אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)
אורסולה פון דר ליין והנשיא מקרון (X)

התגובה של האיחוד האירופי נגד מכסי טראמפ והאם זה טוב או רע לשווקים?

למה התגובה של האיחוד האירופי מפחידה את השווקים, אבל גם נותנת תקווה, מהו הנשק החזק של האיחוד והאם באיחוד ייתנו צ'אנס לשיחות עם ממשל טראמפ? 

אביחי טדסה | (2)

בשבת בבוקר, 5 באפריל 2025, החלו פקידי המכס האמריקאים לגבות מכס חדש בשיעור 10% על יבוא ממדינות רבות, זאת לאחר הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ביום רביעי על "יום השחרור" – מדיניות מכסים חדשה שזעזעה את השווקים העולמיים. השבוע האחרון נרשם כשבוע הגרוע ביותר של שוק המניות האמריקאי מאז 2020, כתגובה ישירה להכרזה זו. ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל, צפויים להיכנס לתוקף מכסים נוספים על סחורות מ-185 מדינות, אותן כינה טראמפ "המפרות החמורות ביותר" של סחר הוגן, כאשר שיעור המכס על האיחוד האירופי עומד על 20%.

מדובר בפעולה המסחרית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, עם השלכות דרמטיות על מערכות הסחר הגלובליות. אף על פי שקיימות הערכות כי התפתחויות במשא ומתן עשויות להוביל לשינויים במדיניות זו בעתיד הקרוב, כרגע התזוזה משמעותית ביותר ומשנה לחלוטין את אופי הסחר של ארה"ב עם העולם.


אירועים אחרונים בקצרה


המכסים החדשים כבר נכנסו לתוקף עבור מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קולומביה, ארגנטינה, מצרים וערב הסעודית, והם עוררו תגובות מגוונות ברחבי העולם. קנדה הכריזה על מכסים חדשים על כלי רכב מיובאים מארה"ב, וסין הודיעה על אמצעי נגד שייכנסו לתוקף ב-10 באפריל, כולל מכס של 34% על סחורות אמריקאיות. ביום שישי, טראמפ התחייב "לעולם לא לשנות" את מדיניותו, תוך שהוא משבח התקדמות ביחסים עם וייטנאם. בינתיים, חברות מתחילות להתאים את עצמן למציאות החדשה, בעיקר על ידי העלאת מחירים, בעוד מדינות שונות שוקלות את צעדיהן הבאים.

אילון מאסק, שהופיע באירוע בשבת, הציע גישה שונה: "אירופה וארצות הברית צריכות, לדעתי, לשאוף למצב של אפס מכסים." עם זאת, גישה זו זוכה להתעלמות יחסית במסגרת המדיניות הנוכחית, ויש הטוענים שהיא אינה ריאלית במציאות הפוליטית והכלכלית הנוכחית.


תגובת האיחוד האירופי: הכנות ותחזיות


האיחוד האירופי, שצפוי לספוג מכס של 20%, נערך במרץ לתגובה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האיחוד מעדיף משא ומתן לפתרון המשבר, אך מוכן לפעול בנחישות אם הדבר יידרש. "יש לנו תוכנית חזקה לנקום במכסים אמריקאים במידת הצורך," אמרה פון דר ליין, "אך נעריך בקפידה את ההכרזות של ארה"ב כדי לתת מענה מדויק ומכויל." היא הוסיפה כי האיחוד "עומד יחד בטלטלה הזו," תוך שימת דגש על כוחו של השוק המשותף – 450 מיליון צרכנים – ככלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.

בין השורות אפשר להבין שמדובר ברצון גדול של האיחוד לפתור את העניין בשיחות. זה יכול לעודד את השווקים הפיננסים כשהאיחוד מגיע עם רוח גבית. אם טראמפ לא יסכים, והאיחוד יטיל מכסים בתגובה, הירידה בשווקים תימשך וטראמפ הוא זה שחתום על הירידה בשווקים. לא משהו שטראמפ יהיה מוכן כנראה לספוג על פני זמן. 


צעדי הנגד של האיחוד האירופי


האיחוד האירופי ישיק תוכנית ככל הנראה עם שני שלבים. שלב ראשון (אמצע אפריל): תגובה ממוקדת למכסים על פלדה ואלומיניום, שכבר הוטלו בעבר, עם מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וסירות, בשווי של כ-26 מיליארד אירו. שלב זה נדחה מתחילת אפריל לאמצע החודש כדי לאפשר מרחב למשא ומתן.

קיראו עוד ב"גלובל"

שלב שני  אמצעים נרחבים יותר, שעשויים לכלול הגבלות על שירותים אמריקאים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, כמו חברות ענק דוגמת גוגל, וכן הגברת רגולציה על שימוש בנתונים אירופיים. שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, רמז על כוונה להתמקד במגזרים תעשייתיים ספציפיים ולא להטיל מכסים גורפים על כל היבוא מארה"ב.

ההערכה היא  כי האיחוד ינצל את "הבזוקה הגדולה" שלו –  Anti-Coercion Instrument (ACI) – המאפשר הטלת סנקציות מגוונות, כולל הגבלות על השקעות זרות, גישה למכרזים ציבוריים וזכויות קניין רוחני. כלי זה דורש אישור של רוב מוסמך מבין 27 המדינות החברות, אך הוא נתפס כנשק רב-עוצמה להגנה על האינטרסים האירופיים. מנגד, יש מומחים הסבורים כי שימוש בכלי זה עלול להסלים את הסכסוך עוד יותר ולהוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית עצמה.

בטווח הקצר, האיחוד צפוי להמשיך ולדחוף לפתרון מוסכם, תוך הצעת הקלות כמו רכישה מוגברת של גז טבעי נוזלי (LNG) או ציוד צבאי אמריקאי, כפי שהוצע בפברואר. עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל, התגובה האירופית עשויה להפוך למשמעותית יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על היחסים הטרנס-אטלנטיים. כלכלנים מזהירים כי מכסים הדדיים עלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית משני צדי האוקיינוס, להעלות מחירים ולעורר אי-ודאות נוספת בשווקים.

זהו מבחן לאיחוד האירופי שניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד, לשמור על אחדות ולגונן על תעשיותיו; מצד שני, להימנע ממלחמת סחר מלאה שעלולה להחליש את המערב כולו. כפי שפון דר ליין הדגישה, "כשאתה פוגע באחת מאיתנו, אתה פוגע בכולנו" – מסר שמבטא את הנחישות האירופית להתמודד עם המשבר, תוך תמיכה במגזרים מרכזיים כמו תעשיית הפלדה והרכב. השבועות הקרובים יקבעו אם הדיאלוג ינצח, או שמא העולם יצעד לעבר סבב חדש של חסמים מסחריים.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גם באמריקה טראמפ יגלה בקרוב שאם הוא פוגע במדינה אחת ן כולן יצאו נגדו. (ל"ת)
    חחח... 07/04/2025 06:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סמי 07/04/2025 00:18
    הגב לתגובה זו
    טראמפ הטפש ייקח צעד אחורה
מכשיר כרייה ביםמכשיר כרייה בים

המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה

החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מתכות

מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38%  ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.


העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.


ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.


מזומנים שיספיקו לשנתיים

נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.


אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.


אלי לילי
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

אלי לילי היא חברת הבריאות הראשונה שחצתה טריליון דולר, וזה לא במקרה

לצד ההצלחה המוכחת של ענקית התרופות בתחום התרופות נגד השמנה, יש לא מעט משקיעים ואנליסטים שמאמינים שהיא גם הקרובה ביותר למציאת פתרון למחלות מרכז מערכת העצבים, שהן הגביע הקדוש של הרפואה. לכן לא פלא שמצאה עצמה במגרש שהיה שמור עד כה כמעט רק לענקיות הטכנולוגיה. וגם: למה הירידות באנבידיה וסופטבנק הן רק תיקון 

שלמה גרינברג |

הרבעון השלישי של 2025, כפי שהולך ומתברר, הוא הטוב ביותר מאז 1957, אז שינו את מדד ה-S&P 90 למדד ה-500 S&P. כלומר, מצבן העסקי של חברות התעשייה האמריקאיות בשיאו. מה שהוביל לכך זה המיזוג בין מהפכת הטכנולוגיה לכלכלת המיינסטרים שהתחיל בתחילת 2009, וזה הולך וגובר עם כל שיבוש משמעותי שנגרם כתוצאה מהמיזוג הזה שמייעל את הכלכלה מחד ומרחיב אותה מאידך. התופעה הזו משתקפת היטב בוול סטריט שנהנית מתקופת הגאות הארוכה בתולדותיה.

אלא שהרגשת המשקיעים אינה משקפת את הגאות בערך הנכסים שברשותם, ההפך הוא הנכון, רמת הדאגה שלהם בקשר לעתידם הכלכלי הולכת וגדלה למרות העובדה שמדדי המניות הגיעו לשיא בסוף 2025. הסיבות לכך אינן קשורות במצב הכלכלי האמיתי של המשקיעים אלא בהתקדמות המהפכה שבעודה תורמת משמעותית להעלאת ערך תיק ההשקעות שלהם, היא גם התורמת העיקרית להרגשת חוסר הביטחון ואי הוודאות. איך מסבירים תופעה מוזרה כזו?

קחו למשל את תהליך התמזגות הבינה המלאכותית, ה-AI, לכלכלת המיינסטרים, תהליך שהתחיל לפני כשלוש שנים. התהליך כשלעצמו לא הפתיע כי כל המשקיעים, בעזרתם האדיבה של הפרשנים, האנליסטים והמומחים למיניהם, ציפו שכניסת ה-AI תשפיע בצורה חיובית על הצמיחה הכלכלית ועל התייעלות החברות, מה שיוביל לגאות במניות. 

מה שכן הפתיע את המשקיעים היה קצב ההשפעה, שלצד הבורות של התקשורת ושל המשקיעים בהבנת ההשתלבות של הבינה בכלכלה, יצר עיוותים מטורפים ממש ביכולת לקבוע ערכים וטשטש לחלוטין בין היכולת להעריך חלום לבין היכולת להעריך מציאות.

למה אנבידיה ירדה?

הגיע המצב לכדי כך שאנבידיה (סימול: NVDA) הפכה מנכס השקעה לסנסציה תרבותית והמנכ"ל שלה הפך לכוכב-על. הנהלת החברה הבינה את הסכנה ואת תרומת התקשורת, ועשתה מאמצים להתרחק מהמעורבות בתהליך, להסיר את עצמה מהנרטיבים הללו. אבל התקשורת לא הרפתה.