כיוון נוסף לפיצוץ הבועה: השקעות בפרויקטי שכירות

עופר ברשם, סמנכ"ל בחברת CiTYR, על הזדמנות נוספת להרוויח, מכיוון לא צפוי, בפרויקטים להשכרת דירות. הזדמנות אשר תיטיב הם עם השוק כולו והן עם המשקיעים עצמם

עופר ברשם | (1)
נושאים בכתבה נדל"ן למגורים

בימים אלה משרד האוצר מביא לכנסת הצעת חוק שנועדה לעודד השקעה של קרנות ריט בנכסי דיור להשכרה, על ידי הפחתת המס שהמשקיעים המוסדיים נדרשים לשלם על הנכסים - 0.5% במקום 8% שנגבים מהם כיום. עוד מציע החוק כי הגופים שירכשו את הנכסים ייהנו ממס רווחי הון מופחת של 20% במקום 25% כיום.

המהלך של האוצר הוא צעד מבורך בניסיון להביא את המשקיעים לתוך שוק הדירות להשכרה דרך הבורסה. אם אכן יעבור את שלבי החקיקה הנדרשים, צהלך זה עשוי להיות אטרקטיבי עבור המשקיעים, וכן עבור שוכרי הדירות שייהנו מדיור ברמת ניהול ותחזוקה טובה יותר ואפשרות לגור בו לטווח ארוך יותר.

שוק השכירות בישראל מתאפיין בכך שרובו ככולו הוא פרטי. שוכרי הדירות בישראל נאלצים להתמודד בשנים האחרונות עם עלייה של עשרות אחוזים בעלויות שכר הדירה ברחבי הארץ, לפני שמדברים על רמת התחזוקה הירודה שממנה סובלות רבות מהדירות המושכרות והמאבקים שצריכים לנהל השוכרים עם המשכיר על כל תיקון של גג דולף, ביוב גולש או בלטה שבורה. כל זאת כאשר השוכרים נמצאים בחוסר וודאות מתמיד, מאחר וחוזי השכירות בישראל הם קצרי טווח - אף אחד לא מבטיח לשוכר שיגור באותה הדירה גם בשנה הבאה.

לצורך השלמת המהלך נדרש גם שינוי רגולטורי שיאפשר בנייה בטכנולוגיות מוזלות, מאחר שמבנה שנועד להשכרה, מנוהל ומתוחזק על ידי חברה מקצועית, יכול להיבנות במחיר זול משמעותית ממבנה רגיל - ועדיין לשמור על סטנדרטים גבוהים של בנייה. בעוד שהשוכר אדיש לשחיקת ערך המבנה, כל עוד תנאי המגורים הם טובים, המשקיע מצידו מעוניין לשמר את רמת המבנה לאורך שנים - ואת זה הוא משיג על ידי חברת ניהול ותחזוקה המטפלת בנכס באופן קבוע.

נדבך נוסף הנחוץ לצורך התנעת המהלך הוא הוזלת מחיר הקרקע לסוג זה של בנייה - ופה החלק בו המדינה מתקשה לאורך השנים. מחירי הקרקע הגבוהים בישראל שוחקים באופן משמעותי את שיעור הרווחיות למשקיעים בפרויקטים לדיור להשכרה. רובם לא רואים בתשואה של כ-4% תשואה מספקת, שכן ניתן להגיע לתשואה דומה על ידי השכרת דירה פרטית - אפשרות שנתפשת כנגישה ונשלטת יותר למשקיעים רבים.

אין פלא שעד היום הוקמו בישראל רק שתי קרנות ריט, ריט 1 וסלע קפיטל, שלא השקיעו עד כה בפרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח. קרנות הריט הנ"ל נסחרות בבורסה בת"א ומגייסות את מרבית הונן ממשקיעים פרטיים משקיעות בנדל"ן מניב מסוג בנייני משרדים ומרכזים מסחריים, אותם הן משכירות לתקופה ארוכה ובדמי שכירות ידועים מראש. המהלך של האוצר בא לעודד את קרנות הריט להשקיע גם בנכסי דיור להשכרה על ידי הפחתת המיסוי, ובתוספת הוזלת עלויות הבנייה והקרקע בפרויקטים של דיור להשכרה. כל אלה מהווים את המרכיבים המרכזיים שיאפשרו להן להגיע לרמות תשואה משופרות למשקיעים, תוך מתן שרות מעולה לדיירים. באוצר מקווים כי כניסתן של קרנות הריט להשקעה בתחום הדיור להשכרה יוביל לצינון הביקושים של משקי בית פרטיים לדירות להשקעה, זאת על ידי הסטת כספם להשקעה בקרנות הריט.

על פי הערכות, ל־20%־30% מהביקוש לדירות בישראל אחראים רוכשי הדירות להשקעה, ולכן פנייה שלהם להשקעה בקרנות ריט עשויה לצמצם את הביקוש לדירות להשקעה ולתרום לירידת המחירים בשוק, תוך הגדלת היצע הדירות להשכרה - מה שיוביל גם לירידה במחירי השכירות בארץ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 24/01/2016 16:57
    הגב לתגובה זו
    במקום המשקיעים שיעלו מחירי נדלן, קרנות הריט יקנו נדלן וככה יעלו את מחירו. יופי. ומי מבטיח שמחיר שהן עצמן יציעו לשוכרים יהיה זול ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.