אחת מהונאות הסטארטאפ הגדולות בהיסטוריה - חברת CaaStle שמספקת מוצרי אופנה באונליין לנשים במידות גדולות הודיעה למשקיעים שלה שהאחזקות שלהם נמחקו ושהיא קרובה לפשיטת רגל, זאת אחרי שבמשך 14 שנה גייסה סכום כולל של כ-534 מיליון דולר.

בין המשקיעים של החברה ניתן למצוא את המיליארדר היהודי ביל אקמן, ובשלבים מסוימים כיהנו בדירקטוריון שלה המיליארדר רם שרירם, ויו"ר אלפאבית (גוגל) ג'ון הנסי. עדיין לא ברור מי נותר בדירקטוריון מלבד ג'ורג' גולדנברג, המנכ"ל הזמני ומנהל התפעול הוותיק של החברה, וכיצד לא הבחינו הם או מנהלים בכירים אחרים בבעיות מוקדם יותר.

כריסטין הנסינקר המנכ"לית הקימה את החברה ב-2011 תחת השם Gwynnie Bee, כשירות בתשלום חודשי ששולח בגדים לנשים במידות גדולות. לפי החשדות, מאותה נקודה התחילה הנסינקר במסע הונאות תוך הצגת מצגי שווא ונתונים מזויפים על החברה. ב-2019 שינתה את שם החברה ל-CaaStle והתחילה להרחיב את סל השירותים.

השינוי לשם CaaStle בשנת 2019 שיקף הרחבה של החברה לאספקת שירותי מנוי בלבן (white-label) למותגי ביגוד וקמעונאים אחרים, כולל רלף לורן. על אף המהלך האסטרטגי, נראה כי המצוקה הכלכלית של החברה לא נפתרה.

• המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
• יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי מכתב שנשלח למשקיעי החברה ב-29 במרץ, נטען כי הנסינקר סיפקה למשקיעים לאורך השנים דוחות כספיים מוטעים ודוחות ביקורת מזויפים, וכן מידע לא מדויק על מניות החברה שמוחזקות בידי משקיעים קיימים. בעקבות הממצאים, הנסינקר התפטרה הן מתפקידה כמנכ"לית והן כדירקטורית, והחברה מסרה כי רשויות אכיפת החוק חוקרות את הפרשה. מה שמעורר תהיות נוספות הוא שהנסינקר המשיכה בפעילות גיוס כספים עד לפני שבוע, למרות שהדירקטוריון כבר חקר באופן פעיל את מעשיה. 

במקביל, הנסינקר הקימה לאחרונה חברה חדשה, P180, שעוסקת בניהול מלאים ולפי החשדות משתמשת בטכנולוגיה של CaaStle, למרות שהיא ישות נפרדת לגמרי עם מנכ"ל אחר. P180 רכשה בעלות רוב בקמעונאית Vince ואחזקת מיעוט במותג הביגוד Altuzarra. לפי הדיווחים, הנסינקר הייתה בעיצומו של סבב גיוס לחברה החדשה בסך של בין 150-200 מיליון דולר רק בחודש שעבר ובשבוע שעבר היא יצאה בקמפיין גיוס המונים.

הונאות סטארטאפ בולטות נוספות בשנים האחרונות

התרמית של CaaStle מצטרפת לשורה של הונאות סטארטאפ מתוקשרות בשנים האחרונות. הנה כמה מהמקרים הבולטים:

• הבורסה הטובה בעולם בשנת 2025 ומה הסיבות?
• שוק המניות האמריקאי לקראת 2026: האם רצף העליות ההיסטורי יימשך לשנה רביעית?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

Byju's (2023): חברת טכנולוגיה חינוכית הודית שהייתה פעם מוערכת בשווי של 22 מיליארד דולר, נקלעה למשבר אמון חמור כאשר התגלו אי-סדרים פיננסיים משמעותיים. במוקד הפרשה עמדה העברה חשודה של 533 מיליון דולר לקרן גידור לא מזוהה, במה שנראה כניסיון להסתיר הפסדים ולשמר מצג שווא של יציבות פיננסית. בדיקות של משקיעים העלו כי רבים מהנתונים הפיננסיים שהוצגו היו מנופחים באופן משמעותי. הפרשה הובילה לעזיבת בכירים, תביעות משפטיות וקריסה דרמטית בערך החברה.

Joonko (2023): סטארטאפ ישראלי זה, שהתמקד בגיוס עובדים מגוונים, התפוצץ כשהתגלה שהמנכ"לית והמייסדת, עילית רז, זייפה נתוני לקוחות והכנסות. החברה הציגה למשקיעים מצג שווא של עבודה עם מותגי ענק כמו אדידס ואמריקן אקספרס, אף שאלו לא היו לקוחות שלה כלל. משקיעים הולכו שולל להאמין שהחברה רווחית ובמסלול צמיחה מהיר. החשיפה הובילה לסגירה מיידית של החברה ולהשעיית רז מתפקידה. הפרשה זעזעה את קהילת ההייטק הישראלית והובילה לחשיבה מחודשת על תהליכי בדיקת נאותות בהשקעות בסטארטאפים.

Frank (2021): צ'ארלי ג'אוויס, מייסדת פלטפורמת ההלוואות לסטודנטים Frank, הצליחה למכור את החברה שלה ל-JP Morgan Chase תמורת 175 מיליון דולר, רק כדי שיתגלה מאוחר יותר שזייפה נתונים על מספר המשתמשים. ג'אוויס השתמשה בבוטים ובנתונים פיקטיביים כדי להציג צמיחה מרשימה במספר המשתמשים הפעילים. הבנק, שחשף את התרמית רק לאחר הרכישה, הגיש נגדה תביעה משפטית שהובילה לחשדות פליליים. המקרה גרם לא רק להפסדים כספיים משמעותיים לבנק, אלא גם לפגיעה באמון המשקיעים בסטארטאפים בתחום הפינטק.

Theranos (2018): אולי המקרה המפורסם ביותר של הונאת סטארטאפ בעשור האחרון. אליזבת הולמס הקימה חברה שטענה כי פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ביצוע מאות בדיקות דם מטיפת דם אחת. החברה גייסה מיליארדי דולרים והגיעה לשווי של 9 מיליארד דולר לפני שהתברר כי הטכנולוגיה לא עבדה כפי שהובטח. הולמס נשפטה והורשעה בהונאת משקיעים ונידונה ל-11 שנות מאסר.

WeWork (2019): אף שלא מדובר בהונאה פלילית מובהקת, המקרה של WeWork מדגים כיצד הצגת מצגי שווא והגזמות יכולות להוביל לקריסה. תחת הנהגתו של אדם נוימן, החברה הציגה את עצמה כחברת טכנולוגיה חדשנית (במקום חברת נדל"ן), נהנתה משווי שיא של 47 מיליארד דולר, אך קרסה כשניסתה להנפיק מניות לציבור וההגזמות בתחזיות העסקיות נחשפו.