סין
צילום: unsplash

הקטר לא עוצר: הכלכלה הסינית צמחה ב-2.3% ב-2020, אבל...

בעוד מרבית העולם התכווץ כלכלית, הנתונים של סין מרשימים במיוחד עם צמיחה ברבעון האחרון של 6.5%. אבל הצרכן הסיני, שאמור להיות המנוע של הכלכלה שם, מקרטע
ארז ליבנה | (3)

זה נכון שסין נכנסת עכשיו לסבב סגרים נוסף בשל התפשטות מחודשת של נגיף הקורונה בכמה מחוזות, אבל בכל הקשור לצמיחה, סין משאירה לעולם אבק. בעוד מרבית מדינות העולם מדברות על צמיחה שלילית שנעה בין 5% ל-10%, ברבעון האחרון של 2020 התמ"ג הסיני צמח בשיעור של 6.5%. ב-2020 כולה צמחה הכלכלה הסינית ב-2.3%. לא פחות ממדהים.

 

אם ניזכר איך החלה השנה הזו אז המספרים בכלל מדהימים. בסוף 2019 נגיף הקורונה החל מתפשט בשטחה של סין במחוז ווהאן. לאחר שהסינים התעלמו מאזהרות הרופאים, הם הבינו עם מה יש להם עסק ובינואר השנה פשוט סגרו למעלה מחצי מדינה בניסיון למגר את התפשטות הנגיף.

זה יצר את השבר הכי גדול בהיסטוריה המודרנית של שרשרת האספקה העולמית. הצמיחה ברבעון אגב עמדה על מינוס 6.8%. אבל אחרי ההלם הראשוני, ברבעון השני הכלכלה חזרה לצמוח, בתמיכת המערך היצרני במדינה.

 

המספרים המצוינים האלה הכו גם את תחזיות האנליסטים, שצפו שהכלכלה תצמח בקצת למעלה מ-2%. בסקר אנליסטים של רויטרס, הקונצנזוס סבר שהתמ"ג הסיני ברבעון הרביעי יעמוד על 6.1% בלבד. יתר על כן, אנליסטים בשוק צופים שהצמיחה תעלה ב-12% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, בבנק ההולנדי ING, העריכו כי הכלכלה הסינית תצמח ב-7%, למרות שהקונצנזוס סבור שהכלכלה הסינית תצמח ב-8.4% ב-2021.

 

אבל כמובן שיש אבל. מדדי ה-PMI – המדדים שעוקבים אחרי מנהלי רכש, כש-50 נקודות ומעלה מראה על התרחבות כלכלית ופחות מכך מראה על התכווצות כלכלית – של החודש האחרון מקרטעים, כשהמדד שעוקב אחרי עסקים קטנים ירד מתחת ל-50 נקודות בדצמבר. אבל זה לא הדבר היחיד.

 

כמו שכתבנו, סין נכנסת לסבב סגרים חדש, שנכון לכרגע אמנם לא נראים חמורים כמו אלה שראינו בתחילת 2020, אבל עדיין, לא באמת יודעים איך ובכמה הם ישפיעו על הכלכלה שם. שלישית, ההוצאות של הצרכנים הפרטיים ירדה. למרות שהממשל הסיני דוחף לצמיחה המבוססת על צרכנות פנים, מכירות הקמעונאים ירדו ב-3.9% ב-2020 ביחס ל-2019. כמו כן, אשתקד הצכרנות הפרטית עמדה על 54.3% מהתמ"ג לעומת 57.8% מהתמ"ג ב-2019.

 

זה מעיד על כך שהצרכנים בסין לא אופטימיים כמו המספרים שהממשלה מנסה לשדר. ידתר על כן, רק בחודש שעבר הזריקה הממשלה הסינית 20 מיליארד דולר כדי למנוע מחנק בשוק האג"ח הסיני וגם הוסיפה סובסידיות לעסקים קטנים.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סין משאירה לעולם אבק ......בשקרים. פחחח (ל"ת)
    לא מאמין להם בשיט 18/01/2021 14:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 18/01/2021 14:14
    הגב לתגובה זו
    הכתבות לא עולות
  • 1.
    ברור 18/01/2021 14:13
    הגב לתגובה זו
    המחלה שהנדסו ע"מ להשתלט על העולם כלכלית.הרי זה ברור לכולם ממזמן...
אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)אילון מאסק וג'נסן הואנג (אנבידיה)

אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

ההון של מאסק, האיש העשיר בעולם - כ-500 מיליארד דולר - שקול להון של 2 מיליון ישראלים. לא נתפס

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אילון מאסק


אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"

עו"ד אופיר נאור שמשרדו מייצג כ-8% במבעלי מניות צים נחוש לעצור את שלטון המנהלים בצים "הדירקטוריון היה צריך לרסן ולא עשה זאת", הוא אומר. "כשאין בעל בית, המנהלים 'מתבלבלים'" - הערך האמיתי של צים? "צים שווה יותר מכפליים מהשווי שוק"

מנדי הניג |

חברת הספנות הישראלית בעיצומה של סערה בשבועות האחרונים. ZIM Integrated Shipping Services -0.05%   נמצאת במרכזו של אחד המאבקים התאגידיים החריפים שידע השוק בשנים האחרונות. הכל החל בסוף 2024 כשעידן עופר מימש את כל ההחזקות שלו בצים ע"י קנון החזקות שהיוו כ-7.6% מהחברה וככה צים הפכה לחברה ללא בעל שליטה, כתוצאה מזה נוצר "חלל ניהולי" אותו, לטענת חלק מבעלי המניות, הדירקטוריון וההנהלה מנצלים כדי לקדם מהלכים שאינם עומדים בקו אחד עם האינטרסים של כלל בעלי המניות. השיא הגיע כשנחשף שהמנכ״ל אלי גליקמן הגיש, יחד עם רמי אונגר, יבואן קיה לישראל, הצעה לרכישת מלוא המניות של החברה ומחיקתה מבורסת ניו יורק וזאת מבלי שהמידע דווח למשקיעים בזמן, ומבלי שהדירקטוריון גם דאג להפריד בין התפקיד של גליקמן כמנכ״ל-כמנהל לבין האינטרס שלו כרוכש פוטנציאלי.

הדברים האלה מובילים להגשת מסמך עמדה חריף (המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון) שנוסח על ידי עורכי הדין אופיר נאור, עדי גרנות ויעקב שנהב בשם קבוצת בעלי מניות המחזיקים כ-8% בצים. במסמך נטען לשורה של כשלי ממשל תאגידי: הסתרת מידע מהותי מהמשקיעים, ניגוד עניינים של ההנהלה, מינויים חפוזים לדירקטוריון שהגיעו בעקבות התפטרות של שני דירקטורים ותיקים, שימוש במשאבי החברה לניהול מאבק מול בעלי מניותיה, והיעדר הליך מכירה תחרותי ושקוף. הקבוצה דורשת את ההשעייה של המנכ״ל והסמנכ״לים המעורבים בהצעה, ומציעה למנות שלושה דירקטורים בלתי-תלויים כדי לחזור להתנהלות שתשרת את כלל בעלי המניות.

על הרקע הזה פנינו לעו״ד אופיר נאור ממגישי מכתב העמדה, מעורכי הדין המוערכים בארץ בתחום הסדרי חוב ומאבקי שליטה, שגם הספיק ללוות בשנים האחרונות מהלכים אקטיביסטיים בשוק ההון. נאור מכיר מקרוב מצבים שבהם חברה ללא גרעין שליטה נקלעת למשבר אמון בין הנהלה למשקיעים וביקשנו להבין איתו איך צים התגלגלה למצב הזה שבו המנכ״ל מבקש לרכוש את החברה שהוא עצמו מנהל, למה הדירקטוריון לא ניסה לבלום את התהליך בזמן אבל חוץ מהסתכלות אחורה - מה הוא חושב שיקרה בצים קדימה - מה נדרש כדי שהחברה תצליח לצאת מהכאוס הניהולי הזה, מה הערך האמיתי של צים ואיך אפשר להציף אותו והאם באמת חייבים לשקול כאן רכישה?

אחרי שעידן עופר יצא מהתמונה נוצרה שרשרת אירועים שהובילה למתיחות בין ההנהלה לבין המשקיעים. איך, בעיניך, צים הגיעה למצב הזה? מה היה השלב שבו הדברים התחילו לסטות מהמסלול?

"יש פה תהליך שקרה בלא מעט חברות ישראליות, שבמסגרתו חברה עוברת משליטה של בעל בית לחברה ללא גרעין שליטה. ראינו את זה בבנקים, בבנק הפועלים, בחברות נוספות כמו כלל אחרי IDB. הרבה חברות גדולות במשק מגיעות למצב שאין בהן בעל שליטה. ואז השאלה היא מה קורה: האם תרבות הניהול נשארת כזו שפועלת לטובת בעלי המניות, או שהמנהלים 'מתבלבלים' ומחליטים לנצל את העובדה שאין בעל בית כדי להעשיר את כיסם על חשבון בעלי המניות.