למרות עליות השערים בסוף השבוע: ניתן היה למצוא תימוכים גם לירידות
וול סטריט עברה ביום שישי לעליות בולטות, כשברקע יו"ר הפד, פאואל, ומסטר (נשיאת הפד של קליבלנד) חזרו והדגישו שהם לא שוקלים העלאות ריבית של יותר מ-50 נ"ב בשתי ההחלטות הקרובות. גם מכיוון סין המשקיעים יכלו לאסוף שבריר תקווה לאחר שמחוז שנחאי הודיע שהוא שואף לאפס קורונה עד אמצע מאי, מה שעשוי לרמוז על הקלות קרובות בהגבלות שם.
מצד שני אפשר היה למצוא בקלות גם טיעונים להמשך הירידות, בין היתר בדברים אחרים של פאואל, על כך שהפד לא יוכל להבטיח שהאטת הכלכלה תהיה "נחיתה רכה" שכן זאת תלויה לדבריו גם בגורמים שהפד לא יכול לשלוט בהם. גם סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נראה איום, עם קריסת ציפיות הצרכנים קדימה. דו"ח של חברת מחקר המאקרו "פנטיאון מאקרואקונומיקס" אמר שבמצב רגיל סקר כל כך נמוך היה מבטיח מיתון שנה קדימה בהוצאות הצרכניות, אלא שכיום הצרכנים בארה"ב יושבים על 3.5 טריליון דולר מזומן יותר ממה שהיה להם טרום הקורונה, כך שבהחלט סביר שהם יוכלו להמשיך לצרוך ע"ח החיסכון. אגב, הטיעון הזה עשוי להסביר גם השפעה נמוכה יחסית של הריבית לרסן את הביקושים ולקרר את האינפלציה.
גם גזרת המלחמה באוקראינה לא סיפקה הרבה הקלה בסוף השבוע, זאת למרות שראש המודיעין הצבאי של אוקראינה טען שעד כה המלחמה עוברת טוב ולהערכתו תסתיים עד סוף השנה. אם כבר, יש שחוששים שכוונות ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו יובילו את הרוסים לאיזושהי תגובה. *הסבר אפשרי אחר לעליות ביום שישי, ואולי גם הסביר יותר, הוא "מכירות יתר" שמשכו משקיעי ערך (בסגנון באפט), ובמיוחד למניות הצמיחה. "ליתר ביטחון נקנה מניות".
התחזקות הדולר הופכת פתאום לגורם סיכון גדול לצמיחה העולמית - מתחילת השנה הדולר זינק מול סל המטבעות ב-7% לשיא של שנתיים. תזוזות חדות כל כך בדולר מובילות ליציאה מאיזון במדינות רבות, בעיקר מתעוררות. הן מחמירות את האינפלציה במדינות רבות, מאיימות על יציבות לווים שלוו בדולר (שכעת ידרשו להחזיר הרבה יותר במונחי המטבע המקומי), מסכנות את הצמיחה במדינות עם גירעון בחשבון השוטף (שיתקשו כעת לממן את עודף היבוא שלהן), ואפילו היצרנים באותן מדינות, שלכאורה היו צריכים ליהנות ממטבע חלש, אמרו לבלומברג שהתועלת שלהם מהמטבע החלש נמוכה לעומת הבעיה שהוא יוצר להם במחירי יבוא התשומות. הגורמים השליליים הללו דוחקים בבנקים המרכזיים של מדינות רבות להדק את המדיניות המוניטרית שלהם יותר ממה שהתכוונו, הודו ומלזיה לדוגמה נאלצו לבצע החודש העלאות ריבית גבוהות מהצפוי בשל היחלשות המטבעות שלהן, מה שיגדיל את הסיכוי שלהן להיכנס למיתון וכך את העולם כולו למיתון מסונכרן, מבלי מקום לגושים משמעותיים שיוכלו למשוך אותו קדימה.
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל התחילה את 2022 במומנטום חזק בתחום הנדל"ן - נתוני התחלות הבניה לדירות שלא למכירה שפרסמה למ"ס בסוף השבוע הראו קפיצה חדה של 15.1% (בניכוי עונתיות) ברבעון הראשון. זוהי אינדיקציה חזקה לכל התחלות הבניה ברבעון. נזכיר כי ברגע שבניה החלה, בהנחה ולא תיעצר באמצע, היא תספק זרם קבוע של הוצאה על השקעות למשק למשך כל תקופת הבניה, מה שיספק לנו עוגן כלכלי משמעותי ודי מבטיח לנו צמיחה נאה השנה, זאת בנוסף לאפקט הבסיס הגבוה שאיתו נכנסנו ל-2022 (הצמיחה הגבוהה מאד ברבעון הרביעי של 2021).
היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל - לפי הערכתינו ולפי ממוצע הערכות הכלכלנים המדד עלה בשינוי חודשי של 0.8% ושנתי של 4.0%. לאחר ההפתעה כלפי מטה במדד מרץ ולאור אינדיקציות מעודכנות לעליה חדה במחירי המזון בישראל (לאחר פסח) נראה שהסיכוי להפתעה הוא בעיקר כלפי מעלה. מצד שני בעולם ההפתעות במדד אפריל היו נמוכות מאד (לפי מדד הפתעות האינפלציה העולמי של סיטי).
- 1.פנסיונר 15/05/2022 12:11הגב לתגובה זושלא קשורים לריבית כמו נפט וסחורות בגלל המלחמה
- דוד 15/05/2022 16:34הגב לתגובה זועליית מחיר בעיקרה היא מאינפלציה. (הביצה והתרנגולת)
מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה
הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026
נאסד"ק נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.
בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה.
מסחר מסביב לשעון
המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.
במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.
- וולמארט עוברת לנאסד"ק במהלך היסטורי - המניה טסה ב-6%
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.
אנבידיה הואנגאנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני
אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73% ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל.
SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.
התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה
Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.
היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.
- איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
- מניית אנבידיה יורדת בעקבות דוחות אורקל ומה זה "נייטרליות השבבים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.
לקריאות מעניינות נוספות:
