פיזור הכנסת הכניס את מדינת ישראל לתקופת בחירות בת כ-4 חודשים המעלה חשש גדול לכלכלת בחירות ותקופה לא קצרה של חוסר וודאות פוליטית וכלכלית, אשר מגיעה במקביל להרעה בנתוני המאקרו כלכלה בישראל שמשדרים מסר מדאיג למשקיעים. הכלכלה בכלל ושוק ההון בפרט סולדים ממצבי חוסר וודאות, המכניסים הרבה מאוד רעשים למערכת ומעלים את תנודתיות השווקים.

לפני כחודש הוציאה סוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הודעה על הורדת תחזית הדירוג של ישראל על רקע חוסר הוודאות הכלכלית והתקציב שתוכנן ל-2015, הכולל הרחבת הגרעון. השבוע, גם מודי'ס שיחררה אזהרה לאפשרות להורדת תחזית דירוג על רקע חוסר הוודאות הפוליטית והכלכלית שמתפתחת בישראל, והשלכותיה על תקציב 2015 וקצב הצמיחה של ישראל. הירידות החדות בשבועות האחרונים בבורסה מיוחסות, על פי התקשורת והציבור הרחב, בעיקר למצב הפוליטי, אולם ראוי לשים לב כי מדובר באירוע רחב יותר ברמה הגלובלית והקשר לתקופת הבחירות מקרי בהחלט.

ככלל, ההשפעה של תקופות בחירות וחוסר יציבות פוליטית על הכלכלה ושוק ההון זניחה ביותר. להפך, בממוצע, לאורך שנות הבחירות שעברנו השוק דווקא הגיב בעליות שערים. גם ההשפעה של ממשלת ימין או שמאל מבחינת האידאולוגיה הכלכלית אינה שונה כל כך, מאחר והשפעתן של סוכנויות הדירוג הבינלאומיות על המדיניות הכלכלית היא דרמטית. המחיר של 'טעות' במדיניות יכולה להיות כואבת. חריגה מאמות המידה שקבעו סוכנויות הדירוג מובילה כמעט מיידית להורדת דירוג, זינוק בהוצאות המימון וביכולת מיחזור החוב שלה. לכן קשה להאמין שיהיה פער משמעותי במדיניות הכלכלית ובגרעון התקציבי שייקבעו ממשלות מימין או משמאל אחרי הבחירות. בסופו של דבר כל ממשלה שתיבחר תהיה מחויבת למדיניות, שלכל הפחות, תשמר את רמת הדירוג הנוכחית של ישראל, והזעזוע ממנו חוששים כולם יהיה מינורי.

אז מה כן הניע את הירידות החדות בשווקים בחודש האחרון?

בחודשים האחרונים מחירי הנפט בעולם צנחו בכ-50% והניעו שרשרת של אירועים גלובליים. במרכז הבמה ניצבת רוסיה שכלכלתה נפגעה באופן חמור מירידת המחירים לצד סנקציות כלכליות קשות מצד המערב כתגובה לפלישתה למזרח אוקראינה.

המשבר הרוסי הינו גורם מרכזי בחשש העולמי ובירידות השערים בעולם, כמו גם פגיעה ישירה בתעשיית האנרגיה וכל הגורמים החשופים לה. פתיחת המרווחים באגרות החוב הקונצרניות ועלייה בפרמיות הסיכון אינן אירועים מקומי, אלא כאלה שהתרחשו במקביל לישראל גם בשווקים נוספים בעולם. הקישור של הירידות החדות לכלכלת הבחירות וחוסר הוודאות הפוליטית מוטעית, למרות שוודאי יש לכך השפעה פסיכולוגית שמעצימה את תגובת השוק. כלכלת בחירות תמיד הייתה, ולצערי גם תהיה בעתיד, אך היא אינה כה משמעותית על התוצר והצמיחה המקומית.

הפרמטרים המאקרו כלכליים של המשק הישראלי, שפורסמו בחודשים האחרונים, הם ברובם חיוביים ומצביעים על המשך צמיחה, גם אם ברמה הנמוכה מהפוטנציאל במשק. המערכה בעזה פגעה בנתוני הצמיחה אך באופן נקודתי ללא השפעה ארוכת טווח. אנו צופים שבשנה הקרובה המשק יצמח בסביבות 3% ואף יותר, וזאת למרות הבחירות והיעדר תקציב מאושר. כלכלת הבחירות תתבטא במיוחד באינפלציה נמוכה כחלק מאינפלציה עולמית אפסית, וגם מכך שימנעו בממשלה מהעלאות מיסים ואגרות ויפעלו, גם אם זמנית, להורדת תעריפים בשליטת המדינה כגון תעריפי המים והחשמל.

ברמת המיקרו כלכלה, חברות רבות מיחזרו בשנה האחרונה חוב בריביות נמוכות ולמח"מים ארוכים - תופעה שתתבטא בהורדת הוצאות המימון שלהן וברווחיות משופרת. גם צרכניות אנרגיה ייהנו בחודשים הקרובים מהירידה בעלויות היצור, והדברים יבואו לידי ביטוי בדוחות הכספיים, במחירי המניות ובפרמיות הסיכון של החברות. כל אלה, לצד השיפור בכלכלה האמריקנית, שמשפיעה על הכלכלה העולמית כולה, יובילו לשנה חיובית ברמת המאקרו והמיקרו כלכלה, כאשר חוסר הוודאות הפוליטית יהיה פקטור זניח.