כאשר השוק האמריקני סגר ביום שני ברמת שיא של 6,304 נקודות במדד S&P 500, בוול-סטריט החלו לשאול את השאלה הבלתי נמנעת: האם זה הזמן לממש רווחים? התשובה המפתיעה היא שלא – לפחות אם מסתמכים על הנתונים ההיסטוריים. מחקר חדש של חברת DataTrek מגלה שהסיכויים לשיאים נוספים השנה גבוהים במיוחד.

זהו השיא העשירי של המדד השנה, הישג מרשים במיוחד בהתחשב בכך שבאפריל המשקיעים כמעט ונכנסו לפאניקה על רקע מתיחות הסחר עם טראמפ. למרות החששות, המדד התאושש, וכעת רושם עלייה של למעלה מ-7% מתחילת השנה.

סבירות של 75% לשיא נוסף

הנתונים ההיסטוריים חושפים דפוס: מאז 1980, מדד S&P 500 הגיע לשיא השנתי שלו ברבעון הרביעי בכ-75% מהמקרים. כלומר, כאשר המדד רושם שיא ביולי – לרוב זו לא סופה של החגיגה, אלא רק תחילתה. נתון זה לבדו אמור לגרום למשקיעים לחשוב פעמיים לפני שממהרים למכור מניות.

כדי להבין את המשמעות, כדאי להתעמק בפרטים: מאז 1980, המדד רשם את שיאו בדצמבר 24 פעמים מתוך 45 שנים – יותר ממחצית מהמקרים. באוקטובר ובנובמבר – ארבע פעמים בכל חודש. לעומת זאת, חודשי הקיץ כמעט ואינם מזוהים עם שיאים: ביולי רק פעם אחת, באוגוסט פעם אחת, וביוני – מעולם לא.

• תשואה של 6.5% בשנה - מספיק לכם, ואיך להגדיל את הרווחים?
• הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המקרה היחיד שבו נרשם שיא ביולי התרחש בשנת 1990, זמן קצר לפני פלישת עיראק לכווית באוגוסט אותה שנה. הזעזוע הפוליטי והכלכלי שנבע מהאירועים הוביל לכך שהשוק סיים את אותה שנה בירידה של 3%.

שיא מוקדם = סימן אזהרה?

במקרים הבודדים שבהם המדד הגיע לשיא כבר בינואר – התוצאה הייתה הפוכה לגמרי. חמש פעמים התרחש שיא בינואר, ובכולן השוק ירד משמעותית בהמשך. בממוצע, אותן שנים הסתיימו בירידות של כ-19% – תזכורת לכך ששיא מוקדם מדי עשוי לשמש דווקא כאזהרה.

המדד מניב בממוצע תשואה של כ-10% בשנה. ברוב השנים, העלייה מתרחשת בהדרגה, ולכן הגיוני שהשיא השנתי יגיע רק לקראת סוף השנה – כשהתשואה המצטברת בשיאה. ויש גם חדשות טובות למשקיעים סבלניים: בשנים שבהן השיא נרשם ברבעון הרביעי, התשואה השנתית הממוצעת הייתה גבוהה במיוחד – כ-20%. כלומר, פי שניים מהתשואה השנתית הממוצעת – ותגמול משמעותי למי שנשאר בשוק עד הסוף.

• דיסני ויוטיוב חתמו על הסכם חדש: ערוצי ABC ו-ESPN חוזרים לשידור
• אחרי יותר מעשור: אפל נערכת לפרישת טים קוק; 5 עובדות על קוק ומי צפוי להיות היורש?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

השוק כיום נראה כאילו הוא מתעלם מסיכונים גלויים. מתיחות הסחר עם סין, נתונים כלכליים סותרים, אינפלציה עיקשת – כל אלה נדחקים הצידה. בוול סטריט אף נטבע מונח חדש: “TACO” – Trump Always Chickens Out, ביטוי שמשקף את האמונה שהנשיא טראמפ לא יממש את איומיו בפועל.

אבל אופטימיות כזו עלולה להיות מסוכנת. אמנם הנתונים האחרונים על התעסוקה והאינפלציה נראים מעט יותר חיוביים, אך אין בכך כדי להעיד שהסיכונים חלפו. עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שהשוק יכול להיות אופטימי חודשים ארוכים – עד שהמציאות הכלכלית מכה בעוצמה.

לקח היסטורי ברור

למרות כל האזהרות, אם יש לקח היסטורי ברור – הוא זה: חודש יולי הוא לרוב רק אמצע הדרך. בשלושה רבעים מהמקרים, השוק המשיך לעלות גם לאחר שיא ביולי, והגיע לשיא שנתי רק ברבעון האחרון. זה כמובן לא ודאי ואף אחד לא יודע מה יקרה מחר, אך בהחלט נתון סטטיסטי ראוי להתייחסות. היתרון בנתונים היסטוריים הוא בכך שהם אינם מבטיחים את העתיד – אך כן מספקים פרספקטיבה.

משקיעים השוקלים לממש רווחים כעת – אולי ממהרים מדי. ההיסטוריה מלמדת שבדרך כלל, לאחר שיאים ביולי, השוק ממשיך לטפס, והשיאים המשמעותיים ביותר מופיעים רק לקראת סוף השנה. כמובן, אין ערובה – אך זהו נתון שחשוב מאוד לזכור לפני שמקבלים החלטות פזיזות.