דוח המבקר: העיקר הוא מה שכולנו פספסנו

אלדד אברהם, מנכ"ל E.A Investment banking, על השורות הקטנות שפספסנו בדוק מבקר המדינה - מי האשם האמיתי במחדל הדיור
אלדד אברהם | (11)

דוח המבקר, שפורסם בשבוע שחלף, עוסק בעליית מחירי הנדל"ן בישראל. המבקר התייחס בדוח הביקורת שלו לאחריות של בנק ישראל לעליית המחירים המטורפת אך לא נתן את המשקל הראוי למחדל של נגידי בנק ישראל שהביאו את מדינת ישראל לתוך משבר נדל"ני עמוק.

הנה ציטוט קצר מדוח המבקר בעניין חלקו של בנק ישראל: "לנוכח העובדה שאחד מהיסודות המרכזיים המניעים את הביקוש והיצע בשוק הדיור הוא זמינות מקורות אשראי ועלותם, על מקבלי ההחלטות בממשלה לקדם פתרונות ממשיים בתחום זה, תוך שיתוף פעולה עם בנק ישראל, במסגרת תפקידו של נגיד הבנק כיועץ לממשלה בעניינים כלכליים".

לפי דוח המבקר אחד הדברים המרכזיים שהשפיעו על זרמי הביקוש היא העובדה כי סביבת הריבית הנמוכה אפשרה לרוכשים לקחת אשראים בתנאים טובים - לנצל את הכסף הזול ולרוץ לדירה הנכספת. אלמנט נוסף זו אלטרנטיבות ההשקעה בסביבת ריבית נמוכה שהאיצה ודחפה את המשקיעים שיושבים על כסף לרוץ ולהשקיע בדירה ולהוסיף שמן למדורת הביקוש.

כדאי לשים לב לנתון משמעותי ומדהים המראה כמה אנחנו מסתכלים על הטפל ולא על העיקר, ובכך מפספסים את האחראי האמיתי לבועת הנדל"ן. בנק ישראל הודה כבר בעבר בעבודה שביצע ב-2012, נמצא כי "הורדות הריבית מסבירות מחצית מעליית מחירי הדיור בשנתיים האחרונות, ואילו החוסר בדירות מסביר כחמישית בלבד מעלייתם". במילים אחרות, בנק ישראל אחראי לחצי מהעליות המחירים שהיו בנדל"ן בשנים האחרונות. ואם נדבר קצת מספרים, העלאת הריבית בכ-1%, תביא לירידה של כ-8% במחירי הדירות.

אין במאמר זה כדי להסיר את האחריות מהדרג הפוליטי ומשרדי הממשלה האחראים לצד ההיצע, אך חשוב להבין ש-50% מהפתרון נמצא אצל נגידת בנק ישראל. במקרה, או שלא, הודיע השבוע בנק ישראל על הורדת הריבית לשפל היסטורי של 0.1%, משל האחריות בנושא הנדל"ן  כלל אינה קשורה אליו. אחד מתפקידיו הוא צמצום פערים חברתיים, ואין ספק שבזה הוא כשל כשלון חרוץ ומהדהד. חבל שדוח המבקר וההתעסקות התקשורתית בבעיית הדיור היא בכל הגופים, ורק לא באחריות של בנק ישראל.

מפתיע לראות שלמרות שבנק ישראל הוא הגורם והאשם הגדול בבועת הנדל"ן, כמעט ולא מפנים את הביקורת ואת האצבע כלפיו. ההתעלמות התקשורתית (גם של העיתונאים הכלכליים) מחלקו של בנק ישראל במשבר הדיור, מעלה שוב את השאלה, האם הדוח פוליטי וההתעסקות בו פוליטית ולא עניינית? 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    קליפ 03/03/2015 22:56
    הגב לתגובה זו
    מאחר ו-%100 מהמראיינים,עורכי החדשות,מבקרי המדינה,עיתונות רדיו וטלוויזיה משויכים לשמאל הקיצוני והאלים,אז הפצת שקרים(כמו האירנים) אופיינית.אז למה תמימות מעושה ניבזית וערמומית???
  • 9.
    דודי 03/03/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
    התרשמתי מאוד מהמאמר. עלו פה נקודות חשובות ונכונות. מרשים.
  • 8.
    ברק 03/03/2015 10:39
    הגב לתגובה זו
    איך אין יד מכוונת
  • 7.
    נהוראי 01/03/2015 21:25
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא מטפלים גם בצד ההיצע
  • 6.
    יואב 01/03/2015 15:42
    הגב לתגובה זו
    יפה כתבתה!
  • 5.
    אנליסט 01/03/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    של הרוכשים המבוהלים מכך שהמחירים עומדים לברוח להם ולכן מקדימים רכישות, של משפרי דיור שדוחים מכירת הנכס הישן כי מחירו עולה בנתיים, ושל משקיעים שחולמים על התעשרות מהירה כי המחירים בעליה. דוח המבקר מדבר על איך לפתור את ה 20% ואילו לפיד ניסה לשים את הציבור על הגדר בהמתנה למע"מ אפס כדי לטפל ב 30% אבל כמו שכתוב פה, בנק ישראל יודע שה 50% זה אצלו וחבל שאחרי חמש שנים עדיין לא נערך דיון ממשלתי בנושא.
  • 4.
    גבר 01/03/2015 15:14
    הגב לתגובה זו
    מ 30 שנה ל 15 או 20 שנה גג, יעלה את ההחזר החודשי לא משנה שהריבית נמוכה. ברור שזה חיסכון גדול לרוכשים, הם גם נהנים מריבית נמוכה וגם האפקט של ריבית דריבית יהיה חלש יותר כי משך ההלוואה קטן יותר, אבל מבחינת ביקוש לרכישת דירה, כל מה שמשנה זה ההחזר החודשי. על עוד הוא זהה לשכר דירה אנשים יסתערו על דירות. החזר חודשי גבוה לתקופה קצרה יגרום לירידה רצינית בביקוש. ברור לבנק ישראל שתחילת מגמה של ירידת מחירים עלולה להחריף את עצמה, ושזה עשוי להיגמר במיתון. פלוג לא תעשה את זה, אולי רק לקראת סוף הקדנציה...
  • 3.
    משה 01/03/2015 15:10
    הגב לתגובה זו
    יש מצגת של כנס חטיבת המחקר, מיום 30/12/2010 שבה עשו קו-אינטגרציה לגורמים שונים, והסיכום היה ששני שליש מהעליה במחיר מוסברת בריבית בנק ישראל, כשישית ע"י ההיצע הנמוך, והם גם אמרו שהאבטלה שעלתה ב 2009 אפילו מיתנה את העליות ותרמה "מינוס שישית". כמו כן ניתוח של הבנק הראה ששכר הדירה מגיב למחירי הדירות אבל לא הפוך, כלומר שכר הדירה עלה בעקבות העליה במחירי הדירות.
  • 2.
    אחד שבאמת מבין. 01/03/2015 14:23
    הגב לתגובה זו
    ואם כך המצב, אז יתרה מכך שאין ראש ממשלה חזק (כפי שהוא מעיד על עצמו). מי זה הכותב הזה בכלל ולמה נתנו לו לכתוב?
  • אתה שמאל קיצוני אטום ומרושע!!! (ל"ת)
    קליפ 03/03/2015 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Z 01/03/2015 12:47
    הגב לתגובה זו
    הנדלן הגיוני לגמרי מה לשעות עם סכום כסף של כ מיליון בבנק? 0 ריבית או 3% שכ"ד...אה - אם אין לך קח משכנתא עדיין עסקה טובה... הבועה במלא עוצמתה זה האגח של המדינה !! בנק ישראל לא עושה כלום!! חוצ מלהעתיק את העולם ולהיתלות באילנות גבוהים ממנו בפעילות!! יכל לבצע הרבה מגבלות של מס על המטח אבל להשאיר את הריבית סבירה... אגב לא בטוח בכלל שהנזק בשקל חזקה היה כה גדול כמו בריבית אפס...
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.