דונלד טראמפ אפריל20 (X)
דונלד טראמפ אפריל20 (X)

קוריאה הדרומית וארה"ב פותחות בשיחות: מנסות להגיע לפשרה

קוריאה הדרומית היא אחת היצואניות הגדולות לארה"ב, הגירעון המסחרי מול ארה"ב מוערך בכ-55-60 מיליארד דולר בשנה

חיים בן הקון | (3)

החשש ממכסים חדשים של ארה"ב מחזיר את סיאול לוושינגטון – שם ינסו נציגי דרום קוריאה להגיע להבנות ולמנוע פגיעה קשה ביצוא המקומי

קוריאה הדרומית תשלח השבוע משלחת בכירה לוושינגטון לשיחות סחר עם ארצות הברית, בניסיון למנוע את הכוונה של הנשיא טראמפ להטיל מכס של 25% על מוצרים מקוריאה. מדובר במהלך שנמצא כרגע בהקפאה, אבל גורמים בסיאול מבינים שזה יכול להשתנות בכל רגע – ולכן הם מנסים להקדים תרופה למכה.

השיחות יתקיימו במסגרת פגישות האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. את הצד הקוריאני יובילו שר האוצר צ'וי סאנג-מוק ושר הסחר אהן דוק-גון. הם יפגשו עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר ועם שר האוצר סקוט בסנט. בהודעה הרשמית לא נמסר מה בדיוק יעלה לדיון – אבל ברור שזה יסתובב סביב דבר אחד: המכסים שטראמפ מתכנן להחזיר.

הסחר בין המדינות: מי מייבאת מה?

ארה"ב היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דרום קוריאה – אחרי סין. ב־2024 עמד היקף הסחר בין המדינות על כ־175 מיליארד דולר, מתוכם כ־115 מיליארד דולר ייצוא מקוריאה לארה"ב, ורק כ־60 מיליארד דולר ייבוא מארה"ב. כלומר, מדובר בגירעון סחר אמריקאי של כ־55 מיליארד דולר – נתון שטראמפ מתייחס אליו כבלתי סביר.

מה הצדדים מייבאים זה מזה?
קוריאה שולחת לארה"ב בעיקר רכבים, שבבים, מסכים, ציוד רפואי, מכשירים אלקטרוניים וסוללות לרכב חשמלי. לעומת זאת, ארה"ב מייצאת לקוריאה תבואה (בעיקר תירס וסויה), מטוסים של בואינג, גז טבעי, תוכנה ומוצרים פיננסיים. אבל מבחינת וושינגטון – זה לא מספיק.

מה מטריד את טראמפ?

טראמפ, שבונה קמפיין על חידוש מדיניות "אמריקה תחילה", טוען ששותפות הסחר של ארה"ב מנצלות את המדינה כבר שנים – ושהגיע הזמן להשיב מלחמה. במקרה של קוריאה, המכס שהוא מציע – 25% על מוצרים "מהמדינות הכי בעייתיות מבחינת גרעון" – נחשב עונש על העודף היצוא שלה.

למרות שההכרזה על המכס נעשתה כבר לפני כמה שבועות, טראמפ בינתיים הקפיא את המהלך – כנראה כדי לאפשר מסלול של שיחות. דרום קוריאה רואה בכך חלון הזדמנויות – אבל גם סימן לאיום ממשי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הקוריאנים רוצים?

הדרישה המרכזית של סיאול היא ביטול המכס או לפחות הפחתה שלו. במקביל, הם צפויים להציע פתיחה של שווקים לקידום יצוא אמריקאי – אולי אפילו הסכמה להשקעות נוספות של תאגידים קוריאניים בארה"ב, כדי לרכך את הביקורת של טראמפ.

בניסיון להראות רצינות, הקוריאנים שלחו את שר האוצר ואת שר הסחר – ולא רק פקידים בדרג נמוך. אהן דוק-גון ימריא לוושינגטון ביום רביעי.

למה זה כל כך חשוב לקוריאה?

דרום קוריאה היא מדינה שמבוססת על יצוא. אם ארה"ב תטיל מכסים, ההשפעה על תעשיות כמו רכבים, שבבים, וסוללות תהיה דרמטית. זה לא רק עניין של רווח – אלא גם תעסוקה, יציבות פיננסית, וחוזקו של המטבע המקומי (וון).

מנגד, חברות אמריקאיות רבות תלויות במוצרים מקוריאה – למשל אפל, אינטל, טסלה ואחרות. גם הן עלולות להיפגע ממכסים – כי ייאלצו לשלם יותר על רכיבים קריטיים.

שאלות ותשובות בנושא שיחות הסחר בין קוריאה לארה"ב

למה ארה"ב מעלה מחדש את נושא המכסים עכשיו?
טראמפ, שחזר לבית הלבן, מנסה למתג את עצמו שוב כלוחם בייבוא זול. לטענתו, מדינות כמו קוריאה גורמות לאובדן משרות בארה"ב.

מה עמדת קוריאה בנושא?
הקוריאנים אומרים שמדובר בשותפות כלכלית הדדית – ושאם ארה"ב מטילה מכסים, הם עלולים להגיב באמצעים משלהם.

האם המכסים כבר נכנסו לתוקף?
לא. הם הוכרזו – אבל הוקפאו זמנית. השיחות הקרובות יקבעו אם הם יתממשו.

מה הסיכון העיקרי?
מלחמת סחר – כמו זו שהייתה בין טראמפ לסין ב־2018. זה פוגע בצמיחה הגלובלית וגורם לחוסר ודאות בשווקים.

מה האפשרות להגיע לפשרה?
סביר להניח שינסו להגיע להסכם שיאפשר הגדלה של הייבוא האמריקאי לקוריאה, או התחייבות להשקעות בקווי ייצור בארה"ב.

איך זה ישפיע על חברות כמו יונדאי וסמסונג?
אם יוטלו מכסים, המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר בארה"ב – מה שעלול לפגוע במכירות. בשוק כבר נרשמו ירידות קלות במניות שלהן.

ומה עם ישראל?
אם תהיה מלחמת סחר כוללת, זה ישפיע גם על שווקים כמו שלנו – דרך עלייה במחירי רכיבים, ירידות בשווקים, ואולי גם פגיעה בהייטק המקומי שתלוי ביצוא לגלובל.

רוצה להוסיף גם גרף על מאזן הסחר בין המדינות או השוואה מול גרעונות הסחר עם סין ויפן?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ ישקול ייצוא שבבים וטכנולוגיות לסין. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ יאסור על סין וישראל לייצא לדרום אמריקה ומקסיקו. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע כמה אובייקטיבים אתם
ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)ז'אנג ג'יאנגז'ונג , למעלה משמאל (משרד המדע של סין)

גיבור סיני - מתפקיד בכיר באנבידיה ל-5 מיליארד דולר בשבוע

ז'אנג ג'יאנגז'ונג: המיליארדר החדש של סין הפך לגיבור לאומי - "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר", מבטיח עצמאות שבבים מלאה עד 2030  

ליאור דנקנר |

השם החם ביותר בשוק הסיני השבוע הוא ז'אנג ג'יאנגז'ונג, בן 55, מייסד ומנכ"ל מור טרדס, שהפך רשמית למיליארדר בזכות זינוק של 500% במניית החברה ביום המסחר הראשון אחרי ההנפקה.

עד לפני חמש שנים הוא היה סגן נשיא ומנהל פעילות אנבידיה NVIDIA Corp. -0.31%   בסין הגדולה. ב-2019 עזב את החברה האמריקאית, ובאוקטובר 2020 הקים את מור טרדס עם מטרה אחת ברורה: לבנות GPU סיני שיוכל להתחרות באנבידיה, גם אם הסנקציות האמריקאיות יהפכו מוחלטות. ביום שישי האחרון ההימור שלו התממש בצורה דרמטית. מור טרדס גייסה 8 מיליארד יואן בהנפקה בבורסת שנגחאי, המניה זינקה מ-114 יואן ל-600 יואן ביום אחד, ושווי החברה הגיע ל-282 מיליארד יואן (כ-40 מיליארד דולר), אם כי בהמשך התממש לכ-32 מיליארד דולר.

אנבידיה היא מזמן כבר לא כוכבת יחידה על הבמה. הקולגות שלה לא יושבים מהצד בחיבוק ידיים וכך שמענו לאחרונה על עוד ועוד השקות של שבבים שמטרגטים את ה״בטן הרכה״ של אנבידיה - תעשיית השבבים לכלי הבינה המלאכותית. כדי לעשות קצת סדר, סקרנו את כל השחקניות בתעשייה, כל אחת והמיקוד העסקי שלה והמיקום שלה בשרשרת הערך - כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?


מיליארדר בין לילה

ז'אנג, שמחזיק ישירות ובעקיפין בכ-16% מהמניות, ראה את ההון האישי שלו מטפס תוך יממה ל-5 מיליארד דולר והפך לאחד מעשירי הטכנולוגיה החדשים הבולטים בסין. ז'אנג הוא בוגר הנדסת חשמל ותואר שני מצינגחואה. לפני אנבידיה הוא ניהל את פעילות השרתים של Dell באסיה ואת HP בסין. ב-2006 הצטרף ל-NVIDIA, טיפס עד לתפקיד סגן נשיא וראש הפעילות בסין הגדולה.

בסין קוראים לו "האיש שמכיר את אנבידיה יותר טוב מכל סיני אחר". הידע הפנימי הזה, יחד עם תמיכה ממשלתית מלאה, הפך את מור טרדס מפרויקט סטארט-אפ ל"נכס לאומי" תוך חמש שנים בלבד.

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון

הדירקטוריון דחה הצעת רכש של אלי גליקמן לפי שווי 2.4 מיליארד דולר, בעוד בעלי מניות טוענים לחוסר שקיפות ולפער מהותי בין שווי השוק למזומן בקופה לקראת אסיפת בעלי מניות מתוחה במיוחד ב־26 בדצמבר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

אסיפת בעלי המניות של ציםZIM Integrated Shipping Services -1.05%  , שתתקיים ב־26 בדצמבר, בדרך להיות לאחד האירועים המתוחים ביותר שידעה החברה. בשבועות האחרונים מתנהל מאבק פרוקסי חריף בין ההנהלה לדירקטוריון מצד אחד וקבוצת בעלי מניות ישראלים מן הצד האחר המחזיקים יחד למעלה מ-8% ממניות מהחברה ודורשים שינוי בהרכב הדירקטוריון ולפטר או לשהות את המנכ״ל אלי גליקמן.


הקבוצה טוענת לפער מהותי בין שווי השוק לבין ערכה הכלכלי של צים, ומבקשת למנות שלושה דירקטורים חדשים מטעמה. לדבריהם, החברה אינה פועלת להצפת ערך למרות קופת מזומנים משמעותית, נכסים תפעוליים ושווי צי אוניות ומכולות שאינו משתקף בדוחות הכספיים כפי שהם מוצגים כיום. לפי הקבוצה, בקופת החברה מצויים כ־3 מיליארד דולר במזומנים, סכום גבוה משווי השוק.


מנגד, צים והדירקטוריון מנסים לייצב את המערכת לקראת האסיפה. החברה מינתה שני דירקטורים חדשים משלה ומבקשת מבעלי המניות לאשרם ברוב. בנוסף, צים הדגישה בפני המשקיעים כי מאז הנפקתה ב־2020 היא הכפילה את קיבולת המכולות וחילקה דיבידנדים בהיקף 5.4 מיליארד דולר. החברה גם אישרה כי היא בעיצומו של תהליך בחינת חלופות אסטרטגיות, תהליך הכולל, לפי גורמים בענף, פניות מצד חברות ספנות בינלאומיות ובהן הפג לויד.


חברת הייעוץ ISS נתנה רוח גבית לדירקטוריון כשפרסמה המלצה לתמוך במועמדים שהציבה החברה ולא באלו שמציעה קבוצת בעלי המניות הישראלים. לפי ISS, לא הוצגו על ידי בעלי המניות טענות משכנעות מספיק לשינוי מהותי בהרכב הדירקטוריון.



ההצעה לרכישת צים

הוויכוח סביב תהליך בחינת החלופות האסטרטגיות הוא אחד הנושאים המרכזיים במאבק. צים אישרה כי הדירקטוריון דן בהצעה שהגיש המנכ"ל אלי גליקמן לרכוש את החברה לפי שווי של כ־2.4 מיליארד דולר, או כ־20 דולר למניה. הצעה שהדירקטוריון בחר שלא לקדם בשלב זה. במקביל, נבחנות הצעות ממשקיעים אסטרטגיים נוספים בענף, ובהם גורם מוכר כמו כאמור הפג לויד. קבוצת בעלי המניות המתנגדים טוענת כי הדירקטוריון לא הציג שקיפות מספקת בנוגע להצעות שהתקבלו, ובעיקר בנוגע להצעה שהובלה, לכאורה, על ידי המנכ״ל. לטענתם, הצעה זו נעשית במחיר שאינו משקף את ערכה הכלכלי של החברה, ואף נמוך מסך המזומנים שבקופתה, עובדה שלדבריהם יוצרת ניגוד עניינים מהותי שיש לנהל בזהירות יתרה.