"הקפאת המכסים לא משנה את התמונה, אבל עדיין יש נקודות אור בשוק"
דיוויד רוזנברג, אחד מהאנליסטים הפסימיים יותר לגבי שוק ההון, דווקא נוקט גישה מאוזנת יותר בתקופה הזו: "אני לא צופה ראלי גדול ב-S&P 500, אבל אפשר להרוויח יפה מאוד במקומות אחרים"; מה הוא חושב על מלחמת הסחר, על ריבית הפד' ועל מניות הבינה המלאכותית?
דיוויד רוזנברג הוא אחד מהאנליסטים הוותיקים בוול סטריט והוא ידוע בגישתו הפסימית לגבי השווקים. הוא היה בין הראשונים לחזות את המשבר הכלכלי הגדול של 2008 כבר בשנת 2000 כשעבד במריל לינץ', והוא המשיך להיות מזוהה עם תחזיות פסימיות לאורך השנים. עם זאת, למרות הסיבות הרבות להיות פסימי עכשיו, רוזנברג דווקא נוקט גישה מתונה יותר.
רוזנברג מציין שהוא רואה שילוב של אווירה שלילית בשווקים ושל מכירות יתר שעשויות להציף הזדמנויות בטווח הקצר. הוא אומנם לא צופה ראלי ב-S&P 500 או בשוק המניות האמריקאי בכלל, אבל הוא רואה הזדמנויות במקומות אחרים כמו זהב, מניות באסיה ומניות באירופה.
"הקפאת המכסים לא באמת משנה את התמונה"
רוזנברג מציין שלמרות ההתאוששות החדה שראינו אתמול בשווקים, המדדים עדיין נמוכים יותר מאיפה שהם היו לפני הכרזת טראמפ על המכסים בשבוע שעבר, והוא לא מאמין שהקפאת המכסים משנה מהותית את התמונה: "מלחמת הסחר מול סין עולה הילוך. משקי בית וחברות משוועים ליציבות, והם פשוט לא מקבלים אותה", הוא אומר.
הוא מציין שהנזק של מלחמת הסחר העולמית יהיה חמור מאוד: "אין מנצחים במלחמת סחר, רק מפסידים. אנחנו מתקרבים לנקודת האל־חזור, וזה מסוכן".
למרות שרוזנברג ידוע כאנליסט פסימי יותר, הוא מזכיר כי בתקופות רבות בעבר דווקא החזיק בתחזית שורית. כך למשל לאחר השפל של מרץ 2020, הוא המליץ על השקעה בתחומים הקשורים לעבודה
מהבית ולמשלוחים. "אני אולי מצטרף מאוחר, אבל אף פעם לא הפסדתי כסף על פני שנה אחת בכל הקריירה שלי, וזה מה שחשוב". הוא מסביר את גישתו השמרנית: "אני שונא להפסיד כסף. גדלתי אצל הורים שחיו בתקופת השפל הגדול, ולמדתי מהם לשמור על ההון. אני לא מכוון למכה גדולה, אני
אוהב ניצחונות קטנים".
- מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
- הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הוא חושב על הריבית ועל החששות ממיתון?
רוזנברג חושב שהפד' נמצא במלכוד והוא צריך לקבל החלטה תחת הסיכון מצד אחד להאטה בצמיחה ומצד שני לקפיצה באינפלציה. הוא גם מציין שהפד' עדיין חי תחת הטעות שלו ב-2021 כשהוא הגדיר את האינפלציה כ"זמנית", מה שגורם לו לנקוט בזהירות בתקופה הזו, ואולי יותר מדי: "פאוול מעדיף לנהל כלכלה במיתון מאשר לאבד אמינות", הוא אומר.
רוזנברג צופה שהפד' יתחיל להוריד את הריבית, אבל רק במחצית השנייה של השנה ובאגרסיביות: "זה יהיה מאוחר מדי, אבל זו לא תהיה הפעם הראשונה מדי שהפד' מאחר. כשהריבית תרד, זה כבר יהיה אחרי שלכולם ברור שהכלכלה בהאטה", הוא מציין.
רוזנברג גם מציין שרוב החסכונות שמשקי הבית צברו בתקופת הקורונה נעלם, וזה עשוי להיות אחד מהגורמים הבולטים שיביאו להאטה בצריכה לצד המדיניות התנודתית של הממשל: "מדיניות הסחר מתנהלת בצורה אקראית ומבלבלת. חוסר הוודאות הזה פוגע באמון, והפגיעה תורגש בתוצר כבר בשנה הקרובה", הוא אומר.
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
אז איפה בכל זאת כדאי להשקיע?
למרות שרוזנברג עדיין די פסימי לגבי השווקים האמריקאיים, הוא מזהה מקומות אחרים בהם עדיין אפשר למצוא הזדמנויות למרות הסיכונים של השלכות מלחמת הסחר. הוא מציין לחיוב את מניות הביטחון באירופה ואת השווקים באסיה. בצעד חריג, רוזנברג מציין לחיוב גם את הין היפני: "הין יכול להניב תשואות כמו של מניות. זו התחזית הכי חזקה שלנו כרגע", הוא אומר.
לגבי אג"ח, הוא מעריך שכשהפד' יתחיל להוריד ריבית, אג"ח ארוכות טווח, כמו האג"ח ל־20 שנה, יהיו מעניינות. גם מחיר הנפט, שירד בשל חשש למיתון וצמצום ייצור של אופ"ק+, מתקרב לרמות קנייה אטרקטיביות.
רוזנברג גם אופטימי לגבי השקעה בזהב. כבר שנים הוא ממליץ עליו כעוגן בתיק השקעות, ובטווח הארוך הוא מעריך שהזהב יכול להכפיל את ערכו. התחזית שלו לטווח הקצר היא למסחר בטווח, אך בטווח של חמש שנים, יעד של 6,000 דולר לאונקיה נראה לו סביר. "אם באמת
ניכנס לעידן חדש בכל הנוגע לסחר גלובלי, לצד אפילו פגיעה במעמד של הדולר, הזהב ייהנה מכך מאוד".
רוזנברג גם מתייחס למניות הבינה המלאכותית שירדו לאחרונה אחרי זינוקים חדים בשנתיים האחרונות: "בשלב מסוים, השוק תימחר צמיחה של 20% ברווחים
לחמש השנים הקרובות, פי שלושה מהממוצע ההיסטורי. זו הנחה לא מציאותית", הוא מסביר. לדבריו, העלייה במכפילים היא תוצאה של אופטימיות מופרזת, תופעה שלדבריו חוזרת על עצמה בשווקים.
- 1.שוק תנודתי לפי ספינים במגמת ירידה סלקטיבית (ל"ת)עושה חשבון 20/04/2025 07:48הגב לתגובה זו

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61% ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.
היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.
