האם ההצלחה של מניות הבנקים תמשיך גם ל-2014?
מניות הבנקים האמריקניים עומדות לחתום שנה מוצלחת במיוחד. שנתיים, ליתר דיוק. אחרי התחתית הכפולה שנקבעה בשלהי 2011 ותחילת 2012, מניות הסקטור הפיננסי, שנפגע קשות תדמיתית וכספית בעטיה של התפוצצות בועת הסאב-פריים והמשבר הפיננסי בעקבותיו, לא מפסיקות לטפס מעלה, הודות לנזילות הגדולה שמגיעה מכיוון הפד ויתר הבנקים המרכזיים. הנה, תציצו כדוגמא במניית בנק ההשקעות מורגן סטנלי. גם בהשוואה לתשואה של המדדים הכלליים, מניות הבנקים הציגו תשואה עודפת.
אך מה הלאה? האם הראלי הנוכחי מיצה את עצמו? האם הסיכונים הכרוכים בהשקעה במניות הפיננסיים גדולים מדי כעת? ישנן דעות לכאן ולכאן, אבל כרגע השיח סביב מניות הבנקים נקשר בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב, ודיון זה רלוונטי יותר ויותר בעיקר אחרי נתוני התעסוקה החיוביים שראינו בשבוע שעבר, והרמיזות העבות ששמענו אתמול מפי כמה בכירים בפד על הכוונה להתחיל בצימצום ממש בקרוב.
תמיד מפחיד להיכנס בשיא, אבל ישנם כמה נימוקים חזקים לאלה שחושבים שאותן מניות ימשיכו לעלות גם ב-2014. ראשית, התביעות שהוגשו בעקבות המחדלים של התפוצצות בועת הסאב-פריים כבר קרובות ברובן להסדר, וזו בהחלט גיבנת שהכבידה על המגזר.
אחד המפתחות המרכזיים הוא שוק האג"ח והיחס בין התשואות לטווח הארוך לתשואות לטווח הקצר. כולם מסכימים כרגע שתחילת צמצום ההרחבה יביא לעלייה בתשואה לטווח ארוך וגידול הפער בין הטווח הארוך לטווח הקצר. אם אכן כך יקרה, הבנק המרכזי ינהל את התהליך כמו שצריך ולא נראה סחרור פיננסי שיביא לזינוק בתשואות לטווח הקצר, הדבר בהחלט אמור לתרום מאוד לרווחיות הבנקים, הלווים לטווח קצר ומלווים לטווח ארוך. למעשה, זו נקודת המפתח.
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפרופו יציבות
הרגולציה אמורה להגביר את הזהירות במתן ההלוואות. הדבר עשוי לעורר חשש לרווחיות הבנקים בתחום ההשקעות המסוכנות, הרי בסופו של דבר כולנו למודי משבר 2008, ומדיניות זהירה דווקא תסייע ליציבות המגזר הפיננסי ותגביר את הביקוש למניות הבנקים בתיקי ההשקעות.
לסיכומו של עניין, מניות הבנקים המסחריים הגדולים כמו בנק אוף אמריקה, סיטי, גולדמן ומורגן, מהוות אולי יותר מכל בבואה של יכולתו ותבונתו של הבנק הפדרלי לנהל את משחק ההדפסה ולהצליח לצאת ממנו בשלום. כרגע בשוק עדיין מאמינים שהבנק המרכזי שולט במצב, ועל כן אותן מניות ממשיכות לעלות.
- 1.ומה עם בנקים פה 11/12/2013 13:42הגב לתגובה זוהאם זה נראה לך הגיוני שגברת כהן קנתה את המדד ב 20.3.2008 ונכון ל 29.8.2013 לא ראתה רווח של פרוטה שחוקה אחת ? כמובן שזה מתייחס לארצנו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
