמירה על נאמנותם לחברה היא גם תחת נקודת המבט של תנאי וסביבת העבודה של העובד וכמובן מערך האופציות.

חלקו את האופציות לעובדים במקום למנהלים

אם בעבר נהוג היה לפתות מנהלים בכירים בתנאים מועדפים ובחלוקת אופציות, כיום הבינו שהמשאב החשוב ביותר כלכלית לחברה הוא כלל כוח האדם ועל מנת לשמרו מעבר לסביבת עבודה תומכת היא לשתף אותו במסלול האופציות של החברה.

מרגע שעובד מקבל אופציות בחברה גדלה תחושת השייכות שלו ובמקביל שאיפתו להעצים את הערך הכלכלי של האופציות שקיבל על מנת שביום מימושם יעלה ערכם הכלכלי, בעצם חלוקת האופציות רתמנו את העובדים להעלאת פריון העבודה הן מהפן הרגשי, והן מהפן הכלכלי. תחלופת העובדים קטנה והעלתה ביחס ישיר את תפוקת העובדים בשני אופנים כאמור, פחות בזבוזי זמן בלימוד או בחניכת עובדים חדשים והן ההבנה שככל שהחברה תצליח יותר כך ביחס ישיר הם יתוגמלו כלכלית מעצם עליית ערך המניה של החברה.

האופציות בחברות הסטארט-אפ - האם זו באמת הטבה?

אליה וקוץ בה, בחברות הסטארט אפ נהוג לפתות עובדים מכיוון שטרם גויס כסף לחברה בתמריצים נוספים בצורת אותם אופציות, אולם לא סוד הדבר שתשעים וחמישה אחוז מהחברות הנ"ל לא יגיעו לאקזיט המיוחל, ולכן  האופציות שהעובדים קיבלו ירדו לטמיון.

בהתעלם מהיבטי המיסוי בעת חלוקת האופציות או בעת מימושם (סעיפים 102 ו 103 לפקודת מס הכנסה), אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות שוק שניוני אשר בו משקיעים רוכשים אופציות ומניות מהעובדים כחלק ממסגרת ההשקעה בחברה וכתוצאה מכך מרכיב הסיכון של העובד פוחת והעובד פוגש את הכסף מהר יותר ובהסתברות גבוהה יותר.

אנו למדים שחלוקת האופציות תורמת לעובדים ולחברה, הן במישור הכלכלי, העובד נהנה מתוספת הכנסה עתידית והמעביד מעליה בפריון נאמנות של העובדים והן במישור החברתי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה יותר חשוב שימור לקוחות או שימור עובדים?

רמזנו בתחילת המאמר שתחלופת עובדים גורמת לבזבוז גדול של משאבי העסק. במחקרים שנערכו בהם נסקרו עסקים רבים, בין היתר, חלק משאלות המחקר בחנו את הנתונים הכספיים של העסקים וניתן היה להבחין בפערים גדולים ברווחיות ולעיתים אף בהבדל בין רווחים להפסדים בין עסקים שעובדיהם היו נאמנים. הווה אומר, ללא, או כמעט ללא, תחלופה של עובדים, אשר הציגו נתונים כספיים יותר טובים כאשר שאר התנאים דומים או שווים, אל מול אותם עסקים אשר בהם תחלופת העובדים הייתה גבוהה.

נוהגים לומר ששימור לקוחות יותר יעיל ורווחי לעסק מגיוס לקוחות חדשים, אנו למדים ממחקר זה ששימור וטיפוח עובדים קריטי להצלחתו הכלכלית של העסק לפחות באותה מידה.

בעקבות מחקרים אלה הבינו בחברות הגדולות שאופציות ומשכורות גבוהות מהוות אולי תמריץ אבל מה שמחבר את העובדים לחברה הוא היחס האישי, סביבת העבודה, סיפוק ממה שהעובד עושה, אופק להתקדמות הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי והגיבוש של צוות העובדים.

הכותב הינו שותף מנהל תחום פיננסים AUREN ישראל ומייצג את דעותיו בלבד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.