לאחר הפרישה מהסכם פריז - חזית כמעט מאוחדת נגד ארה"ב, אילו מדינות יהנו מהפרישה?

אלמוג עזר | (8)
נושאים בכתבה כלכלת ארה"ב

הנשיא דונלד טראמפ נאם אמש בגן הוורדים של הבית הלבן והודיע כי ארצות הברית מתכננת לסגת מן הסכם האקלים שנחתם בפריז. בנאומו ביקש טראמפ להסתייג וטען כי ארה"ב ישבו מחדש עם נציגי מדינות אחרות בכדי להשיג הסכם "הוגן" יותר. הסכם פריז נחתם בשנת 2015 ונחשב כאחד מהישגיו העיקריים של הנשיא לשעבר אובמה בתחום הסביבתי.

מטרות ההסכם הוא יישום הסכם האו"ם בנושא שינוי אקלים שהושק כבר בשנת 1992. מטרותיו הן הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. בתחום הפיננסי, ההסכם מעודד הזרמת כספים בתחום פליטות גזי חממה והעמידות לשינויי האקלים וצמצום פליטת גזי חממה.

על ההסכם חתומות 176 מדינות, ביניהן גם ישראל, שחתמה עליו באפריל שנה שעברה. לאור פרישתה של ארה"ב מההסכם, סביר להניח שיהיו כמה מדינות שיבקשו למלא את מקומה בזירה הבינלאומית. גם אם זה בזירה מינורית יחסית שהיא זירת שמירת האקלים. 

סין, הודו ומדינות האיחוד האירופי כולן מקיימות יוזמות ירוקות מתקדמות בכדי להילחם בשינוי באקלים וטכנולוגיה מתקדמת זו תגדיל את השפעתן בגזרה הבינלאומית. נציגי סין, הכלכלה השניה בגודלה בעולם, כבר טענו הלילה כי הם עדיין מחויבים להסכם פריז. סין, לכאורה בניגוד לדבריו של טראמפף טענה כי היא צפויה להכריז על צעדים נוספים רחבים יותר להפחתת הזיהום ופליטת הפחמן. כך דיווח רויטרס. 

גם ממשלות צרפת, גרמניה ואיטליה מסרו הלילה בהודעה משותפת כי המדינות מצטערות על כך שארה"ב בחרה לפרוש מההסכם. ההצהרה סתרה את דברי טראמפ על מו"מ מחודש "איננו מאמינים שאפשר לנהל מגעים מחודשים על תוכן ההסכם. נתמוך במדינות מתפתחות כדי לסייע להן לעמוד ביעדי ההסכם" כך נכתב.

 

בסביבה שכזו, אין זה פלא כי אסטרטגים חוזים עלייה בשיתוף הפעולה בין הכלכלות הגדולות באסיה לבין מדינות אירופה, "אנחנו נחזה בשיתוף פעולה הדוק יותר בין סין והאיחוד האירופי בתהליך האצת האנרגיה לאנרגיה שאינה פולטת פחמן", כתב פרנק יו, מ'ווד מקנזי' שסוקרת את ענף האנרגיה המתחדשת באסיה. יו הוסיף כי פרישת ארה"ב מהווה "הזדמנות חסרת תקדים עבור סין".

קיראו עוד ב"גלובל"

בסקטור החברות, סביר להניח שחברות אמריקניות המעורבות בטכנולוגיות ידידותיות לסביבה יעבירו את מרכזי המחקר והטכנולוגיה לאסיה, ויעזרו למדינות כמו הודו, אינדונזיה ווייטנאם הזקוקות להון זר כדי להגיע למטרות סביבתיות מתקדמות יותר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שמטוב 06/06/2017 21:29
    הגב לתגובה זו
    איזו הפתעה. ההתחממות הגלובלית זו תרמית שנועדה להעשיר את בגלובליסטים על חשבון האדם הפשוט. הההתחממות בעולם היא התחממות נורמלית, לא מזיקה. התיאוריה על פיצוצי חום היא מדע מפוברק על ידי שרלטנים שמקבלים כסף עבור הפיברוק.
  • 6.
    טרמפ בזיון אנושי, כנראה שכסף לא מייצר חוכמה (ל"ת)
    גבי 02/06/2017 13:43
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גיל 02/06/2017 13:04
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב כבר שנים רבות מהווה מעין מבוגר אחראי לשאר העולם, מישהו עם ארנק גדול שמשלם לכולם, סבא סבלני לכל הנערים הקריזיונרים ולכל הוריהם אובדי העצות. אז זהו, כשטראמפ אמר אמריקה תחילה, בין השאר כנראה התכוון לגמול את כולם מההיתלות בארה"ב בתור שוטר שכונתי, שוטר אזורי,ועולמי. ושיותר ויותר מדינות או קבוצות של מדינות ידאגו בעצמם לאינטרסים שלהם, ישלמו עלות מלאה וריאלית עבור דאגה זו או "ישלמו את המחיר על מעשיהן או הימנעות ממעשים" או במילים פשוטות, שכל יפי הנפש במדינות הנאורות, יפסיקו לדבר גבוה גבוה, ושארה"ב יממנו את זה, אלא יממנו לבד את הגבטב גבוה של עמדתם הנאורה/הומאנית וכו.
  • 4.
    גוגו חלסטרה 02/06/2017 11:23
    הגב לתגובה זו
    נדל"ני, אפילו אם אתה כריש.
  • 3.
    תומך טראמפ 02/06/2017 10:50
    הגב לתגובה זו
    והעולם רק מזה
  • 2.
    אמריקני 02/06/2017 09:26
    הגב לתגובה זו
    יותר ויותר נראה כי טראמפ אינו מכיר במעמדה באחריותה הבינלאומית של ארה"ב והוא פותח דלתות רחבות לקשרים בינלאומיים אחרים בין מדינות בעולם וממעיט אגב כך במעמדה של מדינתו. מי יתקן ?
  • 1.
    אא 02/06/2017 08:56
    הגב לתגובה זו
    אדיוט חמום מח !!
  • הוא היה כל הזמן אדיוט חמום וחסר מח (ל"ת)
    דב 02/06/2017 12:47
    הגב לתגובה זו
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.