האתגרים של שנת 2014 משאירים מקום ליצירתיות

דניאל ארד, שותף וסמנכ"ל השקעות, קוואנטום שוקי הון, צופה קדימה אל השנה החדשה ומציג דרכים חדשות ליצירת רווחים
דניאל ארד | (10)
נושאים בכתבה שוק ההון

שנת 2013 הייתה שנה טובה, אפילו מצויינת. שנה בה רוב שוקי המניות, למעט שווקים מתעוררים, היכו גלים וישנם תיקים מנייתיים אשר השיגו תשואות דו ספרתיות. השאלה היא מה כעת? ישנו קונצנזוס נרחב שביצועי שוק המניות בשנה החדשה לא ישחזרו את ההישגים של השנה הקודמת. יש כאלה שיגידו שזאת אף לשון המעטה - מצד אחד רמת מכפילים של 18 במדד ה-S&P500 אינה זולה, אך גם אינה יקרה להחריד. מן הצד השני, סביבת הריבית הנמוכה אינה מאפשרת אלטרנטיבת השקעה מעניינת באפיק הסולידיים.

במצב שכזה עדיף להיחשף למניות באחוז גבוה לפחות עבור אלה שחושבים ששוק המניות צפוי לעלות חזק. אולם לאחרונה אני נתקל ביותר וביותר מנהלי השקעות, שאני מעריך את דעתם, שחושבים את הדעה הבאה:

א. שוק המניות עדיין יותר אטרקטיבי מהאג"ח - והוא צפוי להמשיך לעלות.

ב. כנראה שהוא לא יעלה חזק כמו שנה שעברה, תרחיש של עלייה חד ספרתית במדדי המניות המובילים בהחלט סביר.

ג. לא צפוי משבר עמוק בשנה הקרובה.

חשיפת מניות עקיפה באמצעות אופציות לטווחים שונים

חשיפה עקיפה למניות היא חשיפה מנייתית לכל דבר ועניין, אך כאן אנחנו מתאימים את החשיפה לציפיות השוק שלנו באמצעות שוק הנגזרים. כמובן שניתן לבצע זאת באופן שגם אינו ממונף, כתחליף להחזקה ישירה במניה (כלומר נשמור על אותה פרופורציית אחזקה). ע"י כך, חשיפה עקיפה מפחיתה את הסיכון ביחס להשקעה ישירה במניה. נוכל להשוות בין שתי החלופות, האחת החזקה ישירה והאחרת עקיפה, בתאריך הפקיעה 16.1.15 בגרף הבא:

מכירת אופציית PUT על מניה, מחייבת אותנו, בתור כותבי האופציה, לרכוש מאה מניות במחיר המימוש הנקוב, במועד המימוש הדרוש (או קודם לכך, היות והאופציה הינה אופציה אמריקנית) בתמורה לקבלת פרמיה במועד ביצוע העסקה ממי שרכש את האופציה מאיתנו.

נבחן את הדוגמא המובאת בגרף. כאשר מניית מייקרוסופט (MSFT) עומדת על 37.5 ד' למניה (נכון ל-14.2.14), מחיר אופציית PUT במחיר מימוש 37, למועד פקיעה של ינואר 2015 עומד על 3.4 דולר למניה (340 ד' עבור מאה מניות. חשוב לציין כי אופציות אמריקניות נסחרות לרוב במכפיל של מאה מניות). המשמעות, שבתור כותב אופציה יחידה, אקבל היום 340 ד' מזומן, ואהיה מחויב לרכוש מאה מניות מייקרוסופט במחיר 37 (מעט נמוך ממחיר השוק), אם וכאשר מחיר המניה יהיה מתחת ל-37 ד' ביום הפקיעה (16.1.15).

עצם ההתחייבות, לרכוש מאה מניות במחיר 37 דולר, חושפת אותנו לרכישת מניות מייקרוסופט בשווי 3,700ד', אך במקביל קיבלנו 340 ד' פרמיה. כלומר, הסיכון שלנו, במידה ומייקרוסופט פושטת את הרגל ומחיר המניה יהיה אפס, הינו 3,360 ד' (3700-340). מעצם כך, קיבלנו פרמיה של 10.12% (340/3360) עבור הסיכון שלקחנו לטווח של 11 חודשים (11.2% במונחים של שנתיים).

בהשוואה לרכישת 100 מניות מייקרוסופט בתיק מניות, אסטרטגיה זו הינה אסטרטגיה פחות אגרסיבית. מדוע? אנחנו מקבלים פרמיה שנתית של 10.12%, שתוכל לשמש לנו כרווח במידה והמניה תשאר במקום או תעלה. כמו כן, היא תהווה כרשת הגנה מירידות בגובה הפרמיה שקיבלנו, כל זאת בתמורה לויתור על רווחים פוטנציאלים במידה והמניה עולה מעל 10.12% ב-11 חודשים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כלומר נקודת האיזון שלנו להפסד היא מחיר מניה של 33.6 ד' ומטה בתאריך ה-16.1.15. אסטרטגיה זו בעצם מפחיתה את אי הוודאות באופן השוואתי לרכישת ישירה של מאה מניות (למרות השימוש במונחים מפחידים כמו "אופציה" ו"כתיבה").

המהות של האסטרטגיה היא הפחתת הציפיות משוק המניות, או למעשה מהנכסים שנבחר לבצע עליהם את האסטרטגיה הנ"ל. אנחנו בעצם צפויים להרוויח רווח הוגן של 10.12% במידה והמניה תהיה ללא שינוי או תעלה בטוח הזמן הצפוי, אך נהיה מחוייבים לרכוש את המניה בדיסקאונט משמעותי ביחס למחיר של היום אם וכאשר תרד.

אם אנחנו רואים במייקרוסופט מניית ערך, וסבורים שגם אם מחיר המניה יירד הרווחיות תוצף בחזרה למחיר המניה בטווח הארוך, כך שהאסטרטגיה יכולה להיות מעניינת עבורנו. היות וחברת מייקרוסופט נסחרת במכפיל רווח עתידי צפוי של 12.5, נהיה מחוייבים לרכוש את המניה במכפיל 11.2- אם וכאשר החברה תרוויח את המצופה ורווחיות החברה לא תתבטא במחיר המניה.

כשם הדוגמא של מייקרוסופט, צירפתי דוגמאות נוספות על מניות נוספות בארה"ב, תוך התייחסות לקריטריונים שצויינו. נוכל כמובן לשים לב שככל שהחברות שנבחר יהיו מסוכנות יותר, הפרמיה שנקבל תהיה גבוהה יותר באופן יחסי:

תזרימי מזומן

הבדל מהותי נוסף בין רכישת מאה מניות למכירת אופציית PUT הינו תזרים המזומן. רכישת מאה מניות מייקרוסופט במחיר 37 ד' דורשות השקעה של 3,700 ד' - הוצאה תזרימית עבור קבלת המניות. מכירת ה-PUT אינה דורשת תזרים מזומן, אלא להפך, היא מייצרת תזרים מזומן של 340$ (ודורשת מהמשקיע בטחונות). בכל זאת, הבדל תזרימי של 4,000 ד' שיוכל להיות מושקע לפי שיקול דעתו של המשקיע בהתאם לאילוצי הסיכון שלו (כגון אג"ח מדינת ישראל, אג"ח קונצרניות בדירוגים שונים או השקעות Fixed Income אחרות).

במבט מלמעלה, ניהול תיק מנייתי, באמצעות חשיפה עקיפה למניות, בעצם מפחית את החשיפה המנייתית בתיק (כל עוד שומרים על אותו יחס חשיפה כמובן), מתוך ויתור מראש על אפשרות של רווחים גבוהים במידה ומניות אלו ימשיכו במסען צפונה מעבר לגובה הפרמיה שקיבלנו. עם זאתהוא בהחלט נותן פתרון לשוק מניות עולה חלש, מדשדש ואף יורד באופן חלש. כמובן, מבצע האסטרטגיה יכול לבצע את האסטרטגיה גם עבור אופציות מחוץ לכסף במחירי מימוש נמוכים יותר, בהן הפרמיה קטנה יותר אך מרחק ההגנה שנקבל וכן רמת הוודאות תהיה אף גבוהה יותר.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מרשים (ל"ת)
    אחד שיודע 27/02/2014 10:33
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    Anonymos 25/02/2014 16:18
    הגב לתגובה זו
    כתבה מדהימה איכותית ברמות עללל
  • 6.
    רן 25/02/2014 14:24
    הגב לתגובה זו
    הגידור כאן מעניין מאוד, אשמח אם תוכל להרחיב יותר מבחינת הגידור וכיצד עודף הכסף ש"נחסך" באמצעות האופציות מושקע באגחים יוצר מערכת שלמה
  • 5.
    לירון 25/02/2014 07:36
    הגב לתגובה זו
    אהבתי את הראייה שלך לשוק
  • 4.
    עומר 24/02/2014 20:01
    הגב לתגובה זו
    אחלה כתבה
  • 3.
    נמרוד 24/02/2014 18:18
    הגב לתגובה זו
    צריך לשים לב לרמות התגדות משמעותיות בנייר. בנוסף, נראה שאפשר במקרה הצורך להוסיף הגנות ולמזער נזקים במידת הצורך. רעיון מצויין
  • 2.
    נורית 24/02/2014 17:32
    הגב לתגובה זו
    האיסטרטגיה המוצעת מענינת ועוזרת לתכנן ריווחיות של תיק השקעות למי שמעונין להחשף לשוק המניות. מכיון שהיא משאירה כסף להשקעות סולידיות היא נותנת שקט נפשי למשקיע בהשוואה לתיק החשוף ישירות למניות. רעיון מבורך. ה"מחיר" שמשלם מי שמשתמש באיסטרטגיה זו הוא רווחים מוגבלים במקרה שהשוק עולה חזק והפסד של הקומפאונדינג (אפקט ריבית דריבית) למי שמשקיע במניות דיבידנד. אולי כדאי לעשות חלק וחלק?????
  • יוני 27/02/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
    אתה חשוף להפסדים בדיוק כמו בקניית מניות. הרווחים שלך מול קניית מניות הם: 1. הפרמיה של האופציה - אתה מקבל בכל מקרה 2. רווח מהאג"ח שמושקעים בינתיים. החסרון: 1. בעליות גבוהות של שוק המניה, הרווח שלך ישאר זהה.
  • 1.
    כתבה מעניינת מאד..תודה (ל"ת)
    א 24/02/2014 17:29
    הגב לתגובה זו
  • היכן ניתן ללמוד הנושא ? (ל"ת)
    יוסי 03/03/2014 11:39
    הגב לתגובה זו
משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?

הכנסות ותחזיות ל-2026. האם מניות פנסוניק וסימנס מעניינות? ומה הכיוון של אירופה?

זיו סגל |
נושאים בכתבה פנסוניק סימנס

אנחנו מתחילים את ההכנות שלנו להמראת 2026. אפשר להדק חגורות. כמיטב המסורת נקרא ונצליב בין תחזיות הגופים הגדולים שמעסיקים את מיטב המומחים והאסטרטגים ונבדוק אותן על הגרף. הגרף יכריע!

 

ג׳י פי מורגן מסכמים את התחזית שלהם באמירה ש״הסיכון הגבוה ביותר למשקיעים ב-2026 הוא אי חשיפה לכוחות שמעצבים את הכלכלה בעשור הקרוב.״ מה הם הכוחות?

1. מהפכת ה-AI ושלושת מרכיבי הענף: חברות הטכנולוגיה הגדולות, חברות שרשרת האספקה וחברות שמטמיעות AI.

2. מגלובליזציה לפיצול עולמי ויצירת גושים עולמיים. שיקולי ביטחון, אנרגיה ושרשראות אספקה גוברים על שיקולי יעילות. מודגשות המגמות הבאות: אירופה – השקעה בתחומי הגנה, ארצות הברית – השקעה במפעלים מקומיים (INTC זוכה לציון מיוחד), סין - השקעה ב-AI ודרום אמריקה כמקור למשאבי טבע קריטיים.

3.אינפלציה גבוהה ובלתי יציבה. התשובה היא השקעה בנכסים ריאליים וסחורות. ציון מיוחד מקבלות קרנות ה-REIT בתחום מרכזי הנתונים. כמו כן משתמע ביקוש לנדל״ן בארה״ב וממנו נגזר ביקוש לתשתיות נדל״ן.

 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.