עוד בנק אחד ירד אל הקבר וג׳נט (ילן) פוצחת בזעקות שבר
ריצה על הבנקים?
האם אנחנו בתחילתה של פאניקה מערכתית בבנקים הקטנים-בינוניים בארה״ב? פניקה שמדביקה גם את הבנקים באירופה. מאז משבר 2008 בארה״ב יש מערכת דו שכבתית שבה למי שמפקיד בבנקים הגדולים יש הגנה מלאה בעוד למפקידים בבנקים קטנים בינוניים יש הגנה חלקית. כמו שאפשר לראות בגרף מתחת כשליש מהפקדונות בארה״ב נמצאים בבנקים קטנים בינוניים ובמקרה של קריסה מערכתית קשה לתת תשובה תוך כמה זמן הלקוחות ייראו את הכסף, אם בכלל.
כמות הנכסים בבנקים שעברו טלטלה קשה בימים האחרונים בארה"ב היא בסדרי גודל של 2 טריליון דולר. להם צריך להוסיף את אלו שכבר קרסו ואז זה חוצה משמעותית את ה-2 טריליון. מדובר בהרבה כסף גם לפד. בסופו של יום, כמו יום שני האחרון ה-13.3.2023 הידוע בכינויו יום שני ה-13. נשאלת השאלה מי מת? ברוך דיין האמת. מסוג הימים שמזכירים לילות באמצע ינואר של שפעות קשות/ קורונה במחלקה פנימית של גריאטרים בהם מתמחה שלא שפר עליו גורלו/ה צריך לקבוע מוות של כמות רצינית של חולים.
ברוך דיין האמת - מתו, אבל יכול להיות שמסיבות כאלה ואחרות חלק מהרשימה למטה ממשיכים להסחר (לחיות):
- בנק סיליקון ואלי SIVB
- סיגנט׳ור בנק Signature Bank SBNY
- סילברגייט Silvergate Capital Corporation SI
First Republic Bank (FRC)
KeyCorp (KEY)
First Horizon Corporation (FHN)
East West Bancorp, Inc. (EWBC)
Zions Bancorporation, National Association (ZION)
Western Alliance Bancorporation (WAL)
ג'נט ילן, הפד והממשל האמריקאי, היו מעט מבובלבלים (בעיקר ילן שזעקה שלא צריך לעזור לבנקים), אבל מיד כולם התעשתו - וגיבו-תמכו-הקצו ובכלל עשו הכל להרגיע את הציבור. הם יודעים שהכל תלוי בציבור ובתחושותיו. הם הבטיחו את כספי הפיקדונות באופן מוחלט. הציבור אתמול האמין להם, היום יש קריסה במערכת הבנקאות באירופה שמובלת על ידי קרדיט סוויס שלא משתחרר ממשבר כבר שנים רבות, ומגיע כל פעם לשפל חדש. יש סיכון אמיתי שקרדיט בדרך לקבר, זה יכול להשפיע כמובן על הבנקים בכל אירופה (שצונחים כעת) ועל הבנקים בארה"ב.
- הבנקים האזוריים מקשים על קבלת הלוואות וגם יחתכו את הבונוסים ב-20%
- דוחות קרדיט סוויס חושפים: 68 מיליארד דולר נמשכו ברבעון הראשון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקריאה נוספת:
>>> דרמה בארה"ב: הפד' מעמיד קו נזילות לחילוץ הבנקים.
>>> "רשלנות": איך אישרה KPMG את דוחות הבנקים רגע לפני קריסתם?
>>> מודי'ס בוחנת הורדת דירוג לבנקים שנפלו, איפה הייתם עד עכשיו?
מה קורה (על פני השטח)?
האירועים האחרונים הדגישו את הסיכון שאמריקאים ממוצעים עלולים להפסיד כסף כמפקידים, אפילו במה שהם חשבו בעבר כבנקים בטוחים. למערכת הבנקאית הייתה מערכת דו-שכבתית מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), שבה לכמה בנקים גדולים יש גיבוי מפורש של הממשלה, בעוד שלשאר יש ביטוח פיקדונות בסך 250 אלף דולר. עם זאת, בעולם עם הפצת מידע מהירה וגישה נוחה לכספים באמצעות סמארטפונים, אף בנק אינו בטוח מ"ריצה אל הבנקים", אלא אם כן יש ערבות ממשלתית מפורשת. לבעיה מצטרף שוק המניות, שכן כיום הצרכנים מבינים שכאשר מניית הבנק קורסת, זה רק עניין של שעות, אולי ימים עד שהבנק ייכשל עקב דרישות נזילות של המפקידים.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
התגמול על היותו של אדם - מפקיד בבנק הוא מינימלי בהשוואה לסיכון לאובדן גישה לכספים הדרושים לניהול עסק או משק בית, מה שהופך את המערכת הבנקאית לפגיעה. לפיכך, קריטי שהממשלה תעמיד מיידית את מלוא אמונתה ואת האשראי מאחורי מערכת הפיקדונות על ידי יצירת ערבות פיקדון זמנית לכל המערכת. ערבות זו תישאר במקומה עד שתוכנית ביטוח הפיקדון הנוכחית של 250 אלף דולר תמודרנה. האלטרנטיבה היא כישלון בנקים אחד אחרי השני, שיעלה את עלות ההון עבור בנקים שאינם חשובים מבחינה מערכתית, בעל השפעה עמוקה לטווח ארוך על עסקים קטנים ובינוניים.
פרספקטיבה נוספת :
פרספקטיבה אחרת על הכישלון בבנק סיליקון ואלי SVB. החילוץ של הפד מסיט את תשומת הלב מכשל מהותי של פיקוח רגולטור:
1. כאשר ההלוואות של הבנק מרוכזות בענף אחד או באזור אחד, הוא מסוכן יותר מאשר אם הוא מגוון. ההנהלה והרגולטורים צריכים להחזיק בנק לא מגוון בסטנדרט סיכון גבוה יותר.
2. הרגולטורים הכירו את הנכסים וההתחייבויות של SVB. אי ביצוע ניתוח "מה אם" ראשוני נראה שגגה: "מה אם" היה צריך למכור את חלק מתיק אג״ח המוחזק עד לפרעון לפני הפירעון כדי למלא משיכות גבוהות? עריכת הערכה כזו היא סיכון 101. זה מביך שהרגולטורים החמיצו את תרחיש הסיכון הברור והברור הזה.
3. סוגיה רחבה יותר - עקומת תשואה הפוכה עמוקה - עשויה להעמיד בנקים אחרים בסיכון. עקומת תשואות בשיפוע חיובי (ריביות ארוכות טווח גבוהות מהריביות לטווח קצר) טובה לבריאות הבנק מכיוון שבנקים משלמים בדרך כלל ריביות קצרות טווח (עבור הפקדות לחיסכון) ומקבלים ריביות לטווח ארוך יותר (בספר ההלוואות שלהם). בהעלאה אגרסיבית של ריבית שורט, הפד העלה את המודל הרגיל. בנקים אחרים עלולים להיות בסיכון. הפד צריך בדחיפות להעריך אפשרות זו.
4. לבנקים הגדולים יש כוח שוק. הם יכולים לשלם ריבית של 0.48% על פיקדונות חיסכון כאשר שטרות האוצר מניבים 4.5%. בנקים יותר קטנים אינם יכולים לעשות זאת וחייבים לשלם קרוב יותר לשערי השוק.
5. השלכות מדיניות הריבית הממושכת של הפד כמעט לאפס, היו קשות להסברה לנוכח צמיחה כלכלית חזקה ותעסוקה ורמות שיא של מחירי מניות.ההשלכות הללו מתרחשות היום. לדוגמה, כאשר שיעורי הטווח הקצר היו קרובים לאפס, כמה משקיעים ומוסדות לקחו סיכון נוסף על ידי השקעה באג"ח לטווח ארוך? נשמע מוכר?
6. הפד היה צריך להתנהל במשנה זהירות בפגישה האחרונה ולהשהות את העלאות הריבית. האינפלציה, במהלך 7 החודשים האחרונים, היא כ-2% (בשנתית). מתבקש שהפד יעשה את אותו סוג של ניתוח סיכונים שהיה צריך לעשות ב-SVB עבור בנקים אחרים במערכת לפני שיחליטו להעלות את הריבית בעוד 25 או 50 נקודות בסיס? ניהול סיכונים יזום תמיד עדיף על לרוץ ממשבר אחד למשבר אחר, ולגרום למשלם המסים האמריקאי להחזיק בתיק ההשקעות של בנקים כושלים.

כשכל כך הרבה בנקים חטפו מכה רצינית והמסחר במניות שלהם הופסק. גם כשנציגי הממשל והפד אומרים שהפקדונות של הלקוחות מוגנים ואני מאמין שהם מתכוונים לזה בעקרון, הרי שהיכולת האמיתית להחזיר את החלק הלא מבוטח מעל 250 אלף דולר בבנקים יכול לקחת זמן. זה ייקח זמן במקרה של משבר מערכתי במספר בנקים בו זמנית. ולכן לקוחות סבירים יעבירו חלק ניכר מהפקדונות לבנקים גדולים ומוגנים ולו רק בגלל השקט הנפשי. אם התרחיש הזה יתממש נמשיך לראות קריסות של בנקים בינוניים-קטנים בשבועות הקרובים.
זווית ישראלית? במערכת הפיננסית-רגולטורית בישראל כולם מגינים על כולם. אין באמת תחרות אז גם אף בנק לא יתרסק. בישראל האזרחים עובדים עבור המוסדות הפיננסים ולא להפך. לגבי סטרטאפים? זה כבר לטור אחר.
- 16.חיים 16/03/2023 14:42הגב לתגובה זושהפסידו הכל? כמה קרנות פנסיה מחקו את ההשקעה? כמה הפסדים הנפילות האלו הביאו למשקיעים? למה אין דיבור והסבר על זה? משקיעי הבנקים הפסידו ה כ ל. ומעניין לדעת כמה כסף נמחק שם!
- 15.ובארץ הבנקים לא מבטחים את הפקדונות (ל"ת)חמור 16/03/2023 13:25הגב לתגובה זו
- 14.לרון 16/03/2023 13:20הגב לתגובה זולמרות תואר הד"רהכותב מזלזל בתואר פרופ' של גב' ילן שרת האוצר,אני הייתי לועג לשר אצר צוחני אחר
- 13.שרון 16/03/2023 13:12הגב לתגובה זואשמח לניתוח שלה
- 12.חוזה מהלכים 16/03/2023 12:48הגב לתגובה זוגי פי מורגן
- 11.מיקליס 16/03/2023 07:37הגב לתגובה זוומדינות אחרות כך הסבל של הציבור הכללי ימשיך לגדול כי זה בומרנג, אתמול ברוסיה שמודדת אינפלציה שנתית פעם בשבוע היא ירדה בחדות ל 7.65 מ 9.47, הריבית ברוסיה 7.5 ובהמשך גם תרד, עכשיו תסבירו לי איך מדינה שהטילו עליה את האמא של כל הסנקציות עושה את זה, יש לה עוד שלל בעיות כמו צמיחה שלילית בגלל היעדר מזומנים אבל האבטלה בשיא שלילי של כל הזמנים , מברות כמו ברשקה על כל חברותיה לא רוצות לצאת ממנה ובאפריל חנויות כמו זארה פותחות שם סניפים מחדש רק תחת שם אחר, חברות רכב שיצאו מרוסיה הוחלפו עי חברות סיניות, מקדונלדס הוחלפה תוך שנייה, המסקנה אפשר בלי המערב כי אין לו מה להציע לעולם פרט למלחמות וסנקציות
- 10.מטייל 15/03/2023 21:36הגב לתגובה זואם בנק ישראלי יקרוס האם הפקדונות של הלקוחות מובטחים ?
- 8 16/03/2023 13:27הגב לתגובה זוולכן עם כל הבלאגן כדאי לשים כסף בבנקים בחול שיש בטחונות על בפקדונות.
- 9.צ.גולד 15/03/2023 21:32הגב לתגובה זוקצת כבוד - " פוצחת בצעקות......." !!! אחת מהכלכלניות המוערכות בעולם . תכבד את עצמך ותתיחס ענינית.
- אלאוגלו 16/03/2023 09:21הגב לתגובה זועוד אח אחד ירד אל הקבר / פישי הגדול
- 8.גולדפינגר 15/03/2023 19:45הגב לתגובה זומ 2008 הפד דיבר על מבחני לחץ וכל מני מערכות בקרה וגם היה את בזל3 שאמור היה להכניס רגולציה חדשה כדאי למנוע חזרה של משבר 2008, והינה 15 שנה אחר כך הפד מחלץ 3 בנקים בכסף ציבורי של משלמי המיסים, ושום מבחני לחץ לא עזרו. זאת ועוד, גם רואי החשבון KPMG לא זיהו בזמן את הבעיות במאזני ההבנק בעיקר בנכסים לא סחירים ונכסים מגובי משכנתאות. MBS אותם נכסים שגרמו למשבר ב-2008.
- 7.רפאל 15/03/2023 18:30הגב לתגובה זועוד יגיעו ימים שמכל העולם ירצו לשים כספים בבנקים בארץ.... אתם עכשיו מבינים למה BB קוסם האל בעזרתו...
- למה 16/03/2023 13:29הגב לתגובה זובארץ בפקדונות בבנק לא מבוטחים...כאן הסיכון לכסף גדול יותר
- 6.sdsd 15/03/2023 17:30הגב לתגובה זוהעמלות הענקים שהבנקים גובים עיקר ממשקי בית הם שערוריה,ולכן הרווחים שלהם בשמיים מידי ריבעון וריבעון. העם משלם את השכר העתק שהמנהלים מקבלים. פשוט חזירים
- ברור, הם עושקים את בעלי החשבונות בגיבוי בנק ישראל (ל"ת)גולדפינג 15/03/2023 19:46הגב לתגובה זו
- 5.הבנקאים לדין!! 15/03/2023 17:29הגב לתגובה זובנקאי הבנקים המרכזיים ובכללם בנק ישראל, אחראים לכאוס הכלכלי העולמי. שנים של ניפוח בועות עם ריבית אפסית והזרמת הון לבורסות ניירות הערך. הכל צפוי.
- שולמן קטן 15/03/2023 17:55הגב לתגובה זוהמצב שרואים עכשיו הוא כתוצאה מעשור של מדיניות ריבית אפס, היו מספר נגידים מאז.. חלקם אפילו קיבלו פרס נובל ונחשבו ל"מצילי הכלכלה" - את מי מהם לעצור? הניידת בדרך.. נא לעדכן..
- 4.מאחל לכולם לקרוס.על הפנים (ל"ת)בבר שבעים שנה בבורסה 15/03/2023 15:23הגב לתגובה זו
- אתה מטומטם, הם הם יקרסו גם הכסף שלך והפניסה שלך יקרסו (ל"ת)אני 15/03/2023 15:43הגב לתגובה זו
- 3.בא לפרגן 15/03/2023 15:23הגב לתגובה זובמידה והייתי רוצה לקחת יועץ מקצועי כלכלי הייתי משתמש בשירותי הכתב. יכול לשמש כמצפן לממשלה הנוכחית ולמנוע אסונות.
- 2.כלכלן 15/03/2023 15:19הגב לתגובה זווהסיבה היא שהמציאות מוכיחה שאי אפשר לסמוך על בני אנוש בכל הקשור לשליטה על כמות הכסף ומחירו ועל כן להפקיד את המלאכה בידי אלגוריתם / מחשב, וכך גם הבנקים המרכזיים, מתואמים עם הבנקים השונים שהינם גופים עסקיים פרטיים בעלי אינטרסים ופוזיציות. ״שוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים״. מערכת מוניטרית מיועדת מטבעה להינהל על-ידי מחשב ולא על-ידי אנשים, שאמונים על מדיניות פיסקלית בלבד.
- סטטיסטיקאית 15/03/2023 15:34הגב לתגובה זוולכן אין סיכוי שבתצורה הנוכחות יהפוך ל medium of exchange. הוא מתכון בטוח לדפלציה.
- 1.תמשיכו לעלות את הריבית עד אחרון הבנקים והלווים (ל"ת)איציק 15/03/2023 15:12הגב לתגובה זו

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי
חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.
במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.
הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.
בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- פוטרה יומיים לפני שגילתה על היריון, ותקבל פיצויים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה על השווקים
הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית
בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.
סוחרים בוול סטריט (AI)ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
על החוזים העתידיים, מניות השבבים והילד השקט שהפך להיות "מלך העולם"
הירידות צפויות להימשך. החוזים על המדדים בירידה של עד 0.6%. אתמול השבבים והטכנולוגיה הורידו את וול סטריט ועל פי החוזים זה יימשך, אבל בקצב מתון יותר. אנבידיה NVIDIA Corp. -3.65% יורדת בטרום ב-1.4% (הרחבה: אנבידיה בירידה של 7% בשבוע; הסיבות: סין וספקות לגבי החזר ההשקעה ב-AI) ומניות השבבים בעקבותיה.
טסלה (Tesla -3.5% ) עולה בכ-0.5% אחרי שיותר מ-75% מהמשקיעים אישרו חבילת תגמול ענקית לאילון מאסק, שיכולה להגיע לשווי של מעל טריליון דולר אם החברה תעמוד ביעדי ביצועים מוגדרים. מאסק איים שיעזוב את החברה אם ההצעה לא תאושר - אך לאחר האישור, אמר כי הוא "מעריך את התמיכה מכל הלב". הרחבה: הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
ובאותו הקשר, קריאה מעניינת: מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
מניית אקספדיה (Expedia 2.75% ) מזנקת במסחר המוקדם בכ-16% אחרי שעדכנה כלפי מעלה את התחזיות להכנסות ולהזמנות ברוטו לשנה כולה. החברה דיווחה על גידול של 11% בלילות שהוזמנו ושל 12% בסך ההזמנות ברבעון השלישי, כולל זינוק בקצב ההזמנות בארה"ב ובשווקים הבינלאומיים. הנתונים משקפים התאוששות מתמשכת בתחום התיירות הדיגיטלית.
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- טבע מזנקת 11%, סולאראדג׳ נופלת 10% AMD ב-3% ומה קורה בחוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם Airbnb -1.61% מציגה תוצאות חזקות: המניה עולה בכ-4.2% במסחר המוקדם לאחר שהכנסות הרבעון השלישי עלו ב-10% ל-4.1 מיליארד דולר, מעל תחזיות האנליסטים. החברה הציגה גם גידול חד בהזמנות מתוכננות לטווח ארוך, וצופה הכנסות של בין 2.66 ל-2.72 מיליארד דולר ברבעון הרביעי - תחזית גבוהה מציפיות השוק. הביקוש המתמשך למגורים חלופיים, במיוחד באזורים כפריים ויעדים רחוקים, ממשיך לתמוך בתוצאות.
