דונלד טראמפ אפריל20 (X)
דונלד טראמפ אפריל20 (X)

קוריאה הדרומית וארה"ב פותחות בשיחות: מנסות להגיע לפשרה

קוריאה הדרומית היא אחת היצואניות הגדולות לארה"ב, הגירעון המסחרי מול ארה"ב מוערך בכ-55-60 מיליארד דולר בשנה

חיים בן הקון | (3)

החשש ממכסים חדשים של ארה"ב מחזיר את סיאול לוושינגטון – שם ינסו נציגי דרום קוריאה להגיע להבנות ולמנוע פגיעה קשה ביצוא המקומי

קוריאה הדרומית תשלח השבוע משלחת בכירה לוושינגטון לשיחות סחר עם ארצות הברית, בניסיון למנוע את הכוונה של הנשיא טראמפ להטיל מכס של 25% על מוצרים מקוריאה. מדובר במהלך שנמצא כרגע בהקפאה, אבל גורמים בסיאול מבינים שזה יכול להשתנות בכל רגע – ולכן הם מנסים להקדים תרופה למכה.

השיחות יתקיימו במסגרת פגישות האביב של קרן המטבע והבנק העולמי. את הצד הקוריאני יובילו שר האוצר צ'וי סאנג-מוק ושר הסחר אהן דוק-גון. הם יפגשו עם נציג הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר ועם שר האוצר סקוט בסנט. בהודעה הרשמית לא נמסר מה בדיוק יעלה לדיון – אבל ברור שזה יסתובב סביב דבר אחד: המכסים שטראמפ מתכנן להחזיר.

הסחר בין המדינות: מי מייבאת מה?

ארה"ב היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של דרום קוריאה – אחרי סין. ב־2024 עמד היקף הסחר בין המדינות על כ־175 מיליארד דולר, מתוכם כ־115 מיליארד דולר ייצוא מקוריאה לארה"ב, ורק כ־60 מיליארד דולר ייבוא מארה"ב. כלומר, מדובר בגירעון סחר אמריקאי של כ־55 מיליארד דולר – נתון שטראמפ מתייחס אליו כבלתי סביר.

מה הצדדים מייבאים זה מזה?
קוריאה שולחת לארה"ב בעיקר רכבים, שבבים, מסכים, ציוד רפואי, מכשירים אלקטרוניים וסוללות לרכב חשמלי. לעומת זאת, ארה"ב מייצאת לקוריאה תבואה (בעיקר תירס וסויה), מטוסים של בואינג, גז טבעי, תוכנה ומוצרים פיננסיים. אבל מבחינת וושינגטון – זה לא מספיק.

מה מטריד את טראמפ?

טראמפ, שבונה קמפיין על חידוש מדיניות "אמריקה תחילה", טוען ששותפות הסחר של ארה"ב מנצלות את המדינה כבר שנים – ושהגיע הזמן להשיב מלחמה. במקרה של קוריאה, המכס שהוא מציע – 25% על מוצרים "מהמדינות הכי בעייתיות מבחינת גרעון" – נחשב עונש על העודף היצוא שלה.

למרות שההכרזה על המכס נעשתה כבר לפני כמה שבועות, טראמפ בינתיים הקפיא את המהלך – כנראה כדי לאפשר מסלול של שיחות. דרום קוריאה רואה בכך חלון הזדמנויות – אבל גם סימן לאיום ממשי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה הקוריאנים רוצים?

הדרישה המרכזית של סיאול היא ביטול המכס או לפחות הפחתה שלו. במקביל, הם צפויים להציע פתיחה של שווקים לקידום יצוא אמריקאי – אולי אפילו הסכמה להשקעות נוספות של תאגידים קוריאניים בארה"ב, כדי לרכך את הביקורת של טראמפ.

בניסיון להראות רצינות, הקוריאנים שלחו את שר האוצר ואת שר הסחר – ולא רק פקידים בדרג נמוך. אהן דוק-גון ימריא לוושינגטון ביום רביעי.

למה זה כל כך חשוב לקוריאה?

דרום קוריאה היא מדינה שמבוססת על יצוא. אם ארה"ב תטיל מכסים, ההשפעה על תעשיות כמו רכבים, שבבים, וסוללות תהיה דרמטית. זה לא רק עניין של רווח – אלא גם תעסוקה, יציבות פיננסית, וחוזקו של המטבע המקומי (וון).

מנגד, חברות אמריקאיות רבות תלויות במוצרים מקוריאה – למשל אפל, אינטל, טסלה ואחרות. גם הן עלולות להיפגע ממכסים – כי ייאלצו לשלם יותר על רכיבים קריטיים.

שאלות ותשובות בנושא שיחות הסחר בין קוריאה לארה"ב

למה ארה"ב מעלה מחדש את נושא המכסים עכשיו?
טראמפ, שחזר לבית הלבן, מנסה למתג את עצמו שוב כלוחם בייבוא זול. לטענתו, מדינות כמו קוריאה גורמות לאובדן משרות בארה"ב.

מה עמדת קוריאה בנושא?
הקוריאנים אומרים שמדובר בשותפות כלכלית הדדית – ושאם ארה"ב מטילה מכסים, הם עלולים להגיב באמצעים משלהם.

האם המכסים כבר נכנסו לתוקף?
לא. הם הוכרזו – אבל הוקפאו זמנית. השיחות הקרובות יקבעו אם הם יתממשו.

מה הסיכון העיקרי?
מלחמת סחר – כמו זו שהייתה בין טראמפ לסין ב־2018. זה פוגע בצמיחה הגלובלית וגורם לחוסר ודאות בשווקים.

מה האפשרות להגיע לפשרה?
סביר להניח שינסו להגיע להסכם שיאפשר הגדלה של הייבוא האמריקאי לקוריאה, או התחייבות להשקעות בקווי ייצור בארה"ב.

איך זה ישפיע על חברות כמו יונדאי וסמסונג?
אם יוטלו מכסים, המוצרים שלהן יהיו יקרים יותר בארה"ב – מה שעלול לפגוע במכירות. בשוק כבר נרשמו ירידות קלות במניות שלהן.

ומה עם ישראל?
אם תהיה מלחמת סחר כוללת, זה ישפיע גם על שווקים כמו שלנו – דרך עלייה במחירי רכיבים, ירידות בשווקים, ואולי גם פגיעה בהייטק המקומי שתלוי ביצוא לגלובל.

רוצה להוסיף גם גרף על מאזן הסחר בין המדינות או השוואה מול גרעונות הסחר עם סין ויפן?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טראמפ ישקול ייצוא שבבים וטכנולוגיות לסין. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    טראמפ יאסור על סין וישראל לייצא לדרום אמריקה ומקסיקו. (ל"ת)
    ליטאי 20/04/2025 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 20/04/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע כמה אובייקטיבים אתם
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.