First Horizon Corporation (FHN)

East West Bancorp, Inc. (EWBC)

Zions Bancorporation, National Association (ZION)

Western Alliance Bancorporation (WAL)

ג'נט ילן, הפד והממשל האמריקאי, היו מעט מבובלבלים (בעיקר ילן שזעקה שלא צריך לעזור לבנקים), אבל מיד כולם התעשתו - וגיבו-תמכו-הקצו ובכלל עשו הכל להרגיע את הציבור. הם יודעים שהכל תלוי בציבור ובתחושותיו. הם הבטיחו את כספי הפיקדונות באופן מוחלט. הציבור אתמול האמין להם, היום יש קריסה במערכת הבנקאות באירופה שמובלת על ידי קרדיט סוויס שלא משתחרר ממשבר כבר שנים רבות, ומגיע כל פעם לשפל חדש. יש סיכון אמיתי שקרדיט בדרך לקבר, זה יכול להשפיע כמובן על הבנקים בכל אירופה (שצונחים כעת) ועל הבנקים בארה"ב. 

• הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
• דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לקריאה נוספת:

>>> דרמה בארה"ב: הפד' מעמיד קו נזילות לחילוץ הבנקים.

>>> "רשלנות": איך אישרה KPMG את דוחות הבנקים רגע לפני קריסתם?

>>> מודי'ס בוחנת הורדת דירוג לבנקים שנפלו, איפה הייתם עד עכשיו?

מה קורה (על פני השטח)?

האירועים האחרונים הדגישו את הסיכון שאמריקאים ממוצעים עלולים להפסיד כסף כמפקידים, אפילו במה שהם חשבו בעבר כבנקים בטוחים. למערכת הבנקאית הייתה מערכת דו-שכבתית מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), שבה לכמה בנקים גדולים יש גיבוי מפורש של הממשלה, בעוד שלשאר יש ביטוח פיקדונות בסך 250 אלף דולר. עם זאת, בעולם עם הפצת מידע מהירה וגישה נוחה לכספים באמצעות סמארטפונים, אף בנק אינו בטוח מ"ריצה אל הבנקים", אלא אם כן יש ערבות ממשלתית מפורשת. לבעיה מצטרף שוק המניות, שכן כיום הצרכנים מבינים שכאשר מניית הבנק קורסת, זה רק עניין של שעות, אולי ימים עד שהבנק ייכשל עקב דרישות נזילות של המפקידים.

• OECD מזהיר מפני התפוצצות בועת AI והסלמת מלחמת הסחר
• אמריקן איגל: סידני סוויני הגדילה את ההכנסות, אבל מה עם הרווחים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

התגמול על היותו של אדם - מפקיד בבנק הוא מינימלי בהשוואה לסיכון לאובדן גישה לכספים הדרושים לניהול עסק או משק בית, מה שהופך את המערכת הבנקאית לפגיעה. לפיכך, קריטי שהממשלה תעמיד מיידית את מלוא אמונתה ואת האשראי מאחורי מערכת הפיקדונות על ידי יצירת ערבות פיקדון זמנית לכל המערכת. ערבות זו תישאר במקומה עד שתוכנית ביטוח הפיקדון הנוכחית של 250 אלף דולר תמודרנה. האלטרנטיבה היא כישלון בנקים אחד אחרי השני, שיעלה את עלות ההון עבור בנקים שאינם חשובים מבחינה מערכתית, בעל השפעה עמוקה לטווח ארוך על עסקים קטנים ובינוניים.

פרספקטיבה נוספת :

פרספקטיבה אחרת על הכישלון בבנק סיליקון ואלי SVB. החילוץ של הפד מסיט את תשומת הלב מכשל מהותי של פיקוח רגולטור:

1. כאשר ההלוואות של הבנק מרוכזות בענף אחד או באזור אחד, הוא מסוכן יותר מאשר אם הוא מגוון. ההנהלה והרגולטורים צריכים להחזיק בנק לא מגוון בסטנדרט סיכון גבוה יותר.

2. הרגולטורים הכירו את הנכסים וההתחייבויות של SVB. אי ביצוע ניתוח "מה אם" ראשוני נראה שגגה: "מה אם" היה צריך למכור את חלק מתיק אג״ח המוחזק עד לפרעון לפני הפירעון כדי למלא משיכות גבוהות? עריכת הערכה כזו היא סיכון 101. זה מביך שהרגולטורים החמיצו את תרחיש הסיכון הברור והברור הזה.

3. סוגיה רחבה יותר - עקומת תשואה הפוכה עמוקה - עשויה להעמיד בנקים אחרים בסיכון. עקומת תשואות בשיפוע חיובי (ריביות ארוכות טווח גבוהות מהריביות לטווח קצר) טובה לבריאות הבנק מכיוון שבנקים משלמים בדרך כלל ריביות קצרות טווח (עבור הפקדות לחיסכון) ומקבלים ריביות לטווח ארוך יותר (בספר ההלוואות שלהם). בהעלאה אגרסיבית של ריבית שורט, הפד העלה את המודל הרגיל. בנקים אחרים עלולים להיות בסיכון. הפד צריך בדחיפות להעריך אפשרות זו.

4. לבנקים הגדולים יש כוח שוק. הם יכולים לשלם ריבית של 0.48% על פיקדונות חיסכון כאשר שטרות האוצר מניבים 4.5%. בנקים יותר קטנים אינם יכולים לעשות זאת וחייבים לשלם קרוב יותר לשערי השוק.

5. השלכות מדיניות הריבית הממושכת של הפד כמעט לאפס, היו קשות להסברה לנוכח צמיחה כלכלית חזקה ותעסוקה ורמות שיא של מחירי מניות.ההשלכות הללו מתרחשות היום. לדוגמה, כאשר שיעורי הטווח הקצר היו קרובים לאפס, כמה משקיעים ומוסדות לקחו סיכון נוסף על ידי השקעה באג"ח לטווח ארוך? נשמע מוכר?

6. הפד היה צריך להתנהל במשנה זהירות בפגישה האחרונה ולהשהות את העלאות הריבית. האינפלציה, במהלך 7 החודשים האחרונים, היא כ-2% (בשנתית). מתבקש שהפד יעשה את אותו סוג של ניתוח סיכונים שהיה צריך לעשות ב-SVB עבור בנקים אחרים במערכת לפני שיחליטו להעלות את הריבית בעוד 25 או 50 נקודות בסיס? ניהול סיכונים יזום תמיד עדיף על לרוץ ממשבר אחד למשבר אחר, ולגרום למשלם המסים האמריקאי להחזיק בתיק ההשקעות של בנקים כושלים.