צילום: נאסדק

שיא במספר ובהיקף ההנפקות הראשוניות בעולם ב-2021

2,850 חברות גייסו מתחילת השנה כספים לראשונה מהציבור, במתווה של IPO או מיזוג לשלד SPAC. ברקע הערכות השווי הגבוהות, הסך המגויס המצרפי הגיע ל-600 מיליארד ד'. UBS: "עכשיו עוברים כבר לסביבה נורמלית יותר"

איתי פת-יה | 21/11/2021 21:21

נושאים בכתבה IPO הנפקה

הנתונים שזרמו כבר מוקדם יותר השנה רמזו על כך מבעוד מועד, אבל עתה אפשר לומר באופן רשמי – עוד לפני שנסתיימה, 2021 מהווה שיא של הנפקות בעולם (לרבות גיוסים במיזוגי SPAC) – הן מבחינת מספר העסקאות והן בהיקפן המצטבר.

בנתון הכמותי תומכים שלדי ה-SPAC שהזכרנו, שסביר כי ללא מנגנון זה מעטים מתוכם היו הולכים להנפקה רגילה. בנתון של היקף העסקאות המצטבר תומכות הערכות השווי שהרקיעו שחקים (יקרות כמעט כמו טרם משבר הדוט.קום), וכלכלנים ואנליסטים רבים הזהירו מפני הניתוק שלהם מהמציאות לא פעם.

מכל מקום – 2,850 חברות גייסו מתחילת השנה כספים לראשונה מהציבור, ובסך מצרפי של 600 מיליארד דולר. השיא הקודם היה ב-2007, קודם למשבר העולמי שנולד ממשבר הסאב פריים, כך לפי נתוני בלומברג.

המחזיקה בתואר זו שגייסה את הסכום הגבוה ביותר היא הנפקה טרייה יחסית – זו של חברת הרכב החשמלי (RIVI) שגייסה 12 מיליארד דולר (ועם תחילת המסחר המשקיעים לחצו איתה חזק על הדוושה). אחריה נמצאת ההנפקה הגדולה ביותר באסיה השנה - China Telecom Corp שגייסה 8.4 מיליארד דולר באוגוסט. חברת אחסון החבילה הפולנית InPost SA הייתה המובילה באירופה עם 3.2 מיליארד דולר שגויסו מהציבור בינואר.

לצד תמריצים ממשלתיים שסייעו לחברות להציג רווחים, היו כמובן הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים שהגדילו את כמויות המזומן שרק חיפש לו השקעה, בעוד כידוע הריבית האפסית, שלילית בחלק מהטריטוריות, הפכה את שוק האג"ח הסולידי ללא אטרקטיבית.

בבלומברג מזכירים שהגם שהשיא נשבר, הדלתות לא היו פתוחות לאורך כל הדרך לכל דכפין – רשות ניירות ערך בארצות הברית (ה-SEC) ציננה את שוק ה-SPACים עם אזהרות על הספונסרים מאחוריהם והמוניטין המסנוור (סלבריטאים בעיקר), כמו גם הפיכת האופציות לעובדים להתחייבות בדוחות החשבונאים (וכמובן גם האוויר החם שיצא מהספאקים לאחר השלמת המיזוג). עד כה 159 מיליארד דולר גויסו במתכונת זו, אולם הקצב מאט החל מאפריל.

בסין השלטונות הן ששמו רגל בזרם החברות המקומיות לווול סטריט (וגם שם לא התלהבו מסטנדרט הדיווח ואיימו למחוק חברות שכבר נסחרו שם).כל אלה פגעו גם בהנפקות בבורסת הונג קונג.

קיראו עוד ב"גלובל"

בבנק ההשקעות UBS, מנכ"ל משותף בחטיבת שוקי ההון הגלובליים, גארת' מקארתי, התייחס לסלקטיביות הגוברת בשוק ואמר ש"אנו עוברים ממצב מושלם עבור הנפקות ראשוניות לציבור, עם שפע של נזילות ועסקאות שיוצאות לפועל בהצלחה, לסביבה נורמלית יותר".

סוזנה סטריטר מהפירמה Hargreaves Lansdown כתבה בניתוח שפרסמה כי "בעוד תכניות ההרחבה הכמותיות מתאזנות, ואם הצמיחה הגלובלי תאט באופן חד, השווקים יכולים לנוע לכיוון תיקון. מניות שמתומחרות ביתר יחושו בכאב הרבה לפני אחרות".

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי | 09/11/2025 20:59

נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.

הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.

נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.

כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.

מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.

להמשך הכתבה לחץ כאן

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי | 09/11/2025 23:38

נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.

מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.

הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.

האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.

פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.

להמשך הכתבה לחץ כאן