אילון מאסק טסלה
אילון מאסק טסלה

רגע האמת של טסלה - הרובו-טקסי יעמוד בציפיות?

אחרי עשור של הבטחות מאילון מאסק על נהיגה אוטונומית, השקת שירות המוניות ללא נהג באוסטין תחליט האם טסלה היא באמת חברת טכנולוגיה שראויה למכפיל של 150 או עוד בועה שעומדת להתפוצץ על רקע ירידה במכירות הרכבים ובעיות מותג

אדיר בן עמי | (7)


אחרי שנים של הבטחות, השוק דורש ראיות מוחשיות. לא עוד ניסויים מוגבלים או טכנולוגיה חצי-גמורה, אלא שירות מסחרי שעובד בתנאי שטח. כשטסלה Tesla -1.17%  תשיק היום את שירות הרובו-טקסי באוסטין, המהלך הזה הוא הרבה יותר מבדיקה טכנולוגית - זה מבחן אמיתי לכל התזה העסקית שבנתה החברה כחברת בינה מלאכותית, לא רק יצרנית רכב.


המספרים חושפים פער עצום בין מה שהשוק מתמחר למה שקיים במציאות. טסלה נסחרת במכפיל של 150 פעמים הרווחים הצפויים - שווי שמניח שהחברה תהפוך את הבינה המלאכותית למנוע צמיחה אדיר. לעומתה, טויוטה שמייצרת פי שלושה יותר רכבים ומרווחה פי חמישה, נסחרת במכפיל צנוע של 9 בלבד. זה פער שמחייב הצדקה - או שיתחיל להתכווץ במהירות.


גם בוול סטריט הדעות חלוקות. דן איבס מוודבוש, מהאנליסטים השוריים ביותר בטסלה, רואה בטכנולוגיה האוטונומית פוטנציאל להוסיף טריליון דולר נוסף לשווי החברה. בקצה השני, רונלד ג'יוסיקוב מגוגנהיים מעריך את כל שוק הרובו-טקסי על 2 טריליון דולר עד 2040, אבל מסרב לכלול את הפוטנציאל הזה בהערכת השווי הנוכחית - יותר מדי סיכונים, יותר מדי אם-ים בדרך.


השאלה המרכזית

השאלה המרכזית היא האם טסלה יכולה לדלג על השלב שבו רוב החברות בתחום נמצאות היום מבחינה טכנולוגית. וויימו של אלפאבית כבר מבצעת יותר מ-250 אלף נסיעות בשבוע עם 1,500 מוניות, אבל משתמשת בחיישנים יקרים כמו ליידאר שטסלה בחרה לא להשתמש בהם. מאסק מאמין שמצלמות מתקדמות ובינה מלאכותית מספיקות - גישה שנויה במחלוקת אבל שעשויה להיות המפתח ליתרון תחרותי אמיתי.


יתרון הקנה המידה של טסלה יכול להיות שובר שיוון אם הטכנולוגיה תעבוד. החברה יכולה לייצר מאות אלפי דגמי Y בשנה, וכל אחד מהם יכול להפוך לרובו-טקסי. לעומת זאת, וויימו צריכה כמעט שנה לייצר את מה שטסלה יכולה לייצר ב-5 שעות. זה יתרון אסטרטגי שיכול לשנות את כללי המשחק.


התוכנית של טסלה היא אפילו יותר שאפתנית. החברה רוצה ליצור רשת בסגנון Airbnb שבה בעלי טסלה קיימים ישכירו את הרכבים שלהם לרשת הרובו-טקסי בזמן שהם לא משתמשים בהם. זה אומר שטסלה לא צריכה להשקיע מיליארדי דולרים בבניית צי מוניות - הלקוחות שלה יספקו את הקיבולת הנדרשת.


בנוסף, לטסלה יש יתרון ייחודי - מאות אלפי לקוחות שכבר בודקים עבורה את הטכנולוגיה בזמן אמת. תוכנת הנהיגה האוטונומית שלה, תמורת 99 דולר לחודש, מבצעת את רוב הנהיגה רוב הזמן אבל עדיין דורשת פיקוח אנושי. זה נותן לחברה מאגר נתונים עצום, אבל הקפיצה לשירות באוסטין היא עדיין דרמטית - מטכנולוגיה מסייעת לטכנולוגיה שצריכה לעבוד לגמרי לבד.

קיראו עוד ב"גלובל"


השקה מוגבלת

השקת השירות היום באוסטין תהיה מוגבלת ומבוקרת. כמה עשרות רכבים בלבד, באזור גיאוגרפי מוגבל, בתנאי מזג אוויר טובים, עם פקחי בטיחות במושב הנהג ועובדי טסלה שיכולים להתערב מרחוק במקרה הצורך. זה לא השירות המסחרי הגדול שהמשקיעים מחכים לו, אבל זה הצעד הראשון במבחן האמיתי.


הסיכון הגדול ביותר לטסלה עשוי להגיע לא מהטכנולוגיה אלא מהמותג. מכירות הרכבים של החברה ירדו ב-13% ברבעון הראשון, חלקית בגלל קונים שנרתעו מהמותג בעקבות העמדות הפוליטיות של מאסק. אם המגמה הזו תעבור גם לשירות הרובו-טקסי, זה יכול לפגוע ביכולת החברה לצבור לקוחות.


האמון של הצרכנים במוניות אוטונומיות הוא שאלה שעדיין אין עליה תשובה. לא כולם ירגישו בנוח לנסוע ברכב בלי נהג, או אפילו בלי פקח בטיחות. אבל הניסיון של וויימו מראה שצרכנים כן מקבלים את הטכנולוגיה - כבר יש לה 15% משוק השירותים האורבניים בסן פרנסיסקו, עלייה של 14 נקודות אחוז מתחילת השנה.


נתוני הבטיחות של וויימו מרשימים: 88% פחות תאונות עם פציעות קשות ו-79% פחות תאונות שבהן נפתחו כריות אוויר לעומת נהגים אנושיים. אם טסלה תוכל להשיג נתונים דומים, זה יכול להיות הנימוק הכלכלי והמוסרי החזק ביותר לטכנולוגיה.


הפרדוקס של טסלה

הפרדוקס של טסלה הוא שהיא מנסה לכבוש את העתיד בזמן שהיא מאבדת שליטה על ההווה. מכירות הרכבים צונחות, קו המוצרים מיושן, התמיכה הממשלתית בארה"ב נשחקת, ומלחמות הסחר פוגעות במכירות בסין ובאירופה. הרובו-טקסי הפך לחבל הצלה העסקי - האמצעי שאמור לפצות על כל הכשלונות בעסק הליבה.


בסופו של דבר, ההשקה היום באוסטין היא לא סוף הסיפור אלא התחלה של מרתון. המשקיעים יבחנו כל תקלה, כל הרחבה של השירות, כל בעיה טכנית וכל הצלחה תחת זכוכית מגדלת. זה מה שקורה כשחברה בנויה על הבטחות חייבת להתחיל לקיים אותן.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק הגנה על ייצור מקומי תציל את התעשייה מהסינים (ל"ת)
    עושה חשבון 23/06/2025 08:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 23/06/2025 08:24
    הגב לתגובה זו
    השווי האמיתי של טסלה בערך 30 עד 50 דולר למניה. לא ממליץ ולא מחזיק
  • 3.
    שישקו 23/06/2025 08:01
    הגב לתגובה זו
    הזמן יראה את זה ...אין קיצורי דרך וגם הלידרים ישולבו עים אי איי.
  • 2.
    אנונימי 22/06/2025 20:36
    הגב לתגובה זו
    דעתי האישית בלבד.בגזרת המכוניות הסיניות כבר כירסמו ויאכלו את טסלהבגזרת החלום בטווח הקצר תאונה אחת רגולציות חשדנות והאויבים שיקפצו על זה יפילו את המניה.בגזרת מאסק נו טראמפ בעננים חברים כבר לא צריך אותו.הנתונים לא עם טסלה. שהיא המניה גם ככה תנודתית בטירוף
  • 1.
    ארקדי 22/06/2025 19:52
    הגב לתגובה זו
    ויותיר את נהגי המוניות מובטלים
  • מרדכי 22/06/2025 21:01
    הגב לתגובה זו
    שהיא ביוב
  • את אובר הנהגי מוניות הצליחו לסכל אז מוניות אוטונומיות הם יצנו (ל"ת)
    אנונימי 22/06/2025 20:29
    הגב לתגובה זו
תרופות
צילום: pixbay

המניה שצונחת 88% - מה הסיבה והאם יש סיכוי לקאמבק?

מניית חברת הביוטכנולוגיה צונחת לאחר שניסויי שלב 3 בתרופת הדגל לא הוכיחו הפחתה מובהקת בשיעור השברים, למרות שיפור משמעותי בצפיפות העצם; החברה מציגה קופת מזומנים של כ־49 מיליון דולר וממשיכה לקדם נכסים נוספים בצנרת
אדיר בן עמי |

מניית חברת הביוטכנולוגיה הבריטית־אמריקאית Mereo BioPharma Mereo BioPharma Group 29.82%  רשמה צניחה חדה של כ־88%, לאחר פרסום תוצאות מאכזבות משני ניסויי שלב 3 בתרופת הדגל שלה, setrusumab, המיועדת לטיפול במחלת העצמות הנדירה Osteogenesis Imperfecta ‏(OI).

החברה דיווחה כי שני הניסויים: ORBIT ו־COSMIC, לא הצליחו לעמוד ביעד הראשי: הפחתה מובהקת סטטיסטית בשיעור השברים השנתי, בהשוואה לפלצבו ולביספוספונטים, הטיפול הסטנדרטי המקובל כיום. הכישלון ביעד המרכזי פגע באמון המשקיעים, שכן setrusumab נחשבה לנכס המתקדם והמשמעותי ביותר בצנרת של Mereo, ועליה התבססה עיקר הציפייה לפריצת דרך מסחרית וליצירת ערך מהותי לחברה.


נרשמה עלייה בצפיפות העצם

עם זאת, התמונה מורכבת יותר. בשני הניסויים נרשמה עלייה מובהקת בצפיפות העצם (BMD), יעד משני בעל חשיבות קלינית במחלה המאופיינת בעצמות שבירות ודלדול עצם חמור. הממצאים היו עקביים עם תוצאות ניסויי שלב 2 שבוצעו בעבר.

בניסוי ORBIT, שכלל ילדים, מתבגרים וצעירים עד גיל 25, נרשמו שיפורים משמעותיים בצפיפות העצם לעומת פלצבו. עם זאת, שיעור השברים בקבוצת הביקורת היה נמוך מהצפוי, נתון שפגע ביכולת להוכיח יתרון קליני ברור של התרופה. בניסוי COSMIC, שהתמקד בילדים צעירים במיוחד בגילאי שנתיים עד שבע, נקודת הפתיחה הייתה שונה. שיעור השברים ההתחלתי היה גבוה יותר, ונרשמה ירידה במספר השברים בקרב מטופלים ב־setrusumab לעומת אלו שטופלו בביספוספונטים, אך גם כאן הפער לא הגיע לרמת מובהקות סטטיסטית.


בהנהלת Mereo לא הסתירו את האכזבה, אך הדגישו כי ניתוחים נוספים של הנתונים נמצאים בעיצומם. בחברה בוחנים מדדים קליניים נוספים מעבר לשברים, וכן אפשרות שקבוצות חולים מסוימות, בעיקר ילדים צעירים, עשויות להפיק תועלת ברורה יותר מהטיפול.


וורן באפטוורן באפט

רגע לפני הפרישה - האינדיקטור של באפט ממשיך לאותת על תיקון אפשרי

לקראת העברת הניהול בברקשייר האת’וויי לגרג אייבל, מדד הערכת השווי המזוהה עם וורן באפט מצביע על רמות תמחור חריגות בשוק המניות, על רקע העליות החדות במניות הבינה המלאכותית

אדיר בן עמי |

המשקיע האגדי וורן באפט, צפוי להעביר ביום רביעי הקרוב את ניהול ברקשייר האת’וויי Berkshire Hathaway Inc 0.53%  לידי יורשו המיועד גרג אייבל, ובכך לסמן את סיומה של אחת הקריירות הארוכות והמשפיעות ביותר בתולדות שוק ההון האמריקאי. רגע לפני חילופי התפקידים, חוזר אחד המדדים המזוהים ביותר עם באפט לכותרות, מדד הערכת השווי שנושא את שמו.

העברת השרביט מסכמת עשרות שנים שבהן באפט הפך את ברקשייר מחברת טקסטיל כושלת לאימפריית השקעות גלובלית. לאורך הדרך הוא רכש חברות תעשייה, ביטוח, קמעונאות ותשתיות, ובהן גם חברת הרכבות Burlington Northern, והפך לדמות מרכזית לא רק בשוק ההון אלא גם בשיח הכלכלי הרחב. באפט נודע לא רק בעסקאות שביצע, אלא גם בתרבות הארגונית שהטמיע בברקשייר. בנו, הווארד באפט, המיועד לשמש בעתיד כיו"ר החברה, תיאר בעבר תרבות ניהול פשוטה יחסית: עמידה בהתחייבויות, שקיפות, והכרה בטעויות כאשר הן מתרחשות. עקרונות אלה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמותג של ברקשייר.

בלב תפיסת עולמו של באפט עמדה תמיד השקעת ערך, גישה שלמד ממורו בנג'מין גרהם, ושמתמקדת ברכישת נכסים במחיר נמוך מערכם הכלכלי. באפט הקפיד להתרחק מהשקעות שנראו לו יקרות מדי, גם כאשר השוק סביבו התלהב.


״מדד באפט״

אחד הביטויים המזוהים ביותר עם תפיסה השקעות הערך הוא "מדד באפט", מדד השוואתי שבוחן את שווי שוק המניות בארה"ב ביחס לתוצר המקומי הגולמי. המדד מחושב באמצעות חלוקת מדד Wilshire 5000, המייצג את כלל שוק המניות האמריקאי, ב־GDP השנתי של ארה"ב. המדד זכה לפרסום רחב לאחר מאמר שפרסם באפט בשנת 2001 במגזין Fortune, יחד עם העיתונאית הוותיקה קרול לומיס. באפט עצמו הדגיש אז כי למדד יש מגבלות, אך טען שהוא מספק תמונה רחבה יחסית של רמות התמחור בשוק המניות.


כיום, יותר משני עשורים לאחר מכן, המדד נמצא ברמות חריגות במיוחד. לפי נתוני GuruFocus, מדד באפט עומד על כ־221.4%, עלייה של כ־22% מאז סוף אפריל, ורמה שלא נרשמה מאז החלו הנתונים להיאסף בתחילת שנות ה־70. העלייה החדה מיוחסת בעיקר לגל האופטימיות סביב הבינה המלאכותית. מניות רבות זינקו על רקע ציפיות לגידול משמעותי ברווחיות החברות שמפתחות או מאמצות טכנולוגיות AI, והדבר דחף את שווי השוק הכולל של המניות כלפי מעלה.