הקטר לא עוצר: הכלכלה הסינית צמחה ב-2.3% ב-2020, אבל...
זה נכון שסין נכנסת עכשיו לסבב סגרים נוסף בשל התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה בכמה מחוזות, אבל בכל הקשור לצמיחה, סין משאירה לעולם אבק. בעוד מרבית מדינות העולם מדברות על צמיחה שלילית שנעה בין 5% ל-10%, ברבעון האחרון של 2020 התמ"ג הסיני צמח בשיעור של 6.5%. ב-2020 כולה צמחה הכלכלה הסינית ב-2.3%. לא פחות ממדהים.
אם ניזכר איך החלה השנה הזו אז המספרים בכלל מדהימים. בסוף 2019 נגיף הקורונה החל מתפשט בשטחה של סין במחוז ווהאן. לאחר שהסינים התעלמו מאזהרות הרופאים, הם הבינו עם מה יש להם עסק ובינואר השנה פשוט סגרו למעלה מחצי מדינה בניסיון למגר את התפשטות הנגיף.
זה יצר את השבר הכי גדול בהיסטוריה המודרנית של שרשרת האספקה העולמית. הצמיחה ברבעון אגב עמדה על מינוס 6.8%. אבל אחרי ההלם הראשוני, ברבעון השני הכלכלה חזרה לצמוח, בתמיכת המערך היצרני במדינה.
המספרים המצוינים האלה הכו גם את תחזיות האנליסטים, שצפו שהכלכלה תצמח בקצת למעלה מ-2%. בסקר אנליסטים של רויטרס, הקונצנזוס סבר שהתמ"ג הסיני ברבעון הרביעי יעמוד על 6.1% בלבד. יתר על כן, אנליסטים בשוק צופים שהצמיחה תעלה ב-12% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בבנק ההולנדי ING, העריכו כי הכלכלה הסינית תצמח ב-7%, למרות שהקונצנזוס סבור שהכלכלה הסינית תצמח ב-8.4% ב-2021.
- סין מזהירה את אזרחיה: הימנעו מנסיעות ליפן על רקע מתיחות סביב טייוואן
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל כמובן שיש אבל. מדדי ה-PMI – המדדים שעוקבים אחרי מנהלי רכש, כש-50 נקודות ומעלה מראה על התרחבות כלכלית ופחות מכך מראה על התכווצות כלכלית – של החודש האחרון מקרטעים, כשהמדד שעוקב אחרי עסקים קטנים ירד מתחת ל-50 נקודות בדצמבר. אבל זה לא הדבר היחיד.
כמו שכתבנו, סין נכנסת לסבב סגרים חדש, שנכון לכרגע אמנם לא נראים חמורים כמו אלה שראינו בתחילת 2020, אבל עדיין, לא באמת יודעים איך ובכמה הם ישפיעו על הכלכלה שם. שלישית, ההוצאות של הצרכנים הפרטיים ירדה. למרות שהממשל הסיני דוחף לצמיחה המבוססת על צרכנות פנים, מכירות הקמעונאים ירדו ב-3.9% ב-2020 ביחס ל-2019. כמו כן, אשתקד הצכרנות הפרטית עמדה על 54.3% מהתמ"ג לעומת 57.8% מהתמ"ג ב-2019.
זה מעיד על כך שהצרכנים בסין לא אופטימיים כמו המספרים שהממשלה מנסה לשדר. ידתר על כן, רק בחודש שעבר הזריקה הממשלה הסינית 20 מיליארד דולר כדי למנוע מחנק בשוק האג"ח הסיני וגם הוסיפה סובסידיות לעסקים קטנים.
- ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
- אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
- 3.סין משאירה לעולם אבק ......בשקרים. פחחח (ל"ת)לא מאמין להם בשיט 18/01/2021 14:20הגב לתגובה זו
- 2.אנונימי 18/01/2021 14:14הגב לתגובה זוהכתבות לא עולות
- 1.ברור 18/01/2021 14:13הגב לתגובה זוהמחלה שהנדסו ע"מ להשתלט על העולם כלכלית.הרי זה ברור לכולם ממזמן...
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
