דוח המבקר: העיקר הוא מה שכולנו פספסנו
דוח המבקר, שפורסם בשבוע שחלף, עוסק בעליית מחירי הנדל"ן בישראל. המבקר התייחס בדוח הביקורת שלו לאחריות של בנק ישראל לעליית המחירים המטורפת אך לא נתן את המשקל הראוי למחדל של נגידי בנק ישראל שהביאו את מדינת ישראל לתוך משבר נדל"ני עמוק.
הנה ציטוט קצר מדוח המבקר בעניין חלקו של בנק ישראל: "לנוכח העובדה שאחד מהיסודות המרכזיים המניעים את הביקוש והיצע בשוק הדיור הוא זמינות מקורות אשראי ועלותם, על מקבלי ההחלטות בממשלה לקדם פתרונות ממשיים בתחום זה, תוך שיתוף פעולה עם בנק ישראל, במסגרת תפקידו של נגיד הבנק כיועץ לממשלה בעניינים כלכליים".
לפי דוח המבקר אחד הדברים המרכזיים שהשפיעו על זרמי הביקוש היא העובדה כי סביבת הריבית הנמוכה אפשרה לרוכשים לקחת אשראים בתנאים טובים - לנצל את הכסף הזול ולרוץ לדירה הנכספת. אלמנט נוסף זו אלטרנטיבות ההשקעה בסביבת ריבית נמוכה שהאיצה ודחפה את המשקיעים שיושבים על כסף לרוץ ולהשקיע בדירה ולהוסיף שמן למדורת הביקוש.
כדאי לשים לב לנתון משמעותי ומדהים המראה כמה אנחנו מסתכלים על הטפל ולא על העיקר, ובכך מפספסים את האחראי האמיתי לבועת הנדל"ן. בנק ישראל הודה כבר בעבר בעבודה שביצע ב-2012, נמצא כי "הורדות הריבית מסבירות מחצית מעליית מחירי הדיור בשנתיים האחרונות, ואילו החוסר בדירות מסביר כחמישית בלבד מעלייתם". במילים אחרות, בנק ישראל אחראי לחצי מהעליות המחירים שהיו בנדל"ן בשנים האחרונות. ואם נדבר קצת מספרים, העלאת הריבית בכ-1%, תביא לירידה של כ-8% במחירי הדירות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין במאמר זה כדי להסיר את האחריות מהדרג הפוליטי ומשרדי הממשלה האחראים לצד ההיצע, אך חשוב להבין ש-50% מהפתרון נמצא אצל נגידת בנק ישראל. במקרה, או שלא, הודיע השבוע בנק ישראל על הורדת הריבית לשפל היסטורי של 0.1%, משל האחריות בנושא הנדל"ן כלל אינה קשורה אליו. אחד מתפקידיו הוא צמצום פערים חברתיים, ואין ספק שבזה הוא כשל כשלון חרוץ ומהדהד. חבל שדוח המבקר וההתעסקות התקשורתית בבעיית הדיור היא בכל הגופים, ורק לא באחריות של בנק ישראל.
מפתיע לראות שלמרות שבנק ישראל הוא הגורם והאשם הגדול בבועת הנדל"ן, כמעט ולא מפנים את הביקורת ואת האצבע כלפיו. ההתעלמות התקשורתית (גם של העיתונאים הכלכליים) מחלקו של בנק ישראל במשבר הדיור, מעלה שוב את השאלה, האם הדוח פוליטי וההתעסקות בו פוליטית ולא עניינית?
- 10.קליפ 03/03/2015 22:56הגב לתגובה זומאחר ו-%100 מהמראיינים,עורכי החדשות,מבקרי המדינה,עיתונות רדיו וטלוויזיה משויכים לשמאל הקיצוני והאלים,אז הפצת שקרים(כמו האירנים) אופיינית.אז למה תמימות מעושה ניבזית וערמומית???
- 9.דודי 03/03/2015 16:08הגב לתגובה זוהתרשמתי מאוד מהמאמר. עלו פה נקודות חשובות ונכונות. מרשים.
- 8.ברק 03/03/2015 10:39הגב לתגובה זואיך אין יד מכוונת
- 7.נהוראי 01/03/2015 21:25הגב לתגובה זוחבל שלא מטפלים גם בצד ההיצע
- 6.יואב 01/03/2015 15:42הגב לתגובה זויפה כתבתה!
- 5.אנליסט 01/03/2015 15:19הגב לתגובה זושל הרוכשים המבוהלים מכך שהמחירים עומדים לברוח להם ולכן מקדימים רכישות, של משפרי דיור שדוחים מכירת הנכס הישן כי מחירו עולה בנתיים, ושל משקיעים שחולמים על התעשרות מהירה כי המחירים בעליה. דוח המבקר מדבר על איך לפתור את ה 20% ואילו לפיד ניסה לשים את הציבור על הגדר בהמתנה למע"מ אפס כדי לטפל ב 30% אבל כמו שכתוב פה, בנק ישראל יודע שה 50% זה אצלו וחבל שאחרי חמש שנים עדיין לא נערך דיון ממשלתי בנושא.
- 4.גבר 01/03/2015 15:14הגב לתגובה זומ 30 שנה ל 15 או 20 שנה גג, יעלה את ההחזר החודשי לא משנה שהריבית נמוכה. ברור שזה חיסכון גדול לרוכשים, הם גם נהנים מריבית נמוכה וגם האפקט של ריבית דריבית יהיה חלש יותר כי משך ההלוואה קטן יותר, אבל מבחינת ביקוש לרכישת דירה, כל מה שמשנה זה ההחזר החודשי. על עוד הוא זהה לשכר דירה אנשים יסתערו על דירות. החזר חודשי גבוה לתקופה קצרה יגרום לירידה רצינית בביקוש. ברור לבנק ישראל שתחילת מגמה של ירידת מחירים עלולה להחריף את עצמה, ושזה עשוי להיגמר במיתון. פלוג לא תעשה את זה, אולי רק לקראת סוף הקדנציה...
- 3.משה 01/03/2015 15:10הגב לתגובה זויש מצגת של כנס חטיבת המחקר, מיום 30/12/2010 שבה עשו קו-אינטגרציה לגורמים שונים, והסיכום היה ששני שליש מהעליה במחיר מוסברת בריבית בנק ישראל, כשישית ע"י ההיצע הנמוך, והם גם אמרו שהאבטלה שעלתה ב 2009 אפילו מיתנה את העליות ותרמה "מינוס שישית". כמו כן ניתוח של הבנק הראה ששכר הדירה מגיב למחירי הדירות אבל לא הפוך, כלומר שכר הדירה עלה בעקבות העליה במחירי הדירות.
- 2.אחד שבאמת מבין. 01/03/2015 14:23הגב לתגובה זוואם כך המצב, אז יתרה מכך שאין ראש ממשלה חזק (כפי שהוא מעיד על עצמו). מי זה הכותב הזה בכלל ולמה נתנו לו לכתוב?
- אתה שמאל קיצוני אטום ומרושע!!! (ל"ת)קליפ 03/03/2015 22:58הגב לתגובה זו
- 1.Z 01/03/2015 12:47הגב לתגובה זוהנדלן הגיוני לגמרי מה לשעות עם סכום כסף של כ מיליון בבנק? 0 ריבית או 3% שכ"ד...אה - אם אין לך קח משכנתא עדיין עסקה טובה... הבועה במלא עוצמתה זה האגח של המדינה !! בנק ישראל לא עושה כלום!! חוצ מלהעתיק את העולם ולהיתלות באילנות גבוהים ממנו בפעילות!! יכל לבצע הרבה מגבלות של מס על המטח אבל להשאיר את הריבית סבירה... אגב לא בטוח בכלל שהנזק בשקל חזקה היה כה גדול כמו בריבית אפס...
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- איך להרוויח 53% ביום - רק היום
- חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
