ביוג'ן – מה יעלה בגורלה כעת? תרכוש או תירכש?
שנת 2022 נפתחה ברגל שמאל עבור כלל הסקטור המנייתי של ה-healthcare בארה"ב, ובפרט ובאופן חד יותר עבור מגזר הביוטק הבורסאי: לאחר 10 ימי מסחר בלבד, תעודת הסל XLV אשר מאגדת את כלל מגזרי ה-healthcare בארה"ב, כבר השילה 8% מערכה; ואילו תעודת ה-XBI, אשר מחקה את מדד ה-S&P Biotechnology Select Industry Index, ולאחר שנה איומה ב-2021, כבר כעת מציגה תשואה שלילית של 20% מתחילת 2022. הסנטימנט השלילי כלפי סקטורים מנייתיים של צמיחה גבוהה, והרוטציה אל סקטורים של מניות ערך, סנטימנט המורגש למעשה מאז פברואר 2021, ממשיך לתת את אותותיו ועוד ביתר בשאת כיום נוכח החולשה הכללית בשווקים, החששות מאינפלציה בת-קיימא ועליית התשואות בשוקי האג"חים.
והנה באופן די מפתיע, דווקא מנייה של חברה שדי מפתה להספיד אותה, שומרת, יחסית, על יציבות גם לאחר פרסום חדשות ספציפיות שליליות במיוחד אודותיה, ולמרות הסנטימנט השלילי בסקטור בכללותו כיום. אנחנו מדברים על מניית ביוג'ן BIOGEN IDEC (סימול: BIIB).
מהן החדשות השליליות מאוד בהקשרה הספציפי של ביוג'ן?
לאחר שבשנה שעברה ה-FDA אישר בתהליך מאוד שנוי במחלוקת את תרופת האלצהיימר החדשה של ביוג'ן, ה-Aduhelm, ולאחר שביוג'ן נקבה בתחילה תג מחיר שערורייתי לתרופה החדשה ולאחר מכן חתכה אותו בחצי, ונוכח העובדה כי עד היום מכירות ה-Aduhelm היו זניחות ומאכזבות מאוד – באה כעת הסוכנות הפדרלית CMS (Centers for Medicare & Medicaid Services) ונועצת מסמר נוסף בארונה של התרופה החדשה. ה- CMS הינו הגוף האמון על תיאום בין הממשל הפדרלי בארה"ב לבין ממשלי המדינות השונות בה ביחס ליישום תוכניות המדיקייר והמדיקייד. עפ"י טיוטת החלטה של ה-CMS, אשר אמורה להפוך להחלטה סופית בחודש אפריל הקרוב, השיפוי הביטוחי לעלות תרופת ה-Aduhelm יינתן באופן מוגבל למדי, אך ורק למטופלים הנמצאים בניסויים קליניים של התרופה. מבלי להכביר מילים יותר מדי, אם החלטה זו תהיה סופית, המשמעות במידה רבה היא עיקור הפוטנציאל המסחרי של ה-Aduhelm בארה"ב.
כלומר, התקווה הגדולה והציפיות הגבוהות שייחסו ל-Aduhelm כמנוע הצמיחה החדש של ביוג'ן אשר תציל את החברה ותהפוך את המגמה השלילית של התכווצות הכנסות החברה בשנים האחרונות (מרבית מכירותיה של ביוג'ן כיום נובעות מחמש תרופות בלבד, רובן בתחום הטרשת הנפוצה, והמגמות בהן בעיקר שליליות) – כל זה התפוגג.
- התרופה שכבשה את העולם עוברת למוח: האם היא תביס את האלצהיימר?
- ה-FDA אישר את תרופת האלצהיימר של אלי לילי; למה המנייה יורדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עכשיו? התוצאה המתבקשת אליה אנחנו מורגלים בסיטואציה כזו היא שביוג'ן שמה את עצמה על המדף. דא עקא שעם שווי שוק של 32 מיליארד דולר, אין הרבה רוכשות פוטנציאליות בנמצא והיחידות שבאות בחשבון הן ענקיות הביופארמה הגלובליות. והנה באמת לפני מספר שבועות, בסוף דצמבר אשתקד, דווח בתקשורת הקוריאנית כי קונגלומרט סמסונג, באמצעות הזרוע הביו-פרמצבטית שלה, מקיימת מ"מ לרכישתה של ביוג'ן, כשתג המחיר הננקב הינו 42 מיליארד דולר, כלומר פרמיה של 30% על שווי השוק הנוכחי של ביוג'ן. הדיווח הנ"ל הוכחש בסופו של דבר, אבל יש בו כדי ללמד על כיוון אפשרי לעתידה של ביוג'ן.
מצד שני, בשבוע שעבר יצא דיווח בתקשורת לפיו ביוג'ן עובדת עם בנקאי השקעות בגולדמן סקס על רשימת חברות פוטנציאליות לרכישה. לפי הדיווח, החברות המועמדות לרכישה על ידי ביוג'ן הינן מוטות מדעית ועסקית לתחום המחלות הנוירולוגיות. הרשימה כוללת שמות מעניינים:
- Biohaven (NYSE: BHVN), בעלת שווי שוק של 7 מיליארד דולר, עם תרופת המיגרנה המוצלחת Nurtec (הלוואי שתרופת האג'ובי של טבע היתה מצליחה ככה מסחרית...).
- Amlyx (NASDAQ: AMLX) הממוקדת בתחום מחלת ה-ALS חשוכת המרפא, עם שווי שוק של כ-1 מיליארד דולר.
- ו-Aurinia (NASDAQ: AUPH), חברת ביופארמה קנדית הממוקדת במחלות אוטואימוניות, בעלת שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר. Aurinia, עליה כתבנו בטור זה בתחילת נובמבר אשתקד, היתה שם חם בחרושת שמועות ה-M&A בתעשיית הביוטק במהלך ספטמבר-נובמבר 2021 (כרוכשות פוטנציאליות עלו שמות כמו בריסטול מאיירס, GSK, ג'ונסון אנד ג'ונסון, AbbVie, אמג'ן, רוש ואוצוקה), כשמאז התקרר העניין בה (ובמנייתה...). מוקד המשיכה ב-Aurinia הינו התרופה האוראלית למבוגרים שהיא פיתחה, ה-Lupkynis, עבור מחלת הכליות הדלקתית lupus nephritis אשר תוקפת חולי זאבת. תרופה זו, המתחרה ב-Benlysta של חברת GSK אשר ניתנת בזריקה, מסוגלת לפי הערכות שונות להגיע למכירות שיא (peak sales) שנתיות של 2 מיליארד דולר.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
גם אם ביוג'ן תהיה זו שרוכשת ולא נרכשת, לא נופתע אם גם אז המנייה תעלה: בניגוד למצב ה"רגיל" מקדמת דנא שבו מניית החברה הנרכשת עולה (בהנחה שיש פרמיה על מחיר השוק) ומניית הרוכשת יורדת (חששות מהצלחת האינגטרציה וכו'), דווקא במקרה של ביוג'ן, כאשר עתידה העצמאי על בסיס stand alone כל כך לוט בערפל ומוטל בספק - רכישה מהותית על ידה אשר ניתן לייחס לה פוטנציאל כלשהו של יצירת מנוע צמיחה חדש משמעותי, עשויה לספק דלק למהלך עליות במניה.
בשורה התחתונה, התחושה היא כי מחד גיסא מניית ביוג'ן מצאה לה כיום רמת תחתית. ומאידך גיסא הנהלת החברה מחויבת, נוכח מצב עסקיה העגום כיום, לנקוט מהלכים דרמטיים: לבלוע (לבצע רכישה אסטרטגית) או להיבלע (להירכש), ולכל הפחות לבצע תהליך התייעלות. לכן נראה כי בעלי המניות של ביוג'ן, לאחר הטלטלות ב-2021, ולמרות הסנטימנט הבעייתי מאוד בסקטור כיום, נמצאים במצב לא רע בכלל.
- 3.יריב 28/01/2022 12:17הגב לתגובה זולפני ההודעה על אישור המפתיע של ה FDA המניה שיטה ברמה של 275-280 - הבוקר היא פחות מ 220. לכן, ה Aduhelm הוא סוג של אופציה שיצאה מחוץ לכסף שמקבלים אותה חינם למקרה שהחברה תצליח לשכנע את ה CMS.
- 2.שרה 27/01/2022 15:36הגב לתגובה זואני מחזיקה את המניה הזאת הרבה שנים ולא חושבת למכור.
- 1.רוני 27/01/2022 03:54הגב לתגובה זוגם כשהיו תקופות של פריחה תמיד היתה פוטנציאל לא ממומש..
- אבי 1 22/04/2022 10:48הגב לתגובה זואתה נשאר . ? פורש או ממליץ ?? עד 120 .

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
חברת IQM הפינית גייסה יותר מ-300 מיליון דולר בסיבוב השקעה שהובילה קרן השקעות אמריקנית. הגיוס הזה מבטא את הכיוון החדש באירופה לפתח תעשיית מחשוב קוונטי שתוכל להתחרות עם החברות האמריקניות הגדולות. הנציבות האירופית כבר הציבה יעד להפוך את היבשת למובילה העולמית בתחום עד 2030.
יאן גץ הקים את IQM ב-2018, שנתיים אחרי שסיים דוקטורט בפיזיקה. גץ זיהה הזדמנות: המחשוב הקוונטי התחיל לעבור מהמעבדות האקדמיות לעולם העסקי, אבל אירופה פיגרה במסחור הטכנולוגיה. ב-2019, שנה אחרי ההקמה, IQM הפכה לחברה הראשונה בפינלנד שגייסה מימון סיד בתחום המחשוב הקוונטי - 11.4 מיליון יורו. מאז, החברה התבססה כאחת השחקניות המובילות בשוק האירופי. הלקוחות שלה כוללים את מרכז המחשוב העל ליבניץ בגרמניה ומרכז המחקר הטכני VTT בפינלנד.
הטכנולוגיה של IQM מבוססת על מעגלים אלקטרוניים שמקוררים עד שהם מגיעים למצב של מוליכות-על - מצב שבו הם יכולים להוליך חשמל ללא התנגדות. "הגישה של מוליכות-על מבוססת על טכנולוגיית שבבים", מסביר גץ. "אנחנו משתמשים בתהליכי ייצור סטנדרטיים של מוליכים למחצה לבניית השבבים שלנו. זה לבדו אומר שזו גישה שמאוד ניתנת להרחבה". הגישה הזאת פופולרית גם בקרב החברות הגדולות כמו מיקרוסופט, IBM וגוגל של אלפאבית. IQM מנסה לבדל את עצמה על ידי בניית מכונות טובות יותר. ב-2024, החברה דיווחה על הישג טכני כשאחד מהמעבדים הקוונטיים שלה הגיע לרמת דיוק של 99.9%. דיוק גבוה חיוני לביצועי האלגוריתמים הקוונטיים - ככל שהדיוק גבוה יותר, כך פחות שגיאות יש במערכת. שגיאות הן בעיה מתמשכת בתעשיה הזו.
20 מחשבים בשנה
נכון ל-20 במאי, IQM מכרה ושלחה יותר מחשבים קוונטיים מובנים ב-12 החודשים האחרונים מכל יצרן אחר. גץ אמר שהחברה יכולה לייצר עד 20 מחשבים בשנה, "שזה הרבה מאוד בתעשיה הזו". מכירת מערכות מהווה את עיקר ההכנסות של החברה כיום. רוב המחשבים נמכרים ללקוחות מחקר כמו מעבדת אוק רידג' הלאומית בארה"ב. "אנחנו משלבים את המחשבים הקוונטיים שלנו לתוך הסטאק הקיים שלהם של מעבדים או כרטיסי גרפיקה", אמר גץ. "זה מאפשר לנו לפתח את המוצר עד רמה שהתעשייה יכולה לאמץ אותו".
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גץ צופה שיהיה מעבר לכיוון מחשוב בענן, או "קוונטי כשירות", בשנים הבאות. אבל בינתיים מכירת המערכות עובדת כדרך להרוויח כסף. "לקוחות מחדשים את החומרה שלהם כל שלוש שנים בערך, מה שאומר שאם תשמרו עליהם מרוצים, אתם במצב טוב מאוד למכור שוב", הוא אמר.