מניית קרדיט סוויס צוללת לאחר שהסעודים לא יזרימו אליה עוד כסף; מניות הבנקים באירופה בצניחה

הבנק זקוק לכסף נוסף שקיווה שאכן יגיע אך נראה כי לא כך יקרה; הביטוח כנגד פשיטת רגל (CDS) קופץ והחשש מקריסה הופך ממשי; משבר הבנקים מתרחב

דור עצמון | 15/03/2023 12:40 (16)

נושאים בכתבה בנק סיליקון ואלי בנקאות משבר קרדיט סוויס

מניית בנק ההשקעות השוויצרי קרדיט סוויס CREDIT SUISSE GROUP נופלת לאחר שהתומך הסעודי של הקבוצה אמר כי הוא מרוצה מתוכנית הרה ארגון ואינו חושב שיספק כסף נוסף לבנק שלדעתו צריך לעמוד "בכוחות עצמו". אלא שהבנק מסובך עד צוואר - תוצאות חלשות, רה ארגון שלא מספק את הסחורה והכי נורא - אי סדרים חשבונאיים ששים בצל את הדוחות הכספיים. החשש הגדול, כפי שהתייחסנו אליו בהרחבה אתמול הוא הנכסים במאזן שעלולים להיות בערך גבוה מערכם הריאלי. מדובר על נכסים לא סחירים רעילים שהבנק מחזיק אותם בשווים גבוהים מאשר ערכם הריאלי - החשש הגדול שמדובר על סכומים גבוהים שיתפתחו לכדי משבר.

בנקים קורסים בגלל "ריצה אל הבנקים", בגלל חוסר אמון וכן בשל צרות פיננסיות וקשיי נזילות. המשענת לנזילות של בנקים הם הנכסים, אבל כאשר עולה שאלה בקשה לאמינות המאזן ואמינות הנכסים, משבר האמון מתפתח בשתי גזרות - משקיעים בורחים וגם לקוחות בורחים. על רקע זה, נראה שהמשבר בקרדיט סוויס שהיא למעשה במשבר מתמשך עוד ממשבר 2008, מגיע לשפל חדש. נזכיר שמדובר במשבר על רקע שבוע קשה בעולם הבנקאות כבמהלכו קרס בנק סיליקון ואלי תוך יממה. אלמלא התמיכה של הפד במערכת הבנקאות הקריסה היתה מתמשכת ומדביקה בנקים לא מעטים. זה נגמר בינתיים בשלושה בנקים בארה"ב. אם אירופה תצטרף למשבר הבנקאות - אפקט הדומינו יפיל בנקים נוספים. בינתיים כל מערכת הבנקאות באירופה בקריסה - מניית UBS, דויטשה בנק, והבנקים הגדולים יורדים בשיעור של בין 7% ל-9%.

המשבר בקרדיט סוויס מדביק את הבנקים האחרים - שמניותיהן יורדות בחדות. גם החוזים העתידיים באדום וגם אירופה באדום. החשש מהמשבר בקרדיט סוויס מעבר לבעיה עצמה, שאירופה לרוב איטית. בעוד הפד' פעל בנמרצות ובמהירות לחסל את המשבר בבנק סיליקון ואלי, באירופה "עובדים" לאט יותר ולזמן יש משמעות אדירה.

לקריאה נוספת:

>>> דרמה בארה"ב: הפד' מעמיד קו נזילות לחילוץ הבנקים.

>>> ממשלת בריטניה מבקשת להשתמש בכסף אמיראתי כדי להציל את כספיה ב-SVB.

כך או אחרת, יו"ר הבנק הלאומי הסעודי (SNB) עמאר אל-ח'ודיירי תיאר את קרדיט סוויס כהשקעה אופורטוניסטית ואמר כי מימוש הערך של ההשקעה הזו יתפתח כשהבנק השוויצרי יוכיח שהם עושים את המהפך. "אנחנו שמחים על תוכנית השינוי שהם הציעו. זה בנק חזק מאוד", אמר.

"אני לא חושב שהם יצטרכו כסף נוסף; אם מסתכלים על היחסים שלהם, הם בסדר. והם פועלים תחת משטר רגולטורי חזק בשווייץ ובמדינות אחרות", הוסיף אל-ח'ודיירי. המלווה הסעודי רכש אחזקה של כמעט 10% בשנה שעברה לאחר שלקח חלק בגיוס ההון של קרדיט סוויס והתחייב להשקיע עד 1.5 מיליארד פרנק שוויצרי (1.5 מיליארד דולר).

קיראו עוד ב"גלובל"

קרדיט סוויס פרסמה אתמול את הדו"ח השנתי שלה לשנת 2022, ואמרה כי הבנק זיהה "חולשות מהותיות" בבקרות על דיווחים כספיים. במקביל, הביטוח כנגד פשיטת רגל (CDS) קופץ והחשש מקריסה הופך ממשי. הבנק השני בגודלו בשוויץ מבקש להתאושש משורה של שערוריות שערערו את אמון המשקיעים והלקוחות. תזרים הלקוחות ברבעון הרביעי עלה ליותר מ-110 מיליארד פרנק שוויצרי (120 מיליארד דולר).

החשש מקריסה של קרדיט סוויס מגיע על רקע שרשרת קריסות של בנקים אמריקאים שהתחילה עם נפילת בנק SVB. מניית הבנק קרסה ביום חמישי האחרון והרגולטור האמריקאי השתלט על הבנק וסגר אותו. עד מהרה גם בנק סיגניצ'ר ובנק FRC קרסו והוקפאו. החולשה של הבנקים הביאה את מדד הבנקים בארה"ב לאבד בימים האחרונים למעלה מ-10% ולערער את המשק והכלכלה האמריקאית כולה. נשיא ארה"ב ביידן, ביחד עם הפד' האמריקאי, הודיע כי יעמידו קו נזילות עבור הבנקים וימנעו את קריסתם. הם הדגישו כי כל לקוחות הבנקים, פרטיים ועסקיים כאחד, יקבלו את כספם.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

10.
דעה 15/03/2023 20:48
הגב לתגובה זו
הסעודים וכל מדינות המפרץ בהדרגה יתחילו "להציל" את הסינים. לא חוזה עתידות אבל הסכם פריז היה מוות קליני למי שחתם עליו וזה רובו המערב. משם כל הצרות התחילו. כולם חשבו ירוק-ירוק נשארו בלי אנרגיה, רוסיה נצלה הזדמנות, סין נכנסת לווקום. בקיצור תזכרו שפעם פעם משהוא אמר לכם בתגובות המערב שוקע והמזרח פורח- זה היה כשכל פעם דיברו על הסכם פריז והסכמי המשך. המזרח לא חתם המזרח מרוויח, המערב חתם המערב שוקע.
9.
י 15/03/2023 15:02
הגב לתגובה זו
לפיד ניסה להוציא אתכם החוצה ותראו מה קרה . כולם מתרסקים אין מקום השקעה בטוח בעולם . רק ביביביביבי יציל את המדינה . יפטר את הנגיד ויתחיל גם להוריד ריבית
אני 15/03/2023 15:47
הגב לתגובה זו
ואני הרבה הרבה יותר ימני ממך ובטח מביבי.
8.
על 15/03/2023 14:29
הגב לתגובה זו
ואיך הנגיד שלנו חשב לעלות עוד את הריבית. יש לכם מושג כמה משפחות מרוסקות יש שלא גומרות את החודש וחייבות למכור את הבית ? הבעיה שאין קונים. גם הכרישים בהפסדי ענק. אז אני שואל אתכם מה נסגר עם הנגיד הזה ? הוא חייב או להתפטר ולהשפט או לעשות מהלך דרמטי ומהר
7.
מי ששולח יד על מדינת ישראל חוטף !!!! (ל"ת)
רון 15/03/2023 14:10
הגב לתגובה זו
אזרח יהודי 15/03/2023 14:32
הגב לתגובה זו
ישתבח שמו לעד
6.
ביבי גאון.... המבין יבין (ל"ת)
ראש הפרמידה 15/03/2023 14:04
הגב לתגובה זו
5.
האמיתי 15/03/2023 13:59
הגב לתגובה זו
מצבו הרבה זמן רעוע !
4.
גד 15/03/2023 13:49
הגב לתגובה זו
סוף העולם עדיין לא הגיע ,צריך כהשקעה לחכמים לקנות בוול סטריט מניות שיורדות חזק.
3.
הקריסה של קרדי סוויס הקריסה את אידיבי ז"ל (ל"ת)
לילי 15/03/2023 13:17
הגב לתגובה זו
2.
אזרח 15/03/2023 13:08
הגב לתגובה זו
קריסת הכלכלה העולמית כתוצאה מהאפשרות שה-"שופטים" לא ימנו את עצמם!!!
גם ניסיון של ביבי להסיט את תשומת הלב מהמשפט (ל"ת)
כתב חדשות 15/03/2023 21:38
הגב לתגובה זו
ענקקקקקקק (ל"ת)
איתי 15/03/2023 14:33
הגב לתגובה זו
חחח 15/03/2023 13:55
הגב לתגובה זו
חחחחחחח
אתה כל כך ציני שאתה מבריק (ל"ת)
וואו 15/03/2023 13:47
הגב לתגובה זו
1.
איך נפלו ארזים... (ל"ת)
טובי 15/03/2023 12:52
הגב לתגובה זו

צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג | 10/12/2025 08:31

נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

להמשך הכתבה לחץ כאן

וול סטריט שור (גרוק)

סקירה

מארוול מטפסת 3.2%, פלנטיר 1.5%; פתיחה אדומה בוול סטריט

המדדים פותחים בטריטוריה שלילית כשהדריכות לקראת החלטת הריבית מתורגמת לירידות של עד 0.2% בהובלת הנאסד"ק; פלנטיר עולה עם חוזה מחיל הים האמריקאי; העליות הקלות באנבידיה נמחקות בשל החשש כי שבבי H200 של החברה ידרשו קודם לעבור בדיקה בדיקה ביטחונית בארה"ב לפני שיוכלו להישלח לסין

צוות גלובל | 10/12/2025 16:34

נושאים בכתבה חוזים עתידיים

השוק מגיע היום לנקודת מבחן. הפד' יסיים היום בערב 21:00 שעוננו את הדיונים על החלטת הריבית והשווקים בעצבנות. ביומיים האחרונים ראינו תנודות קלות בלבד, אבל מאחורי הקלעים מצטברות עסקאות גדולות שוק האופציות מספר לנו על תנודתיות של לפחות 1% לכאן או לכאן. יש פה המתנה דרוכה, המשקיעים רוצים לראות האם הקו שמוביל הבנק המרכזי בחודשים האחרונים יישמר, אבל ובעיקר לשמוע מה ייאמר במסיבת העיתונאים של ג’רום פאוול (חצי שעה אחרי הודעת הריבית, כלומר 21:30) לגבי המשך הדרך.

בינתיים, הפתיחה אדומה אך מתונה הדאו יציב על שערי הפתיחה אחרי שהמדד גם אתמול סגר שטוח עם ירידה מזערית של 279 נקודות, ה-S&P יורד קלות כ-0.1% והנאסד"ק יורד בכ-0.2%. באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים נרשמת עליית תשואה קלה לכ-4.2% מה שמראה גם את המתיחות לקראת החלטת הריבית ועל האפשרות שהשוק עדיין לא בטוח כמה הפחתות יגיעו בהמשך.

ההסתברות להפחתה של רבע אחוז עומדת עכשיו קרוב ל-90% לפי שוק החוזים, כלומר השוק לא באמת מופתע מהמהלך עצמו. השאלה הגדולה היא מה יקרה הלאה. בתוך הפד' יש הרבה חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוניטרית, שזה דבר שאנחנו לא רגילים לראות. חלקם דוחפים להפחתות נוספות בגלל סימני היחלשות בשוק העבודה, וחלקם חוששים שהורדות נוספות עלולות להצית את האינפלציה. פאוול הוא המאזן כאן. הוא יידרש לברור בין הקולות ולהבהיר עד כמה הבנק רואה מקום להמשך הפחתות ב-2026.

דבר נוסף שיקבל תשומת לב זה הפרסום של תחזית המאקרו הרבעונית של הפד'. החודשים האחרונים התאפיינו בנתונים כלכליים חלקיים ולא סדירים בגלל השבתת הממשל, מה שהקשה על המשקיעים - וגם על הבנק המרכזי - להבין את תמונת המצב בכלכלה. לפי מה שאפשר לראות כרגע - שוק עבודה אמנם מתקרר אבל הוא לא נחלש בצורה משמעותית, גם האינפלציה נמצאת קצת מעל הטווח העליון של היעד. זה בדיוק הרקע שמייצר את הדילמה: אמנם אפשר למצוא את ההצדקה להפחתה נוספת אבל ייתכן שלא מדובר במסלול שמאפשר עוד הפחתות רבות.

עוד משהו מעניין, המדדים הגדולים כבר סביב רמות שיא, אבל מתחת לפני השטח אפשר לראות שינוי מסוים. מדד הראסל שמרכז את החברות הקטנות, קבע שיא תוך-יומי חדש ומצביע על מעבר של חלק מהמשקיעים לחברות שנהנות יותר מהפחתות ריבית בזכות עלויות מימון נמוכות יותר. במקביל, מניות הטכנולוגיה הגדולות עדיין מובילות את השוק, אבל אפשר לראות חיפוש רחב יותר אחרי הזדמנויות גם מחוץ למועדון המוכר של שמות הטק הגדולים.

להמשך הכתבה לחץ כאן