האם ההצלחה של מניות הבנקים תמשיך גם ל-2014?
מניות הבנקים האמריקניים עומדות לחתום שנה מוצלחת במיוחד. שנתיים, ליתר דיוק. אחרי התחתית הכפולה שנקבעה בשלהי 2011 ותחילת 2012, מניות הסקטור הפיננסי, שנפגע קשות תדמיתית וכספית בעטיה של התפוצצות בועת הסאב-פריים והמשבר הפיננסי בעקבותיו, לא מפסיקות לטפס מעלה, הודות לנזילות הגדולה שמגיעה מכיוון הפד ויתר הבנקים המרכזיים. הנה, תציצו כדוגמא במניית בנק ההשקעות מורגן סטנלי. גם בהשוואה לתשואה של המדדים הכלליים, מניות הבנקים הציגו תשואה עודפת.
אך מה הלאה? האם הראלי הנוכחי מיצה את עצמו? האם הסיכונים הכרוכים בהשקעה במניות הפיננסיים גדולים מדי כעת? ישנן דעות לכאן ולכאן, אבל כרגע השיח סביב מניות הבנקים נקשר בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב, ודיון זה רלוונטי יותר ויותר בעיקר אחרי נתוני התעסוקה החיוביים שראינו בשבוע שעבר, והרמיזות העבות ששמענו אתמול מפי כמה בכירים בפד על הכוונה להתחיל בצימצום ממש בקרוב.
תמיד מפחיד להיכנס בשיא, אבל ישנם כמה נימוקים חזקים לאלה שחושבים שאותן מניות ימשיכו לעלות גם ב-2014. ראשית, התביעות שהוגשו בעקבות המחדלים של התפוצצות בועת הסאב-פריים כבר קרובות ברובן להסדר, וזו בהחלט גיבנת שהכבידה על המגזר.
אחד המפתחות המרכזיים הוא שוק האג"ח והיחס בין התשואות לטווח הארוך לתשואות לטווח הקצר. כולם מסכימים כרגע שתחילת צמצום ההרחבה יביא לעלייה בתשואה לטווח ארוך וגידול הפער בין הטווח הארוך לטווח הקצר. אם אכן כך יקרה, הבנק המרכזי ינהל את התהליך כמו שצריך ולא נראה סחרור פיננסי שיביא לזינוק בתשואות לטווח הקצר, הדבר בהחלט אמור לתרום מאוד לרווחיות הבנקים, הלווים לטווח קצר ומלווים לטווח ארוך. למעשה, זו נקודת המפתח.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפרופו יציבות
הרגולציה אמורה להגביר את הזהירות במתן ההלוואות. הדבר עשוי לעורר חשש לרווחיות הבנקים בתחום ההשקעות המסוכנות, הרי בסופו של דבר כולנו למודי משבר 2008, ומדיניות זהירה דווקא תסייע ליציבות המגזר הפיננסי ותגביר את הביקוש למניות הבנקים בתיקי ההשקעות.
לסיכומו של עניין, מניות הבנקים המסחריים הגדולים כמו בנק אוף אמריקה, סיטי, גולדמן ומורגן, מהוות אולי יותר מכל בבואה של יכולתו ותבונתו של הבנק הפדרלי לנהל את משחק ההדפסה ולהצליח לצאת ממנו בשלום. כרגע בשוק עדיין מאמינים שהבנק המרכזי שולט במצב, ועל כן אותן מניות ממשיכות לעלות.
- 1.ומה עם בנקים פה 11/12/2013 13:42הגב לתגובה זוהאם זה נראה לך הגיוני שגברת כהן קנתה את המדד ב 20.3.2008 ונכון ל 29.8.2013 לא ראתה רווח של פרוטה שחוקה אחת ? כמובן שזה מתייחס לארצנו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
