איך להפסיד 40 מיליארד ד' ועדיין להיות עם מיליארד חברים?
פייסבוק היא ללא ספק ההנפקה שכל העולם חיכה לה. אחרי הכל, מעטות החברות שבזמן מאוד קצר שינו באופן קיצוני כל כך את העולם בו אנו חיים.
ההשפעה של פייסבוק על החיים שלנו רחבה יותר מחידוש הקשר עם חברים מהתיכון, צבא או אפילו מהצצה באלבומי התמונות של החברים מהיסודי. על כך יעידו המהפכות שחווה העולם שלנו בשנים האחרונות, בין אם מדובר באביב הערבי, בתנועות המחאה באירופה וארה"ב, או אפילו מחאת האוהלים והקוטג' בישראל, כולם החלו את דרכם בפייסבוק ומשם פרצו ברחובות.
כיום כבר ברור לכולם, בין אם אתה פוליטיקאי, מנהיג חברתי, או לקוח ממורמר, הדרך האפקטיבית ביותר להעביר מסרים היא דרך הסטטוס שלך. בעצם הפייסבוק הוא ה'הייד-פארק' של המאה ה-21. הייד-פארק שחברים בו מעל למיליארד אנשים מכל רחבי העולם שהבינו שהכוח של האתר הזה הוא גדול בהרבה מכל כוח שיהיה לכל אתר אינטרנט בהיסטוריה הקצרה שלו.
לפיכך, על גבי התפיסה של החברה שהולכת לשנות את העולם ועם אוסקר ביד על הסרט 'הרשת החברתית', נכנסה החברה ב-18 למאי 2012 בשערי הנאסד"ק וכאן התסריט מתחיל להסתבך.
בין הרשת החברתית לטיטניק
אז מה גורם לחברה שכל העולם חיכה לקנות מניות שלה כדי להצטרף למהפכה הגדולה של המאה הנוכחית, לזכות תוך פחות מ-3 חודשים בתואר ההנפקה הגרועה ביותר בהיסטוריה?
הבעיה העיקרית של פייסבוק כמו רוב החברות בתחום הרשתות החברתיות, הוא איך לעזאזל עושים ממה שיש לנו ביד, כסף. או במילים אחרות מדוע בזמן ש-GOOGLE ו-APPLE נסחרות במכפילי רווח של 20 ו-15 בהתאמה, הונפקה פייסבוק במכפיל רווח של 100. חברה בתחום הפעילות של פייסבוק משיגה את רוב ההכנסות שלה מפרסומות. המודל העסקי של החברה כרגע מצליח לייצר כסף, אבל הרבה פחות ממה שאנשים חושבים. בשנה האחרונה הרוויחה החברה קצת פחות מ-800 מיליון דולר, עובדה שלא מנעה מהמשקיעים לתת להנפקה תג מחיר של קרוב ל-100 מיליארד דולר, כאשר חלק גדול מהשווי הזה מתמחר צפי שבעתיד יהיה יותר טוב.
לאחר אופוריית ההנפקה, העשן התחיל להתפוגג, ואז המשקיעים התחילו להבין שייתכן שפייסבוק עשתה הפיכות בעולם, שינתה את הצורה בה אנשים מתקשרים עם חברים שלהם והפילה את הגבולות בין מדינות ובין אנשים ועל הדרך גם גרמה לכולנו לגדל אבטיחים בפארמוויל. אבל בשורה התחתונה היא לא מרוויחה מזה מספיק כסף.
וכך ממחיר הנפקה מנופח של 45 דולר, צנחה החברה מיום המסחר הראשון שלה כאשר ביום שישי האחרון היא כבר צופה בשער ה-20 דולר מלמטה וסוגרת שלושה חודשים מהגיהנום בצניחה של מעל ל-50% בשווי החברה. זוהי לא תמונה שהמשקיעים יעשו לה LIKE.
כאשר פותחים שמפניה בעמק הסיליקון, בוול סטריט דופקים את הראש בקיר. אילו פה היו נגמרות הבעיות של פייסבוק, המצב של המשקיעים היה יכול להיות טוב, אבל הסיפור של ההנפקה הזאת לא נגמר רק בדוחות הכספיים ובמחיר הנפקה מנופח.
כחלק מההנפקה הונפקו בתחילת הדרך 500 מיליון מניות, אך מעל ל-1.5 מיליארד מניות נוספות הונפקו לבעלי המניות בחברה והיו חסומות למכירה עד ליום שישי האחרון בו נפתחו למסחר 280 מיליון מניות. שחרור המניות יימשך במהלך החודשים הקרובים כאשר נקודות המפתח היא ה-12 לנובמבר בו יפתחו 1.2 מיליארד מניות. את אותן מניות מחזיקים בעיקר בעלי המניות המקוריים בחברה, כמו מארק צוקרברג, ראשי החברה ומשקיעים פרטיים שנכנסו בתחילת הדרך, אך ישנו מספר לא מבוטל של מניות המוחזקות על ידי עובדי החברה שקיבלו בהנפקה - מה שאומר שכנראה מכירות בקבוקי השמפניה בעמק הסיליקון יזנקו בחודשים הקרובים. אבל מבחינת משקיעי המניה השמפניות כנראה יישארו עמוק במקרר.
2 רכישות גדולות עם סימן שאלה גדול
מיום ההנפקה ביצעו בפייסבוק שתי רכישות גדולות, אחת ממחישה את הבעיות הקיימות בחברה כאשר רכישת אינסטרגרם במיליארד דולר הייתה לא יותר מפעולה הנובעת מהלחץ של החדירה לתחום הסלולר וחסימת מתחרים.
מצד שני הרכישה של FACE.COM הישראלית היא מהלך שמסמל את העתיד של תחום הפרסום ברשת המבוסס על זיהוי פנים. כולנו צריכים לזכור שהעתיד של עולם הפרסום הולך להיות שונה מכל מה שאנחנו מכירים. המטרה היא להיות כמה שיותר אישי וכמה שיותר ממוקד, והחברה שתחזיק במידע תקבל את הכסף. גוגל כבר שם, ונכון להיום מקבלת תשלום של פי 10 על כל הקלקה ממה שפייסבוק מקבלת.
מה צופה לנו ה-TIMELINE?
מבחינת פייסבוק יש מספר מכשולים שצריך לצלוח בכדי לשנות את המומנטום הנוכחי במצב המניה:
1. יצירת אפליקציה סלולרית שתאפשר הכנסות מפרסומות מגולשים בסלולר. יכולת שכיום לא קיימת והיא העקב אכילס של החברה בהתחשב שחדירת הטלפונים החכמים מגדילה במהירות את מספר החיבורים דרך הסלולר על חשבון המחשב (נכון להיום, על כל משתמש שנכנס דרך הסלולר החברה אינה מרוויחה דבר) כניסה לתחום זה הוא קריטי מבחינתה.
2. שיפור היכולת לפרסום ממוקד בכדי להעלות את הרווח פר הקלקה. כיום גוגל מרוויחה פי 10 מפייסבוק פר הקלקה. יכולת פרסום בסלולר יחד עם הכנסת טכנולוגיות חדשות לפרסום ממוקד עם הדור הרביעי של הסלולר יכולות לתת מענה לבעיה זו.
3. חדירה לתחומי פעילות חדשים. נכון להיום פייסבוק היא יותר מאתר, היא מאגר נתונים ענק הכולל מידע מקיף על 15% מאוכלוסיית העולם החל משם ומקום מגורים ועד אלבום החתונה כולל ההכנות שלפני. השאלה היא איך משתמשים במידע הזה - על השאלה הזאת החברה עדיין לא מצאה את התשובה, אבל ההודעה על טלפון סלולרי של החברה שיצא במהלך שנת 2013 - מוצר שיכול להיות תחילת הדרך של החברה לחדירה לתחומים חדשים ומיקסום הכוח האדיר של מיליארד משתמשים שיכולים להיות בקשר אחד עם השני.
אז האם צריך לעשות LIKE או IGNORE?
בשורה התחתונה פייסבוק, למרות מיליארד משתמשיה, ולמרות שמדובר ברשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, עדיין חברת חלום. השאלה הגדולה היא האם החברה תדע לשלב בין נוחות המשתמש של האתר להחדרת כמות גדולה יותר של פרסומות.
למי שראה את הסרט 'הרשת החברתית', זוכר את הויכוח האם צריך לפרסם באתר על חשבון חווית המשתמש? והאם שילוב פרסומות תבריח את המשקיעים? למעשה, זו הבעיה הגדולה שעומדת מול החברה - האם ייתכן שבעתיד יקום מתחרה קטן זריז ובעל מוטיבציה שיגנוב משתמשים מפייסבוק המבוגרת והכבדה? היום מצב זה נראה הזוי, אך יש לזכור שלפני פייסבוק כבר היו לנו את ה-ICQ, המסנגר ו-MySpace שירדו מגדולתן.
על השאלות האלה נקבל תשובות רק במהלך השנים הקרובות, רק שכרגע יש לנו 1.2 מיליארד מניות שמשתחררות לשוק ואת זה שום פילטר של האינסטגרם לא יוכל לטשטש.
- 4.אמיר 20/08/2012 21:27הגב לתגובה זובוא תספר משהו שאנחנו לא יודעים
- 3.האחים וינקלווס 20/08/2012 17:31הגב לתגובה זואכן מוכשר, עוד נשמע עליו
- 2.סקירה מצוינת וכתבה מעולה ,מאיזה בית השקעות הבחור הזה? (ל"ת)סוקר 20/08/2012 16:46הגב לתגובה זו
- 1.אפי 20/08/2012 14:52הגב לתגובה זוהם לא יכולים לגבות 2 $ לשנה מכל משתמש וכך כבר יהיה להם עוד 2 מיליארד $ בשנה?מי לא ישלם(מחיר ממוצע תלוי במדינה)
- דן 20/08/2012 16:45הגב לתגובה זוברגע שהם יגבו 2 דולר ממשתמש באותו הרגע 50-80 אחוז מהמשתמשים הרשומים בפייסבוק לא ישלמו, לא יוכלו להיות פעילים, ובאותו הרגע לחברה הרבה פחות משתמשים רשומים זה יפיל את המניה ב50 אחוז
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
