התגובה של האיחוד האירופי נגד מכסי טראמפ והאם זה טוב או רע לשווקים?
למה התגובה של האיחוד האירופי מפחידה את השווקים, אבל גם נותנת תקווה, מהו הנשק החזק של האיחוד והאם באיחוד ייתנו צ'אנס לשיחות עם ממשל טראמפ?
בשבת בבוקר, 5 באפריל 2025, החלו פקידי המכס האמריקאים לגבות מכס חדש בשיעור 10% על יבוא ממדינות רבות, זאת לאחר הכרזתו של הנשיא דונלד טראמפ ביום רביעי על "יום השחרור" – מדיניות מכסים חדשה שזעזעה את השווקים העולמיים. השבוע האחרון נרשם כשבוע הגרוע ביותר של שוק המניות האמריקאי מאז 2020, כתגובה ישירה להכרזה זו. ביום רביעי הקרוב, 9 באפריל, צפויים להיכנס לתוקף מכסים נוספים על סחורות מ-185 מדינות, אותן כינה טראמפ "המפרות החמורות ביותר" של סחר הוגן, כאשר שיעור המכס על האיחוד האירופי עומד על 20%.
מדובר בפעולה המסחרית הגדולה ביותר בעשורים האחרונים, עם השלכות דרמטיות על מערכות הסחר הגלובליות. אף על פי שקיימות הערכות כי התפתחויות במשא ומתן עשויות להוביל לשינויים במדיניות זו בעתיד הקרוב, כרגע התזוזה משמעותית ביותר ומשנה לחלוטין את אופי הסחר של ארה"ב עם העולם.
אירועים אחרונים בקצרה
המכסים החדשים כבר נכנסו לתוקף עבור מדינות כמו אוסטרליה, בריטניה, קולומביה, ארגנטינה, מצרים וערב הסעודית, והם עוררו תגובות מגוונות ברחבי העולם. קנדה הכריזה על מכסים חדשים על כלי רכב מיובאים מארה"ב, וסין הודיעה על אמצעי נגד שייכנסו לתוקף ב-10 באפריל, כולל מכס של 34% על סחורות אמריקאיות. ביום שישי, טראמפ התחייב "לעולם לא לשנות" את מדיניותו, תוך שהוא משבח התקדמות ביחסים עם וייטנאם. בינתיים, חברות מתחילות להתאים את עצמן למציאות החדשה, בעיקר על ידי העלאת מחירים, בעוד מדינות שונות שוקלות את צעדיהן הבאים.
אילון מאסק, שהופיע באירוע בשבת, הציע גישה שונה: "אירופה וארצות הברית צריכות, לדעתי, לשאוף למצב של אפס מכסים." עם זאת, גישה זו זוכה להתעלמות יחסית במסגרת המדיניות הנוכחית, ויש הטוענים שהיא אינה ריאלית במציאות הפוליטית והכלכלית הנוכחית.
- סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים
- טראמפ ושי נפגשו - "מקווה שחתימת הסכם סחר תתרחש בקרוב מאוד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת האיחוד האירופי: הכנות ותחזיות
האיחוד האירופי, שצפוי לספוג מכס של 20%, נערך במרץ לתגובה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הדגישה כי האיחוד מעדיף משא ומתן לפתרון המשבר, אך מוכן לפעול בנחישות אם הדבר יידרש. "יש לנו תוכנית חזקה לנקום במכסים אמריקאים במידת הצורך," אמרה פון דר ליין, "אך נעריך בקפידה את ההכרזות של ארה"ב כדי לתת מענה מדויק ומכויל." היא הוסיפה כי האיחוד "עומד יחד בטלטלה הזו," תוך שימת דגש על כוחו של השוק המשותף – 450 מיליון צרכנים – ככלי מרכזי בהתמודדות עם האתגר.
בין השורות אפשר להבין שמדובר ברצון גדול של האיחוד לפתור את העניין בשיחות. זה יכול לעודד את השווקים הפיננסים כשהאיחוד מגיע עם רוח גבית. אם טראמפ לא יסכים, והאיחוד יטיל מכסים בתגובה, הירידה בשווקים תימשך וטראמפ הוא זה שחתום על הירידה בשווקים. לא משהו שטראמפ יהיה מוכן כנראה לספוג על פני זמן.
צעדי הנגד של האיחוד האירופי
האיחוד האירופי ישיק תוכנית ככל הנראה עם שני שלבים. שלב ראשון (אמצע אפריל): תגובה ממוקדת למכסים על פלדה ואלומיניום, שכבר הוטלו בעבר, עם מכסים על מוצרים אמריקאים כמו בורבון, אופנועים וסירות, בשווי של כ-26 מיליארד אירו. שלב זה נדחה מתחילת אפריל לאמצע החודש כדי לאפשר מרחב למשא ומתן.
- איראן עוקפת סנקציות: מכירת נשק מתקדם בקריפטו
- העתיד על פי OpenAI: עט AI ועולם עם פחות מסכים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המירוץ הקוונטי: החברות שמעצבות את עתיד המחשוב
שלב שני אמצעים נרחבים יותר, שעשויים לכלול הגבלות על שירותים אמריקאים, במיוחד בתחום הטכנולוגיה, כמו חברות ענק דוגמת גוגל, וכן הגברת רגולציה על שימוש בנתונים אירופיים. שר הכלכלה והאוצר הצרפתי, אריק לומבארד, רמז על כוונה להתמקד במגזרים תעשייתיים ספציפיים ולא להטיל מכסים גורפים על כל היבוא מארה"ב.
ההערכה היא כי האיחוד ינצל את "הבזוקה הגדולה" שלו – Anti-Coercion Instrument (ACI) – המאפשר הטלת סנקציות מגוונות, כולל הגבלות על השקעות זרות, גישה למכרזים ציבוריים וזכויות קניין רוחני. כלי זה דורש אישור של רוב מוסמך מבין 27 המדינות החברות, אך הוא נתפס כנשק רב-עוצמה להגנה על האינטרסים האירופיים. מנגד, יש מומחים הסבורים כי שימוש בכלי זה עלול להסלים את הסכסוך עוד יותר ולהוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה האירופית עצמה.
בטווח הקצר, האיחוד צפוי להמשיך ולדחוף לפתרון מוסכם, תוך הצעת הקלות כמו רכישה מוגברת של גז טבעי נוזלי (LNG) או ציוד צבאי אמריקאי, כפי שהוצע בפברואר. עם זאת, אם המשא ומתן ייכשל, התגובה האירופית עשויה להפוך למשמעותית יותר, עם השפעות מרחיקות לכת על היחסים הטרנס-אטלנטיים. כלכלנים מזהירים כי מכסים הדדיים עלולים לפגוע בצמיחה הכלכלית משני צדי האוקיינוס, להעלות מחירים ולעורר אי-ודאות נוספת בשווקים.
זהו מבחן לאיחוד האירופי שניצב בפני אתגר מורכב: מצד אחד, לשמור על אחדות ולגונן על תעשיותיו; מצד שני, להימנע ממלחמת סחר מלאה שעלולה להחליש את המערב כולו. כפי שפון דר ליין הדגישה, "כשאתה פוגע באחת מאיתנו, אתה פוגע בכולנו" – מסר שמבטא את הנחישות האירופית להתמודד עם המשבר, תוך תמיכה במגזרים מרכזיים כמו תעשיית הפלדה והרכב. השבועות הקרובים יקבעו אם הדיאלוג ינצח, או שמא העולם יצעד לעבר סבב חדש של חסמים מסחריים.
- 2.גם באמריקה טראמפ יגלה בקרוב שאם הוא פוגע במדינה אחת ן כולן יצאו נגדו. (ל"ת)חחח... 07/04/2025 06:08הגב לתגובה זו
- 1.סמי 07/04/2025 00:18הגב לתגובה זוטראמפ הטפש ייקח צעד אחורה
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותסטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה
מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?
חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43% של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר
השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.
המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים,
mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית,
היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.
שווי השוק
כבר נמוך משווי הביטקוין
כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק
במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.
ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות
היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.
- סטרטג׳י מגייסת מאות מיליונים - אבל מפסיקה לרכוש ביטקוין
- סטרטג'י רכשה ביטקוין בכמעט מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.
סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות
כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים
אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י ושר החוץ הטורקי, האקן פידאן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן עוקפת סנקציות: מכירת נשק מתקדם בקריפטו
איראן מציעה את הכטב"מים שלה מסוג שאהד שהוכחו ככוח משמעותי וזול במלחמת רוסיה-אוקראינה
משטר האייתולות באיראן ממשיך בניסיונותיו לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליו בשל תוכנית הגרעין ופעילותו הצבאית. לאחרונה, פורסם כי איראן מציעה לממשלות זרות לרכוש מערכות נשק מתקדמות באמצעות מטבעות קריפטו, עסקות בארטר או בריאל האיראני. המשרד האיראני ליצוא ביטחוני, המוכר בשם Mindex, מוביל את המהלך ומציע מגוון רחב של כלי נשק - מטילים בליסטיים, דרך כטב"מים ועד לספינות קרב.
המערכת המוצעת כוללת טילים בליסטיים מדגם אמאד, כטב"מים מדגם שאהד, מערכות הגנה נגד טילים וספינות קרב, שחלקם שימשו את איראן והמיליציות הנתמכות על ידה באזור. באתר Mindex, שהוקם להקלת תהליך הרכישה, ניתן למצוא קטלוג מקוון במספר שפות המציג את הנשק. בנוסף, הוקם פורטל עם צ'טבוט וירטואלי לסיוע לרוכשים פוטנציאליים.
מכירת נשק בעידן הדיגיטלי
ההצעה האיראנית כוללת תנאים לגבי השימוש בנשק, אך מסמכי ההצעה מציינים שהתנאים ניתנים למשא ומתן. האתר מדגיש כי איראן אינה רואה מניעה ליישם את החוזים למרות הסנקציות הבינלאומיות, והנשק יירכש כפי שנדרש וללא עיכובים. מהלך זה מטרתו להמשיך ולממן את פעילותה הצבאית תוך ניצול טכנולוגיות חדשות כמו מטבעות קריפטו, המאפשרות עסקאות אנונימיות ומהירות יחסית.
בשנה האחרונה, הלחץ של מדינות המערב על איראן רק גבר. באוגוסט, בריטניה, צרפת וגרמניה הפעילו מנגנוני סנקציות של האו"ם כדי לשמור על המגבלות נגד איראן. הסנקציות הן חלק ממאמץ רחב יותר להגביל את פעילותה הצבאית והגרעינית. למרות זאת, איראן ממשיכה למצוא פתרונות יצירתיים לעקיפת המגבלות. דירוג של מכון שטוקהולם לחקר שלום מציב אותה במקום ה-18 בעולם בייצוא נשק לשנת 2024, מה שמעיד על ניצול משמעותי של אפשרויות הייצוא למרות ההגבלות.
- איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
- 25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתגרים פנימיים וחיצוניים
במקביל להתפתחויות הביטחוניות, איראן מתמודדת עם אתגרים פנימיים משמעותיים. הפגנות המוניות התחוללו ברחבי המדינה בשל המצב הכלכלי והחברתי הקשה, הנובע בחלקו מהסנקציות. דיווחים אחרונים מציינים כי לפחות חמישה בני אדם נהרגו בעימותים עם כוחות הביטחון. המצב מעמיק את המשבר הפנימי ומקשה על המשטר לשמור על יציבות.
.jpg)