הכל מתחיל בחינוך - כך סין הפכה למעצמת AI
סין בונה את מעמדה כמעצמת AI גם דרך השקעה בחינוך, החל מבית הספר ועד לאוניברסיטאות, כשהסטארטאפים המבטיחים במדינה מובלים על ידי סטודנטים שרק רגע לפני כן סיימו את התואר
ארה"ב היא המובילה העולמית בכל הקשור ל-AI, המוחות המוכשרים ביותר נמצאים אצלה והחברות הענקיות בתחום גם כן אמריקאיות - אנבידיה ו-OpenAI הם רק שני שמות, אחד מתחום החומרה ואחת מתחום התוכנה, שממחישים את העוצמה של ארה"ב בתחום החדש שכנראה כבר משנה את העולם, אבל האמת שלא רחוק מאחוריה נמצאת סין, והיא נחושה להמשיך ולגדול.
יכול להיות שהפעם הראשונה שהעולם לקח ברצינות את המאמצים שסין משקיעה בתחום ה-AI כשפרצה סערת DeepSeek בחודש ינואר. הסטארטאפ הסיני טען שהצליח לפתח מודל שפה עם כמות שבבים מועטה וכאלה שהם הרבה פחות מתקדמים מאלה שבשימוש על ידי ענקיות הטכנולוגיה המערביות, וזאת כשנטען שביצועי המודל אפילו עולים על מקביליו המערביים. מניות הטכנולוגיה והשבבים חוו טלטלה וסין נכנסה לתודעה הציבורית בכל הקשור ל-AI, כשלחברות הענקיות במדינה כמו טנסנט או באידו גם כן יש פעילות מתקדמת.
כשבוחנים את ההשקעות של סין בתחום ה-AI מגלים שההשקעות הן לא רק כספיות, בשבבים או בפיתוח, הן מתחילות מלמטה, מהחינוך. כך סין מכשירה את דור העתיד של מדעני ה-AI.
האסטרטגיה של סין: מתחילים מהילדים
אחת מאבני הבניין המרכזיות של האסטרטגיה הסינית היא ההשקעה בדור העתיד, ילדים ובני נוער שמכוונים כבר מגיל צעיר להיות מדעני מחשב ומהנדסי תוכנה. מערכות חינוך ציבוריות ויוזמות ממשלתיות שואפות לטפח סקרנות טכנולוגית, לחשוף תלמידים לאלגוריתמים בגיל מוקדם,
ולהבטיח עתודה רחבה של כישרונות בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בעידן שבו הגלובליזציה הולכת ודועכת וכל מדינה מבינה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.
- יפן מציבה טילים באי ליד טייוואן ומחריפה את ההיערכות מול סין
- האם תעשיית הרכב בסין לקראת האטה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויקטור שיה, מנהל המרכז למאה ה-21 בסין באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אומר כי "סין מכשירה
הרבה יותר מהנדסים ומדעני מחשב מארצות הברית, אם כי ארה"ב עדיין מושכת את המוחות המובילים בעולם, כולל אלה מסין עצמה". לדבריו, אמנם שוק ההון האמריקאי עדיף כיום לסטארטאפים, אך במקרה של מיתון מתמשך, היתרון הזה עשוי להתפוגג.
האוניברסיטאות בסין: חממות לחדשנות
לצד התעשייה, האקדמיה הסינית ממלאת תפקיד קריטי בפיתוח התחום. אוניברסיטאות כמו צינגחואה, פקין וג'ג'יאנג מובילות במספר הפרסומים המדעיים בתחום ה-AI. לפי מדד AIRankings, אוניברסיטת פקין עומדת בראש רשימת מוסדות המחקר בתחום מאז 2022.
החיבור בין האקדמיה לתעשייה בסין מתבצע כמעט באופן טבעי. לדוגמה, ליאנג וונפנג, מייסד DeepSeek, הוא בוגר אוניברסיטת ג'ג'יאנג, ורבים מחברי הצוות שלו הם מדענים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם במוסדות עילית. ג'יימס ליו, כיום דוקטורנט
ב-MIT ובוגר תואר ראשון מסין, מספר כי "כשהייתי באוניברסיטת פקין, כמעט כל שבוע שמעת על בוגרי AI שפותחים סטארטאפ חדש".
- התאוששות באסיה, עליות בחוזים בוול סטריט
- האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין...
אחת הדמויות הבולטות בזירה היא ג'ו סונגצ'ון, שחזר ב-2020 מאוניברסיטת UCLA כדי לעמוד בראש המכון לבינה מלאכותית באוניברסיטת
פקין ובית הספר למדעי האינטליגנציה. בכנס שנערך לאחרונה בבייג’ין, הוא אמר: "יצירת טכנולוגיה ברמה עולמית מתוך חשיבה סינית, זו המטרה וזהו הייעוד שלנו. סין מסוגלת לקחת את ההובלה בעידן ה-AI הכללי".
DeepSeek ו"נמרי ה-AI" החדשים של סין
הזירה הסינית ראתה כאמור במובן מסוים נקודת מפנה משמעותית עם השקת מודל R1 של חברת DeepSeek, מודל שמציג ביצועים תחרותיים גם ביחס לענקיות האמריקאיות, על אף הגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארה"ב. DeepSeek עוררה עניין לא רק בשל הטכנולוגיה שלה, אלא גם בזכות הצוות
שמוביל אותה, צעירים בוגרי אוניברסיטאות עילית כמו צינגחואה ופקין.
מאז פריצת הדרך של DeepSeek, הגבירו גם שחקניות ותיקות את הקצב. טנסנט שדרגה את מודל Hunyuan T1 שלה כדי להתמודד עם האתגר, בעוד באידו השיקה גרסאות חדשות לסדרת ERNIE, עם
אינטגרציה ישירה למנוע החיפוש שלה. לצידן פועלות גם ענקיות נוספות כמו עליבאבא, שמובילות את התחום כחלק מהשלישייה הידועה בשם BAT.
מלבד השחקניות הגדולות, צמחו בשנים האחרונות סטארטאפים סיניים חדשים שזכו לכינוי "נמרי ה-AI", בהם Zhipu AI,
MiniMax ו-Moonshot AI. החברות הללו זזות מהר, מושכות השקעות גדולות ומציגות קצב פיתוח מסחרר. חלק מהחברות הללו נוקטות בגישה של קוד פתוח, ומפרסמות את המודלים שלהן לשימוש חופשי. מצד אחד, זה מאפשר שיתוף פעולה וחדשנות מהירה יותר, אך מצד שני, יש בכך סיכון לאובדן יתרון
תחרותי ולניצול מצד שחקנים זרים.
למרות ההתקדמות המרשימה, תעשיית הבינה המלאכותית בסין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, שבראשם מגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארצות הברית, שמאלצות את החברות המקומיות לפתח טכנולוגיה בתנאים מוגבלים. כתוצאה
מכך, מתבצעים ניסיונות לפתח יכולות ייצור שבבים עצמאיות, אך הדרך להשגת רמה דומה לזו של המערב עוד ארוכה.
- 4.אנוני 24/06/2025 18:19הגב לתגובה זולא מבין מדוע הכתבה עוסקת באוניברסיטאות סטודנטים וטכנולוגיה.איך יצליחו הסינים להתקדם אם לא יפנו עוד ועוד כספים ללימודי דת קצבאות לאנשים שלא עובדים ומבלי להתמקד בלימודי בודהיזם קונפיוציזם ודאואיזם במקום שיבזבזו זמנם בלימודים מדעיים וטכנולוגיים. מדינה ללא עתיד. ליבי ליבי עליהם...... מסכנים......
- 3.אנונימי 20/04/2025 18:19הגב לתגובה זוותוכנית לימודים מימי הביניים ועוד אפס מאופס יושב ראש הסתדרות המורים דינוזאור שלא נותן לשנות כלום ושום אופציה לשחרר מורים שלא אמורים להיות בכלל מוגדרים כמורים אולי מוגדרים כ 0
- 2.אנונימי 20/04/2025 18:19הגב לתגובה זומדינה טןטאליטרית לא תנצח מדינה חופשיתכל מדעני סין הבכירים למדו בארהבהם גנבו נעתיקו וארהב איפשרה להםמקוה שהמשוגע יעצור את זה
- 1.אנונימי 20/04/2025 18:16הגב לתגובה זוהמערב סייע לה התמקד בדברים מטופשים. תוך כדי שהוא מוכר את עצמו אין דרך חזרה אפשר למתן זמנית מה שטאמפ עושה אפשר להתחרות. אבל סין זה דאן דיל. כפיים לאובמה המית את המערב

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"
מניית וויקס Wix Wix.com -3.98% התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר.
הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף.
כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?

- וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?
- וויקס צונחת 16% למרות תוצאות טובות - הסיבה היא בתחזית ובאיום מ-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

איך מעריכים נכסים והאם נפילת הביטקוין מייצרת הזדמנות קניה?
הירידות החדות בביטקוין מעוררות מחדש את הוויכוח בוול סטריט בין ניצול שפל טקטי קצר־טווח לבין גישה אסטרטגית ארוכת טווח וגם: מה הבעיה עם הקריפטו?
שתי האסטרטגיות נמדדות בעזרת הערך הפנימי של הנכס. המשקיע נעזר בערך הפנימי (ה-intrinsic value)
כשהוא צריך להעריך אם מניה, או כל נכס אחר מוערך בהשוואה לערכו הניכסי. הערך הניכסי הוא השווי הבסיסי והאובייקטיבי של נכס (כגון חברה או אופציה) שמחושב על בסיס גורמים כמו תזרים מזומנים או מחיר המימוש לעומת מחיר השוק הנוכחי. הוא שונה ממחיר השוק הנוכחי ויכול לשמש
משקיעים לקביעה האם נכס מוערך בחסר או ביתר. ככל שערך הנכס מתרחק מערכו הניכסי כך גם יכול המשקיע להעריך אם כדאי לו למכור או לקנות את הנכס.
הופתעתי לגלות שזה גם סוג ההסבר שנותנים המומחים לנפילה החדה והפתאומית של הביטקוין ושאר 19,410
מטבעות הקריפטו האחרים. הביטקוין, למי שלא שם לב, איבד, בששת השבועות האחרונים % 33.5 מערכו (מאז ה-5.10.25) כאשר מטבעות קריפטוגרפים נסחפו כנראה לתוך הבריחה הרחבה יותר מנכסים סחירים אחרים וזאת כנראה מהחשש של המשקיעים מהערכות מטורפות בתחום הטכנולוגי ומהחשש שקיצוצי
הריבית בארה"ב, שלהם ציפו המשקיעים, לא יגיעו.
לא כ"כ חשוב מהן בדיוק הסיבות לירידות כמו החשיבות של השאלה "האם הירידות של ששת השבועות האחרונים בביטקוין ושות' מבטאות הזדמנות השקעה ובאיזה סוג של אסטרטגיית השקעה צריך המשקיע לנקוט, אסטרטגיה
לטווח הקצר (שפל טקטי) או ב"Long-term strategic low" ("אסטרטגית ארוכת טווח") ? חשוב עם זאת לציין שקונצנזוס המומחים, נכון לרגע זה, אינו מאמין שמדובר בסופה של חגיגת הקריפטו אלא בתיקון והשאלה, כרגע, היא, "מתי כדאי להיכנס"?
- מיקרוסטרטג'י נפלה 60% והיא עדיין יקרה
- למה שוק הקריפטו מדמם, והאם הלוויתנים יודעים משהו שאנחנו לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל ולצד האופטימיות
הזו (בעיקר של אלו שלא קנו ביטקוין במחיר של מעל ל- 100,000 דולר למטבע) חשוב לציין שהמומחים גם מזהירים שהירידות, לפי מודלים שונים ומשונים, יכולות להימשך ואני מניח שאם תימשכנה עוד כמה ימים שאלת הקונצנזוס תשתנה ל"האם כדאי בכלל להישאר בקריפטו"?
