כלכלת אירופה במצב קשה עד אנוש. האזרחים בחלק ממדינות ה-PIIGS יוצאים לרחובות במחאות אלימות על רקע תוכניות הצנע המתחדשות, האבטלה הגואה והמצב הכלכלי הסבוך. כלכלת ארה"ב ניצבת בפני צוק פיסקאלי, האבטלה לא יורדת מתחת ל-10% וענף הדיור לא מתאושש. יפן תקועה במיתון ודיפלציה כבר למעלה משני עשורים. בכל אותן מדינות הריבית אפסית כבר זמן רב, ולא נראה שהיא הולכת לעלות בקרוב וצמיחה חזקה וברת קיימא לא ניראת באופק.

בניגוד למרבית העולם המערבי (OECD), כלכלת ישראל מפגינה עוצמה מרשימה. עפ"י לקט אינדיקטורים כלכליים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף אוקטובר יצוא הסחורות עלה בשיעור של 12.8% בשיעור שנתי והיבוא ירד בשיעור של 11.7% במונחים שנתיים. כלומר, מאזן הסחר של ישראל משתפר. בנוסף, מדד הפידיון ומדד הייצור עלו בחודשים יולי-אוגוסט בשיעורים של מעל 12% במונחים שנתיים.

האינפלציה בישראל נמצאת בתוך היעד השנתי ולריבית יש עוד לאן לרדת, אם בנק ישראל יחפוץ בכך. האבטלה בישראל אמנם במגמת עלייה, אך נכון לעכשיו נמצאת תחת שליטה וקרובה יחסית לאבטלה המבנית. מעל כל במה אפשרית ניתן לשמוע קולות על כמה המצב הכלכלי של ישראל טוב ביחס לעולם. כמה טוב לחיות בארץ כי בארה"ב, אירופה ויפן יש האטה או מיתון.

יחד עם זאת, היינו עדים לתנועה של משקיעים זרים החוצה מהשוק המקומי שלנו. ברבעון השני יצאו מהבורסה בת"א כ-2.4 מיליארד דולר וב-12 חודשים האחרונים (שנגמרו ביוני), משכו הזרים סכום לא מבוטל של כ-11 מיליארד דולר מהבורסה בת"א. נוסיף לכך את זרימת הכספים של המוסדיים בארץ לחו"ל ונבין מדוע ראינו ביצועי חסר בשוק המקומי בחצי הראשון של השנה ביחס לחלק מבורסות מדינות ה-OECD.

שאלת המיליון דולר היא מי צודק? האם אלו הנתונים המאקרו כלכליים היבשים המראים כי ישראל הינה אי של יציבות כלכלית בעולם המערבי או שמא צודקים המשקיעים הזרים באחד העם אשר החזירו כספים "הביתה". בעולם המודרני, אין יותר משקים אוטרקים. לכן, ישראל קשורה בטבור כלכלי לעולם. לפיכך ראינו התאוששות של השוק המקומי ביחס לעולם החל מהרבעון השלישי וביתר שאת מספטמבר. פערים בלתי מוסברים נסגרים במהרה ומה שזול סופו לעלות.

למרות כך, אין להיתפס לשאננות. עיקר קשריה הכלכליים של ישראל הינם עם האיחוד האירופי (כ-30% מסך ייצוא הסחורות) וארה"ב (כ-24% מסך ייצוא הסחורות). ברם, ישראל הינה מדינת היי-טק וחלק ניכר מהיצוא שלנו הינו יצוא שירותים (מו"פ, רישויונות תוכנה, דירותי מחשב וכו'). בענף זה ארה"ב הינה שותף הסחר הגדול ביותר עם כ-56% מסך הייצוא, ואירופה אחראית על 33% מסך ייצוא השירותים.

חברות אירופיות ואמריקניות קורעות תחת נטל הכלכלות שלהן. צימצום השקעות בתחום התוכנה והחומרה בהחלט עומד על סדר יומן (למעט מה שנדרש מבחינה רגולטורית). בנוסף, חלק ניכר מיצוא השירותים הטכנולוגיים הינו על בסיס חוזים ארוכי טווח, אך מו"פ עדיין אחראי על כ-50% מיצוא השירותים הטכנולוגיים.

קטר ההיי-טק המקומי נוסע על מסילות ברזל המובילות לאירופה וארה"ב. אם ארה"ב ואירופה לא יצליחו למצוא נתיב להתאוששות החברות הטכנולוגיות הפועלות בישראל ו"יורידו הילוך" בכל הקשור בפעילותן המקומית - ישראל תחווה האטה משמעותית בפעילותה.

נכון להיום, ישראל עדיין יציבה מבחינה כלכלית, אבל יש לנקוט במשנה זהירות. אי יציבות פוליטית (בחירות) אי יציבות ביטחונית (התחממות הגזרה הדרומית, אירן) ורגולציה הינן רק חלק מאירועים אשר יכולים להתרחש בישראל ולהפוך את הקערה על פיה.