הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
דר איתי בן דן
צילום: איתי בן דן
משבר בבנקאות

עוד בנק אחד ירד אל הקבר וג׳נט (ילן) פוצחת בזעקות שבר

מה ההבדל בהגנה בארה"ב על בנקים גדולים לעומת קטנים-בינוניים? מה צפוי לקרות עכשיו על רקע הקריסות בבנקים קטנים, ומי הבנקים המסוכנים שצריך "לברוח מהם"? קראו כאן על הנפילה של קרדיט סוויס
ד"ר איתי בן דן | (23)
נושאים בכתבה בנק סיליקון ואלי בנקאות ג'נט ילן

ריצה על הבנקים?

האם אנחנו בתחילתה של פאניקה מערכתית בבנקים הקטנים-בינוניים בארה״ב? פניקה שמדביקה גם את הבנקים באירופה. מאז משבר 2008 בארה״ב יש מערכת דו שכבתית  שבה למי שמפקיד בבנקים הגדולים יש הגנה מלאה בעוד למפקידים בבנקים קטנים בינוניים יש הגנה חלקית.  כמו שאפשר לראות בגרף מתחת כשליש מהפקדונות בארה״ב נמצאים בבנקים קטנים בינוניים ובמקרה של קריסה מערכתית קשה לתת תשובה תוך כמה זמן הלקוחות ייראו את הכסף, אם בכלל.

 

כמות הנכסים בבנקים שעברו טלטלה קשה בימים האחרונים בארה"ב היא בסדרי גודל של 2 טריליון דולר. להם צריך להוסיף את אלו שכבר קרסו ואז זה חוצה משמעותית את ה-2 טריליון. מדובר בהרבה כסף גם לפד. בסופו של יום, כמו יום שני האחרון ה-13.3.2023  הידוע בכינויו יום שני ה-13. נשאלת השאלה מי מת? ברוך דיין האמת. מסוג הימים שמזכירים לילות באמצע ינואר של שפעות קשות/ קורונה במחלקה פנימית של גריאטרים בהם מתמחה שלא שפר עליו גורלו/ה צריך לקבוע מוות של כמות רצינית של חולים. 

 

ברוך דיין האמת - מתו, אבל יכול להיות שמסיבות כאלה ואחרות חלק מהרשימה למטה ממשיכים להסחר (לחיות):

  • בנק סיליקון ואלי SIVB
  • סיגנט׳ור בנק Signature Bank SBNY
  • סילברגייט Silvergate Capital Corporation SI
מצב קריטי / מפרפרים בין חיים למוות :

First Republic Bank (FRC)

KeyCorp (KEY)

Comerica Incorporated (CMA)

First Horizon Corporation (FHN)

East West Bancorp, Inc. (EWBC)

Zions Bancorporation, National Association (ZION)

Western Alliance Bancorporation (WAL)

 

ג'נט ילן, הפד והממשל האמריקאי, היו מעט מבובלבלים (בעיקר ילן שזעקה שלא צריך לעזור לבנקים), אבל מיד כולם התעשתו - וגיבו-תמכו-הקצו ובכלל עשו הכל להרגיע את הציבור. הם יודעים שהכל תלוי בציבור ובתחושותיו. הם הבטיחו את כספי הפיקדונות באופן מוחלט. הציבור אתמול האמין להם, היום יש קריסה במערכת הבנקאות באירופה שמובלת על ידי קרדיט סוויס שלא משתחרר ממשבר כבר שנים רבות, ומגיע כל פעם לשפל חדש. יש סיכון אמיתי שקרדיט בדרך לקבר, זה יכול להשפיע כמובן על הבנקים בכל אירופה (שצונחים כעת) ועל הבנקים בארה"ב. 

 

לקריאה נוספת:

>>> דרמה בארה"ב: הפד' מעמיד קו נזילות לחילוץ הבנקים.

>>> "רשלנות": איך אישרה KPMG את דוחות הבנקים רגע לפני קריסתם?

>>> מודי'ס בוחנת הורדת דירוג לבנקים שנפלו, איפה הייתם עד עכשיו?

מה קורה (על פני השטח)?

האירועים האחרונים הדגישו את הסיכון שאמריקאים ממוצעים עלולים להפסיד כסף כמפקידים, אפילו במה שהם חשבו בעבר כבנקים בטוחים. למערכת הבנקאית הייתה מערכת דו-שכבתית מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), שבה לכמה בנקים גדולים יש גיבוי מפורש של הממשלה, בעוד שלשאר יש ביטוח פיקדונות בסך 250 אלף דולר. עם זאת, בעולם עם הפצת מידע מהירה וגישה נוחה לכספים באמצעות סמארטפונים, אף בנק אינו בטוח מ"ריצה אל הבנקים", אלא אם כן יש ערבות ממשלתית מפורשת. לבעיה מצטרף שוק המניות, שכן כיום הצרכנים מבינים שכאשר מניית הבנק קורסת, זה רק עניין של שעות, אולי ימים עד שהבנק ייכשל עקב דרישות נזילות של המפקידים.

קיראו עוד ב"גלובל"

התגמול על היותו של אדם - מפקיד בבנק הוא מינימלי בהשוואה לסיכון לאובדן גישה לכספים הדרושים לניהול עסק או משק בית, מה שהופך את המערכת הבנקאית לפגיעה. לפיכך, קריטי שהממשלה תעמיד מיידית את מלוא אמונתה ואת האשראי מאחורי מערכת הפיקדונות על ידי יצירת ערבות פיקדון זמנית לכל המערכת. ערבות זו תישאר במקומה עד שתוכנית ביטוח הפיקדון הנוכחית של 250 אלף דולר תמודרנה. האלטרנטיבה היא כישלון בנקים אחד אחרי השני, שיעלה את עלות ההון עבור בנקים שאינם חשובים מבחינה מערכתית, בעל השפעה עמוקה לטווח ארוך על עסקים קטנים ובינוניים.

 

 

פרספקטיבה נוספת :

פרספקטיבה אחרת על הכישלון בבנק סיליקון ואלי SVB. החילוץ של הפד מסיט את תשומת הלב מכשל מהותי של פיקוח רגולטור:

1. כאשר ההלוואות של הבנק מרוכזות בענף אחד או באזור אחד, הוא מסוכן יותר מאשר אם הוא מגוון. ההנהלה והרגולטורים צריכים להחזיק בנק לא מגוון בסטנדרט סיכון גבוה יותר.

 

2. הרגולטורים הכירו את הנכסים וההתחייבויות של SVB. אי ביצוע ניתוח "מה אם" ראשוני נראה שגגה: "מה אם" היה צריך למכור את חלק מתיק אג״ח המוחזק עד לפרעון לפני הפירעון כדי למלא משיכות גבוהות? עריכת הערכה כזו היא סיכון 101. זה מביך שהרגולטורים החמיצו את תרחיש הסיכון הברור והברור הזה.

 

3. סוגיה רחבה יותר - עקומת תשואה הפוכה עמוקה - עשויה להעמיד בנקים אחרים בסיכון. עקומת תשואות בשיפוע חיובי (ריביות ארוכות טווח גבוהות מהריביות לטווח קצר) טובה לבריאות הבנק מכיוון שבנקים משלמים בדרך כלל ריביות קצרות טווח (עבור הפקדות לחיסכון) ומקבלים ריביות לטווח ארוך יותר (בספר ההלוואות שלהם). בהעלאה אגרסיבית של ריבית שורט, הפד העלה את המודל הרגיל. בנקים אחרים עלולים להיות בסיכון. הפד צריך בדחיפות להעריך אפשרות זו.

4. לבנקים הגדולים יש כוח שוק. הם יכולים לשלם ריבית של 0.48% על פיקדונות חיסכון כאשר שטרות האוצר מניבים 4.5%. בנקים יותר קטנים אינם יכולים לעשות זאת וחייבים לשלם קרוב יותר לשערי השוק.

 

5. השלכות מדיניות הריבית הממושכת של הפד כמעט לאפס, היו קשות להסברה לנוכח צמיחה כלכלית חזקה ותעסוקה ורמות שיא של מחירי מניות.ההשלכות הללו מתרחשות היום. לדוגמה, כאשר שיעורי הטווח הקצר היו קרובים לאפס, כמה משקיעים ומוסדות לקחו סיכון נוסף על ידי השקעה באג"ח לטווח ארוך? נשמע מוכר?

 

6. הפד היה צריך להתנהל במשנה זהירות בפגישה האחרונה ולהשהות את העלאות הריבית. האינפלציה, במהלך 7 החודשים האחרונים, היא כ-2% (בשנתית). מתבקש שהפד יעשה את אותו סוג של ניתוח סיכונים שהיה צריך לעשות ב-SVB עבור בנקים אחרים במערכת לפני שיחליטו להעלות את הריבית בעוד 25 או 50 נקודות בסיס? ניהול סיכונים יזום תמיד עדיף על לרוץ ממשבר אחד למשבר אחר, ולגרום למשלם המסים האמריקאי להחזיק בתיק ההשקעות של בנקים כושלים.

  
איפה שהלך הבשר ילכו העצמות? 

כשכל כך הרבה בנקים חטפו מכה רצינית והמסחר במניות שלהם הופסק. גם כשנציגי הממשל והפד אומרים שהפקדונות של הלקוחות מוגנים ואני מאמין שהם מתכוונים לזה בעקרון, הרי שהיכולת האמיתית להחזיר את החלק הלא מבוטח מעל 250 אלף דולר בבנקים יכול לקחת זמן. זה ייקח זמן  במקרה של משבר מערכתי במספר בנקים בו זמנית. ולכן לקוחות סבירים יעבירו חלק ניכר מהפקדונות לבנקים גדולים ומוגנים ולו רק בגלל השקט הנפשי. אם התרחיש הזה יתממש נמשיך לראות קריסות של בנקים בינוניים-קטנים בשבועות הקרובים. 

 

 

זווית ישראלית? במערכת הפיננסית-רגולטורית בישראל כולם מגינים על כולם. אין באמת תחרות אז גם אף בנק לא יתרסק. בישראל האזרחים עובדים עבור המוסדות הפיננסים ולא להפך. לגבי סטרטאפים? זה כבר לטור אחר.

 

תגובות לכתבה(23):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    חיים 16/03/2023 14:42
    הגב לתגובה זו
    שהפסידו הכל? כמה קרנות פנסיה מחקו את ההשקעה? כמה הפסדים הנפילות האלו הביאו למשקיעים? למה אין דיבור והסבר על זה? משקיעי הבנקים הפסידו ה כ ל. ומעניין לדעת כמה כסף נמחק שם!
  • 15.
    ובארץ הבנקים לא מבטחים את הפקדונות (ל"ת)
    חמור 16/03/2023 13:25
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    לרון 16/03/2023 13:20
    הגב לתגובה זו
    למרות תואר הד"רהכותב מזלזל בתואר פרופ' של גב' ילן שרת האוצר,אני הייתי לועג לשר אצר צוחני אחר
  • 13.
    שרון 16/03/2023 13:12
    הגב לתגובה זו
    אשמח לניתוח שלה
  • 12.
    חוזה מהלכים 16/03/2023 12:48
    הגב לתגובה זו
    גי פי מורגן
  • 11.
    מיקליס 16/03/2023 07:37
    הגב לתגובה זו
    ומדינות אחרות כך הסבל של הציבור הכללי ימשיך לגדול כי זה בומרנג, אתמול ברוסיה שמודדת אינפלציה שנתית פעם בשבוע היא ירדה בחדות ל 7.65 מ 9.47, הריבית ברוסיה 7.5 ובהמשך גם תרד, עכשיו תסבירו לי איך מדינה שהטילו עליה את האמא של כל הסנקציות עושה את זה, יש לה עוד שלל בעיות כמו צמיחה שלילית בגלל היעדר מזומנים אבל האבטלה בשיא שלילי של כל הזמנים , מברות כמו ברשקה על כל חברותיה לא רוצות לצאת ממנה ובאפריל חנויות כמו זארה פותחות שם סניפים מחדש רק תחת שם אחר, חברות רכב שיצאו מרוסיה הוחלפו עי חברות סיניות, מקדונלדס הוחלפה תוך שנייה, המסקנה אפשר בלי המערב כי אין לו מה להציע לעולם פרט למלחמות וסנקציות
  • 10.
    מטייל 15/03/2023 21:36
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ישראלי יקרוס האם הפקדונות של הלקוחות מובטחים ?
  • 8 16/03/2023 13:27
    הגב לתגובה זו
    ולכן עם כל הבלאגן כדאי לשים כסף בבנקים בחול שיש בטחונות על בפקדונות.
  • 9.
    צ.גולד 15/03/2023 21:32
    הגב לתגובה זו
    קצת כבוד - " פוצחת בצעקות......." !!! אחת מהכלכלניות המוערכות בעולם . תכבד את עצמך ותתיחס ענינית.
  • אלאוגלו 16/03/2023 09:21
    הגב לתגובה זו
    עוד אח אחד ירד אל הקבר / פישי הגדול
  • 8.
    גולדפינגר 15/03/2023 19:45
    הגב לתגובה זו
    מ 2008 הפד דיבר על מבחני לחץ וכל מני מערכות בקרה וגם היה את בזל3 שאמור היה להכניס רגולציה חדשה כדאי למנוע חזרה של משבר 2008, והינה 15 שנה אחר כך הפד מחלץ 3 בנקים בכסף ציבורי של משלמי המיסים, ושום מבחני לחץ לא עזרו. זאת ועוד, גם רואי החשבון KPMG לא זיהו בזמן את הבעיות במאזני ההבנק בעיקר בנכסים לא סחירים ונכסים מגובי משכנתאות. MBS אותם נכסים שגרמו למשבר ב-2008.
  • 7.
    רפאל 15/03/2023 18:30
    הגב לתגובה זו
    עוד יגיעו ימים שמכל העולם ירצו לשים כספים בבנקים בארץ.... אתם עכשיו מבינים למה BB קוסם האל בעזרתו...
  • למה 16/03/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    בארץ בפקדונות בבנק לא מבוטחים...כאן הסיכון לכסף גדול יותר
  • 6.
    sdsd 15/03/2023 17:30
    הגב לתגובה זו
    העמלות הענקים שהבנקים גובים עיקר ממשקי בית הם שערוריה,ולכן הרווחים שלהם בשמיים מידי ריבעון וריבעון. העם משלם את השכר העתק שהמנהלים מקבלים. פשוט חזירים
  • ברור, הם עושקים את בעלי החשבונות בגיבוי בנק ישראל (ל"ת)
    גולדפינג 15/03/2023 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבנקאים לדין!! 15/03/2023 17:29
    הגב לתגובה זו
    בנקאי הבנקים המרכזיים ובכללם בנק ישראל, אחראים לכאוס הכלכלי העולמי. שנים של ניפוח בועות עם ריבית אפסית והזרמת הון לבורסות ניירות הערך. הכל צפוי.
  • שולמן קטן 15/03/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    המצב שרואים עכשיו הוא כתוצאה מעשור של מדיניות ריבית אפס, היו מספר נגידים מאז.. חלקם אפילו קיבלו פרס נובל ונחשבו ל"מצילי הכלכלה" - את מי מהם לעצור? הניידת בדרך.. נא לעדכן..
  • 4.
    מאחל לכולם לקרוס.על הפנים (ל"ת)
    בבר שבעים שנה בבורסה 15/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
  • אתה מטומטם, הם הם יקרסו גם הכסף שלך והפניסה שלך יקרסו (ל"ת)
    אני 15/03/2023 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בא לפרגן 15/03/2023 15:23
    הגב לתגובה זו
    במידה והייתי רוצה לקחת יועץ מקצועי כלכלי הייתי משתמש בשירותי הכתב. יכול לשמש כמצפן לממשלה הנוכחית ולמנוע אסונות.
  • 2.
    כלכלן 15/03/2023 15:19
    הגב לתגובה זו
    והסיבה היא שהמציאות מוכיחה שאי אפשר לסמוך על בני אנוש בכל הקשור לשליטה על כמות הכסף ומחירו ועל כן להפקיד את המלאכה בידי אלגוריתם / מחשב, וכך גם הבנקים המרכזיים, מתואמים עם הבנקים השונים שהינם גופים עסקיים פרטיים בעלי אינטרסים ופוזיציות. ״שוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים״. מערכת מוניטרית מיועדת מטבעה להינהל על-ידי מחשב ולא על-ידי אנשים, שאמונים על מדיניות פיסקלית בלבד.
  • סטטיסטיקאית 15/03/2023 15:34
    הגב לתגובה זו
    ולכן אין סיכוי שבתצורה הנוכחות יהפוך ל medium of exchange. הוא מתכון בטוח לדפלציה.
  • 1.
    תמשיכו לעלות את הריבית עד אחרון הבנקים והלווים (ל"ת)
    איציק 15/03/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |
נושאים בכתבה 2025 שוק המניות מלחמת הסחר ריבית השבתת הממשל הפדרלי בינה מלאכותית


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.

להמשך הכתבה לחץ כאן