התגובה של האיחוד האירופי נגד מכסי טראמפ והאם זה טוב או רע לשווקים?
למה התגובה של האיחוד האירופי מפחידה את השווקים, אבל גם נותנת תקווה, מהו הנשק החזק של האיחוד והאם באיחוד ייתנו צ'אנס לשיחות עם ממשל טראמפ?
בשבת בבוקר, 5 באפריל 2025, החלו פקידי המכס האמריקאים לגבות מכס חדש בשיעור 10% על יבוא ממדינות רבות, זאת לאחר הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ביום רביעי על "יום השחרור" – מדיניות מכסים חדשה שזעזעה את השווקים העולמיים. השבוע האחרון נרשם כשבוע הגרוע ביותר של שוק המניות האמריקאי מאז 2020, כתגובה ישירה להכרזה זו. ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל, צפויים להיכנס לתוקף מכסים נוספים על סחורות מ-185 מדינות, אותן כינה טראמפ "המפרות החמורות ביותר" של סחר הוגן, כאשר שיעור המכס על האיחוד האירופי עומד על 20%.
מדובר בפעולה המסחרית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, עם השלכות דרמטיות על מערכות הסחר הגלובליות. אף על פי שקיימות הערכות כי התפתחויות במשא ומתן עשויות להוביל לשינויים במדיניות זו בעתיד הקרוב, כרגע התזוזה משמעותית ביותר ומשנה לחלוטין את אופי הסחר של ארה"ב עם העולם.
אירועים אחרונים בקצרה
המכסים החדשים כבר נכנסו לתוקף עבור מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קולומביה, ארגנטינה, מצרים וערב הסעודית, והם עוררו תגובות מגוונות ברחבי העולם. קנדה הכריזה על מכסים חדשים על כלי רכב מיובאים מארה"ב, וסין הודיעה על אמצעי נגד שייכנסו לתוקף ב-10 באפריל, כולל מכס של 34% על סחורות אמריקאיות. ביום שישי, טראמפ התחייב "לעולם לא לשנות" את מדיניותו, תוך שהוא משבח התקדמות ביחסים עם וייטנאם. בינתיים, חברות מתחילות להתאים את עצמן למציאות החדשה, בעיקר על ידי העלאת מחירים, בעוד מדינות שונות שוקלות את צעדיהן הבאים.
אילון מאסק, שהופיע באירוע בשבת, הציע גישה שונה: "אירופה וארצות הברית צריכות, לדעתי, לשאוף למצב של אפס מכסים." עם זאת, גישה זו זוכה להתעלמות יחסית במסגרת המדיניות הנוכחית, ויש הטוענים שהיא אינה ריאלית במציאות הפוליטית והכלכלית הנוכחית.
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- ניסאן ומרצדס מזהירות: משבר שבבים חדש ישתק את תעשיית הרכב העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת האיחוד האירופי: הכנות ותחזיות
האיחוד האירופי, שצפוי לספוג מכס של 20%, נערך במרץ לתגובה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האיחוד מעדיף משא ומתן לפתרון המשבר, אך מוכן לפעול בנחישות אם הדבר יידרש. "יש לנו תוכנית חזקה לנקום במכסים אמריקאים במידת הצורך," אמרה פון דר ליין, "אך נעריך בקפידה את ההכרזות של ארה"ב כדי לתת מענה מדויק ומכויל." היא הוסיפה כי האיחוד "עומד יחד בטלטלה הזו," תוך שימת דגש על כוחו של השוק המשותף – 450 מיליון צרכנים – ככלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.
בין השורות אפשר להבין שמדובר ברצון גדול של האיחוד לפתור את העניין בשיחות. זה יכול לעודד את השווקים הפיננסים כשהאיחוד מגיע עם רוח גבית. אם טראמפ לא יסכים, והאיחוד יטיל מכסים בתגובה, הירידה בשווקים תימשך וטראמפ הוא זה שחתום על הירידה בשווקים. לא משהו שטראמפ יהיה מוכן כנראה לספוג על פני זמן.
צעדי הנגד של האיחוד האירופי
האיחוד האירופי ישיק תוכנית ככל הנראה עם שני שלבים. שלב ראשון (אמצע אפריל): תגובה ממוקדת למכסים על פלדה ואלומיניום, שכבר הוטלו בעבר, עם מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וסירות, בשווי של כ-26 מיליארד אירו. שלב זה נדחה מתחילת אפריל לאמצע החודש כדי לאפשר מרחב למשא ומתן.
- שוק האמנות סוער: יצירת האמנות המודרנית היקרה ביותר - נמכרה ב-236 מיליון דולר
- במקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שלב שני אמצעים נרחבים יותר, שעשויים לכלול הגבלות על שירותים אמריקאים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, כמו חברות ענק דוגמת גוגל, וכן הגברת רגולציה על שימוש בנתונים אירופיים. שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, רמז על כוונה להתמקד במגזרים תעשייתיים ספציפיים ולא להטיל מכסים גורפים על כל היבוא מארה"ב.
ההערכה היא כי האיחוד ינצל את "הבזוקה הגדולה" שלו – Anti-Coercion Instrument (ACI) – המאפשר הטלת סנקציות מגוונות, כולל הגבלות על השקעות זרות, גישה למכרזים ציבוריים וזכויות קניין רוחני. כלי זה דורש אישור של רוב מוסמך מבין 27 המדינות החברות, אך הוא נתפס כנשק רב-עוצמה להגנה על האינטרסים האירופיים. מנגד, יש מומחים הסבורים כי שימוש בכלי זה עלול להסלים את הסכסוך עוד יותר ולהוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית עצמה.
בטווח הקצר, האיחוד צפוי להמשיך ולדחוף לפתרון מוסכם, תוך הצעת הקלות כמו רכישה מוגברת של גז טבעי נוזלי (LNG) או ציוד צבאי אמריקאי, כפי שהוצע בפברואר. עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל, התגובה האירופית עשויה להפוך למשמעותית יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על היחסים הטרנס-אטלנטיים. כלכלנים מזהירים כי מכסים הדדיים עלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית משני צדי האוקיינוס, להעלות מחירים ולעורר אי-ודאות נוספת בשווקים.
זהו מבחן לאיחוד האירופי שניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד, לשמור על אחדות ולגונן על תעשיותיו; מצד שני, להימנע ממלחמת סחר מלאה שעלולה להחליש את המערב כולו. כפי שפון דר ליין הדגישה, "כשאתה פוגע באחת מאיתנו, אתה פוגע בכולנו" – מסר שמבטא את הנחישות האירופית להתמודד עם המשבר, תוך תמיכה במגזרים מרכזיים כמו תעשיית הפלדה והרכב. השבועות הקרובים יקבעו אם הדיאלוג ינצח, או שמא העולם יצעד לעבר סבב חדש של חסמים מסחריים.
- 2.גם באמריקה טראמפ יגלה בקרוב שאם הוא פוגע במדינה אחת ן כולן יצאו נגדו. (ל"ת)חחח... 07/04/2025 06:08הגב לתגובה זו
- 1.סמי 07/04/2025 00:18הגב לתגובה זוטראמפ הטפש ייקח צעד אחורה
צי צבא סין, קרדיט: גרוקלראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן
לאחר שראש ממשלת יפן הצהירה כי תקיפה סינית על טייוואן עלולה להצדיק תגובה צבאית יפנית, שרת החוץ הסינית הבהירה כי תקיפה כזו תגרור "מכה החלטית" מצד סין
לראשונה זה עשורים: אפשרות ממשית להסלמה בין שתי אויבות היסטוריות. בשבוע שעבר התבטאה
ראש ממשלת יפן,סנאא טקאיצ'י, באופן חריג ואמרה בוועדה פרלמנטרית כי אם יתפתח מצב חירום בטייוואן עם שימוש "בספינות מלחמה ושימוש בכוח, אז זה עלול להוות מצב המאיים על הישרדותה של יפן, לא משנה איך מסתכלים על זה. המצב בטייוואן הפך להיות כה חמור שעלינו לצפות לתרחיש
הגרוע ביותר." מדובר בשבירה של מדיניות עמימות אסטרטגית שהחלה ביפן במשך עשורים, מהלך שמעורר תגובות זועמות מצד סין ומעצים את החששות מפני התנגשות אזורית שיכולה לערער את היציבות במזרח אסיה כולו. כעת עולה כי סין אינה מתכוונת להישאר אדישה למה שהיא תופסת כפרובוקציה
יפנית מסוכנת. משרד ההגנה הסיני הזהיר במפורש כי יפן תיתקל בניצחון מוחץ אם תתערב בסוגיית טאיוואן.
סין, כידוע, רואה בטייוואן כשטח שלה ואינה מכבדת את הריבונות הטייואנית באי. טייוואן היא מדינת אי דמוקרטית עם תעשיית שבבים, מהגדולות בעולם, וכעת עומדת בפני איום
ממשי של סין לכיבוש האי. סין הבהירה כי לא תהסס להשתמש בכוח כדי לכבוש את האי, למרות איומי הנשיא טראמפ על ההשלכות שתספוג אם תתקוף.
לאור ההסלמה ביחסה של סין כלפי טייוואן, יפן משנה את גישתה ולא בהצהרות בלבד. דוח ההגנה היפני האחרון מזהה את הפעילות הצבאית הסינית המואצת סביב טאיוואן כאיום מרכזי, ומצהיר כי האזור נכנס לעידן משברי חדש. בקרב הציבור היפני ישנה תמיכה גוברת בעמדה הנחרצת הזו, כאשר כמעט מחצית האזרחים תומכים בהתערבות יפנית במקרה של עימות סביב טאיוואן. אך ההתפתחות המדאיגה ביותר היא ההצעה מטוקיו לבחון רכישת צוללות מונעות גרעינית, צעד שמסמן אולי שינוי אמיתי במדיניות האנטי-גרעינית הקדושה שמחזיקה יפן מאז תום מלחמת העולם השנייה. שר הביטחון שינג'ירו קוימזומי הצהיר בגלוי כי כל האופציות פתוחות, כולל שימוש בכוח גרעיני לצוללות, מהלך שעורר גל של זעם בבייג'ין.
התגובות אינן נשארות במישור המילולי בלבד, שכן הצי הסיני מגביר את שליחת ספינות משמר לחופי האיים היפניים השנויים במחלוקת, והפעילות האווירית סביבן מתגברת. מצב זה מעיד על כך שהמשבר נתפס על ידי שני הצדדים לא כהצהרות תקשורתיות בלבד אלא כבעל פוטנציאל ממשי לפעולה צבאית, והופך את יפן לאחד השחקנים המרכזיים בזירת המתח המחמירה עם סין.
- המניה שנפלה 11% בגלל המתיחות בין סין ליפן
- סין מתריעה בפני סטודנטים לדחות תכניות לימודים ביפן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אויבות היסטוריות שהפכו לבעלות ברית כלכליות
היחסים בין יפן לסין נושאים עד היום את צלקות העבר הטראומטי של מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה ביצעה יפן הקיסרית פלישה אכזרית לסין והותירה אחריה מיליוני הרוגים ופצועים. ההערכות מדברות על כשבעה עד עשרים מיליון הרוגים סינים במהלך התקופה הקולוניאלית היפנית. זיכרון הזוועות הללו חרוט עמוק בתודעה הסינית, ובייג'ין לא מהססת להשתמש בו ככלי פוליטי בכל פעם שהיחסים עם טוקיו מתחממים.
פולימרקט; קרדיט: רשתות חברתיותבמקום אנבידיה וטסלה: השוק החדש שמאיים על וול סטריט כבר מגלגל מיליארדים
שווקי תחזיות על אירועים מזנק בענק - לאן זה יגיע והאם משקיעים יעברו ממניות לתחזיות?
טארק מנסור, מנכ"ל קלשי, פלטפורמה גדולה לתחזיות אמר בכנס של איגוד תעשיית החוזים העתידיים בשיקגו ששוק החוזים על תוצאות אירועים: פוליטיקה, כלכלה, שוק הון, מזג אוויר, ספורט ותרבו,ת עשוי להפוך תוך כמה שנים לחלופה ממשית למסחר במניות. לדבריו, "זה מתחיל להיראות כמו שוק של טריליון דולר".
השוק הזה צעיר, קיים רק כמה שנים באופן חוקי בארצות הברית, אבל צומח מהר מאז שקלשי ניצחה את הרגולטור הפדרלי (CFTC) בבית משפט ב-2023 והורשתה להציע חוזים על בחירות. מאז ההחלטה הזו, היקף המסחר בקלשי עלה פי יותר מעשרה תוך שנה שנתיים, והחברה פתחה שווקים חדשים כמעט מדי שבוע.
המודל פשוט: כל אירוע מנוסח כשאלה בינארית של כן או לא. המחיר של חוזה "כן" או "לא" נע בין 1 סנט ל-99 סנט ומשקף בזמן אמת את ההסתברות שהשוק נותן לאירוע. מי שקונה ב-25 סנט וצודק - מקבל דולר. מי שטועה, מאבד את ההשקעה. אין "בית" שמנצח תמיד, רק משתתפים שסוחרים זה מול זה. זו הסיבה שקלשי מתעקשת לקרוא לזה "שוק תחזיות" ולא "הימורים".
האם זה באמת תחרות לשוקי המניות? התשובה היא כן, אבל לא במובן המסורתי. השקעה במניות אמורה להיות השקעה לטווח ארוך כדי לייצר תשואה עודפת. מניות מסוכנות יותר מהשקעות סולידיות ומקבלים פיצוי בדמות התשואה. השקעה כזו דורשת הבנה, אלוקציה של נכסים, בחירת מניות ומעקב. רוב האנשים לא משקיעים בעצמם לטווח ארוך, אלא מעבירים את הטיפול בתיק למנהלי השקעות - אותם גופים מוסדיים שמנהלים לכם את הפנסיה, גמל וקרנות נאמנות. רוב האנשים שכן משקיעים בשוק המניות הם סוג של "מבקרים", "אורחים". בשנים האחרונות יש גל ענק של משקיעם צעירים שרוכשים מניות ונהנים מזינוקים אדירים. זו לא השקעה לטווח ארוך, הם עוברים מהייפ להייפ, והייפים לא חסר בשנים האלה.
- פולימרקט מזנקת לשווי של 15 מיליארד דולר; שוק התחזיות מזנק
- מהמרים כבדים: פלטפורמות ההימורים פולימרקט וקלשי מטפסות לשווי שוק של מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה יקרה כשתגיע ירידה? כנראה שחלק גדול מהם יזוז מהשוק. אבל נכון לעכשיו הם סוג של מהמרים. להם זה לא משנה אם לקנות מניות טסלה או אנבידיה או להמר עליהם בפלטפורמות התחזיות. זה סוג דומה של השקעה. הם לא מנתחים פונדמטנלים, הם לא מסתכלים על הרווחים עוד שנה-שנתיים, הם קוראים "גורואים" ברשתות החברתיות וקונים לפי הכותרות. האנשים האלו אכן יכולים להעביר כספים לזירות של התחזיות. הם כבר מעבירים.
