למרות דוחות חזקים המניה של עליבאבא ממשיכה לרדת - האנליסטים דווקא אופטימיים
חברת ALIBABA GROUP הסינית עברה טלטלות רבות מאז הגיע הקורונה לעולם - המניה הגיעה לשיא כל הזמנים לקראת סוף 2020, כשהגיעה למחיר של כ-318 דולר, אך מאז המניה נמצאת במגמת ירידה. השפל הגיע באוקטובר האחרון, אז הגיעה המניה לשער של 57 דולר, מרחק של יותר מ-80% מהשיא. הסיבה העיקרית לירידה במחיר המניה לכל אורך התקופה הייתה מדיניות אפס הקורונה של הממשל הסיני, אשר הממשל החל להפטר ממנה לקראת סוף 2022, מה ששלח את המניה לעלות ב-115% עד לסוף החודש שעבר.
הפתיחה של סין, ביחד העליה במניה ויתר המניות הסיניות השרו ביטחון מסוים כי הירידות מבחינת המניה של עליבאבא כבר נמצאות מאחורינו, אך מאז סוף ינואר השווקים בארה"ב החלו לרדת וסחפו אחריהן גם את המניות הסיניות, ביניהן עליבאבא. הירידות התרחשו ללא קשר למצב בסין, אשר היה נדמה כי היה זה שדחף לעליות במהלך סוף 2022 ותחילת 2023, אך נראה כי בעצם מה שהוביל את אותן העליות היה התזמון של המדדים בוול סטריט, שגם עלו באותה התקופה.
בחודש האחרון המדדים ירדו בין 4.5% ל-6.5% כשבאותו הזמן עליבאבא איבדה יותר מ-25% משוויה, זאת למרות הדוחות החיוביים שפרסמה בשבוע שעבר. החברה הכתה את צפי האנליסטים עם הכנסות של 35.9 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.6 דולר למניה, הצפי עמד על הכנסות של 35.76 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.37 דולר למניה. "סיפקנו רבעון מוצק למרות הירידה בביקוש, השיבושים בשרשרת האספקה והלוגיסטיקה עקב ההשפעה של שינויי הקורונה", אמר דניאל ג'אנג, יו"ר ומנכ"ל הקבוצה לאחר פרסום הדוחות.
למרות הירידות האחרונות האנליסטים מאמינים כי המצב צפוי להשתנות. קונצנזוס האנליסטים לפי FactSet נותן לעליבאבא מחיר יעד של 143 דולר, כ-62% מעל המחיר הנוכחי. בנוסף, לאחר הדוחות בשבוע שעבר, 14 אנליסטים העלו את מחיר היעד שלהם לחברה: "אנחנו עדיין מאמינים בעליבאבא, שהדוחות האחרונים שלה הראו שיפור בשיעורי הרווח, למרות סביבת ביקוש קשה" אמר האנליסט יוסף סקוולי מ-Truist Securities. סקוולי מדרג את החברה כ"קנייה" והוא העלה את מחיר היעד מ-120 דולר ל-130 דולר.
האנליסט פאוון ג'יאנג מ-Benchmark struck מאמין גם כן בחברה ואומר כי "לחברה יש יחס סיכון/סיכוי חיובי בעניינו כאשר מכניסים לשיקול את הפתיחה של סין". בנצ'מארק דירוג את עליבאבא גם כן כ"קניה" עם מחיר יעד גבוה יותר של 180 דולר למניה. החברה כן מזהירה מפני "סיכון דאוונסייד מצד עניינים מאקרו כלכליים, רגולציה גוברת והיכולת להוציא לפועל יוזמות מול התחרות".
לא רק האנליסטים חיוביים - לפני כשבועיים דווח כי חברת ההשקעות של המשקיע המוכר מייקל ברי רכשה 50 אלף ממניות עליבאבא בשלושת החודשים האחרונים של שנה שעברה, זאת בנוסף לרכישה של 75 אלף ממניות JD הסינית. מכפיל הרווח העתידי של החברה עומד כעת על 10.5 ושווי החברה עומד על 256 מיליארד דולר.
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"
חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -5.4% נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.
הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.
על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?
אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.
