רילוקשיין: כך תגדילו את פוטנציאל התשואה בקונצרני

יניב קוניס, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפסגות, מפרט את הדרך שעבור איגרות החוב המקומיות אל מול מקבילותיהן בחו"ל, ומצביע מי יותר כדאית
יניב קוניס | (6)

כשבוחנים סדרות קונצרניות בישראל אל מול אגרות חוב בדירוג אשראי דומה בעולם מתקבלת תמונה ברורה - הגיע הזמן להגדיל את רכיב האג"ח בחו"ל על חשבון אג"ח מקומיות.

בשנה האחרונה חלו תנודות משמעותיות ומנוגדות בתשואות האג"ח בעולם על רקע השונות הרבה במדיניות המוניטרית שמפעילים הבנקים המרכזיים. לשינוי זה השלכות מהותיות על כדאיות ההשקעה באיגרות חוב בישראל, בעיקר ברכיב הקונצרני.

אם נעבור בקצרה על התמורות העיקריות בשוקי האג"ח ברחבי העולם, נמצא שבארה"ב חל זינוק חד בתשואות האג"ח הממשלתיות כתוצאה מצמצום ההרחבה הכמותית של הפד ושיפור הנתונים הכלכליים. אחת התוצאות המרכזיות של הצמצום המוניטארי בארה"ב הייתה עליית תשואות באיגרות החוב בשווקים המתעוררים, אשר מאופיינות בקורלציה הפוכה למגמת הדולר בעולם.

בעוד שאיגרות החוב הנקובות בדולר אמריקני ובמטבעות שווקים מתעוררים רשמו בחודשים האחרונים עליית תשואות, מקבילותיהן הנקובות באירו ובשקל רשמו מגמה הפוכה. באירופה אנו חווים כבר זמן ממושך בירידת תשואות במרבית המדינות, כולל אלה שהשקעה בהן מלווה ברמת סיכון גבוהה יחסית. למשל, איגרות החוב של ספרד, מדינה אשר נמצאת במשבר כלכלי עמוק, נסחרות בתשואה דומה לזו של ממשלת ארה"ב. מדובר במצב אבסורדי למדי לאור העובדה שהאירו נמצא בלחץ לפיחות ביחס לדולר, כך שמשקיע זר, שישקיע באג"ח הספרדיות, צפוי להשיג תשואה נמוכה יותר מזו הצפויה באג"ח האוצר האמריקניות.

מכאן אנחנו חוזרים לישראל, פה הפחתות הריבית והסביבה הכלכלית המקומית הביאו להתכווצות מרווח התשואה בין איגרות חוב של ממשלת ישראל לבין ממשלת ארה"ב, מרמה של יותר מ-1% לפני שנה לרמה של 0.3% בלבד באג"ח ל-10 שנים, כאשר בסדרות לטווח של 5 שנים הפער נסגר לחלוטין.

במקביל לתהליך כיווץ המרווח הממשלתי בין ישראל לחו"ל, מרווחי האשראי בשוק הקונצרני בישראל המשיכו להצטמצם בשנה החולפת לרמה של 1.2% באג"ח בדירוגי A+ מקומיים. כאן נכנסת ההשלכה המהותית של שני תהליכים אלו: הירידה במרווח הממשלתי של ישראל ביחס לחו"ל בשילוב הירידה במרווח האשראי המקומי. בניגוד לשנים עברו, האג"ח הקונצרניות בישראל כבר לא נסחרות בתשואות לפדיון, שהן עדיפות משמעותית ביחס למקבילותיהן בחו"ל. חלקן אף נסחרות כיום בתשואה נמוכה יותר מאג"ח דומות שנסחרות בשווקים הגלובליים.

הכוונה בהשוואה זו היא לבחון איגרות חוב ישראליות וזרות בדירוגי אשראי בינלאומיים דומים, לא דירוג מקומי מול בינלאומי. זה אומר שבמקום להשוות בין אג"ח של חברה ישראלית בדירוג מקומי AA לאג"ח AA בעולם, נעשה את ההמרה המתאימה לפי הסולם של סוכנות הדירוג S&P ונשווה אותה ל-BBB בעולם.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

בבחינה זו ניתן לראות שאותן אג"ח קונצרניות מקומיות בדירוג ilA+ (המקביל ל-BBB בעולם) נסחרות כיום בתשואה של 2.9% בלבד ביחס ל-4.1% לפני שנה, בעוד שהתשואה הממוצעת בקרב אג"ח דולריות בדירוג BBB עולמי עומדת כיום על 2.9%. כלומר, בשנה החולפת הצטמצם מרווח התשואה בין אג"ח קונצרניות בישראל לבין מקבילותיהן בחו"ל בשיעור חד של 1.2%, וכעת הן נסחרות בתשואות דומות.

כיצד לגוון את התיק באג"ח בחו"ל?

כאמור, בשנה החולפת חלו תמורות מוניטאריות רבות בעולם. כעת יש מקום להתמקד בשלושה סוגי אג"ח בחו"ל, שמציגות חלופה מעניינת ביחס לאג"ח הקונצרניות המקומיות:

אג"ח קונצרניות נקובות דולר בדירוגי השקעה . מגוון האפשרויות בסוג אג"ח זה הוא כמעט בלתי מוגבל, לכן חשוב למקד את מאמצי החיפוש בעיקר באג"ח בעלות רמות סיכון דומות לאג"ח מקומיות בישראל, אבל שנסחרות בתשואה עודפת. דוגמא לכך היא אגרת החוב של בורסת נאסד"ק, בעלת דירוג עולמי של BBB- לפדיון בעוד 5 שנים, שנסחרת כיום בתשואה של 3.2% - כלומר תוספת של 30 נקודות בסיס ביחס לאג"ח בעלות דירוג עולמי דומה בשוק הקונצרני שלנו. בנוסף, במידה ונגדר את החשיפה לדולר, אנו צפויים לקבל תוספת תשואה כתוצאה מפער הריביות בין השקל לדולר.

אג"ח ממשלות זרות נקובות דולר . במעבר לאג"ח חברות בחו"ל יש לשים לב כי חלק לא מבוטל מהממשלות בעולם, ביניהן ישראל, נוהגות להנפיק לעתים בשווקים הגלובליים חוב נקוב דולר אמריקני. סוג אג"ח זה הינו אפשרות נוספת לגיוון תיק האג"ח הישראלי באג"ח דולריות עם סיכון אשראי דומה לאג"ח הקונצרניות בישראל. למשל ממשלת מקסיקו מציעה איגרות חוב דולריות בדירוג עולמי של BBB+, בתשואה לפדיון של 3.5%. גם בסוג זה ניתן לגדר את השפעת שער החליפין ובתמורה ליהנות לפער הריביות החיובי של השקל אל מול הדולר.

אג"ח שווקים מתעוררים נקובות במטבע מקומי . הפיחות החד ממנו סבלו השווקים המתעוררים בשנה שעברה, בשילוב יציאת הכספים הרבה מהן הובילו לעלייה משמעותית בתשואות האג"ח שלהן. כעת, ניתן למצוא אג"ח מסוג זה של ממשלות אינדונזיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו ורוסיה בתשואות של 6% ומעלה. צריך לזכור כמובן את התנודתיות הגבוהה שמלווה בהשקעה זו, הן בהיבט מחירי האג"ח והן בהיבט שערי החליפין. אך שילוב אג"ח מסוג זה בתיק במינון מתאים עשוי להגדיל משמעותית את פוטנציאל התשואה שלנו.

לסיכום, התהליך הכפול של צמצום המרווח הממשלתי בין ישראל לארה"ב, יחד עם צמצום פער התשואה של האג"ח הקונצרניות בישראל למקבילותיהן ברמת הסיכון בחו"ל, מעלה את הכדאיות להגדיל את רכיב האג"ח בחו"ל בתיק על חשבון אג"ח מקומיות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    דודו 25/06/2014 23:23
    הגב לתגובה זו
    למשקיע הישראלי שרוצה להישאר בשקלים ולהיות מגודר לשקל יש מעט מאוד אפשרויות היום בתחום קרנות הנאמנות. תעודות סל אג"ח חו"ל מגודרות כמעט לא קיימות - יש אחת בלבד. צריך עוד חברות שירימו את הכפפה באפיק הזה ויציעו קרנות איכותיות עם דמי ניהול שפויים. היום דמי הניהול בקרנות האלו הם מעל 1%!
  • 5.
    האשקלוני 25/06/2014 05:51
    הגב לתגובה זו
    היום בהמרת אג"ח דולרי לשקל, מקבלים תשואה שקלית נמוכה יותר מדולרית. תבדוק ותיווכח בעצמך.
  • 4.
    אודה על המלצה לתעודת סל המכילה אגח"ים שונים מהעולם (ל"ת)
    ונסחרת בארה"ב 24/06/2014 17:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    העלו דירוג למקסיקו היא A- היום לא BBB+ כמו שכתוב (ל"ת)
    משקיע 24/06/2014 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעל 24/06/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
    הדבר זה אג"ח בחו"ל - זה ברור
  • 1.
    הקונצרני בארץ - בועה ענקית (ל"ת)
    איל 24/06/2014 13:18
    הגב לתגובה זו
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.