האדום שלט באסיה: הניקיי נפל 2% מחשש ל-SHUTDOWN בארה"ב
יום המסחר האחרון של החודש והרבעון בבורסות של אסיה התאפיין בירידות שערים אותן הוביל המדד היפני, על רקע האפשרות הגדלה והולכת כי ממשלת ארה"ב תגיע לראשונה זה 17 שנים למצב של SHUTDOWN, (הקפאת תקציבים). זאת, לאחר שהרפובליקנים הצביעו במהלך הסופ"ש כנגד מימון תוכנית הבריאות שמוביל הנשיא אובמה. הקונגרס חייב להעביר את התקציב עד יום שלישי (מחר) על מנת שהממשל הפדרלי יצליח להימנע מהקפאה חלקית של התקציבים. החוזים בוול סטריט מאותתים על ירידות.
השוק האסיאתי הושפע גם מנתוני מאקרו מעורבים. המשקיעים ביפן גם ממתינים לסקר הטנקן ולדבריו של ראש הממשלה, שינזו אבה, מחר בעניין תוכניתו להעלאת המס על המכירות.
מדד הניקיי היפני נפל 2%, ההאנג סנג ירד 1.2%, הקוספי איבד 0.75% ומנגד עלה המדד המשולב בשנחאי ב-0.7%. מדד הבנצ'מרק, MSCI אסיה פסיפיק התממש ב-1.2% ,אך בסיכום ספטמבר רשם את העלייה החודשית החדה ביותר מאז ינואר 2012, 6.9%. (הרבעון השלישי הסתיים בזינוק של 6.6%).
ביפן פורסמו היום שני נתוני מאקרו חשובים. התפוקה התעשייתית איכזה כשנפלה בחודש הקודם ב-0.7% לעומת צפי לירידה של 0.4% זאת לאחר שבחודש הקודם נירשם בנתון זה זינוק של 3.4%. אולם הצפי לחודשיים הבאים הוא לקפיצה של 5.2% בתפוקה התעשייתית. נתון נוסף היה המכירות הקמעונאיות שעלו קצת מעל למצופה, 1.1% לעומת צפי לעלייה של 1%.
בסין פורסם הנתון הסופי של מדד ה-PMI למגזר היצרני של HSBC לספטמבר וזה הצביע על עלייה מתונה יותר מזה שהראו הנתונים המקדימים, אולם עדיין מדובר בחודש שלישי ברציפות של התרחבות. מדד מנהלי הרכש המעיד על הפעילות במפעלים במדינה עלה רק ל-50.2 נקודות לעומת 50.1 בחוש אוגוסט, נמוך מהנתון המקדים שצפה עלייה ל-51.2 נקודות.
איל סגל, מנכ"ל תכלית תעודות סל התייחס היום לנתון שפורסם בסין ואמר "אלו חדשות טובות שמגיעות מסין לאחר שבחודשים האחרונים המשקים חששו מהאטה בצמיחה של הכלכלה השנייה בגודלה בעולם שתשפיע על כלל הצמיחה העולמית. החששות נבעו מהאטה בייצוא הסיני ומחששות להתפתחות בועת נדל"ן במדינה. מחנק האשראי שהמשק הסיני סבל ממנו בזמן האחרון נפתר, ואנחנו כבר רואים את התוצאות של הרפורמה".
מניות של חברות שלהן פעילות משמעותית עם ארה"ב הובילו את הירידות, ביניהן נציין את מניית טויוטה, יצרנית כלי הרכב הגדולה באסיה שאיבדה 2.5%, הונדה ש-47% מהכנסותיה מקורן בצפון אמריקה שנפלה בשיעור דומה ויצרנית המכשירים החשמליים טכטרון ש-73% מתוצרתה נמכר בצפון אמריקה שירדה בכ-1.5% בהונג קונג.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
