דונלד טראמפ אפריל20 (X)דונלד טראמפ אפריל20 (X)

קוריאה הדרומית וארה"ב פותחות בשיחות: מנסות להגיע לפשרה

קוריאה הדרומית היא אחת היצואניות הגדולות לארה"ב, הגירעון המסחרי מול ארה"ב מוערך בכ-55-60 מיליארד דולר בשנה

חיים בן הקון | (3)

החשש ממכסים חדשים של ארה"ב מחזיר את סיאול לוושינגטון – שם ינסו נציגי דרום קוריאה להגיע להבנות ולמנוע פגיעה קשה ביצוא המקומי

קוריאה הדרומית תשלח השבוע משלחת בכירה לוושינגטון לשיחות סחר עם ארצות הברית, בניסיון למנוע את הכוונה של הנשיא טראמפ להטיל מכס של 25% על מוצרים מקוריאה. מדובר במהלך שנמצא כרגע בהקפאה, אבל גורמים בסיאול מבינים שזה יכול להשתנות בכל רגע – ולכן הם מנסים להקדים תרופה למכה.

השיחות יתקיימו במסגרת פגישות האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. את הצד הקוריאני יובילו שר האוצר צ'וי סאנג-מוק ושר הסחר אהן דוק-גון. הם יפגשו עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר ועם שר האוצר סקוט בסנט. בהודעה הרשמית לא נמסר מה בדיוק יעלה לדיון – אבל ברור שזה יסתובב סביב דבר אחד: המכסים שטראמפ מתכנן להחזיר.

הסחר בין המדינות: מי מייבאת מה?

ארה"ב היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דרום קוריאה – אחרי סין. ב־2024 עמד היקף הסחר בין המדינות על כ־175 מיליארד דולר, מתוכם כ־115 מיליארד דולר ייצוא מקוריאה לארה"ב, ורק כ־60 מיליארד דולר ייבוא מארה"ב. כלומר, מדובר בגירעון סחר אמריקאי של כ־55 מיליארד דולר – נתון שטראמפ מתייחס אליו כבלתי סביר.

מה הצדדים מייבאים זה מזה?
קוריאה שולחת לארה"ב בעיקר רכבים, שבבים, מסכים, ציוד רפואי, מכשירים אלקטרוניים וסוללות לרכב חשמלי. לעומת זאת, ארה"ב מייצאת לקוריאה תבואה (בעיקר תירס וסויה), מטוסים של בואינג, גז טבעי, תוכנה ומוצרים פיננסיים. אבל מבחינת וושינגטון – זה לא מספיק.

מה מטריד את טראמפ?

טראמפ, שבונה קמפיין על חידוש מדיניות "אמריקה תחילה", טוען ששותפות הסחר של ארה"ב מנצלות את המדינה כבר שנים – ושהגיע הזמן להשיב מלחמה. במקרה של קוריאה, המכס שהוא מציע – 25% על מוצרים "מהמדינות הכי בעייתיות מבחינת גרעון" – נחשב עונש על העודף היצוא שלה.

למרות שההכרזה על המכס נעשתה כבר לפני כמה שבועות, טראמפ בינתיים הקפיא את המהלך – כנראה כדי לאפשר מסלול של שיחות. דרום קוריאה רואה בכך חלון הזדמנויות – אבל גם סימן לאיום ממשי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הקוריאנים רוצים?

הדרישה המרכזית של סיאול היא ביטול המכס או לפחות הפחתה שלו. במקביל, הם צפויים להציע פתיחה של שווקים לקידום יצוא אמריקאי – אולי אפילו הסכמה להשקעות נוספות של תאגידים קוריאניים בארה"ב, כדי לרכך את הביקורת של טראמפ.

בניסיון להראות רצינות, הקוריאנים שלחו את שר האוצר ואת שר הסחר – ולא רק פקידים בדרג נמוך. אהן דוק-גון ימריא לוושינגטון ביום רביעי.

למה זה כל כך חשוב לקוריאה?

דרום קוריאה היא מדינה שמבוססת על יצוא. אם ארה"ב תטיל מכסים, ההשפעה על תעשיות כמו רכבים, שבבים, וסוללות תהיה דרמטית. זה לא רק עניין של רווח – אלא גם תעסוקה, יציבות פיננסית, וחוזקו של המטבע המקומי (וון).

מנגד, חברות אמריקאיות רבות תלויות במוצרים מקוריאה – למשל אפל, אינטל, טסלה ואחרות. גם הן עלולות להיפגע ממכסים – כי ייאלצו לשלם יותר על רכיבים קריטיים.

שאלות ותשובות בנושא שיחות הסחר בין קוריאה לארה"ב

למה ארה"ב מעלה מחדש את נושא המכסים עכשיו?
טראמפ, שחזר לבית הלבן, מנסה למתג את עצמו שוב כלוחם בייבוא זול. לטענתו, מדינות כמו קוריאה גורמות לאובדן משרות בארה"ב.

מה עמדת קוריאה בנושא?
הקוריאנים אומרים שמדובר בשותפות כלכלית הדדית – ושאם ארה"ב מטילה מכסים, הם עלולים להגיב באמצעים משלהם.

האם המכסים כבר נכנסו לתוקף?
לא. הם הוכרזו – אבל הוקפאו זמנית. השיחות הקרובות יקבעו אם הם יתממשו.

מה הסיכון העיקרי?
מלחמת סחר – כמו זו שהייתה בין טראמפ לסין ב־2018. זה פוגע בצמיחה הגלובלית וגורם לחוסר ודאות בשווקים.

מה האפשרות להגיע לפשרה?
סביר להניח שינסו להגיע להסכם שיאפשר הגדלה של הייבוא האמריקאי לקוריאה, או התחייבות להשקעות בקווי ייצור בארה"ב.

איך זה ישפיע על חברות כמו יונדאי וסמסונג?
אם יוטלו מכסים, המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר בארה"ב – מה שעלול לפגוע במכירות. בשוק כבר נרשמו ירידות קלות במניות שלהן.

ומה עם ישראל?
אם תהיה מלחמת סחר כוללת, זה ישפיע גם על שווקים כמו שלנו – דרך עלייה במחירי רכיבים, ירידות בשווקים, ואולי גם פגיעה בהייטק המקומי שתלוי ביצוא לגלובל.

רוצה להוסיף גם גרף על מאזן הסחר בין המדינות או השוואה מול גרעונות הסחר עם סין ויפן?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ ישקול ייצוא שבבים וטכנולוגיות לסין. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ יאסור על סין וישראל לייצא לדרום אמריקה ומקסיקו. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע כמה אובייקטיבים אתם
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock
המניות הבולטות

טבע מזנקת 11%, סולאראדג׳ נופלת 10% AMD ב-3% ומה קורה בחוזים?

הישראליות מככבות בוול סטריט - טבע עם דוח חזק והעלאת תחזית מזנקת סולאראדג׳ עם הכנסות מתחת לצפי; ברקע החוזים מצביעים על פתיחה שלילית - האם ההידרדרות תיבלם?

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

החוזים העתידיים מצביעים על פתיחה שלילית מתונה בוול סטריט.  החוזים על הדאו יציבים על שערי הפתיחה, החוזים על ה-S&P 500 יורדים בכ-0.2%, ועל הנאסד״ק החוזים יורדים בכ-0.2%.  אחרי חודשים ארוכים של ראלי, שתודלק בעיקר ממניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, נראה שהשוק מתחיל לעצור ולשאול אם המחירים לא התנתקו מהערכים הכלכליים. מה פתאום קרה אתמול-היום שהשוק נזכר לשאול את עצמו את השאלה הזאת? אם תשאלו את האנליסטים כל אחד יתן לכם תשובה שונה - יש את מי שיצביע על הפרדוקס בדוחות של פלנטיר - מצד אחד תוצאות מצויינות אבל המניה הגיבה בירידות כשהמשקיעים ציפו ליותר-הרבה יותר. זה יצר טריגר שהניע את כל השוק לתהות על מה השווי של ה-AI. אבל יש את מי שיפנו אצבע בכלל למישור הפוליטי - לבחירה בממדאני, שמוביל קו תקיף נגד וול סטריט וזה גורם לזעזוע של הסנטימנט. 

כך או כך האם וול סטריט מצאה את ה״שעיר לעזאזל״ כדי לתרץ תיקון בשוק? תשובות נקבל היום - במידה והירידות ימשכו או שיבלמו.

ממדאני נגד וול סטריט: ראש העיר הנבחר ומלחמתו בבורסה האמריקאית; מה צפוי בהמשך? 

אתמול ננעל המסחר בירידות חדות שהחזירו את הספקות לשוק: ה-S&P 500 איבד 1.2%, הנאסד״ק נפל ב-2%, שניהם רשמו את היום הגרוע ביותר מאז ה-10 באוקטובר. גם הדאו ג׳ונס ירד בכ-0.5%. זו הייתה הפעם השלישית מתחילת אוגוסט שבה מדד ה-S&P יורד ביותר מאחוז, והפעם השישית שהנאסד״ק מאבד מעל אחוז באותו פרק זמן מה שאומר שהתנודתיות חוזרת לוול סטריט.

כאמור יש הרבה סיבות לירידות - מדוחות רבעוניים שלא הצליחו להצדיק את הציפיות הגבוהות, או תחושה כללית סביב מניות הבינה המלאכותית. פלנטיר צנחה אתמול בכ-8% אחרי דוחות טובים לכאורה, בגלל שהשוק כבר תימחר ביצועים יוצאי דופן. גם AMD נפלה, אחרי שדיווחה על תוצאות חזקות אבל נתנה תחזית שמרנית. במקביל, בכירים בוול סטריט - ביניהם מנכ״לי מורגן סטנלי ו-גולדמן זאקס שיגרו אזהרות שתיקון קרוב בדרך והוסיפו שמן למדורה והגבירו את הלחץ.

הגל השלילי הזה לא פסח גם על סקטורים אחרים: מניות ספקולטיביות, קריפטו ו”מניות ממים” רשמו ירידות חדות, כשהשוק נכנס למצב של הורדת תיאבון לסיכון. גם באג"ח נרשמה ירידה בתשואות - התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב לשנתיים ירדה ל-3.58%, ועל אג"ח ל-10 שנים ל-4.09% - מה שמרמז על מעבר חלקי לנכסים בטוחים. הזהב התחזק בכ-0.9% לרמה של 3,995 דולר לאונקיה, והדולר נחלש בכ-0.1% מול סל המטבעות.