האם נולדה אלטרנטיבת השקעה חדשה - הביטקוין?

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס למטבע הוירטואלי החדש, הביטקוין. מהי כדאיות ההשקעה במטבע המבוזר?
איציק קבסה | (8)

מטרת מאמר זה אינה להציג את ה-BITCOIN, המשקיעים הפוטנציאליים יוכלו למצוא ברשת אינפורמציה נרחבת בנושא, כולל הסברים מלומדים על יתרונותיו וחסרונותיו של המטבע המבוזר. מטרת המאמר, הינה לבחון האם קיימת אלטרנטיבת השקעה למשקיעים, אשר דוגלים בערך של פיזור השקעות.

עבור הקוראים שטרם נחשפו לתופעה הרחבה של המטבע הווירטואלי, אסביר בקצרה. מדובר במטבע דיגיטלי בעל קוד פתוח, אשר נוצר לראשונה בינואר 2009. הביטקוין אינו בשליטה של אף ממשלה או בנק מרכזי, ומבוסס על רשת של עמית לעמית. הוא נחשב לנפוץ ביותר מבין המטבעות האלטרנטיביים.

כמות הביטקוין בעולם מוגבלת ל-21 מיליון יחידות. נכון להיום קיימים קצת מעל 10 מיליון יחידות ביטקוין. תנועות המטבע נשלטות בצורה מבוזרת ע"י מס' מחשבים, והמטבע אינו נשלט ע"י גורם מרכזי אחד. עיקר פעולות המסחר בביטקוין מבוצע דרך זירת המסחר MT. GOX. עיקר פעולתה של זו האחרונה, הוא יצירת מקום מפגש בין קונה למוכר. לאחר רכישה של מטבע הוא נשמר בארנק אלקטרוני וירטואלי שמזוהה לפי כתובת ביטקוין המורכבת מתווים באורך 27 עד 34 סימנים.

המהפכה של הביטקוין גרמה לבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, להוציא לאחרונה דוח המתייחס למטבעות הדיגיטליים בכלל ולביטקוין בפרט, "מטבע זה מהווה תחרות אל מול הדולר והאירו, וחייב להיות בפיקוח בנקים מרכזיים". אמירה מן הסוג הנ"ל של מוסד פיננסי כדוגמת הבנק המרכזי, העלתה את קרנו של המטבע בקרב משקיעים פוטנציאליים. הראשונים לזהות את פוטנציאל ההשקעה בשנת 2009 - עת הושקו המטבעות הראשונים, נהנו המשקיעים מערכו הנמוך שנע סביב סנטים בודדים. בימים אלה ערכו של ביטקוין בודד חצה מכבר את רף 100 דולרים, כך שחישוב פשוט מעיד על תשואה של אלפי אחוזים למשקיעים השונים לאורך התקופה.

בתקופה אשר מאופיינת בשפל אמון הצרכנים במערכות בנקאיות ובבנקים מרכזיים, כדוגמת האירועים האחרונים שפקדו את קפריסין בחודש מארס נוכח הרצון למסות פיקדונות, גרמו לערך המטבע לזנק בחדות וליהנות מביקושים ערים באירופה, זאת בעיקר בשל חששות מגזירות שיבואו על שאר מדינות האיחוד.

ההשקעה במטבע הביטקוין דומה יותר במאפיינים שלה להשקעה בסחורות, ולא להשקעה במטבעות, בשל כמות מוגבלת של מטבעות (בדומה לזהב) והתנודתיות נגזרת מביקוש והיצע. כמו כן ידוע כי השקעה בסחורות שכיחה בתקופות בהן קיים חשש מפני התפרצות אינפלציונית וחוסר ודאות כלכלית. בדומה לשוק הסחורות, כך גם ערכו של הביטקוין סובל מתנודתיות במחירו ואינו מחלק דיבידנד, ריבית או קופון. המשקיעים אשר בוחרים בו כאפיק השקעה, מונעים ממניעים ספקולטיביים.

עבור משקיעים מתוחכמים יותר, בשלב זה לא קיימת פלטפורמת מסחר המאפשרת מסחר ממונף או לחלופין מכירה ב-SHORT. ניתן להניח שעד אשר ערכו של המטבע והרעיון שעומד מאחוריו לא יתייצב - לא ימהרו לפתוח ולקיים זירות מן הסוג הנ"ל, מתוך רצון לא לחשוף את המטבע הצעיר למתקפות של ספקולנטים ולתנודתיות גבוהה. כל משקיע יבחן, האם השקעה מן הסוג הנ"ל מתאימה לפורטפוליו ההשקעות שלו. רק הזמן יוכיח האם מדובר בהשקעה נבונה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ורק אל תשאלו מחר איפה הבסף (ל"ת)
    ירון 10/04/2013 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנמר 09/04/2013 23:10
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר של המאמר המלומד לשוק ההון אני מחכה למאמר של הגדול מכולם מחכה לאיתי
  • 6.
    יופי של כתבה! (ל"ת)
    אוביקטיבי 09/04/2013 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מנדי 09/04/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
    'ממציאי' הביטקוין התכוונו ליצור תחליף למטבע. תחליף שאינו נשלט ע"י בנק מרכזי. בפועל המבחן לכל מטבע הוא השימוש השוטף בו כאמצעי קניה/מכירה לכל דבר. הביטקוין אינו עומד במבחן הזה כי יש דברים מעטים בלבד שנסחרים בביטקוין. וזה לא עומד להשתנות בימי חיינו. יוצא מזה שהבטיקוין נופל בפח של אמצעי השקעה- אנשים קונים או מוכרים אותו בדיוק כמו סחורה. ומכיוון שכך-הוא מועד להיות בועה שהתנפחה מעבר לפרופורציה. מי ש'נכנס' עכשיו להשקעה בביטקוין יפסיד המון כשהבועה תתפוצץ - והיא תתפוצץ. כש'מטבע' מאבד את הערך האמיתי שלו (מול דברים שאפשר לקנות איתו) אז הוא מקבל ערך שמשקיעים מוכנים לנפח אותו עד שהם לא מוכנים ואז יהיה הפיצוץ. אבל בהצלחה... לתמימים
  • 4.
    רונית 09/04/2013 13:37
    הגב לתגובה זו
    יפתחו בהמשך זירות מסחר , זה עניין של זמן
  • 3.
    השועל 09/04/2013 12:46
    הגב לתגובה זו
    אחת הכתבות המרתקות ביותר שקראתי לאחרונה... כתבה שתשנה את פני המדיניות הכלכלית בעשורים הקרובים יישר כוח לא יכול להמתין לכתבה הבאנ!! אשריך
  • 2.
    מעניין מאד, תודה (ל"ת)
    איתן 09/04/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 09/04/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
    צריך להסתכל על המוצר הזה כמו על סחורה יש לו מאפיינים זהים .
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.