השבוע חוגגת כלכלת ישראל 69 שנים של עצמאות ונראה שמצבו של המשק איתן למרות האתגרים הרבים אותם אנו מכירים מחיי היום יומיום. בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל את סקר החברות לרבעון הראשון של 2017. מהסקר עולה שהמגזר העסקי ממשיך את תנופת הצמיחה באופן מובהק במרבית הענפים.

ההפרש בין שיעור החברות והעסקים במגזר התעשייה שדיווחו על עלייה בפעילות לבין שיעורם של אלה שידווחו על ירידה (המאזן נטו) נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2011. גם מגזר השירותים ממשיך להתרחב באופן חיובי ומובהק, והוא מעיד על התרחבות במכירת השירותים בארץ ובחו"ל ועל גידול מתון במספר העובדים הכולל.

נתונים אלו מסתדרים היטב עם שיעור האבטלה הנמוך במשק ועם הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל לצמיחה של כ-3% בשנים 2017 ו-2018. נתונים אלו קצת פחות מסתדרים עם שיעור הריבית במשק.

נראה שבמצב עולם נורמלי, אם היו שואלים פרופסורים בכלכלה איזו ריבית מתאימה למשק המצוי בתעסוקה מלאה ואשר סובל מבועת נדל"ן וצומח בקצב של 3% (בארבעת הרבעונים האחרונים הצמיחה הממוצעת עמדה על 4.9%), כנראה שהתשובה הייתה גבוהה מ-0.1%. אולם בפועל, חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה שהריבית תישאר ברמתה הנמוכה ביותר מאז קום המדינה, לפחות עד הרבעון השני של 2018.

• צוק איתן מרסק את הנדל"ן: צניחה של עד 75% במתעניינים בדירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה לאנומליה בין נתוני הצמיחה והתעסוקה המרשימים למדיניות המוניטארית שמתאימה למשק המצוי במיתון, נעוצה באינפלציה הנמוכה ובעוצמתו של השקל. חלק מהייסוף נובע ממצבה החיובי של כלכלת ישראל, אשר בא לידי ביטוי, בין השאר, בעודף בחשבון השוטף ובצמיחה הגבוהה יחסית למרבית המדינות בעולם. אלא שבאופן פרדוקסאלי, ככל שהשקל חזק יותר, כך חיי היצואנים הופכים למאתגרים יותר וקצב הצמיחה עלול להיפגע. 

תחת נסיבות אלו, מודאגים בבנק ישראל ששקל יקר מדיי עלול לגרום נזק בלתי הפיך לחלק מהחברות היצואניות. כך למשל, מפעלים שלא מסוגלים להתקיים ברמת שער חליפין גבוהה של השקל, לא יוכלו לחזור לפעול, אפילו שיש להם זכות קיום בשער חליפין שמייצג שיווי משקל. בנוסף, שקל חזק בעולם שבו יותר ויותר צרכנים רוכשים את המוצרים מחו"ל באמצעות האינטרנט, מוביל לסביבת אינפלציה מתונה.

כדי להתמודד עם אתגרים אלו הגדיל בחודשים האחרונים בנק ישראל את כמות רכישות הדולרים ומאז תחילת השנה נרכשו כבר כשלושה מיליארד דולר. סכום זה מהווה כ-52% מסך הרכישות השנתיות בכל שנת 2016. 

• ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
• "רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

תרשים 1: רכישות מט"ח רבעוניות של בנק ישראל 

בכדי להדגיש את נחישותו של בנק ישראל להביא את השקל לרמת שיווי משקל, ציינה נגידת הבנק המרכזי, ד"ר קרנית פלוג, שאין תקרה ליתרות המט"ח ושהועדה המוניטארית תוכל לרכוש דולרים ככל שצרכי המדיניות המוניטרית יכתבו. אולם, ניתוח הקשר בין שער החליפין של השקל להתערבות במסחר של בנק ישראל מלמד שאולי הבנק המרכזי עצמאי בהחלטותיו אבל השוק מסרב להתרגש מכך.

מאז תחילת השנה, נחלש הדולר מול השקל בכ-5.3% בעוד שבעולם הוא נחלש בכ-3.7% בלבד. גם הסתכלות ארוכה יותר מלמדת על קשר הפוך בין הרכישות של בנק ישראל לשער החליפין שקל-דולר. בהיבט הזה קשה לדעת מה היה קורה אם בנק ישראל לא היה מתערב במסחר, אבל מבחינת המשקיעים ברור שמדובר במתנה המייצרת תנאים מצוינים להשקעות, לצד התעלמות מסיכונים.

השילוב בין ריבית נמוכה למשק צומח הובילה את מרווחי התשואה במדדי התל-בונד קרוב לרמות שפל, וכעת המשקיעים צריכים לשאול את עצמם היכן מצויה התשואה העודפת ביחס לסיכון. באיגרות חוב של חברות בדירוגי ביניים ומטה במח"מ קצר עד בינוני או באיגרות חוב של חברות איכותיות במח"מ ארוך.

להערכתנו האפשרות השנייה עדיפה, היות ופרמיית הסיכון הנדרשת בשוק הקונרצני נמוכה מידי ואינה מפצה על הסיכון בדירוגי הביניים ומטה. השקעה באיגרות החוב של החברות החזקות במח"מ ארוך מספקת עודף תשואה שוטפת גבוהה יחסית ואיתנות פיננסית שצפויה להחזיק גם במידה והשוק הקונצרני יתאים עצמו חזרה לרמות הסיכון הנדרשות.