כיוון נוסף לפיצוץ הבועה: השקעות בפרויקטי שכירות
עופר ברשם, סמנכ"ל בחברת CiTYR, על הזדמנות נוספת להרוויח, מכיוון לא צפוי, בפרויקטים להשכרת דירות. הזדמנות אשר תיטיב הם עם השוק כולו והן עם המשקיעים עצמם
בימים אלה משרד האוצר מביא לכנסת הצעת חוק שנועדה לעודד השקעה של קרנות ריט בנכסי דיור להשכרה, על ידי הפחתת המס שהמשקיעים המוסדיים נדרשים לשלם על הנכסים - 0.5% במקום 8% שנגבים מהם כיום. עוד מציע החוק כי הגופים שירכשו את הנכסים ייהנו ממס רווחי הון מופחת של 20% במקום 25% כיום.
המהלך של האוצר הוא צעד מבורך בניסיון להביא את המשקיעים לתוך שוק הדירות להשכרה דרך הבורסה. אם אכן יעבור את שלבי החקיקה הנדרשים, צהלך זה עשוי להיות אטרקטיבי עבור המשקיעים, וכן עבור שוכרי הדירות שייהנו מדיור ברמת ניהול ותחזוקה טובה יותר ואפשרות לגור בו לטווח ארוך יותר.
שוק השכירות בישראל מתאפיין בכך שרובו ככולו הוא פרטי. שוכרי הדירות בישראל נאלצים להתמודד בשנים האחרונות עם עלייה של עשרות אחוזים בעלויות שכר הדירה ברחבי הארץ, לפני שמדברים על רמת התחזוקה הירודה שממנה סובלות רבות מהדירות המושכרות והמאבקים שצריכים לנהל השוכרים עם המשכיר על כל תיקון של גג דולף, ביוב גולש או בלטה שבורה. כל זאת כאשר השוכרים נמצאים בחוסר וודאות מתמיד, מאחר וחוזי השכירות בישראל הם קצרי טווח - אף אחד לא מבטיח לשוכר שיגור באותה הדירה גם בשנה הבאה.
לצורך השלמת המהלך נדרש גם שינוי רגולטורי שיאפשר בנייה בטכנולוגיות מוזלות, מאחר שמבנה שנועד להשכרה, מנוהל ומתוחזק על ידי חברה מקצועית, יכול להיבנות במחיר זול משמעותית ממבנה רגיל - ועדיין לשמור על סטנדרטים גבוהים של בנייה. בעוד שהשוכר אדיש לשחיקת ערך המבנה, כל עוד תנאי המגורים הם טובים, המשקיע מצידו מעוניין לשמר את רמת המבנה לאורך שנים - ואת זה הוא משיג על ידי חברת ניהול ותחזוקה המטפלת בנכס באופן קבוע.
- אספן מרחיבה את פעילות הייזום למגורים: רוכשת 50% מלנדמרק
- חוק הרווחים הכלואים: "בעלי השליטה יעדיפו להשקיע בנדל"ן למגורים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדבך נוסף הנחוץ לצורך התנעת המהלך הוא הוזלת מחיר הקרקע לסוג זה של בנייה - ופה החלק בו המדינה מתקשה לאורך השנים. מחירי הקרקע הגבוהים בישראל שוחקים באופן משמעותי את שיעור הרווחיות למשקיעים בפרויקטים לדיור להשכרה. רובם לא רואים בתשואה של כ-4% תשואה מספקת, שכן ניתן להגיע לתשואה דומה על ידי השכרת דירה פרטית - אפשרות שנתפשת כנגישה ונשלטת יותר למשקיעים רבים.
אין פלא שעד היום הוקמו בישראל רק שתי קרנות ריט, ריט 1 וסלע קפיטל, שלא השקיעו עד כה בפרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח. קרנות הריט הנ"ל נסחרות בבורסה בת"א ומגייסות את מרבית הונן ממשקיעים פרטיים משקיעות בנדל"ן מניב מסוג בנייני משרדים ומרכזים מסחריים, אותם הן משכירות לתקופה ארוכה ובדמי שכירות ידועים מראש. המהלך של האוצר בא לעודד את קרנות הריט להשקיע גם בנכסי דיור להשכרה על ידי הפחתת המיסוי, ובתוספת הוזלת עלויות הבנייה והקרקע בפרויקטים של דיור להשכרה. כל אלה מהווים את המרכיבים המרכזיים שיאפשרו להן להגיע לרמות תשואה משופרות למשקיעים, תוך מתן שרות מעולה לדיירים. באוצר מקווים כי כניסתן של קרנות הריט להשקעה בתחום הדיור להשכרה יוביל לצינון הביקושים של משקי בית פרטיים לדירות להשקעה, זאת על ידי הסטת כספם להשקעה בקרנות הריט.
על פי הערכות, ל־20%־30% מהביקוש לדירות בישראל אחראים רוכשי הדירות להשקעה, ולכן פנייה שלהם להשקעה בקרנות ריט עשויה לצמצם את הביקוש לדירות להשקעה ולתרום לירידת המחירים בשוק, תוך הגדלת היצע הדירות להשכרה - מה שיוביל גם לירידה במחירי השכירות בארץ.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 1.דוד 24/01/2016 16:57הגב לתגובה זובמקום המשקיעים שיעלו מחירי נדלן, קרנות הריט יקנו נדלן וככה יעלו את מחירו. יופי. ומי מבטיח שמחיר שהן עצמן יציעו לשוכרים יהיה זול ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
