כיוון נוסף לפיצוץ הבועה: השקעות בפרויקטי שכירות

עופר ברשם, סמנכ"ל בחברת CiTYR, על הזדמנות נוספת להרוויח, מכיוון לא צפוי, בפרויקטים להשכרת דירות. הזדמנות אשר תיטיב הם עם השוק כולו והן עם המשקיעים עצמם

עופר ברשם | 24/01/2016 11:56 (1)

נושאים בכתבה נדל"ן למגורים

בימים אלה משרד האוצר מביא לכנסת הצעת חוק שנועדה לעודד השקעה של קרנות ריט בנכסי דיור להשכרה, על ידי הפחתת המס שהמשקיעים המוסדיים נדרשים לשלם על הנכסים - 0.5% במקום 8% שנגבים מהם כיום. עוד מציע החוק כי הגופים שירכשו את הנכסים ייהנו ממס רווחי הון מופחת של 20% במקום 25% כיום.

המהלך של האוצר הוא צעד מבורך בניסיון להביא את המשקיעים לתוך שוק הדירות להשכרה דרך הבורסה. אם אכן יעבור את שלבי החקיקה הנדרשים, צהלך זה עשוי להיות אטרקטיבי עבור המשקיעים, וכן עבור שוכרי הדירות שייהנו מדיור ברמת ניהול ותחזוקה טובה יותר ואפשרות לגור בו לטווח ארוך יותר.

שוק השכירות בישראל מתאפיין בכך שרובו ככולו הוא פרטי. שוכרי הדירות בישראל נאלצים להתמודד בשנים האחרונות עם עלייה של עשרות אחוזים בעלויות שכר הדירה ברחבי הארץ, לפני שמדברים על רמת התחזוקה הירודה שממנה סובלות רבות מהדירות המושכרות והמאבקים שצריכים לנהל השוכרים עם המשכיר על כל תיקון של גג דולף, ביוב גולש או בלטה שבורה. כל זאת כאשר השוכרים נמצאים בחוסר וודאות מתמיד, מאחר וחוזי השכירות בישראל הם קצרי טווח - אף אחד לא מבטיח לשוכר שיגור באותה הדירה גם בשנה הבאה.

לצורך השלמת המהלך נדרש גם שינוי רגולטורי שיאפשר בנייה בטכנולוגיות מוזלות, מאחר שמבנה שנועד להשכרה, מנוהל ומתוחזק על ידי חברה מקצועית, יכול להיבנות במחיר זול משמעותית ממבנה רגיל - ועדיין לשמור על סטנדרטים גבוהים של בנייה. בעוד שהשוכר אדיש לשחיקת ערך המבנה, כל עוד תנאי המגורים הם טובים, המשקיע מצידו מעוניין לשמר את רמת המבנה לאורך שנים - ואת זה הוא משיג על ידי חברת ניהול ותחזוקה המטפלת בנכס באופן קבוע.

נדבך נוסף הנחוץ לצורך התנעת המהלך הוא הוזלת מחיר הקרקע לסוג זה של בנייה - ופה החלק בו המדינה מתקשה לאורך השנים. מחירי הקרקע הגבוהים בישראל שוחקים באופן משמעותי את שיעור הרווחיות למשקיעים בפרויקטים לדיור להשכרה. רובם לא רואים בתשואה של כ-4% תשואה מספקת, שכן ניתן להגיע לתשואה דומה על ידי השכרת דירה פרטית - אפשרות שנתפשת כנגישה ונשלטת יותר למשקיעים רבים.

אין פלא שעד היום הוקמו בישראל רק שתי קרנות ריט, ריט 1 וסלע קפיטל, שלא השקיעו עד כה בפרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח. קרנות הריט הנ"ל נסחרות בבורסה בת"א ומגייסות את מרבית הונן ממשקיעים פרטיים משקיעות בנדל"ן מניב מסוג בנייני משרדים ומרכזים מסחריים, אותם הן משכירות לתקופה ארוכה ובדמי שכירות ידועים מראש. המהלך של האוצר בא לעודד את קרנות הריט להשקיע גם בנכסי דיור להשכרה על ידי הפחתת המיסוי, ובתוספת הוזלת עלויות הבנייה והקרקע בפרויקטים של דיור להשכרה. כל אלה מהווים את המרכיבים המרכזיים שיאפשרו להן להגיע לרמות תשואה משופרות למשקיעים, תוך מתן שרות מעולה לדיירים. באוצר מקווים כי כניסתן של קרנות הריט להשקעה בתחום הדיור להשכרה יוביל לצינון הביקושים של משקי בית פרטיים לדירות להשקעה, זאת על ידי הסטת כספם להשקעה בקרנות הריט.

על פי הערכות, ל־20%־30% מהביקוש לדירות בישראל אחראים רוכשי הדירות להשקעה, ולכן פנייה שלהם להשקעה בקרנות ריט עשויה לצמצם את הביקוש לדירות להשקעה ולתרום לירידת המחירים בשוק, תוך הגדלת היצע הדירות להשכרה - מה שיוביל גם לירידה במחירי השכירות בארץ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
דוד 24/01/2016 16:57
הגב לתגובה זו
במקום המשקיעים שיעלו מחירי נדלן, קרנות הריט יקנו נדלן וככה יעלו את מחירו. יופי. ומי מבטיח שמחיר שהן עצמן יציעו לשוכרים יהיה זול ?

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן