האם ההצלחה של מניות הבנקים תמשיך גם ל-2014?

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מסכם את השנה החולפת של מניות הבנקים בארה"ב וצופה כיצד יתנהגו בשנה הבאה
יוחאי שויגר | (1)

מניות הבנקים האמריקניים עומדות לחתום שנה מוצלחת במיוחד. שנתיים, ליתר דיוק. אחרי התחתית הכפולה שנקבעה בשלהי 2011 ותחילת 2012, מניות הסקטור הפיננסי, שנפגע קשות תדמיתית וכספית בעטיה של התפוצצות בועת הסאב-פריים והמשבר הפיננסי בעקבותיו, לא מפסיקות לטפס מעלה, הודות לנזילות הגדולה שמגיעה מכיוון הפד ויתר הבנקים המרכזיים. הנה, תציצו כדוגמא במניית בנק ההשקעות מורגן סטנלי. גם בהשוואה לתשואה של המדדים הכלליים, מניות הבנקים הציגו תשואה עודפת.

אך מה הלאה? האם הראלי הנוכחי מיצה את עצמו? האם הסיכונים הכרוכים בהשקעה במניות הפיננסיים גדולים מדי כעת? ישנן דעות לכאן ולכאן, אבל כרגע השיח סביב מניות הבנקים נקשר בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב, ודיון זה רלוונטי יותר ויותר בעיקר אחרי נתוני התעסוקה החיוביים שראינו בשבוע שעבר, והרמיזות העבות ששמענו אתמול מפי כמה בכירים בפד על הכוונה להתחיל בצימצום ממש בקרוב.

תמיד מפחיד להיכנס בשיא, אבל ישנם כמה נימוקים חזקים לאלה שחושבים שאותן מניות ימשיכו לעלות גם ב-2014. ראשית, התביעות שהוגשו בעקבות המחדלים של התפוצצות בועת הסאב-פריים כבר קרובות ברובן להסדר, וזו בהחלט גיבנת שהכבידה על המגזר.

אחד המפתחות המרכזיים הוא שוק האג"ח והיחס בין התשואות לטווח הארוך לתשואות לטווח הקצר. כולם מסכימים כרגע שתחילת צמצום ההרחבה יביא לעלייה בתשואה לטווח ארוך וגידול הפער בין הטווח הארוך לטווח הקצר. אם אכן כך יקרה, הבנק המרכזי ינהל את התהליך כמו שצריך ולא נראה סחרור פיננסי שיביא לזינוק בתשואות לטווח הקצר, הדבר בהחלט אמור לתרום מאוד לרווחיות הבנקים, הלווים לטווח קצר ומלווים לטווח ארוך. למעשה, זו נקודת המפתח.

אפרופו יציבות

הרגולציה אמורה להגביר את הזהירות במתן ההלוואות. הדבר עשוי לעורר חשש לרווחיות הבנקים בתחום ההשקעות המסוכנות, הרי בסופו של דבר כולנו למודי משבר 2008, ומדיניות זהירה דווקא תסייע ליציבות המגזר הפיננסי ותגביר את הביקוש למניות הבנקים בתיקי ההשקעות.

לסיכומו של עניין, מניות הבנקים המסחריים הגדולים כמו בנק אוף אמריקה, סיטי, גולדמן ומורגן, מהוות אולי יותר מכל בבואה של יכולתו ותבונתו של הבנק הפדרלי לנהל את משחק ההדפסה ולהצליח לצאת ממנו בשלום. כרגע בשוק עדיין מאמינים שהבנק המרכזי שולט במצב, ועל כן אותן מניות ממשיכות לעלות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ומה עם בנקים פה 11/12/2013 13:42
    הגב לתגובה זו
    האם זה נראה לך הגיוני שגברת כהן קנתה את המדד ב 20.3.2008 ונכון ל 29.8.2013 לא ראתה רווח של פרוטה שחוקה אחת ? כמובן שזה מתייחס לארצנו
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.