סימילרווב מודיעה על רכישת 42matters

אדיר בן עמי |

חברת סימילרווב, העוסקת בתחום המודיעין הדיגיטלי, הודיעה היום על רכישת 42matters, ספקית מודיעין אפליקציות מציריך, שוויץ. הרכישה מהווה צעד משמעותי שצפי להרחיב את יכולות הדאטא של סימילרווב בתחום הצומח של אנליטיקה של ביצועי אפליקציות, שוק שצפוי לצמוח ל 15.7 מיליארד דולר עד שנת 2028, שמשקף צמיחה שנתית ממוצעת (CAGR) של 20.2%.

שילוב הפתרונות המתקדמים של 42matters בתחום נתוני חנויות האפליקציות, נתוני השימוש וטכנולוגיות הSDK לטלפונים ניידים ירחיב משמעותית את פתרונות מודיעין האפליקציות של סימילרווב. ההיצע המורחב של מידע ופתרונות, בעקבות הרכישה, ישפר את התובנות של ספקי אפליקציות לגבי ביצועי האפליקציות שלהם ביחס המתחרים, יספק נראות מקיפה יותר של שימוש המשתמשים ומערכות הטכנולוגיה, ויעניק לבעלי אפליקציות יכולות מבוססות דאטא לשיפור הפצת האפליקציות, אסטרטגיות השיווק ותוכניות הפיתוח שלהם. הרכישה צפויה להרחיב את השוק הפוטנציאלי הכולל (TAM) של סימילרווב על ידי הרחבת הכיסוי של כל העולם הדיגיטלי ומתן שירות הוליסטי לחברות שעיקר פעילותן באפליקציות.

הרכישה מספקת גישה מיידית למאגר נתונים מורחב בקטלוג השירותים מבוסס נתונים (Data as a Service -DaaS ) של סימילרווב, יוצרת הזדמנויות חדשות למכירות נוספות (upsell) ומשפרת את מעמדה של סימילרווב כמובילה בשוק המודיעין לאפליקציות. הכיסוי המודיעיני של 42matters כולל 12 חנויות אפליקציות, מעל 2.1 מיליון מפרסמים, יותר מ-,6002 SDKs, ויותר מ-20 מיליון אפליקציות.

״שילוב הדאטא והידע הייחודיים של 42matters, יחזקו את היצע פתרונות המודיעין לאפליקציות שלנו וגם מניח את היסודות לצמיחה וחדשנות נוספים בשוק המודיעין הדיגיטלי," אמר מנכ"ל סימילרווב, אור עופר. "ההיצע המקיף של פתרונות מבוססי דאטא שלנו מעניק לעסקים את היכולת לקבל החלטות חכמות מבוססות דאטא ולשמור על ההובלה בשוק האפליקציות התחרותי – ובכל שאר הערוצים הדיגיטליים." 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
sp500
צילום: טוויטר
תחזית

מורגן סטנלי שורי על ה-S&P 500 - התחזית האגרסיבית ביותר ומה מעלה את שערי המניות?

ההשקעה תניב פירות מהירים - התחזית של מורגן סטנלי ולכמה יגיע ה-S&P 500?

רן קידר |
נושאים בכתבה S&P500 מורגן סטנלי

במורגן סטנלי מספקים הערכה אופטימית במיוחד למניות בוול סטריט - האנליסטים של מורגן מעריכים כי אימוץ טכנולוגיות AI בקרב חברות ה־S&P 500 עשוי להוסיף עד 920 מיליארד דולר בשנה לשורת הרווח הנקי. מדובר בפוטנציאל לשינוי דרמטי ברווחיות וברווח וכתוצאה מכך בשווי השוק של החברות הגדולות בארה"ב.

מורגן שהוא השורי ביותר מבין גופי ההשקעות מסביר שהמהפכה הטכנולוגית של הבינה המלאכותית, שהחלה כטרנד נקודתי בסקטור ההיי-טק, מתפשטת כעת לכל ענפי המשק. מדובר בחיסכון והתייעלות, גידול בהכנסות וכמובן גידול ברווח. ברגע שהרווח גדל, מכפיל הרווח של החברה יורד והשוק צפוי להעלות את המניה למכפיל הרווח המייצג. 

במורגן מדברים על סכום פנומנלי - כמעט טריליון דולר לרווח והמשמעות היא גידול של קרוב ל-20% ברווח התפעולי וגידול מרשים יותר בשורה התחתונה. אלו רמות גידול שלא זכורות בהיסטוריה בפרק זמן קצר, כשבמורגן מסבירים שהתהליך כבר החל והוא יתעצם השנה ושנה הבאה. 

במקביל לעלייה ברווח, מדד ה-S&P עשוי לעלות במעל 20% בכדי להתאים את עצמו לרווחים החדשים. 


השקעות עם פוטנציאל אדיר

המספרים המניעים את התחזיות קשורים ישירות להיקף ההשקעות. ארבעת ענקיות הטכנולוגיה - אלפבית, מיקרוסופט, אמזון ומטא  שצפויות להוציא כמעט טריליון דולר בשלוש שנים על תשתיות, מרכזי נתונים, פיתוח תוכנה ויישומים מבוססי AI. זהו קצב השקעות חריג גם ביחס לעשורים הקודמים, וממחיש את האמון של החברות בכך שההשקעה תניב החזר מהיר יחסית.

השימושים האפשריים מגוונים: החל ממוקדי שירות לקוחות שמבוססים על מערכות חכמות, דרך כלי פרסום ממוקדים יותר ועד אוטומציה מתקדמת של תהליכים לוגיסטיים. חלק מהחסכון יגיע מצמצום כוח אדם בתחומים מסוימים, אך ההיסטוריה מלמדת שכאשר פרודוקטיביות עולה, נוצרים גם מקומות עבודה חדשים בתחומים אחרים.

בנק ישראל
צילום: בנק ישראל

המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח

הלמ"ס האשימו את "עם כלביא" בירידה של 1.6% בתמ"ג העסקי ברבעון השני אבל אם מעמיקים בנתונים מגלים שהמשק הגיע לרבעון השני מותש ובכלל לא בטוח שהתוצאות קשורות להסלמה 

רן קידר |

אנחנו מדינה שאוהבת למצוא אשמים. בכל מחדל, בכל פרויקט שנתקע - זה הדבר הראשון ששואלים - מי האשם? כמו שמציאתו תמנע את הכשל הבא. אולי אפשר להבין את זה. זה כמו יצר צדק שמאפיין אותנו כחברה שבא למצות את הדין עם האשמים ולנסות להרגיע את המצפון.

אבל בכלכלה זה לא תמיד עובד ככה. אי אפשר לתלות את הכל באיזה גורם מאקרו יחיד ולומר שאם הוא לא היה מתערב אז הכל היה נראה אחרת. במקרה הזה "עם כלביא" נתן איזו תשתית אשלייתית, שברגע ש"האירוע החריג" יסתיים הכול יחזור למסלול. אבל הנתונים מלמדים אחרת. הכלכלה לא האטה (רק) בגלל 12 ימי לחימה עם איראן, כמו שמנסים בהלמ"ס ובבנק ישראל להצביע. היא נחלשה הרבה קודם. המגזר העסקי הקפיא השקעות, עצר את יצוא השירותים בגלל ההאטה בעולם, וגם הצריכה של משקי הבית דעכה ימים רבים לפני שנשמעה אזעקה אחת.

אבל זו אולי הנקודה שמדאיגה באמת לא עצם הירידה ברבעון ספציפי, אלא ההכחשה שמלווה אותה. כי כשמקבלי ההחלטות מדביקים לכל חולשה תווית של "גורם זמני", הם מפספסים את התמונה הרחבה שבה הכלכלה הישראלית מאטה לאורך זמן. סימני השחיקה נראו הרבה לפני ההסלמה הביטחונית במדד המשולב של בנק ישראל שירד ברצף באביב, בסקרי הלמ"ס שהראו ירידה בביטחון העסקים, ובמגזרים שנשענים על ביקוש חיצוני שהתכווץ.

בהודעת הריבית האחרונה, כתב בנק ישראל, כי בניכוי ההשפעות החריגות המשק עדיין צמח, אבל השוואה למשברים קודמים, בעיקר לקורונה ולפתיחת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, מראה שהנתונים אינם מתיישבים עם עוצמת הפגיעה שדווחה בסקרים העסקיים. המסקנה המתבקשת היא שהמשק כבר נכנס לרבעון השני כשהוא בקיפאון. התוצאה היא פער הולך וגדל בין תחזיות הצמיחה האופטימיות של בנק ישראל והאוצר לבין המציאות, שמצביעה על קצב שנתי של 2%-2.5% בלבד, רחוק מהפוטנציאל ארוך הטווח של הכלכלה הישראלית.

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב מנתח את הגורמים שמאחורי הירידה בתמ"ג ושם את האצבע על הסימנים שהיו שם לפני: