אינפלציה ארצות הברית
צילום: גיא טל

האינפלציה ביוני תכלול את השפעת המכסים: הפד עשוי לדחות את הורדת הריבית

על המושג - "עייפות המכסים", על השוק שמעריך הורדת ריבית, על כלכלנים שסבורים  שזה עדיין מוקדם ועל ההשלכות על השווקים

עמית בר | (4)

המדד בארה"ב שיתפרסם בשבוע הקרוב צפוי להעיד על תחילת מגמת עליית מחירים שמקורה בהתייקרות היבוא בשל עליית המכסים. בפד צריכים לקבל החלטה בקשר לריבית. אם הם יסברו שמדובר בלחץ זמני - הריבית תרד, אבל אם זה שינוי מגמה זה יחייב המשך במדיניות מוניטרית נוקשה. ג'רום פאוול לא ירוץ להוריד ריבית במיוחד שעניין המכסים רחוק מלהיות סגור ואי הוודאות גדולה. עם זאת, השוק מתמחר הורדת ריבית קרובה - האם השוק טועה?


האינפלציה שתתפרסם ביום שלישי הקרוב, עשויה להצביע על השפעה ראשונית של המכסים החדשים שהוטלו באביב על סחורות מיבוא, ובעיקר על מוצרים תעשייתיים כמו פלדה, אלומיניום, חלקי חילוף לרכב ומוצרי צריכה מיובאים מסין. האנליסטים צופים עלייה חודשית של 0.3 אחוז במדד המחירים לצרכן, גם עבור המדד הכללי וגם עבור מדד הליבה שאינו כולל מזון ואנרגיה. במונחים שנתיים, הנתון צפוי להגיע לעלייה של 2.7 אחוז עבור המדד הכללי, ולעדכון של 3 אחוז במדד הליבה. מדובר בקפיצה של 0.3 ו-0.2 אחוז בהתאמה לעומת הנתונים של חודש מאי.

הגורם המרכזי שצפוי לתרום לעלייה במדד הוא התייקרות חדה במחירי הרכב המשומש. לפי ההערכות, מחירי הרכב המשומש זינקו ביוני ב-6.3 אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד, העלייה החדה ביותר מאז אוגוסט 2022. הסיבה לכך נעוצה בין השאר בהתייקרות מחירי הרכב החדש, שהתייקר בשל עלויות ייצור וחלקים שמתייקרים בעקבות המכסים החדשים.

השאלה המרכזית שעולה מהנתונים הקרובים היא האם מדובר באפקט זמני, תגובה רגעית של השוק למכסים החדשים, או שמא זוהי תחילתה של מגמה חדשה שתשנה את מסלול האינפלציה בארצות הברית. אם יתברר שמדובר באינפלציה מושרשת יותר, הרי שהציפיות לקיצוצי ריבית בהמשך השנה עלולות להתפוגג.

הפדרל ריזרב, שכבר נמצא חודשים ארוכים בעמדה זהירה, יבחן את הנתונים הקרובים מקרוב. נשיא הפד של ניו יורק, ג'ון ויליאמס, צפוי לשאת דברים ביום רביעי הקרוב, ואילו חבר מועצת הנגידים כריסטופר וולר יתבטא ביום חמישי. דבריהם עשויים לרמז כיצד הם מפרשים את השפעת המכסים ואם ישנה מגמה מדאיגה שמתפתחת במדדי המחירים.

קרל ויינברג, הכלכלן הראשי של חברת High Frequency Economics, טוען כי יש להתייחס למכסים כאל מס ישיר על הצרכן. לדבריו, מדובר בגורם שעלול לשחוק את הכנסות משקי הבית ולהוביל לצמצום בהוצאות, ובכך לפגוע בפעילות הכלכלית. ההשפעה, כך הוא סבור, גדולה פי עשרה מהשפעת חוקי התמיכה התקציבית האחרונים.

כלכלנים נוספים מצטרפים לחששות. ג'וזף לברון, אנליסט בכיר ב־BNP Paribas, טוען כי "אם נמשיך לראות נתוני אינפלציה סביב שלושה אחוזים בליבה לאורך רבעונים, הפד עלול למצוא את עצמו חסר ברירה אלא להותיר את הריבית גבוהה לזמן ממושך". ליסה שטרן, ראש תחום אסטרטגיה מקרו ב־Morgan Stanley, מוסיפה כי "ההשפעה של המכסים איננה רק דרך מחירי היבוא – היא גם דרך תחושת האי־וודאות אצל הצרכנים והעסקים. החשש שלנו הוא שהיא תתבטא גם בהשקעות נמוכות יותר ובהאטה בתעסוקה".

קיראו עוד ב"גלובל"

דן פורסטר, הכלכלן הראשי של חברת מחקר העצמאית Pathway Analytics, הזהיר כי "המכסים הנוכחיים יוצרים אפקט של דלק לאש אינפלציונית, בזמן שהפד נותר חשוף לסיכון של פער תודעתי מול השווקים".

עם זאת, חשוב להבין מי הצרכן שמושפע: לפי ניתוחים של בנקים גדולים, לרבות גולדמן זאקס ודויטשה בנק, העשירון העליון בארצות הברית אחראי למחצית מכלל הצריכה הפרטית. מאחר שקבוצות אלו נהנות מתשואות גבוהות בשוקי ההון, הרי שהפגיעה שלהן ממסים עקיפים היא קטנה יותר בטווח הקצר.

במקביל לנתוני המדד, תחל עונת הדוחות לרבעון השני. החברות הגדולות צפויות להתייחס להשפעות של המכסים על הפעילות העסקית, לאחר שרבות מהן בחרו להימנע מהצגת תחזיות במהלך הרבעון הקודם. כעת, ניתן יהיה לראות אם קיימת השפעה או השפעה עתידית - החברות לא יוכלו להתנער מכך. אם הן ידווחו על השפעה מעטה, זה יהיה מסר חיובי לשווקים ולפד'. 


אלא שמכסים בגובה של 25 עד 50 אחוז על תעשיות מרכזיות אינם צעד שולי. הממשל האמריקאי לא שלל את האפשרות להרחיב את החבילה הקיימת גם לחברות טכנולוגיה ומוצרי צריכה נוספים, מה שעלול לגרום לגל נוסף של לחצים על מחירים. בינתיים מתייחסים לטראמפ בעייפות - "עייפות המכסים", והשוק לא מאבד גובה על כל ציוץ של העלאת מכסים למדינה מסוימת. השוק מעריך שבסוף טראמפ כאיש עסקים יסגור דילים, אבל הכל פתוח  וזה יכול להיות סיכון שלא נלקח בחשבון.   

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כלכלן אנונימי 12/07/2025 22:16
    הגב לתגובה זו
    הורדת ריבית מתבצעת רק כדי להילחם במיתון. אין דבר כזה ריבית נורמלית. מי אמר שמישהו חייב להוריד ריבית אם השוק עובד ואין אבטלה אז הכל טוב ולא מורידים ריבית.
  • 3.
    עתניאל 12/07/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
    עד שתרחק סכנת האינפלציה
  • 2.
    חייבים להוריד ריבית לאפס!! אין פתרון אחר (ל"ת)
    קלקלן בחיר 12/07/2025 13:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גם פאול וגם ירון שני אפסים שלא מורידים ריבית משיקולים פוליטיים (ל"ת)
    אנונימי 12/07/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
השוק השורי הבא בסין. קרדיט: AIהשוק השורי הבא בסין. קרדיט: AI

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר

משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%

רן קידר |
נושאים בכתבה סין שוק שורי

שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר). הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.

CSI 300 שוברת שיאים

מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר. 

בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו  בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.

ה-FOMO מלווה בחששות מבועה

בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק. 

כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.


"הצעקה" של מונק"הצעקה" של מונק
היום לפני...

הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-31 באוגוסט



עמית בר |

31 באוגוסט 2016 - נשיאת ברזיל מודחת בגלל ניהול תקציב מוטעה

ב-31 באוגוסט 2016 הודחה נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, לאחר הצבעה דרמטית בסנאט. ההליך הגיע לשיאו בעקבות האשמות שניהלה את התקציב באופן מטעה תוך הסתרת גירעונות באמצעות מניפולציות חשבונאיות. המהלך סימן את סיום שלטון מפלגת הפועלים אחרי יותר מעשור.

השווקים הגיבו מיד: מדד המניות העיקרי בבורסת סאו פאולו רשם ירידות, הריאל נחלש מול הדולר ומחזורי המסחר הצטמצמו. הכלכלה הברזילאית הייתה אז בעיצומו של מיתון עמוק עם צמיחה שלילית זה שנתיים, גירעון פיסקלי שהגיע לכ־10% מהתוצר, אינפלציה גבוהה ואבטלה שהתקרבה ל־12%. המשקיעים איבדו אמון, ההשקעות הזרות הואטו והמוסדות הפיננסיים התמודדו עם תנודתיות חריפה.

מי שהחליף את רוסף היה סגנה, מישל טמר, שנחשב לתומך במדיניות כלכלית שמרנית. מינויו יצר תקווה ליציבות, בעיקר סביב רפורמות בתחום הפנסיה, הפחתת הוצאות ממשלתיות והחזרת האמון הפיסקלי. אולם, המערכת הפוליטית נותרה מקוטבת, והחברה הברזילאית שילמה את המחיר הכלכלי והחברתי של המשבר הפוליטי הממושך.

31 באוגוסט 2006 - "הצעקה" של מונק חוזרת למוזיאון, שוק האמנות מטולטל

ב-31 באוגוסט 2006 הודיעה המשטרה בנורבגיה על השבתה של היצירה “הצעקה” מאת אדוורד מונק, שנגנבה שנתיים קודם לכן ממוזיאון באוסלו. מדובר באחת מיצירות האמנות החשובות והיקרות בעולם, ושוויה מוערך בלמעלה מ‑100 מיליון דולר. לשם השוואה, “Salvator Mundi” של ליאונרדו דה-וינצ’י נמכר ב-2017 תמורת 450 מיליון דולר - שיא כל הזמנים. “Le Rêve” של פיקאסו נמכר בכ-155 מיליון דולר ו-“No. 5, 1948” של ג’קסון פולוק בכ-140 מיליון דולר.

האירוע עורר תגובות נרחבות בשוק האמנות, תחום שבו השווי הכספי של יצירות תלוי לא רק באיכותן, אלא גם בזיהוי, נדירות וביטחון הסחירות שלהן. גניבות מהסוג הזה אינן רק פשע פלילי, אלא הן גם אירוע שמערער את השוק, ומביא לעלייה משמעותית בפרמיות הביטוח למוזיאונים ולגלריות. חברות הביטוח דורשות לאחר מקרים כאלה הגנות קפדניות יותר, מה שמוביל להוצאות כבדות מצד מוסדות תרבות.