כיוון נוסף לפיצוץ הבועה: השקעות בפרויקטי שכירות

עופר ברשם, סמנכ"ל בחברת CiTYR, על הזדמנות נוספת להרוויח, מכיוון לא צפוי, בפרויקטים להשכרת דירות. הזדמנות אשר תיטיב הם עם השוק כולו והן עם המשקיעים עצמם

עופר ברשם | (1)
נושאים בכתבה נדל"ן למגורים

בימים אלה משרד האוצר מביא לכנסת הצעת חוק שנועדה לעודד השקעה של קרנות ריט בנכסי דיור להשכרה, על ידי הפחתת המס שהמשקיעים המוסדיים נדרשים לשלם על הנכסים - 0.5% במקום 8% שנגבים מהם כיום. עוד מציע החוק כי הגופים שירכשו את הנכסים ייהנו ממס רווחי הון מופחת של 20% במקום 25% כיום.

המהלך של האוצר הוא צעד מבורך בניסיון להביא את המשקיעים לתוך שוק הדירות להשכרה דרך הבורסה. אם אכן יעבור את שלבי החקיקה הנדרשים, צהלך זה עשוי להיות אטרקטיבי עבור המשקיעים, וכן עבור שוכרי הדירות שייהנו מדיור ברמת ניהול ותחזוקה טובה יותר ואפשרות לגור בו לטווח ארוך יותר.

שוק השכירות בישראל מתאפיין בכך שרובו ככולו הוא פרטי. שוכרי הדירות בישראל נאלצים להתמודד בשנים האחרונות עם עלייה של עשרות אחוזים בעלויות שכר הדירה ברחבי הארץ, לפני שמדברים על רמת התחזוקה הירודה שממנה סובלות רבות מהדירות המושכרות והמאבקים שצריכים לנהל השוכרים עם המשכיר על כל תיקון של גג דולף, ביוב גולש או בלטה שבורה. כל זאת כאשר השוכרים נמצאים בחוסר וודאות מתמיד, מאחר וחוזי השכירות בישראל הם קצרי טווח - אף אחד לא מבטיח לשוכר שיגור באותה הדירה גם בשנה הבאה.

לצורך השלמת המהלך נדרש גם שינוי רגולטורי שיאפשר בנייה בטכנולוגיות מוזלות, מאחר שמבנה שנועד להשכרה, מנוהל ומתוחזק על ידי חברה מקצועית, יכול להיבנות במחיר זול משמעותית ממבנה רגיל - ועדיין לשמור על סטנדרטים גבוהים של בנייה. בעוד שהשוכר אדיש לשחיקת ערך המבנה, כל עוד תנאי המגורים הם טובים, המשקיע מצידו מעוניין לשמר את רמת המבנה לאורך שנים - ואת זה הוא משיג על ידי חברת ניהול ותחזוקה המטפלת בנכס באופן קבוע.

נדבך נוסף הנחוץ לצורך התנעת המהלך הוא הוזלת מחיר הקרקע לסוג זה של בנייה - ופה החלק בו המדינה מתקשה לאורך השנים. מחירי הקרקע הגבוהים בישראל שוחקים באופן משמעותי את שיעור הרווחיות למשקיעים בפרויקטים לדיור להשכרה. רובם לא רואים בתשואה של כ-4% תשואה מספקת, שכן ניתן להגיע לתשואה דומה על ידי השכרת דירה פרטית - אפשרות שנתפשת כנגישה ונשלטת יותר למשקיעים רבים.

אין פלא שעד היום הוקמו בישראל רק שתי קרנות ריט, ריט 1 וסלע קפיטל, שלא השקיעו עד כה בפרויקטים של דיור להשכרה ארוכת טווח. קרנות הריט הנ"ל נסחרות בבורסה בת"א ומגייסות את מרבית הונן ממשקיעים פרטיים משקיעות בנדל"ן מניב מסוג בנייני משרדים ומרכזים מסחריים, אותם הן משכירות לתקופה ארוכה ובדמי שכירות ידועים מראש. המהלך של האוצר בא לעודד את קרנות הריט להשקיע גם בנכסי דיור להשכרה על ידי הפחתת המיסוי, ובתוספת הוזלת עלויות הבנייה והקרקע בפרויקטים של דיור להשכרה. כל אלה מהווים את המרכיבים המרכזיים שיאפשרו להן להגיע לרמות תשואה משופרות למשקיעים, תוך מתן שרות מעולה לדיירים. באוצר מקווים כי כניסתן של קרנות הריט להשקעה בתחום הדיור להשכרה יוביל לצינון הביקושים של משקי בית פרטיים לדירות להשקעה, זאת על ידי הסטת כספם להשקעה בקרנות הריט.

על פי הערכות, ל־20%־30% מהביקוש לדירות בישראל אחראים רוכשי הדירות להשקעה, ולכן פנייה שלהם להשקעה בקרנות ריט עשויה לצמצם את הביקוש לדירות להשקעה ולתרום לירידת המחירים בשוק, תוך הגדלת היצע הדירות להשכרה - מה שיוביל גם לירידה במחירי השכירות בארץ.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דוד 24/01/2016 16:57
    הגב לתגובה זו
    במקום המשקיעים שיעלו מחירי נדלן, קרנות הריט יקנו נדלן וככה יעלו את מחירו. יופי. ומי מבטיח שמחיר שהן עצמן יציעו לשוכרים יהיה זול ?
AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:

AI שעון חול (גרוק)AI שעון חול (גרוק)

ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?

ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" -  ולמה הנתונים מראים את ההפך

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה AI

במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום, לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.

אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.

לוגיקה

נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?

אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.

ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני 2024:

             ריכוז עובדי ה-AI המיומנים בעולם

למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה מבטיח הזה.

נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.

נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין: