חבר הבנק המרכזי של אירופה: "העלאת ריבית של 0.5% בדצמבר זה המינימום"
"הבנק המרכזי האירופי חייב להעלות את הריבית לפחות בחצי נקודה בדצמבר כדי להתמודד עם אינפלציית השיא" כך אומר חבר הבנק המרכזי (ה-ECB) ויו"ר מועצת המנהלים של הבנק המרכזי של ליטא, גדימינאס סימקוס, שחושב שנדרשת כעת ביבשת העלאה מהירה עוד יותר ומבחינתו העלאה מהירה יותר היא עדיין אפשרות ריאלית.
הפגישה הבאה של ה-ECB תתקיים ב-14-15 בדצמבר, כאשר בינתיים האינפלציה באיחוד האירופי כבר הגיעה לקצב שנתי של 10.7%, הרמה הגבוהה ביותר מעולם. לדברי סימקוס ברור שעליית המחירים היא עדיין מהירה מדי, כך שהריבית תהיה חייבת להמשיך לעלות גם בשנת 2023, אך מוקדם מדי להגיד בכמה. הוא הוסיף שגם ההחלטה על צמצום תיק האג"ח של ה-ECB תשחק גם היא תפקיד בפגישה הקרובה.
בכמה יעלה הבנק את הריבית? לדברי סימקוס "ברור ש-50 נקודות בסיס הן חובה. מכיוון שאנחנו עדיין רואים לחצי אינפלציה חזקים מאוד ואנחנו צריכים להפחית אותם בהקדם האפשרי כדי למנוע ביטול עיגון של ציפיות האינפלציה. אפשר גם העלאה של 75 נקודות בסיס". אם כי הוא סייג מעט וציין שמבלי לראות את תחזיות האינפלציה והצמיחה הכלכליות המעודכנות, שיספקו הצצה ראשונה לשנת 2025, "קצת מוקדם לשפוט".
סימקוס, בדומה לאחרים ב-ECB, אומר שהתכווצות כלכלית (כלומר מיתון) לא תשנה משמעותית את מהלך ה-ECB. "אני לא חושב שזה הולך להיות עמוק ואני בטוח שהמיתון בפני עצמו לא יפתור את נושא האינפלציה" אמר.
- בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
- לראשונה מאז 2019: ה-ECB הוריד את הריבית - 3.75%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי צמצום מאזן האג"ח?
"נצטרך גם להסכים על הפרמטרים המרכזיים לכווץ את אגרות החוב שנצברו במסגרת תוכניות עידוד השוק בשנים הקודמות - תהליך המכונה הידוק כמותי. זה יכול להשפיע על הדיון על עלויות האשראי", אמר סימקוס והוסיף "אתה צריך נקודת מבט הוליסטית, לא לשפוט כלי אחד בלי לחשוב מה אתה הולך לעשות עם השני. אני לא רואה בהם תחליפים, אבל כמובן שיש להם כמה השפעות מפצות, כלומר יש סינרגיה ביניהם. אם אתה מתנהל בצורה יותר מתונה עם אחד מהם, אתה יכול לעשות מהלכים חזקים יותר עם השני."
הוא תומך בהתחלה זהירה, אם כי מוקדמת יחסית, לצמצם את מאזן האג"ח של ה-ECB. "ככל שנתחיל להידוק כמותי מוקדם יותר, כך ייטב. אבל בצעדים קטנים יותר, כדי שהוא יוכל לרוץ איפשהו ברקע."
הוא גם הטיל ספק בציפיות של כלכלנים בסקר של בלומברג החודש כי ה-ECB יסיים להעלות את הריבית במרץ. "הם ימשיכו להגדיל בשנה הבאה, ויעברו לטריטוריה מגבילה", לפי סימקוס. "אנחנו לא פועלים על פי מספר הפגישות שבהן אנחנו צריכים להשיג ריבית סופית כלשהי. מה שאנחנו צריכים זו התוצאה, שהיא 2% אינפלציה בטווח הבינוני. ואם צריך, נמשיך בכך גם אחרי חודש מרץ. זה ברור לי לחלוטין".
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה...
מה חושבים כלכלנים נוספים באירופה?
באיחוד האירופי חוששים מאוד מהמיתון המתקרב, ויש מי שאומרים שאירופה למעשה כבר נמצאת בתוך מיתון. נשיא הבונדסבנק (הבנק של גרמניה), יואכים נגל, הזהיר השבוע כי מוקדם לקבוע את גובה העלאת הריבית הבאה, אם כי אמר שזה בוודאי יהיה מהלך "חזק". לעומת זאת, מריו סנטנו הפורטוגלי אמר כי הוא רואה תנאים שכבר מאפשרים להאט את הקצב.
מי שרמז בשבוע שעבר על כיוון דומה לזה של סימקוס הוא לואיס דה גיינדוס, סגן נשיאת הבנק, שאמר: "נעשה כל מה שצריך כדי להפחית את האינפלציה לרמה שאנו מחשיבים כיציבות מחירים, שהיא 2%". הוא הוסיף שהסיכון העיקרי ל"ספירלה" במחירי השכר הוא התפיסה שאמינותו של הבנק המרכזי אינה חזקה מספיק. "לכן אנחנו מתחייבים על יציבות מחירים... ושנעשה כל מה שצריך כדי להפחית את האינפלציה לרמה שאנו מחשיבים כיציבות מחירים, שהיא 2%", אמר. השכר בגוש האירו עלה אך עדיין לא בקצב "מופרז", הוסיף. עם זאת, הוא הדגיש כי הלקח מהסטגפלציה שנראתה בשנות ה-70 הוא שצריך להתמקד במדיניות המוניטרית כדי להימנע מהשפעות שתגענה לאחר מכן.
בינתיים, הריבית באירופה כבר עומדת על 2%, אחרי העלאות הריבית הקודמות של הבנק. נכון, זה הרבה מאחורי ארה"ב (3.75% עד 4%) וישראל (3.25%) אבל לבנק האירופאי יש בעיות נוספות - בעוד המדיניות המוניטרית (ניהול הכסף) היא אחידה באיחוד ונקבעת על ידי הבנק המרכזי, כל מדינה מנהלת מדיניות פיסקאלית (ממשלתית) שונה משלה.
מעבר לכך, יש שוני גדול בין חוזקת המדינות באיחוד - אי אפשר להשוות את העוצמה של גרמניה וצרפת לזו של ספרד ופורטוגל, ובוודאי שלא לזו של פולין וכמובן יוון שנשרכת הרחק מאחור ונכנסת מדי כמה שנים לסכנת פשיטת רגל, מה שמחייב חילוץ. רמות האבטלה במדינות האיחוד שונות גם הן משמעותית, כאשר בחלק מהמדינות האבטלה גבוהה מאוד ובחלק היא יותר סבירה. כל אלו מקשים על קבלת החלטה מוניטרית אחידה ברחבי היבשת. לאיחוד יש כוח אבל יש לו גם חסרונות, ובזמן העלאת ריבית הם צפים שוב.
בכל מקרה, אחרי העלאות הריבית הבאות, הריבית באירופה כבר תתקרב לרמה של 'ריבית נייטראלית' - כזו שנחשבת לא מעודדת פעילות כלכלית אך כך לא מרסנת מדי, וזה מגיע כשגם הפד', הבנק המרכזי של ארה"ב, אולי צפוי להתחיל להאט את העלאות הריבית שלו, בעקבות התחלת התמתנות האינפלציה בארה"ב ל-7.7% בחודש אוקטובר (מה שהזניק את וול סטריט ב-7% ועוד 2% יומיים ברציפות.
- 1.ימחקו את השורטיסטים הטיפשים. לוזרים חחלחל (ל"ת)שרית 22/11/2022 22:31הגב לתגובה זו

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס
אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט. Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.
הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.
מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה
הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)
שנים של מו"פ ונקודת המפנה?
כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב
באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה
לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק
הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.
- Wearable Devices מנצלת את העליות ותגייס 4 מיליון דולר
- החברה הישראלית שמזנקת ב-70% בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה
המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra
Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.
המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
שבוע אחרי ש נובה 4.45% גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8% 425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הם שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם רצפה להשקעה. האג"ח תיאורטית לא יכול ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב.
ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד, אם המניה תעלה - ותעקוב את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, הוא עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה פי 2 הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההרמה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.
יש סוכרייה מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%.
אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה, למרות שהוא לרוב כן משפיע. אולי זה ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%.
- קמטק מדווחת על הכנסות של כ-123 מיליון דולר וצופה המשך צמיחה
- עכשיו זה רשמי - הנפקת אקסס בסין נדחית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לנו הסבר ברור. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו מאוד גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה. במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.
כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה, אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, לא פרמייה גבוהה.