רונן שמשון
צילום: יח"צ

למי עוזרים סיכומי השנה בקרנות הפנסיה והגמל?

הפרקטיקה שמסדרת לסוכנים עמלות נרחבות על סמך ביצועי קופות הגמל והפנסיה

רונן שמשון | (2)
נושאים בכתבה ביטוח פנסיה

חיסכון פנסיוני הוא לתקופה של 20-30 שנה כאשר קרן השתלמות היא לתקופה של 6 שנים לפחות. תשואה של 1% מעל או מתחת לממוצע בשנה אחת היא בטווח הטעות הסטטיסטית ואינה מלמדת דבר על יכולותיהם של מנהלי ההשקעות להכות את המדדים לאורך זמן.

אז את מי משרתות כתבות סיכום השנה החגיגיות שמכתירות את הכוכב של השנה בענף הגמל והפנסיה? רק את סוכני הביטוח שמעבירים לקוח מחברה אחת לאחרת ומקבלים עמלה שוטפת ועמלה חד פעמית (עמלת היקף) עבור העסקה.

העמלה החד פעמית מותנית לרוב בכך שהחוסך יישאר לפחות שנה בחברה החדשה. לכן מבנה התמריצים של סוכן הביטוח הוא להעביר את הלקוח שלו בין כמה שיותר חברות ולקבל את עמלת ההיקף מדי שנה-שנתיים מחברה אחרת עבור אותו לקוח. הפרקטיקה הזו מכונה טוויסטינג.

 

התועלת מהמהלך עבור סוכן הביטוח היא כפולה: מבחינה תדמיתית מול הלקוח, הם מצטיירים כסוכנים מעודכנים, מחוברים לשוק, עם אצבע על הדופק. מבחינה כלכלית, הסוכנים ממקסמים את העמלה שהם מקבלים מחברות הביטוח וממנהלי קופות הגמל, מכיוון שמקבלים את עמלת ההיקף החד פעמית שוב ושוב עבור אותו לקוח.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאיר 04/01/2018 08:39
    הגב לתגובה זו
    סוכן ביטוח לא משפיע על התשואות והשגתן. בפנסיה, אין לו הרבה ברירות . מילא היה כתוב בכתבן על גמל והשתלמות והמלחמה בין חברות ביטוח לבתי השקעות אבל לכתוב שהסוכן הוא היחידי שנהנה מפירסום...(ולא חלילה המבוטח,למשל..)..מצטער זו רישעות לשמע מעבר לבורות.
  • 1.
    כתבה טיפשית 03/01/2018 20:43
    הגב לתגובה זו
    מי שמשתמש בטבלאות הם בעיקר הגופים המובילים דוגמת אלטשולר שלם וילין לפידות ,הסוכנים עושים סדר,לא יתכן שילין לפידות תיקח דמי ניהול כפולים מהממוצע ותיתן תסיים מקום אחרון!!
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.