ארה"ב היא המובילה העולמית בכל הקשור ל-AI, המוחות המוכשרים ביותר נמצאים אצלה והחברות הענקיות בתחום גם כן אמריקאיות - אנבידיה ו-OpenAI הם רק שני שמות, אחד מתחום החומרה ואחת מתחום התוכנה, שממחישים את העוצמה של ארה"ב בתחום החדש שכנראה כבר משנה את העולם, אבל האמת שלא רחוק מאחוריה נמצאת סין, והיא נחושה להמשיך ולגדול.

יכול להיות שהפעם הראשונה שהעולם לקח ברצינות את המאמצים שסין משקיעה בתחום ה-AI כשפרצה סערת DeepSeek בחודש ינואר. הסטארטאפ הסיני טען שהצליח לפתח מודל שפה עם כמות שבבים מועטה וכאלה שהם הרבה פחות מתקדמים מאלה שבשימוש על ידי ענקיות הטכנולוגיה המערביות, וזאת כשנטען שביצועי המודל אפילו עולים על מקביליו המערביים. מניות הטכנולוגיה והשבבים חוו טלטלה וסין נכנסה לתודעה הציבורית בכל הקשור ל-AI, כשלחברות הענקיות במדינה כמו טנסנט או באידו גם כן יש פעילות מתקדמת. 

כשבוחנים את ההשקעות של סין בתחום ה-AI מגלים שההשקעות הן לא רק כספיות, בשבבים או בפיתוח, הן מתחילות מלמטה, מהחינוך. כך סין מכשירה את דור העתיד של מדעני ה-AI.

האסטרטגיה של סין: מתחילים מהילדים

אחת מאבני הבניין המרכזיות של האסטרטגיה הסינית היא ההשקעה בדור העתיד, ילדים ובני נוער שמכוונים כבר מגיל צעיר להיות מדעני מחשב ומהנדסי תוכנה. מערכות חינוך ציבוריות ויוזמות ממשלתיות שואפות לטפח סקרנות טכנולוגית, לחשוף תלמידים לאלגוריתמים בגיל מוקדם, ולהבטיח עתודה רחבה של כישרונות בתחום הבינה המלאכותית, במיוחד בעידן שבו הגלובליזציה הולכת ודועכת וכל מדינה מבינה שהיא יכולה לסמוך רק על עצמה.

• טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
• רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ויקטור שיה, מנהל המרכז למאה ה-21 בסין באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, אומר כי "סין מכשירה הרבה יותר מהנדסים ומדעני מחשב מארצות הברית, אם כי ארה"ב עדיין מושכת את המוחות המובילים בעולם, כולל אלה מסין עצמה". לדבריו, אמנם שוק ההון האמריקאי עדיף כיום לסטארטאפים, אך במקרה של מיתון מתמשך, היתרון הזה עשוי להתפוגג.

האוניברסיטאות בסין: חממות לחדשנות

לצד התעשייה, האקדמיה הסינית ממלאת תפקיד קריטי בפיתוח התחום. אוניברסיטאות כמו צינגחואה, פקין וג'ג'יאנג מובילות במספר הפרסומים המדעיים בתחום ה-AI. לפי מדד AIRankings, אוניברסיטת פקין עומדת בראש רשימת מוסדות המחקר בתחום מאז 2022.

החיבור בין האקדמיה לתעשייה בסין מתבצע כמעט באופן טבעי. לדוגמה, ליאנג וונפנג, מייסד DeepSeek, הוא בוגר אוניברסיטת ג'ג'יאנג, ורבים מחברי הצוות שלו הם מדענים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם במוסדות עילית. ג'יימס ליו, כיום דוקטורנט ב-MIT ובוגר תואר ראשון מסין, מספר כי "כשהייתי באוניברסיטת פקין, כמעט כל שבוע שמעת על בוגרי AI שפותחים סטארטאפ חדש".

• טראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה
• סיסקו מדווחת על רבעון חזק, המניה עולה בעקבות ביקושים לתשתיות AI
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

אחת הדמויות הבולטות בזירה היא ג'ו סונגצ'ון, שחזר ב-2020 מאוניברסיטת UCLA כדי לעמוד בראש המכון לבינה מלאכותית באוניברסיטת פקין ובית הספר למדעי האינטליגנציה. בכנס שנערך לאחרונה בבייג’ין, הוא אמר: "יצירת טכנולוגיה ברמה עולמית מתוך חשיבה סינית, זו המטרה וזהו הייעוד שלנו. סין מסוגלת לקחת את ההובלה בעידן ה-AI הכללי".

DeepSeek ו"נמרי ה-AI" החדשים של סין

הזירה הסינית ראתה כאמור במובן מסוים נקודת מפנה משמעותית עם השקת מודל R1 של חברת DeepSeek, מודל שמציג ביצועים תחרותיים גם ביחס לענקיות האמריקאיות, על אף הגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארה"ב. DeepSeek עוררה עניין לא רק בשל הטכנולוגיה שלה, אלא גם בזכות הצוות שמוביל אותה, צעירים בוגרי אוניברסיטאות עילית כמו צינגחואה ופקין.

מאז פריצת הדרך של DeepSeek, הגבירו גם שחקניות ותיקות את הקצב. טנסנט שדרגה את מודל Hunyuan T1 שלה כדי להתמודד עם האתגר, בעוד באידו השיקה גרסאות חדשות לסדרת ERNIE, עם אינטגרציה ישירה למנוע החיפוש שלה. לצידן פועלות גם ענקיות נוספות כמו עליבאבא, שמובילות את התחום כחלק מהשלישייה הידועה בשם BAT.

מלבד השחקניות הגדולות, צמחו בשנים האחרונות סטארטאפים סיניים חדשים שזכו לכינוי "נמרי ה-AI", בהם Zhipu AI, MiniMax ו-Moonshot AI. החברות הללו זזות מהר, מושכות השקעות גדולות ומציגות קצב פיתוח מסחרר. חלק מהחברות הללו נוקטות בגישה של קוד פתוח, ומפרסמות את המודלים שלהן לשימוש חופשי. מצד אחד, זה מאפשר שיתוף פעולה וחדשנות מהירה יותר, אך מצד שני, יש בכך סיכון לאובדן יתרון תחרותי ולניצול מצד שחקנים זרים.

למרות ההתקדמות המרשימה, תעשיית הבינה המלאכותית בסין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים, שבראשם מגבלות הייצוא של שבבים מתקדמים מארצות הברית, שמאלצות את החברות המקומיות לפתח טכנולוגיה בתנאים מוגבלים. כתוצאה מכך, מתבצעים ניסיונות לפתח יכולות ייצור שבבים עצמאיות, אך הדרך להשגת רמה דומה לזו של המערב עוד ארוכה.