יורם פישמן
צילום: יח"צ
דעה

מה יותר חשוב לעסק, שימור לקוחות או שימור עובדים?

מרגע שעובד מקבל אופציות בחברה גדלה תחושת השייכות שלו ובמקביל שאיפתו להעצים את הערך הכלכלי של האופציות. אז למי עדיף לחלק אופציות? לעובדים או למנהלים?
יורם פישמן |

תחושת השייכות של העובדים למקום העבודה חשובה מאין כמוה ומחקרים רבים בתחום מדברים על הצלחות וכישלונות של חברות בהיבטי תגמול או אי תגמול עובדים. חברות אשר אינן מתגמלות עובדים מגיעות למצב של תחלופה גדולה של עובדים ופועל יוצא מכך שחלק ניכר מזמן העבודה של העובדים הוותיקים מופנה ללימוד וחניכה של העובדים החדשים.

כמובן שככל שהתחלופה מהירה יותר כך גם ביחס ישיר גדלות שעות העבודה ה"מבוזבזות" לצורך חניכה ולימוד של העובדים החדשים. משמעות הדבר הפסד כספי ניכר של החברה מניצול לא נכון של המשאב האנושי. חברות הטכנולוגיה הטיבו להבין זאת כבר לפני כשלושה עשורים וחלק מאומנות גיוס העובדים ושמירה על נאמנותם לחברה היא גם תחת נקודת המבט של תנאי וסביבת העבודה של העובד וכמובן מערך האופציות.

חלקו את האופציות לעובדים במקום למנהלים

אם בעבר נהוג היה לפתות מנהלים בכירים בתנאים מועדפים ובחלוקת אופציות, כיום הבינו שהמשאב החשוב ביותר כלכלית לחברה הוא כלל כוח האדם ועל מנת לשמרו מעבר לסביבת עבודה תומכת היא לשתף אותו במסלול האופציות של החברה.

מרגע שעובד מקבל אופציות בחברה גדלה תחושת השייכות שלו ובמקביל שאיפתו להעצים את הערך הכלכלי של האופציות שקיבל על מנת שביום מימושם יעלה ערכם הכלכלי, בעצם חלוקת האופציות רתמנו את העובדים להעלאת פריון העבודה הן מהפן הרגשי, והן מהפן הכלכלי. תחלופת העובדים קטנה והעלתה ביחס ישיר את תפוקת העובדים בשני אופנים כאמור, פחות בזבוזי זמן בלימוד או בחניכת עובדים חדשים והן ההבנה שככל שהחברה תצליח יותר כך ביחס ישיר הם יתוגמלו כלכלית מעצם עליית ערך המניה של החברה.

האופציות בחברות הסטארט-אפ - האם זו באמת הטבה?

אליה וקוץ בה, בחברות הסטארט אפ נהוג לפתות עובדים מכיוון שטרם גויס כסף לחברה בתמריצים נוספים בצורת אותם אופציות, אולם לא סוד הדבר שתשעים וחמישה אחוז מהחברות הנ"ל לא יגיעו לאקזיט המיוחל, ולכן  האופציות שהעובדים קיבלו ירדו לטמיון.

בהתעלם מהיבטי המיסוי בעת חלוקת האופציות או בעת מימושם (סעיפים 102 ו 103 לפקודת מס הכנסה), אנו עדים בשנים האחרונות להתפתחות שוק שניוני אשר בו משקיעים רוכשים אופציות ומניות מהעובדים כחלק ממסגרת ההשקעה בחברה וכתוצאה מכך מרכיב הסיכון של העובד פוחת והעובד פוגש את הכסף מהר יותר ובהסתברות גבוהה יותר.

אנו למדים שחלוקת האופציות תורמת לעובדים ולחברה, הן במישור הכלכלי, העובד נהנה מתוספת הכנסה עתידית והמעביד מעליה בפריון נאמנות של העובדים והן במישור החברתי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מה יותר חשוב שימור לקוחות או שימור עובדים?

רמזנו בתחילת המאמר שתחלופת עובדים גורמת לבזבוז גדול של משאבי העסק. במחקרים שנערכו בהם נסקרו עסקים רבים, בין היתר, חלק משאלות המחקר בחנו את הנתונים הכספיים של העסקים וניתן היה להבחין בפערים גדולים ברווחיות ולעיתים אף בהבדל בין רווחים להפסדים בין עסקים שעובדיהם היו נאמנים. הווה אומר, ללא, או כמעט ללא, תחלופה של עובדים, אשר הציגו נתונים כספיים יותר טובים כאשר שאר התנאים דומים או שווים, אל מול אותם עסקים אשר בהם תחלופת העובדים הייתה גבוהה.

נוהגים לומר ששימור לקוחות יותר יעיל ורווחי לעסק מגיוס לקוחות חדשים, אנו למדים ממחקר זה ששימור וטיפוח עובדים קריטי להצלחתו הכלכלית של העסק לפחות באותה מידה.

בעקבות מחקרים אלה הבינו בחברות הגדולות שאופציות ומשכורות גבוהות מהוות אולי תמריץ אבל מה שמחבר את העובדים לחברה הוא היחס האישי, סביבת העבודה, סיפוק ממה שהעובד עושה, אופק להתקדמות הן במישור המקצועי והן במישור הניהולי והגיבוש של צוות העובדים.

הכותב הינו שותף מנהל תחום פיננסים AUREN ישראל ומייצג את דעותיו בלבד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.