אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)

התגובה של האיחוד האירופי נגד מכסי טראמפ והאם זה טוב או רע לשווקים?

למה התגובה של האיחוד האירופי מפחידה את השווקים, אבל גם נותנת תקווה, מהו הנשק החזק של האיחוד והאם באיחוד ייתנו צ'אנס לשיחות עם ממשל טראמפ? 

אביחי טדסה | (2)

בשבת בבוקר, 5 באפריל 2025, החלו פקידי המכס האמריקאים לגבות מכס חדש בשיעור 10% על יבוא ממדינות רבות, זאת לאחר הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ביום רביעי על "יום השחרור" – מדיניות מכסים חדשה שזעזעה את השווקים העולמיים. השבוע האחרון נרשם כשבוע הגרוע ביותר של שוק המניות האמריקאי מאז 2020, כתגובה ישירה להכרזה זו. ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל, צפויים להיכנס לתוקף מכסים נוספים על סחורות מ-185 מדינות, אותן כינה טראמפ "המפרות החמורות ביותר" של סחר הוגן, כאשר שיעור המכס על האיחוד האירופי עומד על 20%.

מדובר בפעולה המסחרית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, עם השלכות דרמטיות על מערכות הסחר הגלובליות. אף על פי שקיימות הערכות כי התפתחויות במשא ומתן עשויות להוביל לשינויים במדיניות זו בעתיד הקרוב, כרגע התזוזה משמעותית ביותר ומשנה לחלוטין את אופי הסחר של ארה"ב עם העולם.


אירועים אחרונים בקצרה


המכסים החדשים כבר נכנסו לתוקף עבור מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קולומביה, ארגנטינה, מצרים וערב הסעודית, והם עוררו תגובות מגוונות ברחבי העולם. קנדה הכריזה על מכסים חדשים על כלי רכב מיובאים מארה"ב, וסין הודיעה על אמצעי נגד שייכנסו לתוקף ב-10 באפריל, כולל מכס של 34% על סחורות אמריקאיות. ביום שישי, טראמפ התחייב "לעולם לא לשנות" את מדיניותו, תוך שהוא משבח התקדמות ביחסים עם וייטנאם. בינתיים, חברות מתחילות להתאים את עצמן למציאות החדשה, בעיקר על ידי העלאת מחירים, בעוד מדינות שונות שוקלות את צעדיהן הבאים.

אילון מאסק, שהופיע באירוע בשבת, הציע גישה שונה: "אירופה וארצות הברית צריכות, לדעתי, לשאוף למצב של אפס מכסים." עם זאת, גישה זו זוכה להתעלמות יחסית במסגרת המדיניות הנוכחית, ויש הטוענים שהיא אינה ריאלית במציאות הפוליטית והכלכלית הנוכחית.


תגובת האיחוד האירופי: הכנות ותחזיות


האיחוד האירופי, שצפוי לספוג מכס של 20%, נערך במרץ לתגובה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האיחוד מעדיף משא ומתן לפתרון המשבר, אך מוכן לפעול בנחישות אם הדבר יידרש. "יש לנו תוכנית חזקה לנקום במכסים אמריקאים במידת הצורך," אמרה פון דר ליין, "אך נעריך בקפידה את ההכרזות של ארה"ב כדי לתת מענה מדויק ומכויל." היא הוסיפה כי האיחוד "עומד יחד בטלטלה הזו," תוך שימת דגש על כוחו של השוק המשותף – 450 מיליון צרכנים – ככלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.

בין השורות אפשר להבין שמדובר ברצון גדול של האיחוד לפתור את העניין בשיחות. זה יכול לעודד את השווקים הפיננסים כשהאיחוד מגיע עם רוח גבית. אם טראמפ לא יסכים, והאיחוד יטיל מכסים בתגובה, הירידה בשווקים תימשך וטראמפ הוא זה שחתום על הירידה בשווקים. לא משהו שטראמפ יהיה מוכן כנראה לספוג על פני זמן. 


צעדי הנגד של האיחוד האירופי


האיחוד האירופי ישיק תוכנית ככל הנראה עם שני שלבים. שלב ראשון (אמצע אפריל): תגובה ממוקדת למכסים על פלדה ואלומיניום, שכבר הוטלו בעבר, עם מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וסירות, בשווי של כ-26 מיליארד אירו. שלב זה נדחה מתחילת אפריל לאמצע החודש כדי לאפשר מרחב למשא ומתן.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלב שני  אמצעים נרחבים יותר, שעשויים לכלול הגבלות על שירותים אמריקאים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, כמו חברות ענק דוגמת גוגל, וכן הגברת רגולציה על שימוש בנתונים אירופיים. שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, רמז על כוונה להתמקד במגזרים תעשייתיים ספציפיים ולא להטיל מכסים גורפים על כל היבוא מארה"ב.

ההערכה היא  כי האיחוד ינצל את "הבזוקה הגדולה" שלו –  Anti-Coercion Instrument (ACI) – המאפשר הטלת סנקציות מגוונות, כולל הגבלות על השקעות זרות, גישה למכרזים ציבוריים וזכויות קניין רוחני. כלי זה דורש אישור של רוב מוסמך מבין 27 המדינות החברות, אך הוא נתפס כנשק רב-עוצמה להגנה על האינטרסים האירופיים. מנגד, יש מומחים הסבורים כי שימוש בכלי זה עלול להסלים את הסכסוך עוד יותר ולהוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית עצמה.

בטווח הקצר, האיחוד צפוי להמשיך ולדחוף לפתרון מוסכם, תוך הצעת הקלות כמו רכישה מוגברת של גז טבעי נוזלי (LNG) או ציוד צבאי אמריקאי, כפי שהוצע בפברואר. עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל, התגובה האירופית עשויה להפוך למשמעותית יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על היחסים הטרנס-אטלנטיים. כלכלנים מזהירים כי מכסים הדדיים עלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית משני צדי האוקיינוס, להעלות מחירים ולעורר אי-ודאות נוספת בשווקים.

זהו מבחן לאיחוד האירופי שניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד, לשמור על אחדות ולגונן על תעשיותיו; מצד שני, להימנע ממלחמת סחר מלאה שעלולה להחליש את המערב כולו. כפי שפון דר ליין הדגישה, "כשאתה פוגע באחת מאיתנו, אתה פוגע בכולנו" – מסר שמבטא את הנחישות האירופית להתמודד עם המשבר, תוך תמיכה במגזרים מרכזיים כמו תעשיית הפלדה והרכב. השבועות הקרובים יקבעו אם הדיאלוג ינצח, או שמא העולם יצעד לעבר סבב חדש של חסמים מסחריים.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם באמריקה טראמפ יגלה בקרוב שאם הוא פוגע במדינה אחת ן כולן יצאו נגדו. (ל"ת)
    חחח... 07/04/2025 06:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 07/04/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הטפש ייקח צעד אחורה
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני

בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום - אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.