ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

למרות המתיחות: הזרים ממשיכים לקנות אג"ח אמריקאיות


דוח חדש של משרד האוצר בארה"ב חושף עלייה חדה ברכישות האג"ח על ידי גופים זרים. הנתונים מפתיעים על רקע המכסים שהטיל ממשל טראמפ ועל אף החששות ממלחמת סחר גלובלית.



אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה אג"ח


הפתעה: משקיעים זרים לא רק שלא הפסיקו לרכוש אג"ח אמריקאיות, אלא הגדילו את ההשקעה בצורה חדה באפריל וזאת למרות מלחמת הסחר והעימות בשלושה שבועות האחרונים בין ארה"ב וסין. כך עולה מדוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי שהתפרסם אתמול.

הדוח, שמתפרסם אחת לשבועיים, מציג את זהות הגורמים שהשתתפו במכרזים הפומביים של אג"ח לטווח בינוני וארוך – בין שנתיים ל-30 שנה. בחצי הראשון של אפריל, נרשמה עלייה של 22% ברכישות של הגופים הזרים, כולל משקיעים מוסדיים, בנקים מרכזיים וסוכנויות ממשלתיות זרות. במכרז לאג"ח ל-10 שנים נרשמה רכישה בסך 7.2 מיליארד דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר בלבד במרץ.

לא מוכרים, קונים – גם בתקופת מתיחות

לכאורה, כל הנתונים הובילו לתרחיש אחר: בחודש האחרון, ממשל טראמפ הודיע על שורת מכסים חדשים תחת הגדרת "מכסים הדדיים", כולל כאלה שכוונו ישירות לסין ומדינות נוספות. בוול סטריט חששו שמהלך כזה יוביל לתגובה של מכירה מסיבית של אג"ח ממשלתיות על ידי הבנקים המרכזיים של המדינות שנפגעות מהמכסים – מהלך שעלול להקפיץ את הריביות ולהזיק למשק האמריקאי.

אבל המציאות מוכיחה אחרת. המוסדות הזרים, ובפרט הסינים, ככל הנראה מבינים שמהלך של מכירה מאסיבית יפגע גם בהם – הרי הם מחזיקים טריליוני דולרים באג"ח אמריקאיות. "זו מכה לנייר, אבל ירייה ברגל מבחינת הזרים", סיכם זאת מנהל השקעות באפטוס קפיטל.

למה דווקא עכשיו?

הסיבה המרכזית היא כנראה אותה סיבה שממשיכה להוביל את השוק הגלובלי כבר שנים – הדולר. כ-88% מהעסקאות בשוק המט"ח עדיין כוללות את הדולר האמריקאי, וזה הופך את האג"ח של משרד האוצר האמריקאי לנכס הבטוח והנזיל ביותר בעולם. גם כשיש מתיחות, וגם כשהתשואות יורדות – הזרים נשארים.

בנוסף, יש לזכור שכמות האג"ח שהממשל צריך לגלגל בכל שנה עצומה – לפי קרן פיטרסון מדובר בכ-9.3 טריליון דולר שמגיעים לפדיון תוך שנה בלבד. כדי לממן מחדש את החוב הזה, וושינגטון זקוקה לכל משקיע, זר או מקומי.


שאלות ותשובות על שוק האג"ח האמריקאי וההשקעה הזרה

מהו דוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי?

קיראו עוד ב"גלובל"

זהו דוח שמתפרסם פעמיים בחודש וכולל נתונים על זהות הרוכשים במכרזי אג"ח של משרד האוצר האמריקאי. הוא מפרט את חלקם של גופים זרים, קרנות פנסיה אמריקאיות, בנקים ועוד – במכרזים לטווח של שנתיים ומעלה. זהו אחד הכלים הטובים ביותר להבין מי באמת קונה את החוב האמריקאי.

למה משקיעים זרים ממשיכים לרכוש אג"ח גם בזמן מלחמות סחר?

הסיבה העיקרית היא שהם תלויים בדולר – הרבה יותר ממה שנראה. גם אם הם רוצים "לעניש" את ארה"ב על מדיניות המכסים, מכירת אג"ח תפגע ישירות בנכסים שלהם. זה יוביל לירידה בערך האחזקות שלהם ולאובדן שליטה בשווקים גלובליים שמבוססים על הדולר.

האם המכירה האפשרית של אג"ח אמריקאיות מסוכנת לכלכלה של ארה"ב?

כן. אם אכן הייתה מתבצעת מכירה רחבה מצד בנקים מרכזיים של מדינות כמו סין, זה היה גורם לעליית תשואות – כלומר ריביות גבוהות יותר לממשלה האמריקאית על החוב שלה. זה היה מקשה על מימון הגירעון, מייקר את עלות החוב, ופוגע בשווקים.

האם ניתן לדעת בוודאות מי קונה אג"ח אמריקאיות?

רק חלקית. הדוחות מציינים "גופים זרים", אבל לא תמיד אפשר לדעת האם מדובר במדינה ספציפית, קרן השקעות או בנק פרטי. יש גם הבדל בין "Indirect Bidders" שמייצגים זרים דרך בנקים אמריקאיים, לבין רכישות ישירות של מוסדות רשמיים.

מה החשיבות של אג"ח אמריקאיות לשוק הגלובלי?

אג"ח ממשלתיות של ארה"ב הן למעשה אבן היסוד של השווקים הפיננסיים בעולם. הן נחשבות לנכס חסר סיכון, משמשות כבטוחה לעסקאות, בסיס לקרנות פנסיה, וכמובן ככלי השקעה בתקופות של אי-ודאות. לכן, המשך הביקוש אליהן – גם בזמנים של מתיחות – הוא סימן ליציבות יחסית.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דיפלציה 24/04/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    הכסף כמו חול אבל לא שווה הרבה.עידן הזהב מתחיל
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.