האם נולדה אלטרנטיבת השקעה חדשה - הביטקוין?
מטרת מאמר זה אינה להציג את ה-BITCOIN, המשקיעים הפוטנציאליים יוכלו למצוא ברשת אינפורמציה נרחבת בנושא, כולל הסברים מלומדים על יתרונותיו וחסרונותיו של המטבע המבוזר. מטרת המאמר, הינה לבחון האם קיימת אלטרנטיבת השקעה למשקיעים, אשר דוגלים בערך של פיזור השקעות.
עבור הקוראים שטרם נחשפו לתופעה הרחבה של המטבע הווירטואלי, אסביר בקצרה. מדובר במטבע דיגיטלי בעל קוד פתוח, אשר נוצר לראשונה בינואר 2009. הביטקוין אינו בשליטה של אף ממשלה או בנק מרכזי, ומבוסס על רשת של עמית לעמית. הוא נחשב לנפוץ ביותר מבין המטבעות האלטרנטיביים.
כמות הביטקוין בעולם מוגבלת ל-21 מיליון יחידות. נכון להיום קיימים קצת מעל 10 מיליון יחידות ביטקוין. תנועות המטבע נשלטות בצורה מבוזרת ע"י מס' מחשבים, והמטבע אינו נשלט ע"י גורם מרכזי אחד. עיקר פעולות המסחר בביטקוין מבוצע דרך זירת המסחר MT. GOX. עיקר פעולתה של זו האחרונה, הוא יצירת מקום מפגש בין קונה למוכר. לאחר רכישה של מטבע הוא נשמר בארנק אלקטרוני וירטואלי שמזוהה לפי כתובת ביטקוין המורכבת מתווים באורך 27 עד 34 סימנים.
המהפכה של הביטקוין גרמה לבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, להוציא לאחרונה דוח המתייחס למטבעות הדיגיטליים בכלל ולביטקוין בפרט, "מטבע זה מהווה תחרות אל מול הדולר והאירו, וחייב להיות בפיקוח בנקים מרכזיים". אמירה מן הסוג הנ"ל של מוסד פיננסי כדוגמת הבנק המרכזי, העלתה את קרנו של המטבע בקרב משקיעים פוטנציאליים. הראשונים לזהות את פוטנציאל ההשקעה בשנת 2009 - עת הושקו המטבעות הראשונים, נהנו המשקיעים מערכו הנמוך שנע סביב סנטים בודדים. בימים אלה ערכו של ביטקוין בודד חצה מכבר את רף 100 דולרים, כך שחישוב פשוט מעיד על תשואה של אלפי אחוזים למשקיעים השונים לאורך התקופה.
בתקופה אשר מאופיינת בשפל אמון הצרכנים במערכות בנקאיות ובבנקים מרכזיים, כדוגמת האירועים האחרונים שפקדו את קפריסין בחודש מארס נוכח הרצון למסות פיקדונות, גרמו לערך המטבע לזנק בחדות וליהנות מביקושים ערים באירופה, זאת בעיקר בשל חששות מגזירות שיבואו על שאר מדינות האיחוד.
ההשקעה במטבע הביטקוין דומה יותר במאפיינים שלה להשקעה בסחורות, ולא להשקעה במטבעות, בשל כמות מוגבלת של מטבעות (בדומה לזהב) והתנודתיות נגזרת מביקוש והיצע. כמו כן ידוע כי השקעה בסחורות שכיחה בתקופות בהן קיים חשש מפני התפרצות אינפלציונית וחוסר ודאות כלכלית. בדומה לשוק הסחורות, כך גם ערכו של הביטקוין סובל מתנודתיות במחירו ואינו מחלק דיבידנד, ריבית או קופון. המשקיעים אשר בוחרים בו כאפיק השקעה, מונעים ממניעים ספקולטיביים.
עבור משקיעים מתוחכמים יותר, בשלב זה לא קיימת פלטפורמת מסחר המאפשרת מסחר ממונף או לחלופין מכירה ב-SHORT. ניתן להניח שעד אשר ערכו של המטבע והרעיון שעומד מאחוריו לא יתייצב - לא ימהרו לפתוח ולקיים זירות מן הסוג הנ"ל, מתוך רצון לא לחשוף את המטבע הצעיר למתקפות של ספקולנטים ולתנודתיות גבוהה. כל משקיע יבחן, האם השקעה מן הסוג הנ"ל מתאימה לפורטפוליו ההשקעות שלו. רק הזמן יוכיח האם מדובר בהשקעה נבונה.
- 8.ורק אל תשאלו מחר איפה הבסף (ל"ת)ירון 10/04/2013 16:16הגב לתגובה זו
- 7.הנמר 09/04/2013 23:10הגב לתגובה זומה הקשר של המאמר המלומד לשוק ההון אני מחכה למאמר של הגדול מכולם מחכה לאיתי
- 6.יופי של כתבה! (ל"ת)אוביקטיבי 09/04/2013 18:25הגב לתגובה זו
- 5.מנדי 09/04/2013 13:57הגב לתגובה זו'ממציאי' הביטקוין התכוונו ליצור תחליף למטבע. תחליף שאינו נשלט ע"י בנק מרכזי. בפועל המבחן לכל מטבע הוא השימוש השוטף בו כאמצעי קניה/מכירה לכל דבר. הביטקוין אינו עומד במבחן הזה כי יש דברים מעטים בלבד שנסחרים בביטקוין. וזה לא עומד להשתנות בימי חיינו. יוצא מזה שהבטיקוין נופל בפח של אמצעי השקעה- אנשים קונים או מוכרים אותו בדיוק כמו סחורה. ומכיוון שכך-הוא מועד להיות בועה שהתנפחה מעבר לפרופורציה. מי ש'נכנס' עכשיו להשקעה בביטקוין יפסיד המון כשהבועה תתפוצץ - והיא תתפוצץ. כש'מטבע' מאבד את הערך האמיתי שלו (מול דברים שאפשר לקנות איתו) אז הוא מקבל ערך שמשקיעים מוכנים לנפח אותו עד שהם לא מוכנים ואז יהיה הפיצוץ. אבל בהצלחה... לתמימים
- 4.רונית 09/04/2013 13:37הגב לתגובה זויפתחו בהמשך זירות מסחר , זה עניין של זמן
- 3.השועל 09/04/2013 12:46הגב לתגובה זואחת הכתבות המרתקות ביותר שקראתי לאחרונה... כתבה שתשנה את פני המדיניות הכלכלית בעשורים הקרובים יישר כוח לא יכול להמתין לכתבה הבאנ!! אשריך
- 2.מעניין מאד, תודה (ל"ת)איתן 09/04/2013 12:09הגב לתגובה זו
- 1.משה 09/04/2013 11:38הגב לתגובה זוצריך להסתכל על המוצר הזה כמו על סחורה יש לו מאפיינים זהים .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
