אינטל
צילום: טוויטר

TSMC עשויה לקחת שליטה על מפעלי אינטל בארה"ב – הממשל האמריקאי דוחף לעסקה

בממשל טראמפ מנסים לחזק את תעשיית השבבים המקומית, ו-TSMC שוקלת לקחת חלק פעיל בניהול מפעלי אינטל. האם העסקה תסייע להחזיר את אינטל למעמדה הקודם?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

חברת TSMC Taiwan Semiconductor . -1.47%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת לקחת שליטה על מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב – כך עולה מדיונים שהתקיימו לאחרונה בין בכירים בממשל האמריקאי לבין הנהלת החברה הטייוואנית. המהלך, שטרם סוכם באופן סופי, מיועד להבטיח שייצור השבבים המתקדמים של ארה"ב יתבצע בשטח המדינה ולחזק את מעמדה של ארה"ב מול סין בתחרות הגלובלית על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות.


הממשל האמריקאי מנסה לחזק את ייצור השבבים המקומי


לאורך השנים האחרונות, הממשל האמריקאי פועל להחזיר ייצור שבבים מתקדם לשטחי ארה"ב, מחשש שהסתמכות על מפעלים בטייוואן עלולה להפוך לסיכון אסטרטגי במקרה של פלישה סינית. אינטל, שבעבר נחשבה לענקית השבבים המובילה בעולם, מתקשה להתחרות מול TSMC וסמסונג, מה שהוביל את הממשל לחפש פתרונות שישמרו על פעילותה. ממשל טראמפ העלה לאחרונה את הרעיון ש-TSMC תשתלט על מפעלי אינטל בארה"ב ותנהל את פעילותם באופן מלא. 

במסגרת המהלך, ייתכן שגם חברות אמריקאיות נוספות ישקיעו בפרויקט לצד סיוע ממשלתי, כך ששליטה מלאה לא תעבור לידיים זרות. אינטל, שעדיין מחזיקה ברשת הייצור הגדולה ביותר מבין החברות האמריקאיות, נאבקת לשמור על מעמדה. החברה קיבלה מענקים בסך 7.9 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי כדי לתמוך בהקמת מפעלים חדשים בארבע מדינות, לצד חוזה נוסף של 3 מיליארד דולר לייצור שבבים עבור הצבא האמריקאי. עם זאת, אינטל לא הצליחה למשוך מספיק לקוחות חיצוניים, בעיקר באתר הייצור החדש באוהיו, מה שמעמיד בספק את הצלחתה.


לפני מספר חודשים, מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, הצהיר כי החברה לא מעוניינת לרכוש את מפעלי אינטל. אך כעת, נראה שעמדתה מתרככת – אולי בגלל החשש מהרגולציה האמריקאית והאפשרות שטראמפ יטיל מכסים על יבוא שבבים מחו"ל. TSMC היא הספקית המרכזית של אפל, אנבידיה וחברות אמריקאיות נוספות, והיא כבר זכתה למענקים בגובה 6.6 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, לתמיכה בהקמת שלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה. נראה כי החברה עשויה להיות מוכנה לקחת תפקיד פעיל יותר בפעילות הייצור בארה"ב, כל עוד היא תקבל תנאים מועדפים מהממשל. על פי דיווחים, הצעה נוספת שעלתה לדיון היא ש-TSMC תאפשר לאינטל לבצע את תהליכי האריזה של שבבים עבור לקוחות אמריקאיים, ובכך לייצר עבורה מקור הכנסה נוסף.


על אף שהשיחות בין הממשל האמריקאי ל-TSMC נמצאות בשלבים ראשוניים, ולמרות שאינטל טרם הביעה את עמדתה בנושא, העובדה שהנושא עלה על הפרק מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התעשייה האמריקאית. בעוד שבממשל ביידן העדיפו להתמקד בהגדלת הייצור של חברות זרות בתוך ארה"ב, ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר, במטרה למנוע מתחרים כמו סין להשתלט על שוק השבבים. אם אכן TSMC תיקח שליטה על המפעלים של אינטל, זה עשוי להיות מהלך דרמטי שמשנה את חוקי המשחק בתעשייה – ומציב את אינטל בנקודת מפנה קריטית באסטרטגיית ההישרדות שלה. כעת, המשקיעים ממתינים לראות האם אינטל תסכים לשיתוף פעולה כזה, והאם הממשל האמריקאי ימשיך לתמוך במהלכים שיחזקו את ייצור השבבים המקומי. מה שבטוח – תעשיית השבבים עומדת בפני טלטלה גדולה, עם השפעות שיגיעו הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.



האנליסטים ספקנים: "למה ש-TSMC תשתף פעולה עם מתחרה ישירה?"


בעוד שהשמועות על שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC עוררו עניין רב בשוק, אנליסטים בוול סטריט ספקנים מאוד לגבי היתכנות המהלך. אנליסט חברת Bernstein, סטייסי רסגון, כתב למשקיעים כי TSMC לא צפויה להעביר את הידע הטכנולוגי שלה למתחרה ישירה כמו אינטל, אלא אם כן יינתנו לה תנאים יוצאי דופן והטבות משמעותיות. לדבריו, עצם העלאת האפשרות הזו מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה של אינטל לייצר שבבי AI מתקדמים בעצמה. רסגון אף הטיל ספק בצורך במהלך כזה, וטען כי עדיף לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הנוכחית של הרחבת מפעלי הייצור של חברות זרות בארה"ב דרך מענקים וסובסידיות, במקום לנסות "להציל" את אינטל מהמצב הנוכחי שלה.


למרות ההתלהבות הראשונית, מניית אינטל ירדה היום בכ-3%, אך עדיין מסכמת עלייה של יותר מ-16% מתחילת השנה. השאלה הגדולה שנותרה היא האם אינטל תוכל למנף את הגיבוי הפוליטי שהיא מקבלת לטובת מהלך אמיתי שישיב אותה להובלה בתעשיית השבבים, או שמא תמשיך לפגר מאחורי המתחרות. אם אכן יתממש שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC, זה עשוי להוות צעד משמעותי עבור תעשיית השבבים בארה"ב ולחזק את ייצור השבבים המקומי מול האיום הסיני. עם זאת, נכון לעכשיו, המהלך עדיין בגדר ספקולציה – והמשקיעים ממתינים להבהרות נוספות מצד ממשלת ארה"ב והחברות עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


ברבעון הרביעי של השנה, אינטל דיווחה על רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 14.3 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 12 סנט על הכנסות של 13.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה אכזבה בתחזית, כאשר לרבעון הראשון של 2025, אינטל צופה שיעור רווח גולמי מתואם של 36%, לעומת הצפי של 39.3%. ההכנסות צפויות לעמוד על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-12.8 מיליארד. ההכנסות מעסקי הפאונדרי עמדו על 4.5 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. שוק המחשבים האישיים - מקור ההכנסה הגדול ביותר של אינטל - רשם עלייה מתונה בלבד במשלוחים הגלובליים בשנה האחרונה, והציג ביצועים נמוכים מהציפיות להתאוששות חזקה לאחר תקופת ירידות ממושכת.


שווי השוק של אינטל עומד על 100.9 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-47%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין היגיון ברכישת אינטל עי TSC יש לעודד קונסורציום של חברות מארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 15/02/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סבירטראמפ לא יסכים גם אינטל לא תסכיםוגם אני כעובד לא אסכים... (ל"ת)
    לימוזינה 15/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: