לאחר שסקרנו את רוב המדדים הישראליים נחזור לשוק הבינלאומי, והשבוע נתחיל לסקור תעודות סל מסוג מיוחד – סמארט בטא.

ראשית, נאמר שיש הבדל בין "מדד" לבין "ETF" או "תעודת סל" בעברית. מדד הוא כלי העוקב אחר מספר מניות החולקות מאפיין משותף כגון תעשייה, אזור גיאוגרפי, שווי שוק וכדו', ונועד לשקף את מצב המניות באותו שוק. "ETF" לעומת זאת היא כלי השקעה שמאפשר למשקיע להיחשף למדדים השונים. ראשי התיבות של המילה ETF הם Exchange-Traded Fund, כלומר "קרן הנסחרת בבורסה" והיא "מתנהגת" כמו מניה מבחינת צורת המסחר, אך משקפת ערך מצרפי של מספר חברות, בדרך כלל כאלה השייכות למדד מסוים.

על פי רוב ה-ETF הן כלי השקעה "טיפש" אך יעיל שפשוט עוקב אחר המדד באופן פאסיבי, בדרך כלל בעלות נמוכה מאד, בשונה מהשקעה אקטיבית, על פי רוב, קרנות נאמנות, בהן הנכסים הנכללים בקרן והמשקל של כל נכס נקבעים לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. למרות שייתכן שהמנהל עובד לפי כללים מסוימים, כגון קרנות נאמנות המתמקדות בצמיחה או במניות קטנות וכדו', הבחירה הספציפית במניות נקבעת באופן סובייטיבי על ידי המנהל.

מבנה תעודות הסל סמארט בטא - שילוב של ניהול פאסיבי ואקטיבי

תעודות סל המכונות "סמארט בטא" הן מין כלי ביניים, המשלבות ניהול אקטיבי ופאסיבי. בעוד תעודות הסל המסורתיות נבנות על פי רוב בהתאם לגודל שוק, המדדים החכמים לוקחים פקטור אחר כגורם שבונה את המדד אך הן לא תלויות בשיקול דעת של מנהל הקרן אלא נקבעות אך ורק על פי הכלל, הפקטור, שמעצב את מבנה הקרן. השימוש בכלל הזה יכול להיות לשם בחירת המניות הנכללות בתעודה או לשם קביעת המשקל של כל מניה בתעודה.

תעודות הסל הללו אם כן בוחרת מניות (או את היחס בין המניות השונות), ובכך הן אקטיביות, אך הן עושות זאת על פי כלל מסוים שקוף וקשיח שנקבע מראש, ובכך הן בעצם פאסיביות, שכן כל מניה שעונה על הכלל נכללת אוטומטית במדד, וכזו שהפסיקה לעמוד בכלל תצא ממנו, ללא התערבות של שיקול דעת של מנהל התעודה.

• בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
• בדרך ל-6,600? בתי ההשקעות משדרגים יעדים ל-S&P 500
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המילה "סמארט" משמעותה כמובן חכם, והכוונה היא שהפקטור שלפיו נקבע אילו מניות נכללות במדד הוא "חכם" יותר מהמדד הפאסיבי ה"טיפש" שפשוט בוחר מניות לפי גודל שוק. המילה "בטא" מתייחסת לאינדיקטור "בטא" שמשמש להשוואה בין נייר ערך מסוים לתנועת השוק, ומשמעותה בהקשר הזה היא שאותו כלל מעניק יתרון מסוים על פני מעקב פאסיבי אחר השוק בכללותו. הכלל, או הפקטור, לפיו נקבע אילו מניות יכללו בתעודות הסל ושאמור לשקף יתרון על השוק, אמור להיות מבוסס על מחקרים של נתוני עבר שמראים שהכלל הזה אמור אכן מעניק יתרון על ביצועי השוק הרגילים.

מהם הפקטורים שבונים את תעודות הסמארט בטא?

הפקטור לא חייב להיות מתוחכם במיוחד. כך לדוגמה מדד ה-SP500 הוא מדד רגיל, וישנן מספר תעודות סל שעוקבות אחריו כפי שהוא כמו SPY  או VOO וכדו'. תעודת הסל SPX עוקבת אף היא אחר מדד ה-SP500 אך עושה זאת במשקל שווה, כלומר כל מניה מהמדד מקבלת משקל שווה בתעודת הסל, להבדיל מתעודות הסל המסורתיות שבהן משקל המניות נקבע לפי גודל השוק של החברות. ההבדל הזה כבר מגדיר את SPX כתעודת סל "סמארט בטא", בהן הכלל החכם והשונה הוא משקל המניות בתעודה.

ישנם קריטריונים רבים מלבד משקל שווה שיכולים להיות הגורם הקובע בתעודת הסל, מתוחכמים יותר או פחות. לעיתים זהו גורם פיננסי פונדמנטלי כמו  גובה ההכנסות או קצב צמיחת ההכנסות, גובה הרווח, רווחיות, הערכת שווי, תשואת דיבידנד גבוהה או גורמים פיננסים אחרים. לעיתים הגורם קשור להתנהגות המניה – תנודתיות נמוכה או מומנטום חזק וכדו'. אפשרות נוספת מתוחכמת יותר היא שילוב של כמה פקטורים שונים שיתנו לדעת מנהלי התעודה יתרון נוסף למשקיע.

• סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם
• למה עשירים מכל העולם עוברים לאיטליה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

תמחור

בעוד תעודות סל הן מוצר זול יחסית, במקרה של תעודות סמארט בטא, בדרך כלל המנהלים מרשים לעצמם לגבות יותר דמי ניהול, לא תמיד בצדק, שכן המעקב אחר הכלל הקובע נעשה על פי רוב באופן אוטומטי ולא דורש משאבי ניהול מיוחדים. מצד שני עדיין תעודות סל האלו גובות פחות דמי ניהול מקרנות נאמנות אקטיביות, למרות שלא פעם הביצועים טובים יותר.

ביצועים

האם זה עובד ומצדיק את המחיר הגבוה יותר מהמדדים המסורתיים? לא תמיד. כך לדוגמה מדדים "במשקל שווה" פיגרו בשנים האחרונות אחרי מדדים "רגילים" לפי שווי שוק. ישנם מחקרים רבים שמראים איך כלל מסוים יכול לעבוד, אולם לאחר מכן תנאי השוק משתנים והכלל הזה כבר פחות יעיל. ישנם פקטורים שיעבדו בתנאי שוק מסוימים או בשלב מסוים של הסייקל הכלכלי, ובזמנים אחרים יעבדו פחות טוב. כך לדוגמה בשנים האחרנות מניות צמיחה ניצחו את מניות הערך, ואילו בתקופות אחרות מניות ערך הציגו תשואה גבוהה יותר.

אבל התשואה איננה הקריטריון היחיד בהשקעות. לעיתים המטרה בקרנות הסמארט בטא אינה דווקא תשואה גבוהה יותר אלא הן נועדו להשיג מטרות אחרות. כך לדוגמה פקטור ה"תנודתיות נמוכה" נועד לתת שקט נפשי גם במחיר תשואה נמוכה יותר. תעודות דיבידנד לאו דווקא מחפשות תשואה כוללת גבוהה יותר אלא לספק הכנסה שוטפת גבוהה יותר. כך שלא תמיד מדובר בלמצוא את הכלל הנכון, אלא את הכלל הנכון למשקיע בנקודת זמן מסוימת.