דונלד טראמפ אפריל20 (X)
דונלד טראמפ אפריל20 (X)

קוריאה הדרומית וארה"ב פותחות בשיחות: מנסות להגיע לפשרה

קוריאה הדרומית היא אחת היצואניות הגדולות לארה"ב, הגירעון המסחרי מול ארה"ב מוערך בכ-55-60 מיליארד דולר בשנה

חיים בן הקון | (3)

החשש ממכסים חדשים של ארה"ב מחזיר את סיאול לוושינגטון – שם ינסו נציגי דרום קוריאה להגיע להבנות ולמנוע פגיעה קשה ביצוא המקומי

קוריאה הדרומית תשלח השבוע משלחת בכירה לוושינגטון לשיחות סחר עם ארצות הברית, בניסיון למנוע את הכוונה של הנשיא טראמפ להטיל מכס של 25% על מוצרים מקוריאה. מדובר במהלך שנמצא כרגע בהקפאה, אבל גורמים בסיאול מבינים שזה יכול להשתנות בכל רגע – ולכן הם מנסים להקדים תרופה למכה.

השיחות יתקיימו במסגרת פגישות האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. את הצד הקוריאני יובילו שר האוצר צ'וי סאנג-מוק ושר הסחר אהן דוק-גון. הם יפגשו עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר ועם שר האוצר סקוט בסנט. בהודעה הרשמית לא נמסר מה בדיוק יעלה לדיון – אבל ברור שזה יסתובב סביב דבר אחד: המכסים שטראמפ מתכנן להחזיר.

הסחר בין המדינות: מי מייבאת מה?

ארה"ב היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דרום קוריאה – אחרי סין. ב־2024 עמד היקף הסחר בין המדינות על כ־175 מיליארד דולר, מתוכם כ־115 מיליארד דולר ייצוא מקוריאה לארה"ב, ורק כ־60 מיליארד דולר ייבוא מארה"ב. כלומר, מדובר בגירעון סחר אמריקאי של כ־55 מיליארד דולר – נתון שטראמפ מתייחס אליו כבלתי סביר.

מה הצדדים מייבאים זה מזה?
קוריאה שולחת לארה"ב בעיקר רכבים, שבבים, מסכים, ציוד רפואי, מכשירים אלקטרוניים וסוללות לרכב חשמלי. לעומת זאת, ארה"ב מייצאת לקוריאה תבואה (בעיקר תירס וסויה), מטוסים של בואינג, גז טבעי, תוכנה ומוצרים פיננסיים. אבל מבחינת וושינגטון – זה לא מספיק.

מה מטריד את טראמפ?

טראמפ, שבונה קמפיין על חידוש מדיניות "אמריקה תחילה", טוען ששותפות הסחר של ארה"ב מנצלות את המדינה כבר שנים – ושהגיע הזמן להשיב מלחמה. במקרה של קוריאה, המכס שהוא מציע – 25% על מוצרים "מהמדינות הכי בעייתיות מבחינת גרעון" – נחשב עונש על העודף היצוא שלה.

למרות שההכרזה על המכס נעשתה כבר לפני כמה שבועות, טראמפ בינתיים הקפיא את המהלך – כנראה כדי לאפשר מסלול של שיחות. דרום קוריאה רואה בכך חלון הזדמנויות – אבל גם סימן לאיום ממשי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הקוריאנים רוצים?

הדרישה המרכזית של סיאול היא ביטול המכס או לפחות הפחתה שלו. במקביל, הם צפויים להציע פתיחה של שווקים לקידום יצוא אמריקאי – אולי אפילו הסכמה להשקעות נוספות של תאגידים קוריאניים בארה"ב, כדי לרכך את הביקורת של טראמפ.

בניסיון להראות רצינות, הקוריאנים שלחו את שר האוצר ואת שר הסחר – ולא רק פקידים בדרג נמוך. אהן דוק-גון ימריא לוושינגטון ביום רביעי.

למה זה כל כך חשוב לקוריאה?

דרום קוריאה היא מדינה שמבוססת על יצוא. אם ארה"ב תטיל מכסים, ההשפעה על תעשיות כמו רכבים, שבבים, וסוללות תהיה דרמטית. זה לא רק עניין של רווח – אלא גם תעסוקה, יציבות פיננסית, וחוזקו של המטבע המקומי (וון).

מנגד, חברות אמריקאיות רבות תלויות במוצרים מקוריאה – למשל אפל, אינטל, טסלה ואחרות. גם הן עלולות להיפגע ממכסים – כי ייאלצו לשלם יותר על רכיבים קריטיים.

שאלות ותשובות בנושא שיחות הסחר בין קוריאה לארה"ב

למה ארה"ב מעלה מחדש את נושא המכסים עכשיו?
טראמפ, שחזר לבית הלבן, מנסה למתג את עצמו שוב כלוחם בייבוא זול. לטענתו, מדינות כמו קוריאה גורמות לאובדן משרות בארה"ב.

מה עמדת קוריאה בנושא?
הקוריאנים אומרים שמדובר בשותפות כלכלית הדדית – ושאם ארה"ב מטילה מכסים, הם עלולים להגיב באמצעים משלהם.

האם המכסים כבר נכנסו לתוקף?
לא. הם הוכרזו – אבל הוקפאו זמנית. השיחות הקרובות יקבעו אם הם יתממשו.

מה הסיכון העיקרי?
מלחמת סחר – כמו זו שהייתה בין טראמפ לסין ב־2018. זה פוגע בצמיחה הגלובלית וגורם לחוסר ודאות בשווקים.

מה האפשרות להגיע לפשרה?
סביר להניח שינסו להגיע להסכם שיאפשר הגדלה של הייבוא האמריקאי לקוריאה, או התחייבות להשקעות בקווי ייצור בארה"ב.

איך זה ישפיע על חברות כמו יונדאי וסמסונג?
אם יוטלו מכסים, המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר בארה"ב – מה שעלול לפגוע במכירות. בשוק כבר נרשמו ירידות קלות במניות שלהן.

ומה עם ישראל?
אם תהיה מלחמת סחר כוללת, זה ישפיע גם על שווקים כמו שלנו – דרך עלייה במחירי רכיבים, ירידות בשווקים, ואולי גם פגיעה בהייטק המקומי שתלוי ביצוא לגלובל.

רוצה להוסיף גם גרף על מאזן הסחר בין המדינות או השוואה מול גרעונות הסחר עם סין ויפן?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ ישקול ייצוא שבבים וטכנולוגיות לסין. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ יאסור על סין וישראל לייצא לדרום אמריקה ומקסיקו. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע כמה אובייקטיבים אתם
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.