למרות עליות השערים בסוף השבוע: ניתן היה למצוא תימוכים גם לירידות
וול סטריט עברה ביום שישי לעליות בולטות, כשברקע יו"ר הפד, פאואל, ומסטר (נשיאת הפד של קליבלנד) חזרו והדגישו שהם לא שוקלים העלאות ריבית של יותר מ-50 נ"ב בשתי ההחלטות הקרובות. גם מכיוון סין המשקיעים יכלו לאסוף שבריר תקווה לאחר שמחוז שנחאי הודיע שהוא שואף לאפס קורונה עד אמצע מאי, מה שעשוי לרמוז על הקלות קרובות בהגבלות שם.
מצד שני אפשר היה למצוא בקלות גם טיעונים להמשך הירידות, בין היתר בדברים אחרים של פאואל, על כך שהפד לא יוכל להבטיח שהאטת הכלכלה תהיה "נחיתה רכה" שכן זאת תלויה לדבריו גם בגורמים שהפד לא יכול לשלוט בהם. גם סקר הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן נראה איום, עם קריסת ציפיות הצרכנים קדימה. דו"ח של חברת מחקר המאקרו "פנטיאון מאקרואקונומיקס" אמר שבמצב רגיל סקר כל כך נמוך היה מבטיח מיתון שנה קדימה בהוצאות הצרכניות, אלא שכיום הצרכנים בארה"ב יושבים על 3.5 טריליון דולר מזומן יותר ממה שהיה להם טרום הקורונה, כך שבהחלט סביר שהם יוכלו להמשיך לצרוך ע"ח החיסכון. אגב, הטיעון הזה עשוי להסביר גם השפעה נמוכה יחסית של הריבית לרסן את הביקושים ולקרר את האינפלציה.
גם גזרת המלחמה באוקראינה לא סיפקה הרבה הקלה בסוף השבוע, זאת למרות שראש המודיעין הצבאי של אוקראינה טען שעד כה המלחמה עוברת טוב ולהערכתו תסתיים עד סוף השנה. אם כבר, יש שחוששים שכוונות ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו יובילו את הרוסים לאיזושהי תגובה. *הסבר אפשרי אחר לעליות ביום שישי, ואולי גם הסביר יותר, הוא "מכירות יתר" שמשכו משקיעי ערך (בסגנון באפט), ובמיוחד למניות הצמיחה. "ליתר ביטחון נקנה מניות".
התחזקות הדולר הופכת פתאום לגורם סיכון גדול לצמיחה העולמית - מתחילת השנה הדולר זינק מול סל המטבעות ב-7% לשיא של שנתיים. תזוזות חדות כל כך בדולר מובילות ליציאה מאיזון במדינות רבות, בעיקר מתעוררות. הן מחמירות את האינפלציה במדינות רבות, מאיימות על יציבות לווים שלוו בדולר (שכעת ידרשו להחזיר הרבה יותר במונחי המטבע המקומי), מסכנות את הצמיחה במדינות עם גירעון בחשבון השוטף (שיתקשו כעת לממן את עודף היבוא שלהן), ואפילו היצרנים באותן מדינות, שלכאורה היו צריכים ליהנות ממטבע חלש, אמרו לבלומברג שהתועלת שלהם מהמטבע החלש נמוכה לעומת הבעיה שהוא יוצר להם במחירי יבוא התשומות. הגורמים השליליים הללו דוחקים בבנקים המרכזיים של מדינות רבות להדק את המדיניות המוניטרית שלהם יותר ממה שהתכוונו, הודו ומלזיה לדוגמה נאלצו לבצע החודש העלאות ריבית גבוהות מהצפוי בשל היחלשות המטבעות שלהן, מה שיגדיל את הסיכוי שלהן להיכנס למיתון וכך את העולם כולו למיתון מסונכרן, מבלי מקום לגושים משמעותיים שיוכלו למשוך אותו קדימה.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ישראל התחילה את 2022 במומנטום חזק בתחום הנדל"ן - נתוני התחלות הבניה לדירות שלא למכירה שפרסמה למ"ס בסוף השבוע הראו קפיצה חדה של 15.1% (בניכוי עונתיות) ברבעון הראשון. זוהי אינדיקציה חזקה לכל התחלות הבניה ברבעון. נזכיר כי ברגע שבניה החלה, בהנחה ולא תיעצר באמצע, היא תספק זרם קבוע של הוצאה על השקעות למשק למשך כל תקופת הבניה, מה שיספק לנו עוגן כלכלי משמעותי ודי מבטיח לנו צמיחה נאה השנה, זאת בנוסף לאפקט הבסיס הגבוה שאיתו נכנסנו ל-2022 (הצמיחה הגבוהה מאד ברבעון הרביעי של 2021).
היום יפורסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל - לפי הערכתינו ולפי ממוצע הערכות הכלכלנים המדד עלה בשינוי חודשי של 0.8% ושנתי של 4.0%. לאחר ההפתעה כלפי מטה במדד מרץ ולאור אינדיקציות מעודכנות לעליה חדה במחירי המזון בישראל (לאחר פסח) נראה שהסיכוי להפתעה הוא בעיקר כלפי מעלה. מצד שני בעולם ההפתעות במדד אפריל היו נמוכות מאד (לפי מדד הפתעות האינפלציה העולמי של סיטי).
- 1.פנסיונר 15/05/2022 12:11הגב לתגובה זושלא קשורים לריבית כמו נפט וסחורות בגלל המלחמה
- דוד 15/05/2022 16:34הגב לתגובה זועליית מחיר בעיקרה היא מאינפלציה. (הביצה והתרנגולת)
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מתכות מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים
על כוחה של נתינה, על השקעה במיזים חברתיים, ועל סקוט מקינזי, התורמת הגדולה היום בעולם
מקינזי סקוט אגואיזם הופך בעשורים האחרונים למניע מרכזי כשהנתינה, חברות עזרה לזולת מאבדים מהחשיבות שלהם, אבל לא אצל כולם וטוב שכך. הנתינה היא כוח שמחזיר את עצמו במעגל קסום. הפילוסופיה העתיקה מסבירה שהנותן מקבל הרבה מאוד מהנתינה. הנותן לא רק עוזר לאחר, אלא גורם במעשה לשיפור (מוכח מחקרית) של מצבו הנפשי. נתינה נחשבת לאחד הגורמים החזקים לאושר.
סיפורה של מקנזי סקוט, המיליארדרית הפילנתרופית וגרושתו של ג'ף בזוס מייסד אמזון, הוא סיפור מדהים על בעלת הון של מיליארדים שמחלקת את רובו למטרות נעלות. והנה תרומה- השקעה מסוג אחר שעשתה מקינזי השבוע. לפני כ-40 שנה, כשהייתה סטודנטית שנה ב' באוניברסיטת פרינסטון, עמדה סקוט בפני משבר: חסרו לה 1,000 דולר לשכר לימוד, והיא שקלה לנשור מהלימודים. שותפתה לחדר, ג'יני טרקנטון, מצאה אותה בוכה והחליטה לפעול. היא ביקשה מאביה להלוות את הכסף, מעשה נדיבות פשוט ששינה את מסלול חייה של סקוט. "הייתי נותנת למקנזי את הכליה השמאלית שלי", אמרה טרקנטון לאחרונה, "זה פשוט מה שעושים בשביל חברים".
קריאה באותו הקשר: תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
כיום, שוויה הנקי של סקוט מוערך במעל 30 מיליארד דולר, בעיקר ממניות אמזון שקיבלה בהסכם הגירושים ב-2019. היא תרמה יותר מ-19 מיליארד דולר לארגונים שונים, בהתמקדות בצדק חברתי, השכלה וביטחון כלכלי. אבל את הטובה האישית ביותר היא מחזירה עכשיו לטרקנטון, שהקימה את חברת Funding U – מיזם המספק הלוואות מבוססות הישגים לסטודנטים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, ללא צורך בערבים. החברה נולדה מהבנתה של טרקנטון את הקשיים שסקוט חוותה, במיוחד בעידן שבו עלויות הלימודים זינקו.
סקוט קפצה על ההזדמנות להשקיע ב-Funding U, ומספקת חלק ניכר מההון להלוואות בתעריפים מוזלים. היא תורמת 30 סנט לכל דולר מולווה, מה שמאפשר לחברה לגייס השקעות גדולות יותר מבנקים כמו גולדמן סאקס. זה לא רק החזר הלוואה, זה השקעה שמגלגלת מיליארדים בפוטנציאל, שכן Funding U מסייעת לאלפי סטודנטים להשלים תארים ולהשתלב בשוק העבודה. האלגוריתם של החברה מתבסס על ציונים והישגים, ולא על היסטוריית אשראי, מה שהופך אותה להוגנת יותר.
