האם נולדה אלטרנטיבת השקעה חדשה - הביטקוין?

איציק קבסה, סמנכ"ל בבית ההשקעות הדס ארזים, מתייחס למטבע הוירטואלי החדש, הביטקוין. מהי כדאיות ההשקעה במטבע המבוזר?
איציק קבסה | (8)

מטרת מאמר זה אינה להציג את ה-BITCOIN, המשקיעים הפוטנציאליים יוכלו למצוא ברשת אינפורמציה נרחבת בנושא, כולל הסברים מלומדים על יתרונותיו וחסרונותיו של המטבע המבוזר. מטרת המאמר, הינה לבחון האם קיימת אלטרנטיבת השקעה למשקיעים, אשר דוגלים בערך של פיזור השקעות.

עבור הקוראים שטרם נחשפו לתופעה הרחבה של המטבע הווירטואלי, אסביר בקצרה. מדובר במטבע דיגיטלי בעל קוד פתוח, אשר נוצר לראשונה בינואר 2009. הביטקוין אינו בשליטה של אף ממשלה או בנק מרכזי, ומבוסס על רשת של עמית לעמית. הוא נחשב לנפוץ ביותר מבין המטבעות האלטרנטיביים.

כמות הביטקוין בעולם מוגבלת ל-21 מיליון יחידות. נכון להיום קיימים קצת מעל 10 מיליון יחידות ביטקוין. תנועות המטבע נשלטות בצורה מבוזרת ע"י מס' מחשבים, והמטבע אינו נשלט ע"י גורם מרכזי אחד. עיקר פעולות המסחר בביטקוין מבוצע דרך זירת המסחר MT. GOX. עיקר פעולתה של זו האחרונה, הוא יצירת מקום מפגש בין קונה למוכר. לאחר רכישה של מטבע הוא נשמר בארנק אלקטרוני וירטואלי שמזוהה לפי כתובת ביטקוין המורכבת מתווים באורך 27 עד 34 סימנים.

המהפכה של הביטקוין גרמה לבנק המרכזי באירופה, ה-ECB, להוציא לאחרונה דוח המתייחס למטבעות הדיגיטליים בכלל ולביטקוין בפרט, "מטבע זה מהווה תחרות אל מול הדולר והאירו, וחייב להיות בפיקוח בנקים מרכזיים". אמירה מן הסוג הנ"ל של מוסד פיננסי כדוגמת הבנק המרכזי, העלתה את קרנו של המטבע בקרב משקיעים פוטנציאליים. הראשונים לזהות את פוטנציאל ההשקעה בשנת 2009 - עת הושקו המטבעות הראשונים, נהנו המשקיעים מערכו הנמוך שנע סביב סנטים בודדים. בימים אלה ערכו של ביטקוין בודד חצה מכבר את רף 100 דולרים, כך שחישוב פשוט מעיד על תשואה של אלפי אחוזים למשקיעים השונים לאורך התקופה.

בתקופה אשר מאופיינת בשפל אמון הצרכנים במערכות בנקאיות ובבנקים מרכזיים, כדוגמת האירועים האחרונים שפקדו את קפריסין בחודש מארס נוכח הרצון למסות פיקדונות, גרמו לערך המטבע לזנק בחדות וליהנות מביקושים ערים באירופה, זאת בעיקר בשל חששות מגזירות שיבואו על שאר מדינות האיחוד.

ההשקעה במטבע הביטקוין דומה יותר במאפיינים שלה להשקעה בסחורות, ולא להשקעה במטבעות, בשל כמות מוגבלת של מטבעות (בדומה לזהב) והתנודתיות נגזרת מביקוש והיצע. כמו כן ידוע כי השקעה בסחורות שכיחה בתקופות בהן קיים חשש מפני התפרצות אינפלציונית וחוסר ודאות כלכלית. בדומה לשוק הסחורות, כך גם ערכו של הביטקוין סובל מתנודתיות במחירו ואינו מחלק דיבידנד, ריבית או קופון. המשקיעים אשר בוחרים בו כאפיק השקעה, מונעים ממניעים ספקולטיביים.

עבור משקיעים מתוחכמים יותר, בשלב זה לא קיימת פלטפורמת מסחר המאפשרת מסחר ממונף או לחלופין מכירה ב-SHORT. ניתן להניח שעד אשר ערכו של המטבע והרעיון שעומד מאחוריו לא יתייצב - לא ימהרו לפתוח ולקיים זירות מן הסוג הנ"ל, מתוך רצון לא לחשוף את המטבע הצעיר למתקפות של ספקולנטים ולתנודתיות גבוהה. כל משקיע יבחן, האם השקעה מן הסוג הנ"ל מתאימה לפורטפוליו ההשקעות שלו. רק הזמן יוכיח האם מדובר בהשקעה נבונה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ורק אל תשאלו מחר איפה הבסף (ל"ת)
    ירון 10/04/2013 16:16
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הנמר 09/04/2013 23:10
    הגב לתגובה זו
    מה הקשר של המאמר המלומד לשוק ההון אני מחכה למאמר של הגדול מכולם מחכה לאיתי
  • 6.
    יופי של כתבה! (ל"ת)
    אוביקטיבי 09/04/2013 18:25
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מנדי 09/04/2013 13:57
    הגב לתגובה זו
    'ממציאי' הביטקוין התכוונו ליצור תחליף למטבע. תחליף שאינו נשלט ע"י בנק מרכזי. בפועל המבחן לכל מטבע הוא השימוש השוטף בו כאמצעי קניה/מכירה לכל דבר. הביטקוין אינו עומד במבחן הזה כי יש דברים מעטים בלבד שנסחרים בביטקוין. וזה לא עומד להשתנות בימי חיינו. יוצא מזה שהבטיקוין נופל בפח של אמצעי השקעה- אנשים קונים או מוכרים אותו בדיוק כמו סחורה. ומכיוון שכך-הוא מועד להיות בועה שהתנפחה מעבר לפרופורציה. מי ש'נכנס' עכשיו להשקעה בביטקוין יפסיד המון כשהבועה תתפוצץ - והיא תתפוצץ. כש'מטבע' מאבד את הערך האמיתי שלו (מול דברים שאפשר לקנות איתו) אז הוא מקבל ערך שמשקיעים מוכנים לנפח אותו עד שהם לא מוכנים ואז יהיה הפיצוץ. אבל בהצלחה... לתמימים
  • 4.
    רונית 09/04/2013 13:37
    הגב לתגובה זו
    יפתחו בהמשך זירות מסחר , זה עניין של זמן
  • 3.
    השועל 09/04/2013 12:46
    הגב לתגובה זו
    אחת הכתבות המרתקות ביותר שקראתי לאחרונה... כתבה שתשנה את פני המדיניות הכלכלית בעשורים הקרובים יישר כוח לא יכול להמתין לכתבה הבאנ!! אשריך
  • 2.
    מעניין מאד, תודה (ל"ת)
    איתן 09/04/2013 12:09
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משה 09/04/2013 11:38
    הגב לתגובה זו
    צריך להסתכל על המוצר הזה כמו על סחורה יש לו מאפיינים זהים .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר

קרינה קוסמית - חלקיקים אנרגטיים סולריים שחודרים לאטמוספירה בגובה טיסת מטוסי הנוסעים ועלולים לשבש את פעולת המחשבים, היא האחראית לאירוע שהפעם הסתיים בנס. בעקבותיו, השתמשה איירבוס בסוג של "אקמול" בכל 6,000 מטוסיה כדי להשיג פתרון מהיר. זה ממש לא מספיק 



עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג


ב-30 באוקטובר 2025 חוותה טיסת JetBlue 1230 מקנקון שבמקסיקו לניוארק שבניו ג'רזי, צלילה וירידת גובה פתאומית בגובה שיוט מעל פלורידה. הקברניט דיווח למרכז הבקרה: "ציוד רפואי נדרש". 15 נוסעים נפצעו, חלקם בפצעי ראש. המטוס נחת נחיתת חירום בשדה טמפה שבפלורידה. המטוס היה איירבוס A320.

ניתוח ראשוני של איירבוס חשף כי מחשב בקרת המאזנות בכנפיים והגאי הגובה הפיק פקודות שגויות, שגרמו להורדת אף המטוס ולצלילה לא מבוקרת.

האירוע, שהתרחש על פי הדיווח ביום עם רמות קרינה סולארית שאינן גבוהות מהרגיל, הדליק נורת אזהרה: חלקיק קוסמי בודד גרם ל-bit flip, היפוך סיבית בזיכרון מחשבי המטוס, שהתפשט לפקודות קריטיות שגויות ולא רצוניות למאזנות ולהגאי הגובה של המטוס וגרמו לצלילתו הפתאומית. אלא שחברות התעופה לא קיבלו אזהרות מזג אוויר סולאריות ספציפיות או מוקדמות לפני אירוע התקלה במטוס ה-A320 של JetBlue באוקטובר 2025 מכיוון שלא נמדדו רמות סולאריות חריגות.

בניגוד לחלליות, בתעופה המסחרית אין ניטור שגרתי ל-space weather. בטיסה האזרחית שינויי גובה טיסה לטיסה נמוכה יותר - שמגבירים צריכת דלק ב-10%-20% - אינם מקובלים, כמו גם עקיפת אירועי פרצי שמש כסטנדרט לא נעשית בשיגרה.

גם במקרה של טיסה 171 של אייר אינדיה עם מטוס דרימליינר של בואינג שהתרסקה ביוני 2025, החקירה עדיין לא הסתיימה והמטוסים ממשיכים לטוס מאחר ולא זוהה ולא אותר בוודאות הגורם להתרסקות.

דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.2%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.