זהב
צילום: Istock

מה אפשר ללמוד מפוזיציות השורט בזהב?

עם ירידות של 8% בחודשיים האחרונים וצלילה של 11% מתחילת השנה, הזהב עובר תקופה לא פשוטה, האם מדובר בהזדמנות קנייה או מחיר שישאר לטווח הארוך?
גיא עיני | (4)

מחיר הזהב נמצא בשפל כאשר המתכת הנחשקת יורדת 8% בחודשיים האחרונים וכמעט 11% משיאה השנה. חלק מהסיבות לכך הן התחזקות הדולר האמריקאי מול מטבעות זרים אחרים, זאת כאשר תמחור הזהב מתבצע בדולרים.

אולם המדרון שבו נמצא הזהב מהווה גם הזדמנות קנייה. כך סבור לפחות ביל ברוך, נשיא חברת בלו ליין פיוצ'רס (Blue Line Futures). ברוך מסתמך על פוזיציות השורט של הסוחר בחוזים על הזהב. הסיבה לכך טמונה בנתוני מחויבות סוחרים שמפרטים את הריבית הפתוחה על חוזים ואופציות על שוקים עתידיים.

הדיבור על מחירי הזהב שיורדים דרומה נסכו כנפיים מה שגרם לזהב להמשיך ולאבד גובה. התנודתיות הדלה בשוק לא יכולה שלא לגרום לברוך לתהות: "אם כולם יעזבו את שוק הזהב, מי יישאר למכור?"

לפי נציגות הסחורות האמריקאית, מחויבות הסוחרים  שהזרימה כסף לשוק גרמה לפוזיציות השורטס לעלות על הלונג בארבעת השבועות האחרונים, עד כמעט לשיא של פוזיציות שורטס. ברוך סבר כי לרוב המצב הפוך, הזהב ממתין בפוזיצית לונג, כלומר הכסף של ההשקעה לטווח הארוך גובר על ההשקעות הקצרות. המצב הנוכחי חזר על עצמו פעמיים בלבד בשנים האחרונות, ולאחר שהמצב הזה התרחש - הזהב רשם התאוששות מהירה.

הפעם הראשונה שבה מצב זה התרחש הייתה ביולי 2015, כאשר הזהב צנח לשפל בתוך שבועיים בלבד למחיר של 1,080 דולר לאונקיה והתאושש ב-11% לאחר מכן בתוך כחודש. הפעם השנייה שבה זה קרה היה בנובמבר של אותה שנה שהזהב שוב הגיע לשפל אבל לאחר מכן נסק  32% בסופו של המירוץ.

 

מחירי השפל והשיא של הזאת משנת 2014

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מיקי 31/07/2018 15:25
    הגב לתגובה זו
    קשה להעריך וצריך לחשוב מהכיוון הפונדמנטלי לא רק הטכני...אולי הכיוון הפוליטי ייכנס לעסק...
  • 3.
    אזרח 31/07/2018 13:21
    הגב לתגובה זו
    המחיר תרם המשבר של 2008 ותרם הורדת הריבית היה נמוך משמעותית גם ירידה של 50% זה כלום. ככל שהריבית תעלה יותר ויותר יפסיקו לסחור בזהב ומחירו יחזור למצב ההתחלתי. (בדיוק כמו נפט סחורה ספקולטיבית שרצה כשהשוק נטול אופציות השקעה).
  • 2.
    סוחר 31/07/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    הבנקים המרכזיים והפ'ד רוצים רק דבר אחד וזה שהשוק יטוס למעלה ושיזרום אליו כמה שיותר כסף בלי הגבלה לפחות עד שהם יעשו עוד 2 העלאות ריבית . עד אז הם גורמים לזהב ולכסף לרדת משמעותית ומי שקונה עכשיו יכול גם פתאום למצוא את הזהב הרבה יותר זול עוד חודש - חודשיים אבל ב2-5 שנים הבאות יש סיכוי שהזהב יעלה אבל לא כמו שאנשים נוטים להגזים.
  • 1.
    ירון 31/07/2018 10:42
    הגב לתגובה זו
    הסקטור כולו לפני ריצה. זה גם מסביר מדוע השווקים ממש לקראת סיום תבנית הטופינג. להערכתי דו"ח מעולה של אחת החברות הגדולות (אפל ?) יביא לעליה יומית משמעותית של 4% לערך במדד הנאסד"ק ובכך גם יביא אותו לסיום סופי של מגמת העליות. בנקודה הזו הזהב יתחיל את הטיפוס מעלה וזה הולך להיות טיפוס ארוך ותלול.
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.