דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן
משבר בבנקאות

עוד בנק אחד ירד אל הקבר וג׳נט (ילן) פוצחת בזעקות שבר

מה ההבדל בהגנה בארה"ב על בנקים גדולים לעומת קטנים-בינוניים? מה צפוי לקרות עכשיו על רקע הקריסות בבנקים קטנים, ומי הבנקים המסוכנים שצריך "לברוח מהם"? קראו כאן על הנפילה של קרדיט סוויס
ד"ר איתי בן דן | (23)

ריצה על הבנקים?

האם אנחנו בתחילתה של פאניקה מערכתית בבנקים הקטנים-בינוניים בארה״ב? פניקה שמדביקה גם את הבנקים באירופה. מאז משבר 2008 בארה״ב יש מערכת דו שכבתית  שבה למי שמפקיד בבנקים הגדולים יש הגנה מלאה בעוד למפקידים בבנקים קטנים בינוניים יש הגנה חלקית.  כמו שאפשר לראות בגרף מתחת כשליש מהפקדונות בארה״ב נמצאים בבנקים קטנים בינוניים ובמקרה של קריסה מערכתית קשה לתת תשובה תוך כמה זמן הלקוחות ייראו את הכסף, אם בכלל.

 

כמות הנכסים בבנקים שעברו טלטלה קשה בימים האחרונים בארה"ב היא בסדרי גודל של 2 טריליון דולר. להם צריך להוסיף את אלו שכבר קרסו ואז זה חוצה משמעותית את ה-2 טריליון. מדובר בהרבה כסף גם לפד. בסופו של יום, כמו יום שני האחרון ה-13.3.2023  הידוע בכינויו יום שני ה-13. נשאלת השאלה מי מת? ברוך דיין האמת. מסוג הימים שמזכירים לילות באמצע ינואר של שפעות קשות/ קורונה במחלקה פנימית של גריאטרים בהם מתמחה שלא שפר עליו גורלו/ה צריך לקבוע מוות של כמות רצינית של חולים. 

 

ברוך דיין האמת - מתו, אבל יכול להיות שמסיבות כאלה ואחרות חלק מהרשימה למטה ממשיכים להסחר (לחיות):

  • בנק סיליקון ואלי SIVB
  • סיגנט׳ור בנק Signature Bank SBNY
  • סילברגייט Silvergate Capital Corporation SI
מצב קריטי / מפרפרים בין חיים למוות :

First Republic Bank (FRC)

KeyCorp (KEY)

Comerica Incorporated (CMA)

First Horizon Corporation (FHN)

East West Bancorp, Inc. (EWBC)

Zions Bancorporation, National Association (ZION)

Western Alliance Bancorporation (WAL)

 

ג'נט ילן, הפד והממשל האמריקאי, היו מעט מבובלבלים (בעיקר ילן שזעקה שלא צריך לעזור לבנקים), אבל מיד כולם התעשתו - וגיבו-תמכו-הקצו ובכלל עשו הכל להרגיע את הציבור. הם יודעים שהכל תלוי בציבור ובתחושותיו. הם הבטיחו את כספי הפיקדונות באופן מוחלט. הציבור אתמול האמין להם, היום יש קריסה במערכת הבנקאות באירופה שמובלת על ידי קרדיט סוויס שלא משתחרר ממשבר כבר שנים רבות, ומגיע כל פעם לשפל חדש. יש סיכון אמיתי שקרדיט בדרך לקבר, זה יכול להשפיע כמובן על הבנקים בכל אירופה (שצונחים כעת) ועל הבנקים בארה"ב. 

 

לקריאה נוספת:

>>> דרמה בארה"ב: הפד' מעמיד קו נזילות לחילוץ הבנקים.

>>> "רשלנות": איך אישרה KPMG את דוחות הבנקים רגע לפני קריסתם?

>>> מודי'ס בוחנת הורדת דירוג לבנקים שנפלו, איפה הייתם עד עכשיו?

מה קורה (על פני השטח)?

האירועים האחרונים הדגישו את הסיכון שאמריקאים ממוצעים עלולים להפסיד כסף כמפקידים, אפילו במה שהם חשבו בעבר כבנקים בטוחים. למערכת הבנקאית הייתה מערכת דו-שכבתית מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), שבה לכמה בנקים גדולים יש גיבוי מפורש של הממשלה, בעוד שלשאר יש ביטוח פיקדונות בסך 250 אלף דולר. עם זאת, בעולם עם הפצת מידע מהירה וגישה נוחה לכספים באמצעות סמארטפונים, אף בנק אינו בטוח מ"ריצה אל הבנקים", אלא אם כן יש ערבות ממשלתית מפורשת. לבעיה מצטרף שוק המניות, שכן כיום הצרכנים מבינים שכאשר מניית הבנק קורסת, זה רק עניין של שעות, אולי ימים עד שהבנק ייכשל עקב דרישות נזילות של המפקידים.

קיראו עוד ב"גלובל"

התגמול על היותו של אדם - מפקיד בבנק הוא מינימלי בהשוואה לסיכון לאובדן גישה לכספים הדרושים לניהול עסק או משק בית, מה שהופך את המערכת הבנקאית לפגיעה. לפיכך, קריטי שהממשלה תעמיד מיידית את מלוא אמונתה ואת האשראי מאחורי מערכת הפיקדונות על ידי יצירת ערבות פיקדון זמנית לכל המערכת. ערבות זו תישאר במקומה עד שתוכנית ביטוח הפיקדון הנוכחית של 250 אלף דולר תמודרנה. האלטרנטיבה היא כישלון בנקים אחד אחרי השני, שיעלה את עלות ההון עבור בנקים שאינם חשובים מבחינה מערכתית, בעל השפעה עמוקה לטווח ארוך על עסקים קטנים ובינוניים.

 

 

פרספקטיבה נוספת :

פרספקטיבה אחרת על הכישלון בבנק סיליקון ואלי SVB. החילוץ של הפד מסיט את תשומת הלב מכשל מהותי של פיקוח רגולטור:

1. כאשר ההלוואות של הבנק מרוכזות בענף אחד או באזור אחד, הוא מסוכן יותר מאשר אם הוא מגוון. ההנהלה והרגולטורים צריכים להחזיק בנק לא מגוון בסטנדרט סיכון גבוה יותר.

 

2. הרגולטורים הכירו את הנכסים וההתחייבויות של SVB. אי ביצוע ניתוח "מה אם" ראשוני נראה שגגה: "מה אם" היה צריך למכור את חלק מתיק אג״ח המוחזק עד לפרעון לפני הפירעון כדי למלא משיכות גבוהות? עריכת הערכה כזו היא סיכון 101. זה מביך שהרגולטורים החמיצו את תרחיש הסיכון הברור והברור הזה.

 

3. סוגיה רחבה יותר - עקומת תשואה הפוכה עמוקה - עשויה להעמיד בנקים אחרים בסיכון. עקומת תשואות בשיפוע חיובי (ריביות ארוכות טווח גבוהות מהריביות לטווח קצר) טובה לבריאות הבנק מכיוון שבנקים משלמים בדרך כלל ריביות קצרות טווח (עבור הפקדות לחיסכון) ומקבלים ריביות לטווח ארוך יותר (בספר ההלוואות שלהם). בהעלאה אגרסיבית של ריבית שורט, הפד העלה את המודל הרגיל. בנקים אחרים עלולים להיות בסיכון. הפד צריך בדחיפות להעריך אפשרות זו.

4. לבנקים הגדולים יש כוח שוק. הם יכולים לשלם ריבית של 0.48% על פיקדונות חיסכון כאשר שטרות האוצר מניבים 4.5%. בנקים יותר קטנים אינם יכולים לעשות זאת וחייבים לשלם קרוב יותר לשערי השוק.

 

5. השלכות מדיניות הריבית הממושכת של הפד כמעט לאפס, היו קשות להסברה לנוכח צמיחה כלכלית חזקה ותעסוקה ורמות שיא של מחירי מניות.ההשלכות הללו מתרחשות היום. לדוגמה, כאשר שיעורי הטווח הקצר היו קרובים לאפס, כמה משקיעים ומוסדות לקחו סיכון נוסף על ידי השקעה באג"ח לטווח ארוך? נשמע מוכר?

 

6. הפד היה צריך להתנהל במשנה זהירות בפגישה האחרונה ולהשהות את העלאות הריבית. האינפלציה, במהלך 7 החודשים האחרונים, היא כ-2% (בשנתית). מתבקש שהפד יעשה את אותו סוג של ניתוח סיכונים שהיה צריך לעשות ב-SVB עבור בנקים אחרים במערכת לפני שיחליטו להעלות את הריבית בעוד 25 או 50 נקודות בסיס? ניהול סיכונים יזום תמיד עדיף על לרוץ ממשבר אחד למשבר אחר, ולגרום למשלם המסים האמריקאי להחזיק בתיק ההשקעות של בנקים כושלים.

  
איפה שהלך הבשר ילכו העצמות? 

כשכל כך הרבה בנקים חטפו מכה רצינית והמסחר במניות שלהם הופסק. גם כשנציגי הממשל והפד אומרים שהפקדונות של הלקוחות מוגנים ואני מאמין שהם מתכוונים לזה בעקרון, הרי שהיכולת האמיתית להחזיר את החלק הלא מבוטח מעל 250 אלף דולר בבנקים יכול לקחת זמן. זה ייקח זמן  במקרה של משבר מערכתי במספר בנקים בו זמנית. ולכן לקוחות סבירים יעבירו חלק ניכר מהפקדונות לבנקים גדולים ומוגנים ולו רק בגלל השקט הנפשי. אם התרחיש הזה יתממש נמשיך לראות קריסות של בנקים בינוניים-קטנים בשבועות הקרובים. 

 

 

זווית ישראלית? במערכת הפיננסית-רגולטורית בישראל כולם מגינים על כולם. אין באמת תחרות אז גם אף בנק לא יתרסק. בישראל האזרחים עובדים עבור המוסדות הפיננסים ולא להפך. לגבי סטרטאפים? זה כבר לטור אחר.

 

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    חיים 16/03/2023 14:42
    הגב לתגובה זו
    שהפסידו הכל? כמה קרנות פנסיה מחקו את ההשקעה? כמה הפסדים הנפילות האלו הביאו למשקיעים? למה אין דיבור והסבר על זה? משקיעי הבנקים הפסידו ה כ ל. ומעניין לדעת כמה כסף נמחק שם!
  • 15.
    ובארץ הבנקים לא מבטחים את הפקדונות (ל"ת)
    חמור 16/03/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לרון 16/03/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    למרות תואר הד"רהכותב מזלזל בתואר פרופ' של גב' ילן שרת האוצר,אני הייתי לועג לשר אצר צוחני אחר
  • 13.
    שרון 16/03/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
    אשמח לניתוח שלה
  • 12.
    חוזה מהלכים 16/03/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    גי פי מורגן
  • 11.
    מיקליס 16/03/2023 07:37
    הגב לתגובה זו
    ומדינות אחרות כך הסבל של הציבור הכללי ימשיך לגדול כי זה בומרנג, אתמול ברוסיה שמודדת אינפלציה שנתית פעם בשבוע היא ירדה בחדות ל 7.65 מ 9.47, הריבית ברוסיה 7.5 ובהמשך גם תרד, עכשיו תסבירו לי איך מדינה שהטילו עליה את האמא של כל הסנקציות עושה את זה, יש לה עוד שלל בעיות כמו צמיחה שלילית בגלל היעדר מזומנים אבל האבטלה בשיא שלילי של כל הזמנים , מברות כמו ברשקה על כל חברותיה לא רוצות לצאת ממנה ובאפריל חנויות כמו זארה פותחות שם סניפים מחדש רק תחת שם אחר, חברות רכב שיצאו מרוסיה הוחלפו עי חברות סיניות, מקדונלדס הוחלפה תוך שנייה, המסקנה אפשר בלי המערב כי אין לו מה להציע לעולם פרט למלחמות וסנקציות
  • 10.
    מטייל 15/03/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ישראלי יקרוס האם הפקדונות של הלקוחות מובטחים ?
  • 8 16/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    ולכן עם כל הבלאגן כדאי לשים כסף בבנקים בחול שיש בטחונות על בפקדונות.
  • 9.
    צ.גולד 15/03/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
    קצת כבוד - " פוצחת בצעקות......." !!! אחת מהכלכלניות המוערכות בעולם . תכבד את עצמך ותתיחס ענינית.
  • אלאוגלו 16/03/2023 09:21
    הגב לתגובה זו
    עוד אח אחד ירד אל הקבר / פישי הגדול
  • 8.
    גולדפינגר 15/03/2023 19:45
    הגב לתגובה זו
    מ 2008 הפד דיבר על מבחני לחץ וכל מני מערכות בקרה וגם היה את בזל3 שאמור היה להכניס רגולציה חדשה כדאי למנוע חזרה של משבר 2008, והינה 15 שנה אחר כך הפד מחלץ 3 בנקים בכסף ציבורי של משלמי המיסים, ושום מבחני לחץ לא עזרו. זאת ועוד, גם רואי החשבון KPMG לא זיהו בזמן את הבעיות במאזני ההבנק בעיקר בנכסים לא סחירים ונכסים מגובי משכנתאות. MBS אותם נכסים שגרמו למשבר ב-2008.
  • 7.
    רפאל 15/03/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    עוד יגיעו ימים שמכל העולם ירצו לשים כספים בבנקים בארץ.... אתם עכשיו מבינים למה BB קוסם האל בעזרתו...
  • למה 16/03/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    בארץ בפקדונות בבנק לא מבוטחים...כאן הסיכון לכסף גדול יותר
  • 6.
    sdsd 15/03/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    העמלות הענקים שהבנקים גובים עיקר ממשקי בית הם שערוריה,ולכן הרווחים שלהם בשמיים מידי ריבעון וריבעון. העם משלם את השכר העתק שהמנהלים מקבלים. פשוט חזירים
  • ברור, הם עושקים את בעלי החשבונות בגיבוי בנק ישראל (ל"ת)
    גולדפינג 15/03/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבנקאים לדין!! 15/03/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    בנקאי הבנקים המרכזיים ובכללם בנק ישראל, אחראים לכאוס הכלכלי העולמי. שנים של ניפוח בועות עם ריבית אפסית והזרמת הון לבורסות ניירות הערך. הכל צפוי.
  • שולמן קטן 15/03/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    המצב שרואים עכשיו הוא כתוצאה מעשור של מדיניות ריבית אפס, היו מספר נגידים מאז.. חלקם אפילו קיבלו פרס נובל ונחשבו ל"מצילי הכלכלה" - את מי מהם לעצור? הניידת בדרך.. נא לעדכן..
  • 4.
    מאחל לכולם לקרוס.על הפנים (ל"ת)
    בבר שבעים שנה בבורסה 15/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
  • אתה מטומטם, הם הם יקרסו גם הכסף שלך והפניסה שלך יקרסו (ל"ת)
    אני 15/03/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא לפרגן 15/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
    במידה והייתי רוצה לקחת יועץ מקצועי כלכלי הייתי משתמש בשירותי הכתב. יכול לשמש כמצפן לממשלה הנוכחית ולמנוע אסונות.
  • 2.
    כלכלן 15/03/2023 15:19
    הגב לתגובה זו
    והסיבה היא שהמציאות מוכיחה שאי אפשר לסמוך על בני אנוש בכל הקשור לשליטה על כמות הכסף ומחירו ועל כן להפקיד את המלאכה בידי אלגוריתם / מחשב, וכך גם הבנקים המרכזיים, מתואמים עם הבנקים השונים שהינם גופים עסקיים פרטיים בעלי אינטרסים ופוזיציות. ״שוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים״. מערכת מוניטרית מיועדת מטבעה להינהל על-ידי מחשב ולא על-ידי אנשים, שאמונים על מדיניות פיסקלית בלבד.
  • סטטיסטיקאית 15/03/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין סיכוי שבתצורה הנוכחות יהפוך ל medium of exchange. הוא מתכון בטוח לדפלציה.
  • 1.
    תמשיכו לעלות את הריבית עד אחרון הבנקים והלווים (ל"ת)
    איציק 15/03/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

טראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיהטראמפ ומשפחתו בהשבעה לנשיא. קרדיט: ויקיפדיה

שושלת טראמפ - כל משפחת הנשיא, ילדים נכדים וקרובים מסביב

מבט רחב ומקיף על השושלת המסועפת של אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית - הכריזמטים, המפורסמים, היפים, החכמים ומנהלי העסקים; המשפחה שבכותרות העולמיות

רן קידר |

את נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אין צורך להציג, אבל נסתכל לעומק על שושלת טראמפ, אחת המשפחות המתוקשרות, המוכרות והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית. מראשיתה כמשפחת יזמי נדל"ן בניו יורק, דרך התרחבות לתחומי מיתוג, תקשורת, תעשייה ופוליטיקה, ועד לכהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ה-45 של ארצות הברית, מדובר במבנה משפחתי רב־שכבתי שבו כמעט לכל בן ובת תפקיד, השפעה או זהות ציבורית נפרדת. בעשורים האחרונים, משפחת טראמפ לא רק הפעילה אימפריית נדל"ן ושירותים, אלא הפכה לגורם משפיע במרכז המערכת הפוליטית האמריקאית.


                                     משפחת טראמפ עם חבר. קרדיט: רשתות חברתיות

דונלד ג'ון טראמפ

דונלד טראמפ נולד ב־14 ביוני 1946 בקווינס, ניו יורק. בנו של פרד טראמפ, יזם נדל"ן מצליח, דונלד המשיך את דרכו ונכנס לעולם הנדל"ן בשנות ה-70. הוא ביסס את עצמו כאחד מאנשי העסקים המזוהים ביותר בארצות הברית, ובנה מותג סביב שמו שכלל מגדלים, בתי מלון, קורסי גולף ותכניות טלוויזיה. טראמפ בלט בזכות סגנון התבטאות ישיר, ניהול מו"מ אגרסיבי ושימוש תקשורתי חכם, בין היתר דרך תוכנית הריאליטי "המתמחה", שסללה את דרכו ללב המיינסטרים האמריקאי. עסקיו תמיד עוררו עניין ציבורי בשל השילוב בין פעילות עסקית, מיתוג אישי ופוליטיקה. ב-2016 נבחר לנשיא ה־45 של ארצות הברית, כשהוא חסר רקע פוליטי קודם. תקופת כהונתו הראשונה התאפיינה במחלוקות, רפורמות חדות ומדיניות חוץ תקיפה. בינואר 2025, החל טראמפ את כהונתו השנייה כנשיא ה-47 של ארה"ב, והותיר את פעילות Trump Organization בידי בניו.

משפחת טראמפ, על כל בניה ובנותיה, מובילה כיום קבוצת חברות ובעלי עסקים שמכסה נדל״ן, מותגים, השקעות קריפטו ותשתיות גלובליות. 

איוונקה טראמפ

איבנקה מרי טראמפ, בתו השנייה של דונלד טראמפ מאשתו הראשונה איוונה טראמפ, נולדה ב-1981 וגדלה באווירה עסקית־תקשורתית אינטנסיבית, התחנכה בבית הספר היוקרתי צ'אפין במנהטן, ובהמשך בפנימייה צ'ואט רוזמרי הול. היא למדה באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובהמשך סיימה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת פנסילבניה, בדומה לאביה. הקריירה שלה משלבת מספר מעגלים מרכזיים: אופנה, נדל"ן, יזמות ופוליטיקה. בתחילת שנות ה-2000, איבנקה פרצה לתודעה כדוגמנית בינלאומית, אך במהרה עזבה את התחום והצטרפה לעסקי המשפחה. 

היא שימשה כסגנית נשיא לפיתוח ומיזמים ב-Trump Organization, והובילה יוזמות בתחומי נדל"ן יוקרה, מלונאות, ושיתופי פעולה אסטרטגיים. במקביל, הקימה מותג עצמאי של קו מוצרי אופנה ואקססוריז תחת שמה, אשר נמכר ברשתות גדולות אך נסגר בסופו של דבר בעקבות לחצים פוליטיים וצרכניים. במהלך קמפיין הבחירות של 2016, הפכה לדמות מרכזית ומתווכת בין טראמפ לבין הציבור הרחב, בעיקר בקרב נשים ומצביעים מתונים. 

לאחר כניסתו של אביה לבית הלבן, מונתה ליועצת נשיאותית בכירה, ללא שכר, וניהלה תחומי מדיניות שעסקו בהעצמת נשים, קידום כלכלה חדשנית, הורות תומכת תעסוקה, ויחסי עבודה מודרניים. איבנקה נחשבת לשחקנית מפתח בהשגת תמיכה של בוחרים מהמעמד הבינוני והעירוני. היא נשואה לג'ארד קושנר, יזם נדל"ן ובנו של איל העסקים צ'ארלס קושנר. השניים נחשבים לצמד חזק במעגל הקרוב של דונלד טראמפ. יש להם שלושה ילדים: ערבלה, ג'וזף ותיאודור.