כלכלת ישראל מול העולם המודרני: אי של שפיות או אי-שפיות?
כלכלת אירופה במצב קשה עד אנוש. האזרחים בחלק ממדינות ה-PIIGS יוצאים לרחובות במחאות אלימות על רקע תוכניות הצנע המתחדשות, האבטלה הגואה והמצב הכלכלי הסבוך. כלכלת ארה"ב ניצבת בפני צוק פיסקאלי, האבטלה לא יורדת מתחת ל-10% וענף הדיור לא מתאושש. יפן תקועה במיתון ודיפלציה כבר למעלה משני עשורים. בכל אותן מדינות הריבית אפסית כבר זמן רב, ולא נראה שהיא הולכת לעלות בקרוב וצמיחה חזקה וברת קיימא לא ניראת באופק.
בניגוד למרבית העולם המערבי (OECD), כלכלת ישראל מפגינה עוצמה מרשימה. עפ"י לקט אינדיקטורים כלכליים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף אוקטובר יצוא הסחורות עלה בשיעור של 12.8% בשיעור שנתי והיבוא ירד בשיעור של 11.7% במונחים שנתיים. כלומר, מאזן הסחר של ישראל משתפר. בנוסף, מדד הפידיון ומדד הייצור עלו בחודשים יולי-אוגוסט בשיעורים של מעל 12% במונחים שנתיים.
האינפלציה בישראל נמצאת בתוך היעד השנתי ולריבית יש עוד לאן לרדת, אם בנק ישראל יחפוץ בכך. האבטלה בישראל אמנם במגמת עלייה, אך נכון לעכשיו נמצאת תחת שליטה וקרובה יחסית לאבטלה המבנית. מעל כל במה אפשרית ניתן לשמוע קולות על כמה המצב הכלכלי של ישראל טוב ביחס לעולם. כמה טוב לחיות בארץ כי בארה"ב, אירופה ויפן יש האטה או מיתון.
יחד עם זאת, היינו עדים לתנועה של משקיעים זרים החוצה מהשוק המקומי שלנו. ברבעון השני יצאו מהבורסה בת"א כ-2.4 מיליארד דולר וב-12 חודשים האחרונים (שנגמרו ביוני), משכו הזרים סכום לא מבוטל של כ-11 מיליארד דולר מהבורסה בת"א. נוסיף לכך את זרימת הכספים של המוסדיים בארץ לחו"ל ונבין מדוע ראינו ביצועי חסר בשוק המקומי בחצי הראשון של השנה ביחס לחלק מבורסות מדינות ה-OECD.
שאלת המיליון דולר היא מי צודק? האם אלו הנתונים המאקרו כלכליים היבשים המראים כי ישראל הינה אי של יציבות כלכלית בעולם המערבי או שמא צודקים המשקיעים הזרים באחד העם אשר החזירו כספים "הביתה". בעולם המודרני, אין יותר משקים אוטרקים. לכן, ישראל קשורה בטבור כלכלי לעולם. לפיכך ראינו התאוששות של השוק המקומי ביחס לעולם החל מהרבעון השלישי וביתר שאת מספטמבר. פערים בלתי מוסברים נסגרים במהרה ומה שזול סופו לעלות.
למרות כך, אין להיתפס לשאננות. עיקר קשריה הכלכליים של ישראל הינם עם האיחוד האירופי (כ-30% מסך ייצוא הסחורות) וארה"ב (כ-24% מסך ייצוא הסחורות). ברם, ישראל הינה מדינת היי-טק וחלק ניכר מהיצוא שלנו הינו יצוא שירותים (מו"פ, רישויונות תוכנה, דירותי מחשב וכו'). בענף זה ארה"ב הינה שותף הסחר הגדול ביותר עם כ-56% מסך הייצוא, ואירופה אחראית על 33% מסך ייצוא השירותים.
חברות אירופיות ואמריקניות קורעות תחת נטל הכלכלות שלהן. צימצום השקעות בתחום התוכנה והחומרה בהחלט עומד על סדר יומן (למעט מה שנדרש מבחינה רגולטורית). בנוסף, חלק ניכר מיצוא השירותים הטכנולוגיים הינו על בסיס חוזים ארוכי טווח, אך מו"פ עדיין אחראי על כ-50% מיצוא השירותים הטכנולוגיים.
קטר ההיי-טק המקומי נוסע על מסילות ברזל המובילות לאירופה וארה"ב. אם ארה"ב ואירופה לא יצליחו למצוא נתיב להתאוששות החברות הטכנולוגיות הפועלות בישראל ו"יורידו הילוך" בכל הקשור בפעילותן המקומית - ישראל תחווה האטה משמעותית בפעילותה.
נכון להיום, ישראל עדיין יציבה מבחינה כלכלית, אבל יש לנקוט במשנה זהירות. אי יציבות פוליטית (בחירות) אי יציבות ביטחונית (התחממות הגזרה הדרומית, אירן) ורגולציה הינן רק חלק מאירועים אשר יכולים להתרחש בישראל ולהפוך את הקערה על פיה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
