גייסה 534 מיליון דולר ומחקה הכל - הסטארטאפ שהוא הונאה אחת גדולה
סטארטאפ האופנה CaaStle גייס כ-534 מיליון דולר ממשקיעים, כולל מהמילארדר היהודי ביל אקמן, וכעת החברה אומרת שהיא קרובה לפשיטת רגל ושהאחזקות של המשקיעים נמחקו; המנכ"לית התפטרה ונחקרת על ידי הרשויות
אחת מהונאות הסטארטאפ הגדולות בהיסטוריה - חברת CaaStle שמספקת מוצרי אופנה באונליין לנשים במידות גדולות הודיעה למשקיעים שלה שהאחזקות שלהם נמחקו ושהיא קרובה לפשיטת רגל, זאת אחרי שבמשך 14 שנה גייסה סכום כולל של כ-534 מיליון דולר.
בין המשקיעים של החברה ניתן למצוא את המיליארדר היהודי ביל אקמן, ובשלבים מסוימים כיהנו בדירקטוריון שלה המיליארדר רם שרירם, ויו"ר אלפאבית (גוגל) ג'ון הנסי. עדיין לא ברור מי נותר בדירקטוריון מלבד ג'ורג' גולדנברג, המנכ"ל הזמני ומנהל התפעול הוותיק של החברה, וכיצד לא הבחינו הם או מנהלים בכירים אחרים בבעיות מוקדם יותר.
כריסטין הנסינקר המנכ"לית הקימה את החברה ב-2011 תחת השם Gwynnie Bee, כשירות בתשלום חודשי ששולח בגדים לנשים במידות גדולות. לפי החשדות, מאותה נקודה התחילה הנסינקר במסע הונאות תוך הצגת מצגי שווא ונתונים מזויפים על החברה. ב-2019 שינתה את שם החברה ל-CaaStle והתחילה להרחיב את סל השירותים.
השינוי לשם CaaStle בשנת 2019 שיקף הרחבה של החברה לאספקת שירותי מנוי בלבן (white-label) למותגי ביגוד וקמעונאים אחרים, כולל רלף לורן. על אף המהלך האסטרטגי, נראה כי המצוקה הכלכלית של החברה לא נפתרה.
- הונאה של 40 מיליארד דולר מגיעה לסיומה - דון קוון נשלח ל-15 שנות מאסר
- ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מכתב שנשלח למשקיעי החברה ב-29 במרץ, נטען כי הנסינקר סיפקה למשקיעים לאורך השנים דוחות כספיים מוטעים ודוחות ביקורת מזויפים, וכן מידע לא מדויק על מניות החברה שמוחזקות בידי משקיעים קיימים. בעקבות הממצאים, הנסינקר התפטרה הן מתפקידה כמנכ"לית והן כדירקטורית, והחברה מסרה כי רשויות אכיפת החוק חוקרות את הפרשה. מה שמעורר תהיות נוספות הוא שהנסינקר המשיכה בפעילות גיוס כספים עד לפני שבוע, למרות שהדירקטוריון כבר חקר באופן פעיל את מעשיה.
במקביל, הנסינקר הקימה לאחרונה חברה חדשה, P180, שעוסקת בניהול מלאים ולפי החשדות משתמשת בטכנולוגיה של CaaStle, למרות שהיא ישות נפרדת לגמרי עם מנכ"ל אחר. P180 רכשה בעלות רוב בקמעונאית Vince ואחזקת מיעוט במותג הביגוד Altuzarra. לפי הדיווחים, הנסינקר הייתה בעיצומו של סבב גיוס לחברה החדשה בסך של בין 150-200 מיליון דולר רק בחודש שעבר ובשבוע שעבר היא יצאה בקמפיין גיוס המונים.
הונאות סטארטאפ בולטות נוספות בשנים האחרונות
התרמית של CaaStle מצטרפת לשורה של הונאות סטארטאפ מתוקשרות בשנים האחרונות. הנה כמה מהמקרים הבולטים:
- המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
- ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
Byju's (2023): חברת טכנולוגיה חינוכית הודית שהייתה פעם מוערכת בשווי של 22 מיליארד דולר, נקלעה למשבר אמון חמור כאשר התגלו אי-סדרים פיננסיים משמעותיים. במוקד הפרשה עמדה העברה חשודה של 533 מיליון דולר לקרן גידור לא מזוהה, במה שנראה כניסיון להסתיר הפסדים ולשמר מצג שווא של יציבות פיננסית. בדיקות של משקיעים העלו כי רבים מהנתונים הפיננסיים שהוצגו היו מנופחים באופן משמעותי. הפרשה הובילה לעזיבת בכירים, תביעות משפטיות וקריסה דרמטית בערך החברה.
Joonko (2023): סטארטאפ ישראלי זה,
שהתמקד בגיוס עובדים מגוונים, התפוצץ כשהתגלה שהמנכ"לית והמייסדת, עילית רז, זייפה נתוני לקוחות והכנסות. החברה הציגה למשקיעים מצג שווא של עבודה עם מותגי ענק כמו אדידס ואמריקן אקספרס, אף שאלו לא היו לקוחות שלה כלל. משקיעים הולכו שולל להאמין שהחברה רווחית ובמסלול
צמיחה מהיר. החשיפה הובילה לסגירה מיידית של החברה ולהשעיית רז מתפקידה. הפרשה זעזעה את קהילת ההייטק הישראלית והובילה לחשיבה מחודשת על תהליכי בדיקת נאותות בהשקעות בסטארטאפים.
Frank (2021): צ'ארלי ג'אוויס, מייסדת
פלטפורמת ההלוואות לסטודנטים Frank, הצליחה למכור את החברה שלה ל-JP Morgan Chase תמורת 175 מיליון דולר, רק כדי שיתגלה מאוחר יותר שזייפה נתונים על מספר המשתמשים. ג'אוויס השתמשה בבוטים ובנתונים פיקטיביים כדי להציג צמיחה מרשימה במספר המשתמשים הפעילים. הבנק, שחשף
את התרמית רק לאחר הרכישה, הגיש נגדה תביעה משפטית שהובילה לחשדות פליליים. המקרה גרם לא רק להפסדים כספיים משמעותיים לבנק, אלא גם לפגיעה באמון המשקיעים בסטארטאפים בתחום הפינטק.
Theranos (2018): אולי המקרה המפורסם ביותר
של הונאת סטארטאפ בעשור האחרון. אליזבת הולמס הקימה חברה שטענה כי פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ביצוע מאות בדיקות דם מטיפת דם אחת. החברה גייסה מיליארדי דולרים והגיעה לשווי של 9 מיליארד דולר לפני שהתברר כי הטכנולוגיה לא עבדה כפי שהובטח. הולמס נשפטה והורשעה בהונאת משקיעים
ונידונה ל-11 שנות מאסר.
WeWork (2019): אף שלא מדובר בהונאה פלילית מובהקת, המקרה של WeWork מדגים כיצד הצגת מצגי שווא והגזמות יכולות להוביל לקריסה. תחת הנהגתו של אדם נוימן, החברה הציגה את עצמה כחברת טכנולוגיה חדשנית
(במקום חברת נדל"ן), נהנתה משווי שיא של 47 מיליארד דולר, אך קרסה כשניסתה להנפיק מניות לציבור וההגזמות בתחזיות העסקיות נחשפו.
- 1.ראה מראה כן פייט המנכלית ממשיכה לרמות ולהונות (ל"ת)אנונימי 05/04/2025 09:41הגב לתגובה זו
מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?
עושר היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.
על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.
מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.
לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.
- מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.
אמזוןישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
אמזון חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61% ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.
היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.
החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.
הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה
בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל יותר וחוסך בעלויות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.
