הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
בנקים
צילום: istock

האירוע הצפוי ביותר בשוק, ועדיין כולם יראו מחר מופתעים

"מבחני הלחץ" השנתיים שעורכים הבנקים המרכזיים הפכו בשניים האחרונות לבדיחה עבור המשקיעים, מהסיבה הפשוטה שלא ניתן להכשיל בנק כי זה יגזור את דינו. היום לאחר הסגירה הפד' יפרסם את התוצאות וקשה לראות הפתעות. סקטור הבנקאות יככב מחר?
עמית נעם טל | (8)
נושאים בכתבה בנק אוף אמריקה גולדמן זאקס הפד

כמדי שנה, הפד' עורך לבנקים בארה"ב "מבחני לחץ" במטרה לאמוד את היכולת של הבנקים להתמודד עם משבר כלכלי בתקופה הקרובה. למרות שהפד' ושאר הבנקים המרכזיים מנסים להציג "רצינות" סביב מבחנים אלו, די ברור שמדובר בהצגה אחת גדולה - לא ניתן להכשיל בנק מסויים במבחנים כאלו. כישלון ב"מבחן לחץ" יגרום ל-"ריצה אל הבנק" מיד לאחר מכן והבנק יתמוטט זמן קצר לאחר מכן.

עד כמה מבחנים אלו הם בדיחה? מספיק להסתכל על המבחן בשנה שעברה. ב-26.6.2019 העביר הפד' את כל 18 הבנקים שנבדקו, כולל את השלוחה האמריקנית של דויטשה בנק. הפד' אישר לכל הבנקים לחלק דיבידנדים ולבצע רכישות חוזרות במיליארד דולרים. כל זאת למרות שהיה ברור כי חסר כסף במערכת הבנקאית (והערכנו בביזפורטל כי הפד' יצטרך לבצע QE זמן קצר לאחר מכן). התוצאה: חודשיים וחצי לאחר אותם מבחנים, שוק הריפו בארה"ב התפרק תוך יומיים והפד' נאלץ להתחיל להזרים כסף למערכת. ההמשך הגיע בחודשים האחרונים עם הזרקה של יותר מ-3.3 טריליון דולר תוך מספר חודשים בלבד. 

מבחני הלחץ בשנה שעברה: היה ברור שחסר כסף במערכת והפד' אישר לבנקים להוציא הון

לאחר הקדמה זו - לאירוע שצפוי להתרחש הערב לאחר הסגירה. הפד' צפוי לפרסם את תוצאות המבחנים ל-34 בנקים בארה"ב. בדר"כ המבחנים של הפד' מתחלקים ל-2: מבחן בנוגע ליכולת של הבנק להתמודד עם משבר (כאשר הפעם טוענים בפד' כי הם לקחו בחשבון תסריט של מגיפה). תוצאה שניה מתייחסת לתוכניות של הבנקים להוציא הון (דיבידנדים ורכישות חוזרות). השנה החליט הפד' לפרסם את 2 התוצאות ביחד. בנוסף, הבנק לא נותן לראשונה ציון "עובר" או "נכשל" אלא נותן את הצפי שלו לתוצאות הבנקים לפי תרחשים - המשקיעים יצטרכו לקבוע לבד.  

האמת שגם תוצאות התרחישים של הפד' כבר לא רלוונטיות - בעקבות הפעולות של הפד' בחודשים האחרונים, לבנקים בארה"ב יש כל כך הרבה נזילות כרגע (בשיא המשבר החמור מאז שנות ה-30), כך שקשה לדמיין תרחיש שיגרום לבעיה גדולה למערכת הבנקאית. במקביל, חשוב להדגיש כי לא מעט מהרגולציה על הסקטור בשנים האחרונות הוסרה בחודשים האחרונים, כך שאין באמת קריטריונים משמעותיים שהבנקים נאלצים להתמודד איתם.

המזומנים של הבנקים בארה"ב - בשיא כל הזמנים. שימו לב למזומנים בשנה שעברה, כאשר העביר את כל הבנקים. המצב היום הרבה יותר טוב מכל השנים האחרונות

 

ערכיות? לא בוול סטריט

למרות שברור שכל הבנקים בארה"ב יעברו בקלות את המבחנים היום, יש שאלה אחת שמעניינת - חלוקת דיבידנדים. הבנקים בארה"ב עצרו בתחילת 2020 את הרכישות החוזרות, אך לא עצרו את הדיבידנדים וזאת למרות שהפד' למעשה מממן כרגע את אותם דיבידנדים. מבחינה ערכית,  הפד' חייב לעצור את הבנקים, אך ערכיות ווול סטריט הם 2 מושגים מקבילים. הסיכויים שהפד' יטיל סנקציות על חלוקת דיבידנדים נמוכים אך קיימים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    גול-ד- -- הגלידה העתידי ?! (ל"ת)
    כותבי תרחישים 27/06/2020 22:05
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שרון 27/06/2020 00:07
    הגב לתגובה זו
    בפועל מה שקרה היום היה הפוך מאוסף השטויות שנכתבו פה ביהירות ובטחון עצמי מופרז של הכותב.... ומניות הבנקים התרסקו בכ6%.... על זה פעם היו אומרים "לא שווה את הנייר שעליו נכתב"...
  • 6.
    טראמפ 26/06/2020 09:06
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בחו"ל סטרייט מזמן מושחתת..בעיקר מאז שטראמפ הגיע וניפח לה את הצורה..כמותו הפד הכלבלב שלו..בושה לעולם בורסה כזו...זה לא כלכלה - זה חלחלה!!!!!שגעון גדלות של אדמוני אחד שמעשיר את המיליארדים.. כל חברה של שקל וחצי בהפסדים התרגלה לנצל את המצב ולהנפיק במיליארגים ..בורסה מושחתת מס 1 בעולם...ולעם שם אין מה לאכול..חלוקת הכספים בממשל הזה מעוותת והכל רק למיליארדרים הפלצנים...אם הבורסה היתה נסחרת בצורה נורמלית על כלכלה היא היתה צריכה להתרסק 90 אחוז..הכל מנופח לא כמו בלון אלא כמו כדור פורח כבר....בושה של נשיא עם שגעון גדלות
  • 5.
    דוד 26/06/2020 06:57
    הגב לתגובה זו
    הרי ברור לכולם שבעת משבר פוליסת הביטוח היא הבנק המרכזי
  • 4.
    מתבונן מהצד 25/06/2020 22:15
    הגב לתגובה זו
    השוק מוחזק היום על כרעי תרנגולת או שמא כרעי הדולר. יום אחד המוניטין לדולר ייגמר ואז ערכו ישאף לאפס, הקלפים יחולקו מחדש ואז נראה מי זה שיש לו ויודע לייצר ערך.
  • 3.
    מוישלה 25/06/2020 22:11
    הגב לתגובה זו
    אחרי משבר המשכנתאות . אז זה לא היה בדיחה ? אה , כן אבל לא
  • 2.
    הקזינו תמיד מנצח 25/06/2020 22:06
    הגב לתגובה זו
    חחחח....מלכודת דבש לאחריה האלמנה השחורה תטרוף בהפתעה את כולם.....
  • 1.
    גיל 25/06/2020 21:23
    הגב לתגובה זו
    ע"י קרפף אנליסט ניע"ז של לאומי.מדובר בעליה של 30%.
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן