כריסטין הנסינקר; קרדיט: רשתות חברתיותכריסטין הנסינקר; קרדיט: רשתות חברתיות

גייסה 534 מיליון דולר ומחקה הכל - הסטארטאפ שהוא הונאה אחת גדולה

סטארטאפ האופנה CaaStle גייס כ-534 מיליון דולר ממשקיעים, כולל מהמילארדר היהודי ביל אקמן, וכעת החברה אומרת שהיא קרובה לפשיטת רגל ושהאחזקות של המשקיעים נמחקו; המנכ"לית התפטרה ונחקרת על ידי הרשויות

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה הונאה ביל אקמן

אחת מהונאות הסטארטאפ הגדולות בהיסטוריה - חברת CaaStle שמספקת מוצרי אופנה באונליין לנשים במידות גדולות הודיעה למשקיעים שלה שהאחזקות שלהם נמחקו ושהיא קרובה לפשיטת רגל, זאת אחרי שבמשך 14 שנה גייסה סכום כולל של כ-534 מיליון דולר.


בין המשקיעים של החברה ניתן למצוא את המיליארדר היהודי ביל אקמן, ובשלבים מסוימים כיהנו בדירקטוריון שלה המיליארדר רם שרירם, ויו"ר אלפאבית (גוגל) ג'ון הנסי. עדיין לא ברור מי נותר בדירקטוריון מלבד ג'ורג' גולדנברג, המנכ"ל הזמני ומנהל התפעול הוותיק של החברה, וכיצד לא הבחינו הם או מנהלים בכירים אחרים בבעיות מוקדם יותר.


כריסטין הנסינקר המנכ"לית הקימה את החברה ב-2011 תחת השם Gwynnie Bee, כשירות בתשלום חודשי ששולח בגדים לנשים במידות גדולות. לפי החשדות, מאותה נקודה התחילה הנסינקר במסע הונאות תוך הצגת מצגי שווא ונתונים מזויפים על החברה. ב-2019 שינתה את שם החברה ל-CaaStle והתחילה להרחיב את סל השירותים.

השינוי לשם CaaStle בשנת 2019 שיקף הרחבה של החברה לאספקת שירותי מנוי בלבן (white-label) למותגי ביגוד וקמעונאים אחרים, כולל רלף לורן. על אף המהלך האסטרטגי, נראה כי המצוקה הכלכלית של החברה לא נפתרה.


לפי מכתב שנשלח למשקיעי החברה ב-29 במרץ, נטען כי הנסינקר סיפקה למשקיעים לאורך השנים דוחות כספיים מוטעים ודוחות ביקורת מזויפים, וכן מידע לא מדויק על מניות החברה שמוחזקות בידי משקיעים קיימים. בעקבות הממצאים, הנסינקר התפטרה הן מתפקידה כמנכ"לית והן כדירקטורית, והחברה מסרה כי רשויות אכיפת החוק חוקרות את הפרשה. מה שמעורר תהיות נוספות הוא שהנסינקר המשיכה בפעילות גיוס כספים עד לפני שבוע, למרות שהדירקטוריון כבר חקר באופן פעיל את מעשיה. 


במקביל, הנסינקר הקימה לאחרונה חברה חדשה, P180, שעוסקת בניהול מלאים ולפי החשדות משתמשת בטכנולוגיה של CaaStle, למרות שהיא ישות נפרדת לגמרי עם מנכ"ל אחר. P180 רכשה בעלות רוב בקמעונאית Vince ואחזקת מיעוט במותג הביגוד Altuzarra. לפי הדיווחים, הנסינקר הייתה בעיצומו של סבב גיוס לחברה החדשה בסך של בין 150-200 מיליון דולר רק בחודש שעבר ובשבוע שעבר היא יצאה בקמפיין גיוס המונים.



הונאות סטארטאפ בולטות נוספות בשנים האחרונות

התרמית של CaaStle מצטרפת לשורה של הונאות סטארטאפ מתוקשרות בשנים האחרונות. הנה כמה מהמקרים הבולטים:

קיראו עוד ב"גלובל"


Byju's (2023): חברת טכנולוגיה חינוכית הודית שהייתה פעם מוערכת בשווי של 22 מיליארד דולר, נקלעה למשבר אמון חמור כאשר התגלו אי-סדרים פיננסיים משמעותיים. במוקד הפרשה עמדה העברה חשודה של 533 מיליון דולר לקרן גידור לא מזוהה, במה שנראה כניסיון להסתיר הפסדים ולשמר מצג שווא של יציבות פיננסית. בדיקות של משקיעים העלו כי רבים מהנתונים הפיננסיים שהוצגו היו מנופחים באופן משמעותי. הפרשה הובילה לעזיבת בכירים, תביעות משפטיות וקריסה דרמטית בערך החברה.


Joonko (2023): סטארטאפ ישראלי זה, שהתמקד בגיוס עובדים מגוונים, התפוצץ כשהתגלה שהמנכ"לית והמייסדת, עילית רז, זייפה נתוני לקוחות והכנסות. החברה הציגה למשקיעים מצג שווא של עבודה עם מותגי ענק כמו אדידס ואמריקן אקספרס, אף שאלו לא היו לקוחות שלה כלל. משקיעים הולכו שולל להאמין שהחברה רווחית ובמסלול צמיחה מהיר. החשיפה הובילה לסגירה מיידית של החברה ולהשעיית רז מתפקידה. הפרשה זעזעה את קהילת ההייטק הישראלית והובילה לחשיבה מחודשת על תהליכי בדיקת נאותות בהשקעות בסטארטאפים.



Frank (2021): צ'ארלי ג'אוויס, מייסדת פלטפורמת ההלוואות לסטודנטים Frank, הצליחה למכור את החברה שלה ל-JP Morgan Chase תמורת 175 מיליון דולר, רק כדי שיתגלה מאוחר יותר שזייפה נתונים על מספר המשתמשים. ג'אוויס השתמשה בבוטים ובנתונים פיקטיביים כדי להציג צמיחה מרשימה במספר המשתמשים הפעילים. הבנק, שחשף את התרמית רק לאחר הרכישה, הגיש נגדה תביעה משפטית שהובילה לחשדות פליליים. המקרה גרם לא רק להפסדים כספיים משמעותיים לבנק, אלא גם לפגיעה באמון המשקיעים בסטארטאפים בתחום הפינטק.


Theranos (2018): אולי המקרה המפורסם ביותר של הונאת סטארטאפ בעשור האחרון. אליזבת הולמס הקימה חברה שטענה כי פיתחה טכנולוגיה המאפשרת ביצוע מאות בדיקות דם מטיפת דם אחת. החברה גייסה מיליארדי דולרים והגיעה לשווי של 9 מיליארד דולר לפני שהתברר כי הטכנולוגיה לא עבדה כפי שהובטח. הולמס נשפטה והורשעה בהונאת משקיעים ונידונה ל-11 שנות מאסר.


WeWork (2019): אף שלא מדובר בהונאה פלילית מובהקת, המקרה של WeWork מדגים כיצד הצגת מצגי שווא והגזמות יכולות להוביל לקריסה. תחת הנהגתו של אדם נוימן, החברה הציגה את עצמה כחברת טכנולוגיה חדשנית (במקום חברת נדל"ן), נהנתה משווי שיא של 47 מיליארד דולר, אך קרסה כשניסתה להנפיק מניות לציבור וההגזמות בתחזיות העסקיות נחשפו.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ראה מראה כן פייט המנכלית ממשיכה לרמות ולהונות (ל"ת)
    אנונימי 05/04/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.

יקי פייטלסון, מנכ״ל ומייסד שותף של וארוניס. קרדיט: תומר פולטיןיקי פייטלסון, מנכ״ל ומייסד שותף של וארוניס. קרדיט: תומר פולטין

ורוניס מתרסקת מעל 30% - פספסה את הצפי והורידה תחזיות

חברת הסייבר הישראלית-אמריקאית ורוניס פרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי של 2025, ואמנם הציגה רווחיות מתואמת מעל הצפי, אך ההכנסות היו נמוכות מהתחזיות והחברה אף הוריד שוב את תחזיות הרווח לשנה כולה; החברה מנצלת את הירידות לרכישה עצמית בהיקף של כ-150 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ורוניס

חברת הסייבר הישראלית־אמריקאית ורוניס Varonis Systems 0.51%   פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2025 ומתרסקת במסחר המוקם מעל 30%. למרות שהציגה רווח מתואם גבוה מהצפוי, ההכנסות לרבעון היו נמוכות מהתחזיותוהחברה אף הוריד שוב את תחזיות הרווח לשנה כולה. 

ורוניס רשמה רווח מתואם של 0.06 דולר למניה, לעומת צפי של 0.05 דולר, אך ההכנסות הסתכמו ב-161.6 מיליון דולר בלבד, ירידה של 2.7% מהציפיות בשוק. למרות עלייה שנתית של 9.1%, מדובר בהאטה ניכרת לעומת קצבי הצמיחה של השנים הקודמות וזהו נתון מרכזי עבור חברה צומחת והסיבה המרכזית להתרסקות המניה. 

ה-SaaS ממשיך לצמוח, אך ההכנסות הכוללות אכזבו

המעבר של ורוניס למודל של תוכנה כשירות (SaaS) נמשך בקצב גבוה, וההכנסות מתחום זה זינקו ל-125.8 מיליון דולר, לעומת 57.8 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, ההכנסות מהרישיונות המסורתיים צנחו ל-24.8 מיליון דולר, כמעט שליש מהרמה בשנה שעברה, בעקבות מעבר הלקוחות לענן. החברה צופה לרבעון הרביעי הכנסות בטווח של 165-171 מיליון דולר, עם רווח מתואם של 0.02-0.04 דולר למניה בלבד. התחזית משקפת קצב צמיחה של 4%-8% בלבד לעומת השנה הקודמת.

בד בבד עם פרסום הדוח, ורוניס הורידה את תחזיותיה השנתיות, והחברה צופה כעת רווח נקי מתואם של 0.12-0.13 דולר למניה, ירידה של כ-25% לעומת התחזית הקודמת (שהייתה 0.16–0.18 דולר למניה). גם ההכנסות השנתיות הצפויות, שנעות בין 615-621 מיליון דולר, משקפות צמיחה מתונה של 12%-13%, נמוכה מצפי השוק. הנהלת החברה הסבירה כי העדכון נובע מ"האטה בחידושי חוזים במגזר הפדרלי ובתחום ההתקנות המקומיות", לצד הוצאות נוספות הקשורות לרכישת SlashNext, שהתבצעה מוקדם יותר השנה.

מנכ"ל ומייסד ורוניס, יאקי פייטלסון, אמר לאחר פרסום הדוח: “אנו ממשיכים לראות ביקוש חזק לפלטפורמת SaaS שלנו, שכבר מהווה 76% מההכנסות החוזרות (ARR) של החברה. המעבר לענן מונע על ידי יוזמות אוטומציה ופרויקטי AI של לקוחותינו. עם זאת, ראינו חולשה בחידושי מנויים במגזר הפדרלי ובשוק on-prem, גורמים שהשפיעו על ההכנסות ברבעון.”

ההכנסות השנתיות החוזרות (ARR) עלו ל-718.6 מיליון דולר, עלייה של 18% לעומת השנה הקודמת.