דונלד טראמפ אפריל20 (X)
דונלד טראמפ אפריל20 (X)

קוריאה הדרומית וארה"ב פותחות בשיחות: מנסות להגיע לפשרה

קוריאה הדרומית היא אחת היצואניות הגדולות לארה"ב, הגירעון המסחרי מול ארה"ב מוערך בכ-55-60 מיליארד דולר בשנה

חיים בן הקון | (3)

החשש ממכסים חדשים של ארה"ב מחזיר את סיאול לוושינגטון – שם ינסו נציגי דרום קוריאה להגיע להבנות ולמנוע פגיעה קשה ביצוא המקומי

קוריאה הדרומית תשלח השבוע משלחת בכירה לוושינגטון לשיחות סחר עם ארצות הברית, בניסיון למנוע את הכוונה של הנשיא טראמפ להטיל מכס של 25% על מוצרים מקוריאה. מדובר במהלך שנמצא כרגע בהקפאה, אבל גורמים בסיאול מבינים שזה יכול להשתנות בכל רגע – ולכן הם מנסים להקדים תרופה למכה.

השיחות יתקיימו במסגרת פגישות האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. את הצד הקוריאני יובילו שר האוצר צ'וי סאנג-מוק ושר הסחר אהן דוק-גון. הם יפגשו עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר ועם שר האוצר סקוט בסנט. בהודעה הרשמית לא נמסר מה בדיוק יעלה לדיון – אבל ברור שזה יסתובב סביב דבר אחד: המכסים שטראמפ מתכנן להחזיר.

הסחר בין המדינות: מי מייבאת מה?

ארה"ב היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דרום קוריאה – אחרי סין. ב־2024 עמד היקף הסחר בין המדינות על כ־175 מיליארד דולר, מתוכם כ־115 מיליארד דולר ייצוא מקוריאה לארה"ב, ורק כ־60 מיליארד דולר ייבוא מארה"ב. כלומר, מדובר בגירעון סחר אמריקאי של כ־55 מיליארד דולר – נתון שטראמפ מתייחס אליו כבלתי סביר.

מה הצדדים מייבאים זה מזה?
קוריאה שולחת לארה"ב בעיקר רכבים, שבבים, מסכים, ציוד רפואי, מכשירים אלקטרוניים וסוללות לרכב חשמלי. לעומת זאת, ארה"ב מייצאת לקוריאה תבואה (בעיקר תירס וסויה), מטוסים של בואינג, גז טבעי, תוכנה ומוצרים פיננסיים. אבל מבחינת וושינגטון – זה לא מספיק.

מה מטריד את טראמפ?

טראמפ, שבונה קמפיין על חידוש מדיניות "אמריקה תחילה", טוען ששותפות הסחר של ארה"ב מנצלות את המדינה כבר שנים – ושהגיע הזמן להשיב מלחמה. במקרה של קוריאה, המכס שהוא מציע – 25% על מוצרים "מהמדינות הכי בעייתיות מבחינת גרעון" – נחשב עונש על העודף היצוא שלה.

למרות שההכרזה על המכס נעשתה כבר לפני כמה שבועות, טראמפ בינתיים הקפיא את המהלך – כנראה כדי לאפשר מסלול של שיחות. דרום קוריאה רואה בכך חלון הזדמנויות – אבל גם סימן לאיום ממשי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הקוריאנים רוצים?

הדרישה המרכזית של סיאול היא ביטול המכס או לפחות הפחתה שלו. במקביל, הם צפויים להציע פתיחה של שווקים לקידום יצוא אמריקאי – אולי אפילו הסכמה להשקעות נוספות של תאגידים קוריאניים בארה"ב, כדי לרכך את הביקורת של טראמפ.

בניסיון להראות רצינות, הקוריאנים שלחו את שר האוצר ואת שר הסחר – ולא רק פקידים בדרג נמוך. אהן דוק-גון ימריא לוושינגטון ביום רביעי.

למה זה כל כך חשוב לקוריאה?

דרום קוריאה היא מדינה שמבוססת על יצוא. אם ארה"ב תטיל מכסים, ההשפעה על תעשיות כמו רכבים, שבבים, וסוללות תהיה דרמטית. זה לא רק עניין של רווח – אלא גם תעסוקה, יציבות פיננסית, וחוזקו של המטבע המקומי (וון).

מנגד, חברות אמריקאיות רבות תלויות במוצרים מקוריאה – למשל אפל, אינטל, טסלה ואחרות. גם הן עלולות להיפגע ממכסים – כי ייאלצו לשלם יותר על רכיבים קריטיים.

שאלות ותשובות בנושא שיחות הסחר בין קוריאה לארה"ב

למה ארה"ב מעלה מחדש את נושא המכסים עכשיו?
טראמפ, שחזר לבית הלבן, מנסה למתג את עצמו שוב כלוחם בייבוא זול. לטענתו, מדינות כמו קוריאה גורמות לאובדן משרות בארה"ב.

מה עמדת קוריאה בנושא?
הקוריאנים אומרים שמדובר בשותפות כלכלית הדדית – ושאם ארה"ב מטילה מכסים, הם עלולים להגיב באמצעים משלהם.

האם המכסים כבר נכנסו לתוקף?
לא. הם הוכרזו – אבל הוקפאו זמנית. השיחות הקרובות יקבעו אם הם יתממשו.

מה הסיכון העיקרי?
מלחמת סחר – כמו זו שהייתה בין טראמפ לסין ב־2018. זה פוגע בצמיחה הגלובלית וגורם לחוסר ודאות בשווקים.

מה האפשרות להגיע לפשרה?
סביר להניח שינסו להגיע להסכם שיאפשר הגדלה של הייבוא האמריקאי לקוריאה, או התחייבות להשקעות בקווי ייצור בארה"ב.

איך זה ישפיע על חברות כמו יונדאי וסמסונג?
אם יוטלו מכסים, המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר בארה"ב – מה שעלול לפגוע במכירות. בשוק כבר נרשמו ירידות קלות במניות שלהן.

ומה עם ישראל?
אם תהיה מלחמת סחר כוללת, זה ישפיע גם על שווקים כמו שלנו – דרך עלייה במחירי רכיבים, ירידות בשווקים, ואולי גם פגיעה בהייטק המקומי שתלוי ביצוא לגלובל.

רוצה להוסיף גם גרף על מאזן הסחר בין המדינות או השוואה מול גרעונות הסחר עם סין ויפן?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ ישקול ייצוא שבבים וטכנולוגיות לסין. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ יאסור על סין וישראל לייצא לדרום אמריקה ומקסיקו. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע כמה אובייקטיבים אתם
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)

תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם

סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון



עמית בר |
נושאים בכתבה סרגיי ברין

סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים. 

בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.


כתבה באותו הקשר: המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיליארדים

המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי. 

ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם  עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה. 

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותשר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיות

פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן

סגן שר החוץ הסעודי ושר החוץ הטורקי נוחתים באיראן לדיונים על הסלמת העימותים מול ישראל; טהראן מדגישה - “האיום המרכזי על האזור הוא מדיניותה של ישראל”

רן קידר |

איראן מארחת ביקורים דיפלומטיים מקבילים מסעודיה וטורקיה: ניסיון לחיזוק קשרים אזוריים על רקע מתיחות עם ישראל. משרד החוץ האיראני הודיע על אירוח רצף ביקורים של בכירים מסעודיה וטורקיה בטהראן בימים האחרונים, כחלק ממאמצים להעמיק הידברות דו-צדדית והתייעצויות אזוריות. הביקורים מתקיימים על רקע הסלמה מתמשכת בזירות המזרח התיכון, כולל העימותים בין ישראל לחמאס ברצועת עזה, חיזבאללה בלבנון, גורמי חות'ים בתימן ומשטר אסד בסוריה. ההודעה הרשמית לא כללה תאריכים מדויקים, אך דיווחים מסעודיה ואיראן מצביעים על תחילת הביקורים ביום ראשון, 30 בנובמבר 2025, עם קבלת פנים רשמית מצד שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י.

סגן שר החוץ הסעודי לעניינים מדיניים, סעוד בן מוחמד אל-סאטי, הגיע לטהראן לפגישות על יחסים בילטרליים והתפתחויות אזוריות. הפגישה עם עראקצ'י התמקדה בהעמקת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים, תוך דיון במצב בעזה ובסוריה. הביקור הזה משלב בסבב התייעצויות קבועות שהחלו מאז חידוש היחסים הדיפלומטיים בין ריאד לטהראן במרץ 2023, בתיווך סיני. מאז, נרשמה התקדמות משמעותית: באפריל 2025 ביקר שר ההגנה הסעודי, ח'ליד בן סלמאן, בטהראן ונפגש עם המנהיג העליון, עלי חמינאי, דיון שהדגיש מחויבות הדדית להפחתת מתיחות. בפגישות קודמות, כולל זו בספטמבר 2025 בין מזכיר המועצה לביטחון לאומי האיראני, עלי לאריג'אני, ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, נידונו נושאים כמו ייצוב סוריה ושיתוף מודיעין נגד טרור.

במקביל, שר החוץ הטורקי, האקן פידאן, נחת בטהראן באותו יום וניהל סדרת פגישות עם עראקצ'י ועם בכירים נוספים. דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקעי, תיאר את הביקור כ"המשך לשורת התייעצויות קבועות עם מדינות האזור". במהלך מסיבת עיתונאים משותפת, הדגישו השרים את הצורך בהפסקת האלימות בעזה ובלבנון, וקראו להסדר מדיני רחב יותר. פידאן ציין כי טורקיה רואה באיראן שותפה אסטרטגית להגברת סחר דו-צדדי, שמטרתו להגיע ל-10 מיליארד דולר בשנה, תוך התייחסות למכשולים כמו סנקציות בינלאומיות.

הביקורים הללו משקפים מגמה רחבה יותר של התקרבות איראנית למדינות שכנות, לאחר שנים של בידוד יחסי עקב סנקציות אמריקאיות ותמיכה בקבוצות חמושות. מזווית איראנית, טהראן מבקשת להתבסס כמתווכת מרכזית בזירה, תוך חיזוק השפעתה מול ההשפעה האמריקאית והישראלית. דוברים איראנים חזרו על טענתם כי פעולות ישראל בסוריה, בלבנון ובגדה המערבית מהוות "איום על השלום הבינלאומי", וקראו לשיתוף פעולה אזורי נגד "התוקפנות הציונית". מנקודת מבט סעודית, ריאד פועלת להימנע ממעורבות בסכסוכים ישירים, במיוחד לאחר מלחמת עזה שהחלה באוקטובר 2023 והסתיימה בהפסקת אש חלקית בתיווך טורקי-קטארי. יורש העצר בן סלמאן, שמתכנן ביקור וושינגטון ב-18 בדצמבר 2025, משלב מדיניות של הסכמי אברהם מורחבים עם דיאלוג איראני, כולל דרישות למכירת מטוסי F-35 מארה"ב תמורת נורמליזציה עם ישראל – דרישות שלא מומשו עדיין עקב תנאים פוליטיים.

מבחינת טורקיה, הביקור מחזק קשרים היסטוריים מורכבים, שמאופיינים בשיתוף פעולה כלכלי לצד תחרות גיאופוליטית. אנקרה, שמארחת את המרכז הכלכלי של חמאס באיסטנבול, מילאה תפקיד מרכזי בהפסקת האש בעזה לפני חודשיים, תוך גישור בין טהראן לקהיר. עם זאת, יחסי טורקיה-איראן כוללים חיכוכים, כגון התערבות טורקית בצפון סוריה נגד כוחות פרו-איראניים, ומחלוקות על נפט וגז. טורקיה מנתקת קשריה הכלכליים עם ישראל; מטוסים ישראלים לא יורשו לעבור מעל טורקיה.