ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

למרות המתיחות: הזרים ממשיכים לקנות אג"ח אמריקאיות


דוח חדש של משרד האוצר בארה"ב חושף עלייה חדה ברכישות האג"ח על ידי גופים זרים. הנתונים מפתיעים על רקע המכסים שהטיל ממשל טראמפ ועל אף החששות ממלחמת סחר גלובלית.



אדיר בן עמי | (1)
נושאים בכתבה אג"ח


הפתעה: משקיעים זרים לא רק שלא הפסיקו לרכוש אג"ח אמריקאיות, אלא הגדילו את ההשקעה בצורה חדה באפריל וזאת למרות מלחמת הסחר והעימות בשלושה שבועות האחרונים בין ארה"ב וסין. כך עולה מדוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי שהתפרסם אתמול.

הדוח, שמתפרסם אחת לשבועיים, מציג את זהות הגורמים שהשתתפו במכרזים הפומביים של אג"ח לטווח בינוני וארוך – בין שנתיים ל-30 שנה. בחצי הראשון של אפריל, נרשמה עלייה של 22% ברכישות של הגופים הזרים, כולל משקיעים מוסדיים, בנקים מרכזיים וסוכנויות ממשלתיות זרות. במכרז לאג"ח ל-10 שנים נרשמה רכישה בסך 7.2 מיליארד דולר לעומת 4.6 מיליארד דולר בלבד במרץ.

לא מוכרים, קונים – גם בתקופת מתיחות

לכאורה, כל הנתונים הובילו לתרחיש אחר: בחודש האחרון, ממשל טראמפ הודיע על שורת מכסים חדשים תחת הגדרת "מכסים הדדיים", כולל כאלה שכוונו ישירות לסין ומדינות נוספות. בוול סטריט חששו שמהלך כזה יוביל לתגובה של מכירה מסיבית של אג"ח ממשלתיות על ידי הבנקים המרכזיים של המדינות שנפגעות מהמכסים – מהלך שעלול להקפיץ את הריביות ולהזיק למשק האמריקאי.

אבל המציאות מוכיחה אחרת. המוסדות הזרים, ובפרט הסינים, ככל הנראה מבינים שמהלך של מכירה מאסיבית יפגע גם בהם – הרי הם מחזיקים טריליוני דולרים באג"ח אמריקאיות. "זו מכה לנייר, אבל ירייה ברגל מבחינת הזרים", סיכם זאת מנהל השקעות באפטוס קפיטל.

למה דווקא עכשיו?

הסיבה המרכזית היא כנראה אותה סיבה שממשיכה להוביל את השוק הגלובלי כבר שנים – הדולר. כ-88% מהעסקאות בשוק המט"ח עדיין כוללות את הדולר האמריקאי, וזה הופך את האג"ח של משרד האוצר האמריקאי לנכס הבטוח והנזיל ביותר בעולם. גם כשיש מתיחות, וגם כשהתשואות יורדות – הזרים נשארים.

בנוסף, יש לזכור שכמות האג"ח שהממשל צריך לגלגל בכל שנה עצומה – לפי קרן פיטרסון מדובר בכ-9.3 טריליון דולר שמגיעים לפדיון תוך שנה בלבד. כדי לממן מחדש את החוב הזה, וושינגטון זקוקה לכל משקיע, זר או מקומי.


שאלות ותשובות על שוק האג"ח האמריקאי וההשקעה הזרה

מהו דוח ההקצאות של משרד האוצר האמריקאי?

קיראו עוד ב"גלובל"

זהו דוח שמתפרסם פעמיים בחודש וכולל נתונים על זהות הרוכשים במכרזי אג"ח של משרד האוצר האמריקאי. הוא מפרט את חלקם של גופים זרים, קרנות פנסיה אמריקאיות, בנקים ועוד – במכרזים לטווח של שנתיים ומעלה. זהו אחד הכלים הטובים ביותר להבין מי באמת קונה את החוב האמריקאי.

למה משקיעים זרים ממשיכים לרכוש אג"ח גם בזמן מלחמות סחר?

הסיבה העיקרית היא שהם תלויים בדולר – הרבה יותר ממה שנראה. גם אם הם רוצים "לעניש" את ארה"ב על מדיניות המכסים, מכירת אג"ח תפגע ישירות בנכסים שלהם. זה יוביל לירידה בערך האחזקות שלהם ולאובדן שליטה בשווקים גלובליים שמבוססים על הדולר.

האם המכירה האפשרית של אג"ח אמריקאיות מסוכנת לכלכלה של ארה"ב?

כן. אם אכן הייתה מתבצעת מכירה רחבה מצד בנקים מרכזיים של מדינות כמו סין, זה היה גורם לעליית תשואות – כלומר ריביות גבוהות יותר לממשלה האמריקאית על החוב שלה. זה היה מקשה על מימון הגירעון, מייקר את עלות החוב, ופוגע בשווקים.

האם ניתן לדעת בוודאות מי קונה אג"ח אמריקאיות?

רק חלקית. הדוחות מציינים "גופים זרים", אבל לא תמיד אפשר לדעת האם מדובר במדינה ספציפית, קרן השקעות או בנק פרטי. יש גם הבדל בין "Indirect Bidders" שמייצגים זרים דרך בנקים אמריקאיים, לבין רכישות ישירות של מוסדות רשמיים.

מה החשיבות של אג"ח אמריקאיות לשוק הגלובלי?

אג"ח ממשלתיות של ארה"ב הן למעשה אבן היסוד של השווקים הפיננסיים בעולם. הן נחשבות לנכס חסר סיכון, משמשות כבטוחה לעסקאות, בסיס לקרנות פנסיה, וכמובן ככלי השקעה בתקופות של אי-ודאות. לכן, המשך הביקוש אליהן – גם בזמנים של מתיחות – הוא סימן ליציבות יחסית.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דיפלציה 24/04/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    הכסף כמו חול אבל לא שווה הרבה.עידן הזהב מתחיל
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.