וופנגנ ליאנג דיפסיק  (X)
וופנגנ ליאנג דיפסיק (X)

הכל מתחיל בחינוך - כך סין הפכה למעצמת AI

סין בונה את מעמדה כמעצמת AI גם דרך השקעה בחינוך, החל מבית הספר ועד לאוניברסיטאות, כשהסטארטאפים המבטיחים במדינה מובלים על ידי סטודנטים שרק רגע לפני כן סיימו את התואר

רוי שיינמן | (4)

ארה"ב היא המובילה העולמית בכל הקשור ל-AI, המוחות המוכשרים ביותר נמצאים אצלה והחברות הענקיות בתחום גם כן אמריקאיות - אנבידיה ו-OpenAI הם רק שני שמות, אחד מתחום החומרה ואחת מתחום התוכנה, שממחישים את העוצמה של ארה"ב בתחום החדש שכנראה כבר משנה את העולם, אבל האמת שלא רחוק מאחוריה נמצאת סין, והיא נחושה להמשיך ולגדול.


יכול להיות שהפעם הראשונה שהעולם לקח ברצינות את המאמצים שסין משקיעה בתחום ה-AI כשפרצה סערת DeepSeek בחודש ינואר. הסטארטאפ הסיני טען שהצליח לפתח מודל שפה עם כמות שבבים מועטה וכאלה שהם הרבה פחות מתקדמים מאלה שבשימוש על ידי ענקיות הטכנולוגיה המערביות, וזאת כשנטען שביצועי המודל אפילו עולים על מקביליו המערביים. מניות הטכנולוגיה והשבבים חוו טלטלה וסין נכנסה לתודעה הציבורית בכל הקשור ל-AI, כשלחברות הענקיות במדינה כמו טנסנט או באידו גם כן יש פעילות מתקדמת. 


כשבוחנים את ההשקעות של סין בתחום ה-AI מגלים שההשקעות הן לא רק כספיות, בשבבים או בפיתוח, הן מתחילות מלמטה, מהחינוך. כך סין מכשירה את דור העתיד של מדעני ה-AI.


האסטרטגיה של סין: מתחילים מהילדים

אחת מאבני הבניין המרכזיות של האסטרטגיה הסינית היא ההשקעה בדור העתיד, ילדים ובני נוער שמכוונים כבר מגיל צעיר להיות מדעני מחשב ומהנדסי תוכנה. מערכות חינוך ציבוריות ויוזמות ממשלתיות שואפות לטפח סקרנות טכנולוגית, לחשוף תלמידים לאלגוריתמים בגיל מוקדם, ולהבטיח עתודה רחבה של כישרונות בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בעידן שבו הגלובליזציה הולכת ודועכת וכל מדינה מבינה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.


ויקטור שיה, מנהל המרכז למאה ה-21 בסין באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אומר כי "סין מכשירה הרבה יותר מהנדסים ומדעני מחשב מארצות הברית, אם כי ארה"ב עדיין מושכת את המוחות המובילים בעולם, כולל אלה מסין עצמה". לדבריו, אמנם שוק ההון האמריקאי עדיף כיום לסטארטאפים, אך במקרה של מיתון מתמשך, היתרון הזה עשוי להתפוגג.


האוניברסיטאות בסין: חממות לחדשנות

לצד התעשייה, האקדמיה הסינית ממלאת תפקיד קריטי בפיתוח התחום. אוניברסיטאות כמו צינגחואה, פקין וג'ג'יאנג מובילות במספר הפרסומים המדעיים בתחום ה-AI. לפי מדד AIRankings, אוניברסיטת פקין עומדת בראש רשימת מוסדות המחקר בתחום מאז 2022.


החיבור בין האקדמיה לתעשייה בסין מתבצע כמעט באופן טבעי. לדוגמה, ליאנג וונפנג, מייסד DeepSeek, הוא בוגר אוניברסיטת ג'ג'יאנג, ורבים מחברי הצוות שלו הם מדענים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם במוסדות עילית. ג'יימס ליו, כיום דוקטורנט ב-MIT ובוגר תואר ראשון מסין, מספר כי "כשהייתי באוניברסיטת פקין, כמעט כל שבוע שמעת על בוגרי AI שפותחים סטארטאפ חדש".

קיראו עוד ב"גלובל"


אחת הדמויות הבולטות בזירה היא ג'ו סונגצ'ון, שחזר ב-2020 מאוניברסיטת UCLA כדי לעמוד בראש המכון לבינה מלאכותית באוניברסיטת פקין ובית הספר למדעי האינטליגנציה. בכנס שנערך לאחרונה בבייג’ין, הוא אמר: "יצירת טכנולוגיה ברמה עולמית מתוך חשיבה סינית, זו המטרה וזהו הייעוד שלנו. סין מסוגלת לקחת את ההובלה בעידן ה-AI הכללי".


DeepSeek ו"נמרי ה-AI" החדשים של סין

הזירה הסינית ראתה כאמור במובן מסוים נקודת מפנה משמעותית עם השקת מודל R1 של חברת DeepSeek, מודל שמציג ביצועים תחרותיים גם ביחס לענקיות האמריקאיות, על אף הגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארה"ב. DeepSeek עוררה עניין לא רק בשל הטכנולוגיה שלה, אלא גם בזכות הצוות שמוביל אותה, צעירים בוגרי אוניברסיטאות עילית כמו צינגחואה ופקין.


מאז פריצת הדרך של DeepSeek, הגבירו גם שחקניות ותיקות את הקצב. טנסנט שדרגה את מודל Hunyuan T1 שלה כדי להתמודד עם האתגר, בעוד באידו השיקה גרסאות חדשות לסדרת ERNIE, עם אינטגרציה ישירה למנוע החיפוש שלה. לצידן פועלות גם ענקיות נוספות כמו עליבאבא, שמובילות את התחום כחלק מהשלישייה הידועה בשם BAT.


מלבד השחקניות הגדולות, צמחו בשנים האחרונות סטארטאפים סיניים חדשים שזכו לכינוי "נמרי ה-AI", בהם Zhipu AI, MiniMax ו-Moonshot AI. החברות הללו זזות מהר, מושכות השקעות גדולות ומציגות קצב פיתוח מסחרר. חלק מהחברות הללו נוקטות בגישה של קוד פתוח, ומפרסמות את המודלים שלהן לשימוש חופשי. מצד אחד, זה מאפשר שיתוף פעולה וחדשנות מהירה יותר, אך מצד שני, יש בכך סיכון לאובדן יתרון תחרותי ולניצול מצד שחקנים זרים.


למרות ההתקדמות המרשימה, תעשיית הבינה המלאכותית בסין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, שבראשם מגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארצות הברית, שמאלצות את החברות המקומיות לפתח טכנולוגיה בתנאים מוגבלים. כתוצאה מכך, מתבצעים ניסיונות לפתח יכולות ייצור שבבים עצמאיות, אך הדרך להשגת רמה דומה לזו של המערב עוד ארוכה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנוני 24/06/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
    לא מבין מדוע הכתבה עוסקת באוניברסיטאות סטודנטים וטכנולוגיה.איך יצליחו הסינים להתקדם אם לא יפנו עוד ועוד כספים ללימודי דת קצבאות לאנשים שלא עובדים ומבלי להתמקד בלימודי בודהיזם קונפיוציזם ודאואיזם במקום שיבזבזו זמנם בלימודים מדעיים וטכנולוגיים. מדינה ללא עתיד. ליבי ליבי עליהם...... מסכנים......
  • 3.
    אנונימי 20/04/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
    ותוכנית לימודים מימי הביניים ועוד אפס מאופס יושב ראש הסתדרות המורים דינוזאור שלא נותן לשנות כלום ושום אופציה לשחרר מורים שלא אמורים להיות בכלל מוגדרים כמורים אולי מוגדרים כ 0
  • 2.
    אנונימי 20/04/2025 18:19
    הגב לתגובה זו
    מדינה טןטאליטרית לא תנצח מדינה חופשיתכל מדעני סין הבכירים למדו בארהבהם גנבו נעתיקו וארהב איפשרה להםמקוה שהמשוגע יעצור את זה
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 18:16
    הגב לתגובה זו
    המערב סייע לה התמקד בדברים מטופשים. תוך כדי שהוא מוכר את עצמו אין דרך חזרה אפשר למתן זמנית מה שטאמפ עושה אפשר להתחרות. אבל סין זה דאן דיל. כפיים לאובמה המית את המערב
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

טראמפ ומאסק (X)טראמפ ומאסק (X)

מי אנשי השנה שלי בוול סטריט?

כרגיל עם סיומה של השנה האזרחית, מגיע מבול הערכות לגבי "איש השנה" בוול סטריט, מי השפיע הכי הרבה על התנהגות השוק וכיכב הכי הרבה בכותרות. ברשימה שלי זו השלישייה המנצחת: נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אילון מאסק וג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה שהוביל את מהפכת ה-AI


שלמה גרינברג |

"אנחנו אוהבים לחשוב שהבאנו חדשנות לעסקי החדשות, אבל יש דברים שאי אפשר להמציא מחדש וסקירת סוף השנה היא אחד מהם," כתבה ליז הופמן, עורכת Semafore ולשעבר עיתונאית בכירה בניו יורק טיימס. ברוח צנועה זו, הופמן מונה את תשעת הסיפורים העסקיים הגדולים לשנת 2025, ביניהם היווצרות בועת ה-AI, הקפיטליזם המדיני של הנשיא טראמפ, התפתחות כלכלת הקזינו ועוד. אזקק מכאן את הסיפורים הגדולים שלהם יש אימפאקט משמעותי על השוק גם השנה וגם לשנים הבאות.

ראשית כל, נראה כי למרות אופן הדיבור שלו, המדיניות של טראמפ בכול התחומים מצליחה, כאשר לדעתי הטענה הזו תאומת יותר במהלך שנת  2026 שעומדת בפתח וגם במזרח התיכון. טראמפ הוא ללא ספק האדם המשפיע ביותר על העולם הכלכלי שוול סטריט בתוכו.

הופמן מדייקת כשהיא כותבת כי "המכסים של הנשיא דונלד טראמפ היו או תיקון הכרחי לשנים של מדיניות סחר קלוקלת או מס מיותר ומעוות שוק על האמריקאים. מה שהם לא היו, להפתעתם של כלכלנים ומשקיעים רבים שציפו לכך, זה אסון כלכלי. עסקים הסתגלו, המחירים עלו מעט, ומנהלים, שקראו נכון את הקהל, מיהרו לעצב מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כביטחון לאומי. "יום השחרור" (השם שהעניק טראמפ ליום הטלת המכסים) היה מטח הפתיחה של שכתוב גורף של המדיניות הכלכלית של ארה"ב, שראה את הממשלה מפנה משאבי מדינה הן לתעשיות לאומיות חיוניות והן למופעי צד שהעשירו את המעגל הפנימי של הנשיא. גם הרפובליקנים וגם הדמוקרטים עוסקים כעת בבחירת מנצחים ומפסידים ודוחפים את ארה"ב לעבר מודל ממשלתי שמדינות אחרות, בעיקר באסיה ובמזרח התיכון, מתרחקות ממנו".

 

ג'נסן הואנג אינבידה (רשתות)
ג'נסן הואנג מנכ"ל אנבידיה - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


עם אילון מאסק וג'נסן הואנג הסיפור הוא שונה וסנסציוני, מאחר והשניים הללו משנים את העולם באמצעות מהפכת הטכנולוגיה. הואנג, יליד טייוואן שהיגר לארה"ב, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטאנפורד והקים את אנבידיה ב-1993 אותה הוא מוביל מאז. הוא הצליח למזג את הבינה המלאכותית לתעשייה, הרבה קודם לתחזיות ושינה לחלוטין את כלכלת העולם. אין שום ספק שהתואר "הארכיטקט של ה-AI" שניתן לו ע"י מגזין Time מוצדק וכך גם הערך המטורף שהשוק מעניק לחברה שלו. כל זה ללא קשר להחלטה שלו להקים מרכז פיתוח בישראל, החלטה שמלמדת אותנו גם לקח, לפיו אם נפסיק להתעסק או לבכות על מר גורלנו ובמקום זאת נמשיך בדרך שהתוו מנהיגי הציונות, מבלי לחשוד בכל אחד שהוא נגדנו, אז המילים "אור לגויים" לא יהוו סיסמה בלבד, אלא הן יהיו למציאות.