דוח המבקר: העיקר הוא מה שכולנו פספסנו

אלדד אברהם, מנכ"ל E.A Investment banking, על השורות הקטנות שפספסנו בדוק מבקר המדינה - מי האשם האמיתי במחדל הדיור
אלדד אברהם | (11)

דוח המבקר, שפורסם בשבוע שחלף, עוסק בעליית מחירי הנדל"ן בישראל. המבקר התייחס בדוח הביקורת שלו לאחריות של בנק ישראל לעליית המחירים המטורפת אך לא נתן את המשקל הראוי למחדל של נגידי בנק ישראל שהביאו את מדינת ישראל לתוך משבר נדל"ני עמוק.

הנה ציטוט קצר מדוח המבקר בעניין חלקו של בנק ישראל: "לנוכח העובדה שאחד מהיסודות המרכזיים המניעים את הביקוש והיצע בשוק הדיור הוא זמינות מקורות אשראי ועלותם, על מקבלי ההחלטות בממשלה לקדם פתרונות ממשיים בתחום זה, תוך שיתוף פעולה עם בנק ישראל, במסגרת תפקידו של נגיד הבנק כיועץ לממשלה בעניינים כלכליים".

לפי דוח המבקר אחד הדברים המרכזיים שהשפיעו על זרמי הביקוש היא העובדה כי סביבת הריבית הנמוכה אפשרה לרוכשים לקחת אשראים בתנאים טובים - לנצל את הכסף הזול ולרוץ לדירה הנכספת. אלמנט נוסף זו אלטרנטיבות ההשקעה בסביבת ריבית נמוכה שהאיצה ודחפה את המשקיעים שיושבים על כסף לרוץ ולהשקיע בדירה ולהוסיף שמן למדורת הביקוש.

כדאי לשים לב לנתון משמעותי ומדהים המראה כמה אנחנו מסתכלים על הטפל ולא על העיקר, ובכך מפספסים את האחראי האמיתי לבועת הנדל"ן. בנק ישראל הודה כבר בעבר בעבודה שביצע ב-2012, נמצא כי "הורדות הריבית מסבירות מחצית מעליית מחירי הדיור בשנתיים האחרונות, ואילו החוסר בדירות מסביר כחמישית בלבד מעלייתם". במילים אחרות, בנק ישראל אחראי לחצי מהעליות המחירים שהיו בנדל"ן בשנים האחרונות. ואם נדבר קצת מספרים, העלאת הריבית בכ-1%, תביא לירידה של כ-8% במחירי הדירות.

אין במאמר זה כדי להסיר את האחריות מהדרג הפוליטי ומשרדי הממשלה האחראים לצד ההיצע, אך חשוב להבין ש-50% מהפתרון נמצא אצל נגידת בנק ישראל. במקרה, או שלא, הודיע השבוע בנק ישראל על הורדת הריבית לשפל היסטורי של 0.1%, משל האחריות בנושא הנדל"ן  כלל אינה קשורה אליו. אחד מתפקידיו הוא צמצום פערים חברתיים, ואין ספק שבזה הוא כשל כשלון חרוץ ומהדהד. חבל שדוח המבקר וההתעסקות התקשורתית בבעיית הדיור היא בכל הגופים, ורק לא באחריות של בנק ישראל.

מפתיע לראות שלמרות שבנק ישראל הוא הגורם והאשם הגדול בבועת הנדל"ן, כמעט ולא מפנים את הביקורת ואת האצבע כלפיו. ההתעלמות התקשורתית (גם של העיתונאים הכלכליים) מחלקו של בנק ישראל במשבר הדיור, מעלה שוב את השאלה, האם הדוח פוליטי וההתעסקות בו פוליטית ולא עניינית? 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קליפ 03/03/2015 22:56
    הגב לתגובה זו
    מאחר ו-%100 מהמראיינים,עורכי החדשות,מבקרי המדינה,עיתונות רדיו וטלוויזיה משויכים לשמאל הקיצוני והאלים,אז הפצת שקרים(כמו האירנים) אופיינית.אז למה תמימות מעושה ניבזית וערמומית???
  • 9.
    דודי 03/03/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
    התרשמתי מאוד מהמאמר. עלו פה נקודות חשובות ונכונות. מרשים.
  • 8.
    ברק 03/03/2015 10:39
    הגב לתגובה זו
    איך אין יד מכוונת
  • 7.
    נהוראי 01/03/2015 21:25
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא מטפלים גם בצד ההיצע
  • 6.
    יואב 01/03/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    יפה כתבתה!
  • 5.
    אנליסט 01/03/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    של הרוכשים המבוהלים מכך שהמחירים עומדים לברוח להם ולכן מקדימים רכישות, של משפרי דיור שדוחים מכירת הנכס הישן כי מחירו עולה בנתיים, ושל משקיעים שחולמים על התעשרות מהירה כי המחירים בעליה. דוח המבקר מדבר על איך לפתור את ה 20% ואילו לפיד ניסה לשים את הציבור על הגדר בהמתנה למע"מ אפס כדי לטפל ב 30% אבל כמו שכתוב פה, בנק ישראל יודע שה 50% זה אצלו וחבל שאחרי חמש שנים עדיין לא נערך דיון ממשלתי בנושא.
  • 4.
    גבר 01/03/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
    מ 30 שנה ל 15 או 20 שנה גג, יעלה את ההחזר החודשי לא משנה שהריבית נמוכה. ברור שזה חיסכון גדול לרוכשים, הם גם נהנים מריבית נמוכה וגם האפקט של ריבית דריבית יהיה חלש יותר כי משך ההלוואה קטן יותר, אבל מבחינת ביקוש לרכישת דירה, כל מה שמשנה זה ההחזר החודשי. על עוד הוא זהה לשכר דירה אנשים יסתערו על דירות. החזר חודשי גבוה לתקופה קצרה יגרום לירידה רצינית בביקוש. ברור לבנק ישראל שתחילת מגמה של ירידת מחירים עלולה להחריף את עצמה, ושזה עשוי להיגמר במיתון. פלוג לא תעשה את זה, אולי רק לקראת סוף הקדנציה...
  • 3.
    משה 01/03/2015 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש מצגת של כנס חטיבת המחקר, מיום 30/12/2010 שבה עשו קו-אינטגרציה לגורמים שונים, והסיכום היה ששני שליש מהעליה במחיר מוסברת בריבית בנק ישראל, כשישית ע"י ההיצע הנמוך, והם גם אמרו שהאבטלה שעלתה ב 2009 אפילו מיתנה את העליות ותרמה "מינוס שישית". כמו כן ניתוח של הבנק הראה ששכר הדירה מגיב למחירי הדירות אבל לא הפוך, כלומר שכר הדירה עלה בעקבות העליה במחירי הדירות.
  • 2.
    אחד שבאמת מבין. 01/03/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    ואם כך המצב, אז יתרה מכך שאין ראש ממשלה חזק (כפי שהוא מעיד על עצמו). מי זה הכותב הזה בכלל ולמה נתנו לו לכתוב?
  • אתה שמאל קיצוני אטום ומרושע!!! (ל"ת)
    קליפ 03/03/2015 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Z 01/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    הנדלן הגיוני לגמרי מה לשעות עם סכום כסף של כ מיליון בבנק? 0 ריבית או 3% שכ"ד...אה - אם אין לך קח משכנתא עדיין עסקה טובה... הבועה במלא עוצמתה זה האגח של המדינה !! בנק ישראל לא עושה כלום!! חוצ מלהעתיק את העולם ולהיתלות באילנות גבוהים ממנו בפעילות!! יכל לבצע הרבה מגבלות של מס על המטח אבל להשאיר את הריבית סבירה... אגב לא בטוח בכלל שהנזק בשקל חזקה היה כה גדול כמו בריבית אפס...
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.