אינטל
צילום: טוויטר

TSMC עשויה לקחת שליטה על מפעלי אינטל בארה"ב – הממשל האמריקאי דוחף לעסקה

בממשל טראמפ מנסים לחזק את תעשיית השבבים המקומית, ו-TSMC שוקלת לקחת חלק פעיל בניהול מפעלי אינטל. האם העסקה תסייע להחזיר את אינטל למעמדה הקודם?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

חברת TSMC Taiwan Semiconductor . 1.5%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת לקחת שליטה על מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב – כך עולה מדיונים שהתקיימו לאחרונה בין בכירים בממשל האמריקאי לבין הנהלת החברה הטייוואנית. המהלך, שטרם סוכם באופן סופי, מיועד להבטיח שייצור השבבים המתקדמים של ארה"ב יתבצע בשטח המדינה ולחזק את מעמדה של ארה"ב מול סין בתחרות הגלובלית על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות.


הממשל האמריקאי מנסה לחזק את ייצור השבבים המקומי


לאורך השנים האחרונות, הממשל האמריקאי פועל להחזיר ייצור שבבים מתקדם לשטחי ארה"ב, מחשש שהסתמכות על מפעלים בטייוואן עלולה להפוך לסיכון אסטרטגי במקרה של פלישה סינית. אינטל, שבעבר נחשבה לענקית השבבים המובילה בעולם, מתקשה להתחרות מול TSMC וסמסונג, מה שהוביל את הממשל לחפש פתרונות שישמרו על פעילותה. ממשל טראמפ העלה לאחרונה את הרעיון ש-TSMC תשתלט על מפעלי אינטל בארה"ב ותנהל את פעילותם באופן מלא. 

במסגרת המהלך, ייתכן שגם חברות אמריקאיות נוספות ישקיעו בפרויקט לצד סיוע ממשלתי, כך ששליטה מלאה לא תעבור לידיים זרות. אינטל, שעדיין מחזיקה ברשת הייצור הגדולה ביותר מבין החברות האמריקאיות, נאבקת לשמור על מעמדה. החברה קיבלה מענקים בסך 7.9 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי כדי לתמוך בהקמת מפעלים חדשים בארבע מדינות, לצד חוזה נוסף של 3 מיליארד דולר לייצור שבבים עבור הצבא האמריקאי. עם זאת, אינטל לא הצליחה למשוך מספיק לקוחות חיצוניים, בעיקר באתר הייצור החדש באוהיו, מה שמעמיד בספק את הצלחתה.


לפני מספר חודשים, מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, הצהיר כי החברה לא מעוניינת לרכוש את מפעלי אינטל. אך כעת, נראה שעמדתה מתרככת – אולי בגלל החשש מהרגולציה האמריקאית והאפשרות שטראמפ יטיל מכסים על יבוא שבבים מחו"ל. TSMC היא הספקית המרכזית של אפל, אנבידיה וחברות אמריקאיות נוספות, והיא כבר זכתה למענקים בגובה 6.6 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, לתמיכה בהקמת שלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה. נראה כי החברה עשויה להיות מוכנה לקחת תפקיד פעיל יותר בפעילות הייצור בארה"ב, כל עוד היא תקבל תנאים מועדפים מהממשל. על פי דיווחים, הצעה נוספת שעלתה לדיון היא ש-TSMC תאפשר לאינטל לבצע את תהליכי האריזה של שבבים עבור לקוחות אמריקאיים, ובכך לייצר עבורה מקור הכנסה נוסף.


על אף שהשיחות בין הממשל האמריקאי ל-TSMC נמצאות בשלבים ראשוניים, ולמרות שאינטל טרם הביעה את עמדתה בנושא, העובדה שהנושא עלה על הפרק מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התעשייה האמריקאית. בעוד שבממשל ביידן העדיפו להתמקד בהגדלת הייצור של חברות זרות בתוך ארה"ב, ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר, במטרה למנוע מתחרים כמו סין להשתלט על שוק השבבים. אם אכן TSMC תיקח שליטה על המפעלים של אינטל, זה עשוי להיות מהלך דרמטי שמשנה את חוקי המשחק בתעשייה – ומציב את אינטל בנקודת מפנה קריטית באסטרטגיית ההישרדות שלה. כעת, המשקיעים ממתינים לראות האם אינטל תסכים לשיתוף פעולה כזה, והאם הממשל האמריקאי ימשיך לתמוך במהלכים שיחזקו את ייצור השבבים המקומי. מה שבטוח – תעשיית השבבים עומדת בפני טלטלה גדולה, עם השפעות שיגיעו הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.



האנליסטים ספקנים: "למה ש-TSMC תשתף פעולה עם מתחרה ישירה?"


בעוד שהשמועות על שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC עוררו עניין רב בשוק, אנליסטים בוול סטריט ספקנים מאוד לגבי היתכנות המהלך. אנליסט חברת Bernstein, סטייסי רסגון, כתב למשקיעים כי TSMC לא צפויה להעביר את הידע הטכנולוגי שלה למתחרה ישירה כמו אינטל, אלא אם כן יינתנו לה תנאים יוצאי דופן והטבות משמעותיות. לדבריו, עצם העלאת האפשרות הזו מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה של אינטל לייצר שבבי AI מתקדמים בעצמה. רסגון אף הטיל ספק בצורך במהלך כזה, וטען כי עדיף לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הנוכחית של הרחבת מפעלי הייצור של חברות זרות בארה"ב דרך מענקים וסובסידיות, במקום לנסות "להציל" את אינטל מהמצב הנוכחי שלה.


למרות ההתלהבות הראשונית, מניית אינטל ירדה היום בכ-3%, אך עדיין מסכמת עלייה של יותר מ-16% מתחילת השנה. השאלה הגדולה שנותרה היא האם אינטל תוכל למנף את הגיבוי הפוליטי שהיא מקבלת לטובת מהלך אמיתי שישיב אותה להובלה בתעשיית השבבים, או שמא תמשיך לפגר מאחורי המתחרות. אם אכן יתממש שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC, זה עשוי להוות צעד משמעותי עבור תעשיית השבבים בארה"ב ולחזק את ייצור השבבים המקומי מול האיום הסיני. עם זאת, נכון לעכשיו, המהלך עדיין בגדר ספקולציה – והמשקיעים ממתינים להבהרות נוספות מצד ממשלת ארה"ב והחברות עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


ברבעון הרביעי של השנה, אינטל דיווחה על רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 14.3 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 12 סנט על הכנסות של 13.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה אכזבה בתחזית, כאשר לרבעון הראשון של 2025, אינטל צופה שיעור רווח גולמי מתואם של 36%, לעומת הצפי של 39.3%. ההכנסות צפויות לעמוד על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-12.8 מיליארד. ההכנסות מעסקי הפאונדרי עמדו על 4.5 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. שוק המחשבים האישיים - מקור ההכנסה הגדול ביותר של אינטל - רשם עלייה מתונה בלבד במשלוחים הגלובליים בשנה האחרונה, והציג ביצועים נמוכים מהציפיות להתאוששות חזקה לאחר תקופת ירידות ממושכת.


שווי השוק של אינטל עומד על 100.9 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-47%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין היגיון ברכישת אינטל עי TSC יש לעודד קונסורציום של חברות מארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 15/02/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סבירטראמפ לא יסכים גם אינטל לא תסכיםוגם אני כעובד לא אסכים... (ל"ת)
    לימוזינה 15/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

אילוסטרציה של הקמת מרכז נתונים של מטאאילוסטרציה של הקמת מרכז נתונים של מטא

בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה

השקעה של עשרות מיליארדי דולרים, מימון מתוחכם מחוץ למאזן, הטבות מס חריגות והשפעה עמוקה על קהילה כפרית: פרויקט Hyperion של מארק צוקרברג הפך לסמל של מרוץ הבינה המלאכותית, וגם של החשש מבועה פיננסית

רן קידר |

בצפון־מזרח לואיזיאנה, באזור כפרי שקט של שדות סויה, תירס וכותנה, מוקם בימים אלה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר בתולדות תעשיית הטכנולוגיה. מטא Meta Platforms -0.85%  , כשידוע היא חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ, בונה שם את Hyperion, מרכז נתונים לבינה מלאכותית בהשקעה כוללת שמוערכת כיום בכ-30 מיליארד דולר. צוקרברג עצמו תיאר את המתקן ככזה ששטחו ישתווה לחלק משמעותי ממנהטן, וככוח המחשוב שיניע את הדור הבא של מודלי ה-AI של החברה, כחלק מהשאיפה לפתח “סופר־אינטליגנציה”.

מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"

עבור תושבי מחוז ריצ’לנד, אזור שבו כ־25% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני ושבו מעסיקים גדולים נטשו בעשור האחרון, מדובר בהזדמנות נדירה. הקרקע החקלאית, שערכה נשחק עם השנים, הפכה בן לילה ליעד אסטרטגי. עבודות העפר, הכלים הכבדים ואלפי העובדים שהגיעו לעבוד באתר יצרו תחושה של תנופה כלכלית. מטא מדווחת שכבר הוזרמו מעל 875 מיליון דולר לחברות מלואיזיאנה, הועסקו אלפי עובדי בנייה, והושקעו מאות מיליוני דולרים בתשתיות, כבישים, מים, בתי ספר ושימור אתרים מקומיים.

אלא שמתחת לנרטיב של "ה-AI מגיע לעיירה קטנה" מסתתר סיפור מורכב בהרבה, כזה שמשלב חדשנות טכנולוגית עם הנדסה פיננסית מתוחכמת, ועם שאלות כבדות משקל על קיימות כלכלית, חלוקת סיכונים וכמובן, השאלה ה-"נצחית" על בועת ה-AI.


         טראמפ מחזיק השוואה של גודלו של פרויקט Hyperion למנהטן. קרדיט: רשתות חברתיות

מימון מחוץ למאזן והדלק לחששות מבועה

אחד ההיבטים החריגים ביותר בפרויקט היפריון אינו טכנולוגי אלא פיננסי. בניגוד למה שניתן היה לצפות, מטא אינה מממנת את רוב הבנייה ישירות. לשם כך גויסה Blue Owl Capital, קרן אשראי פרטית גדולה, שמחזיקה בכ־80% מהבעלות על מרכז הנתונים, בעוד מטא מחזיקה בכ-20% בלבד. עיקר המימון מגיע דרך גוף ייעודי בשם Beignet Investor LLC, שגייס כ-27 מיליארד דולר באג”ח ממשקיעים בוול סטריט.