ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

למרות המתיחות: הזרים ממשיכים לקנות אג"ח אמריקאיות


דוח חדש של משרד האוצר בארה"ב חושף עלייה חדה ברכישות האג"ח על ידי גופים זרים. הנתונים מפתיעים על רקע המכסים שהטיל ממשל טראמפ ועל אף החששות ממלחמת סחר גלובלית.



אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה אג"ח


הפתעה: משקיעים זרים לא רק שלא הפסיקו לרכוש אג"ח אמריקאיות, אלא הגדילו את ההשקעה בצורה חדה באפריל וזאת למרות מלחמת הסחר והעימות בשלושה שבועות האחרונים בין ארה"ב וסין. כך עולה מדוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי שהתפרסם אתמול.

הדוח, שמתפרסם אחת לשבועיים, מציג את זהות הגורמים שהשתתפו במכרזים הפומביים של אג"ח לטווח בינוני וארוך – בין שנתיים ל-30 שנה. בחצי הראשון של אפריל, נרשמה עלייה של 22% ברכישות של הגופים הזרים, כולל משקיעים מוסדיים, בנקים מרכזיים וסוכנויות ממשלתיות זרות. במכרז לאג"ח ל-10 שנים נרשמה רכישה בסך 7.2 מיליארד דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר בלבד במרץ.

לא מוכרים, קונים – גם בתקופת מתיחות

לכאורה, כל הנתונים הובילו לתרחיש אחר: בחודש האחרון, ממשל טראמפ הודיע על שורת מכסים חדשים תחת הגדרת "מכסים הדדיים", כולל כאלה שכוונו ישירות לסין ומדינות נוספות. בוול סטריט חששו שמהלך כזה יוביל לתגובה של מכירה מסיבית של אג"ח ממשלתיות על ידי הבנקים המרכזיים של המדינות שנפגעות מהמכסים – מהלך שעלול להקפיץ את הריביות ולהזיק למשק האמריקאי.

אבל המציאות מוכיחה אחרת. המוסדות הזרים, ובפרט הסינים, ככל הנראה מבינים שמהלך של מכירה מאסיבית יפגע גם בהם – הרי הם מחזיקים טריליוני דולרים באג"ח אמריקאיות. "זו מכה לנייר, אבל ירייה ברגל מבחינת הזרים", סיכם זאת מנהל השקעות באפטוס קפיטל.

למה דווקא עכשיו?

הסיבה המרכזית היא כנראה אותה סיבה שממשיכה להוביל את השוק הגלובלי כבר שנים – הדולר. כ-88% מהעסקאות בשוק המט"ח עדיין כוללות את הדולר האמריקאי, וזה הופך את האג"ח של משרד האוצר האמריקאי לנכס הבטוח והנזיל ביותר בעולם. גם כשיש מתיחות, וגם כשהתשואות יורדות – הזרים נשארים.

בנוסף, יש לזכור שכמות האג"ח שהממשל צריך לגלגל בכל שנה עצומה – לפי קרן פיטרסון מדובר בכ-9.3 טריליון דולר שמגיעים לפדיון תוך שנה בלבד. כדי לממן מחדש את החוב הזה, וושינגטון זקוקה לכל משקיע, זר או מקומי.


שאלות ותשובות על שוק האג"ח האמריקאי וההשקעה הזרה

מהו דוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי?

קיראו עוד ב"גלובל"

זהו דוח שמתפרסם פעמיים בחודש וכולל נתונים על זהות הרוכשים במכרזי אג"ח של משרד האוצר האמריקאי. הוא מפרט את חלקם של גופים זרים, קרנות פנסיה אמריקאיות, בנקים ועוד – במכרזים לטווח של שנתיים ומעלה. זהו אחד הכלים הטובים ביותר להבין מי באמת קונה את החוב האמריקאי.

למה משקיעים זרים ממשיכים לרכוש אג"ח גם בזמן מלחמות סחר?

הסיבה העיקרית היא שהם תלויים בדולר – הרבה יותר ממה שנראה. גם אם הם רוצים "לעניש" את ארה"ב על מדיניות המכסים, מכירת אג"ח תפגע ישירות בנכסים שלהם. זה יוביל לירידה בערך האחזקות שלהם ולאובדן שליטה בשווקים גלובליים שמבוססים על הדולר.

האם המכירה האפשרית של אג"ח אמריקאיות מסוכנת לכלכלה של ארה"ב?

כן. אם אכן הייתה מתבצעת מכירה רחבה מצד בנקים מרכזיים של מדינות כמו סין, זה היה גורם לעליית תשואות – כלומר ריביות גבוהות יותר לממשלה האמריקאית על החוב שלה. זה היה מקשה על מימון הגירעון, מייקר את עלות החוב, ופוגע בשווקים.

האם ניתן לדעת בוודאות מי קונה אג"ח אמריקאיות?

רק חלקית. הדוחות מציינים "גופים זרים", אבל לא תמיד אפשר לדעת האם מדובר במדינה ספציפית, קרן השקעות או בנק פרטי. יש גם הבדל בין "Indirect Bidders" שמייצגים זרים דרך בנקים אמריקאיים, לבין רכישות ישירות של מוסדות רשמיים.

מה החשיבות של אג"ח אמריקאיות לשוק הגלובלי?

אג"ח ממשלתיות של ארה"ב הן למעשה אבן היסוד של השווקים הפיננסיים בעולם. הן נחשבות לנכס חסר סיכון, משמשות כבטוחה לעסקאות, בסיס לקרנות פנסיה, וכמובן ככלי השקעה בתקופות של אי-ודאות. לכן, המשך הביקוש אליהן – גם בזמנים של מתיחות – הוא סימן ליציבות יחסית.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דיפלציה 24/04/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    הכסף כמו חול אבל לא שווה הרבה.עידן הזהב מתחיל
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.