יו"ר הבנק הפדרלי האמריקאי נשא נאום בפני ה-ECB בפורטוגל ובו אמר דברים שבעצם השוק שמע אותם כבר לפני כן מהיו"ר עצמו ומבכירים אחרים באחד מששת סניפי הבנק המרכזי. לפי דבריו, בכוונת הבנק להעלות את הריבית המוניטרית מספר פעמים נוספות ואולי אפילו ברצף חודשי. הצהרה זו באה לאחר שלפני כשבוע דיבר היו"ר באופן ספציפי על שתי העלאות ריבית נוספות השנה ואילו הצהרתו מהווה הקשחה מסוימת של הטון.

האם זה באמת יקרה? האמת היא שאף אחד לא יודע כולל היו"ר עצמו. היו"ר אינו יכול להתחייב להעלאות ריבית עתידיות בהינתן ש-(1) הנתונים שיכריעו אם יהיו העלאות ריבית עדיין לא ידועים, (2) ההחלטה על העלאת ריבית נעשית על ידי צוות נרחב של בכירים, שדעתם יכולה להיות שונה מזו של היו"ר, (3) בעבר התבטאויותיו של היו"ר היו זהירות יותר ופחות מחייבות, כאשר הוא נהג להדגיש שאינו יודע מה באמת יחליט הבנק הפדרלי לגבי הריבית.

אם כך מה עומד מאחורי הקו הנוקשה שלפיו מודיע היו"ר קבל עם ועדה שבכוונתו להעלות את הריבית המוניטרית? ישנן מספר דעות בנושא ואני נוטה לקבל את הסברה האחרונה.

א. היו"ר של הבנק המרכזי רוצה להוכיח לשוק "מי הוא הבוס". קיים מאבק סמוי בין השוק לבין הבנק הפדרלי ביכולת ההשפעה על השוק. רווחת הסברה כי מי שבאמת נותן את הטון בשווקים הנם החברות הגדולות כמו אמזון, מיקרוסופט, הבנקים וחברות ההשקעה הגדולות ולאחרונה חברות ה- AI. אם הטון בשווקי ההון נקבע על ידי משקיעי החברות הגדולות הדבר מקטין את יכולתו של הבנק הפדרלי להשפיע באמצעות שערי הריבית המוניטרית. 

• בפעם השלישית ברציפות: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2%
• בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב. אישור בית הנבחרים להעלאת תקרת החוב הלאומי תביא בוודאי לגידול ניכר בהנפקות חדשות של התחייבויות הממשל, מעבר לממון מחדש של הנפקות שהגיעו לידי פדיון. על פניו נראה שהשפעת המידע על השוק הייתה מינורית ויותר מכך צפויה. שערי הריבית בכל הטווחים עלו במקצת אך הם רחוקים מהשיא של מרץ 2023. העדר עלייה משמעותית בשערי הריבית הייתה אחת הסיבות שהביאה לגל חסר תקדים של מכירה בחסר של אג"ח ממשלתי. מכירה בחסר היא בעצם מצב מלאכותי הנוטל חלק מביקוש פוטנציאלי לאג"ח זה שהרי המכירה מלווה במקביל בקניית האג"ח. מצב זה עשוי להתהפך כאשר מוכרי החסר יזדרזו לחסל את עמדתם. לפיכך, מנסה היו"ר למצב את הריבית העכשווית ברמה גבוהה יחסית ולמנוע הפתעה עתידית שתשרת נאמנה את מוכרי החסר. 

ג. היו"ר יודע שהעובדה שהבנק הפדרלי נמנע בחדש האחרון מעליית ריבית עשויה הייתה להביא לירידת ריביות כלכלית בשוק ההון, כשזה האחרון נאחז בכל שבב של ידיעה חיובית כדי לחזק את המגמה השורית שהחלה בשוקי ההון. אם באמת השוק היה נכנס למצב של אופטימיות שהמשבר מאחורינו, היה הדבר מסרס את יכולתו של הבנק המרכזי להשפיע על רמת האינפלציה שכן המצב האופטימלי מנקודת ראות הבנק הנה תקופה של נסיגה כלכלית מבלי להיגרר למיתון חריף. לפיכך, הצהרת היו"ר מתייחסת יותר לעבר ופחות למה שיקרה באמת, כלומר בכוונתו לשמור על שערי ריבית גבוהים יחסית כדי לשמר את המגמה של התמתנות האינפלציה.