אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)
אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)

התגובה של האיחוד האירופי נגד מכסי טראמפ והאם זה טוב או רע לשווקים?

למה התגובה של האיחוד האירופי מפחידה את השווקים, אבל גם נותנת תקווה, מהו הנשק החזק של האיחוד והאם באיחוד ייתנו צ'אנס לשיחות עם ממשל טראמפ? 

אביחי טדסה | (2)

בשבת בבוקר, 5 באפריל 2025, החלו פקידי המכס האמריקאים לגבות מכס חדש בשיעור 10% על יבוא ממדינות רבות, זאת לאחר הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ביום רביעי על "יום השחרור" – מדיניות מכסים חדשה שזעזעה את השווקים העולמיים. השבוע האחרון נרשם כשבוע הגרוע ביותר של שוק המניות האמריקאי מאז 2020, כתגובה ישירה להכרזה זו. ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל, צפויים להיכנס לתוקף מכסים נוספים על סחורות מ-185 מדינות, אותן כינה טראמפ "המפרות החמורות ביותר" של סחר הוגן, כאשר שיעור המכס על האיחוד האירופי עומד על 20%.

מדובר בפעולה המסחרית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, עם השלכות דרמטיות על מערכות הסחר הגלובליות. אף על פי שקיימות הערכות כי התפתחויות במשא ומתן עשויות להוביל לשינויים במדיניות זו בעתיד הקרוב, כרגע התזוזה משמעותית ביותר ומשנה לחלוטין את אופי הסחר של ארה"ב עם העולם.


אירועים אחרונים בקצרה


המכסים החדשים כבר נכנסו לתוקף עבור מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קולומביה, ארגנטינה, מצרים וערב הסעודית, והם עוררו תגובות מגוונות ברחבי העולם. קנדה הכריזה על מכסים חדשים על כלי רכב מיובאים מארה"ב, וסין הודיעה על אמצעי נגד שייכנסו לתוקף ב-10 באפריל, כולל מכס של 34% על סחורות אמריקאיות. ביום שישי, טראמפ התחייב "לעולם לא לשנות" את מדיניותו, תוך שהוא משבח התקדמות ביחסים עם וייטנאם. בינתיים, חברות מתחילות להתאים את עצמן למציאות החדשה, בעיקר על ידי העלאת מחירים, בעוד מדינות שונות שוקלות את צעדיהן הבאים.

אילון מאסק, שהופיע באירוע בשבת, הציע גישה שונה: "אירופה וארצות הברית צריכות, לדעתי, לשאוף למצב של אפס מכסים." עם זאת, גישה זו זוכה להתעלמות יחסית במסגרת המדיניות הנוכחית, ויש הטוענים שהיא אינה ריאלית במציאות הפוליטית והכלכלית הנוכחית.


תגובת האיחוד האירופי: הכנות ותחזיות


האיחוד האירופי, שצפוי לספוג מכס של 20%, נערך במרץ לתגובה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האיחוד מעדיף משא ומתן לפתרון המשבר, אך מוכן לפעול בנחישות אם הדבר יידרש. "יש לנו תוכנית חזקה לנקום במכסים אמריקאים במידת הצורך," אמרה פון דר ליין, "אך נעריך בקפידה את ההכרזות של ארה"ב כדי לתת מענה מדויק ומכויל." היא הוסיפה כי האיחוד "עומד יחד בטלטלה הזו," תוך שימת דגש על כוחו של השוק המשותף – 450 מיליון צרכנים – ככלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.

בין השורות אפשר להבין שמדובר ברצון גדול של האיחוד לפתור את העניין בשיחות. זה יכול לעודד את השווקים הפיננסים כשהאיחוד מגיע עם רוח גבית. אם טראמפ לא יסכים, והאיחוד יטיל מכסים בתגובה, הירידה בשווקים תימשך וטראמפ הוא זה שחתום על הירידה בשווקים. לא משהו שטראמפ יהיה מוכן כנראה לספוג על פני זמן. 


צעדי הנגד של האיחוד האירופי


האיחוד האירופי ישיק תוכנית ככל הנראה עם שני שלבים. שלב ראשון (אמצע אפריל): תגובה ממוקדת למכסים על פלדה ואלומיניום, שכבר הוטלו בעבר, עם מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וסירות, בשווי של כ-26 מיליארד אירו. שלב זה נדחה מתחילת אפריל לאמצע החודש כדי לאפשר מרחב למשא ומתן.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלב שני  אמצעים נרחבים יותר, שעשויים לכלול הגבלות על שירותים אמריקאים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, כמו חברות ענק דוגמת גוגל, וכן הגברת רגולציה על שימוש בנתונים אירופיים. שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, רמז על כוונה להתמקד במגזרים תעשייתיים ספציפיים ולא להטיל מכסים גורפים על כל היבוא מארה"ב.

ההערכה היא  כי האיחוד ינצל את "הבזוקה הגדולה" שלו –  Anti-Coercion Instrument (ACI) – המאפשר הטלת סנקציות מגוונות, כולל הגבלות על השקעות זרות, גישה למכרזים ציבוריים וזכויות קניין רוחני. כלי זה דורש אישור של רוב מוסמך מבין 27 המדינות החברות, אך הוא נתפס כנשק רב-עוצמה להגנה על האינטרסים האירופיים. מנגד, יש מומחים הסבורים כי שימוש בכלי זה עלול להסלים את הסכסוך עוד יותר ולהוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית עצמה.

בטווח הקצר, האיחוד צפוי להמשיך ולדחוף לפתרון מוסכם, תוך הצעת הקלות כמו רכישה מוגברת של גז טבעי נוזלי (LNG) או ציוד צבאי אמריקאי, כפי שהוצע בפברואר. עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל, התגובה האירופית עשויה להפוך למשמעותית יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על היחסים הטרנס-אטלנטיים. כלכלנים מזהירים כי מכסים הדדיים עלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית משני צדי האוקיינוס, להעלות מחירים ולעורר אי-ודאות נוספת בשווקים.

זהו מבחן לאיחוד האירופי שניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד, לשמור על אחדות ולגונן על תעשיותיו; מצד שני, להימנע ממלחמת סחר מלאה שעלולה להחליש את המערב כולו. כפי שפון דר ליין הדגישה, "כשאתה פוגע באחת מאיתנו, אתה פוגע בכולנו" – מסר שמבטא את הנחישות האירופית להתמודד עם המשבר, תוך תמיכה במגזרים מרכזיים כמו תעשיית הפלדה והרכב. השבועות הקרובים יקבעו אם הדיאלוג ינצח, או שמא העולם יצעד לעבר סבב חדש של חסמים מסחריים.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם באמריקה טראמפ יגלה בקרוב שאם הוא פוגע במדינה אחת ן כולן יצאו נגדו. (ל"ת)
    חחח... 07/04/2025 06:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 07/04/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הטפש ייקח צעד אחורה
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.