אינטל
צילום: טוויטר

TSMC עשויה לקחת שליטה על מפעלי אינטל בארה"ב – הממשל האמריקאי דוחף לעסקה

בממשל טראמפ מנסים לחזק את תעשיית השבבים המקומית, ו-TSMC שוקלת לקחת חלק פעיל בניהול מפעלי אינטל. האם העסקה תסייע להחזיר את אינטל למעמדה הקודם?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

חברת TSMC Taiwan Semiconductor . 5.17%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת לקחת שליטה על מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב – כך עולה מדיונים שהתקיימו לאחרונה בין בכירים בממשל האמריקאי לבין הנהלת החברה הטייוואנית. המהלך, שטרם סוכם באופן סופי, מיועד להבטיח שייצור השבבים המתקדמים של ארה"ב יתבצע בשטח המדינה ולחזק את מעמדה של ארה"ב מול סין בתחרות הגלובלית על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות.


הממשל האמריקאי מנסה לחזק את ייצור השבבים המקומי


לאורך השנים האחרונות, הממשל האמריקאי פועל להחזיר ייצור שבבים מתקדם לשטחי ארה"ב, מחשש שהסתמכות על מפעלים בטייוואן עלולה להפוך לסיכון אסטרטגי במקרה של פלישה סינית. אינטל, שבעבר נחשבה לענקית השבבים המובילה בעולם, מתקשה להתחרות מול TSMC וסמסונג, מה שהוביל את הממשל לחפש פתרונות שישמרו על פעילותה. ממשל טראמפ העלה לאחרונה את הרעיון ש-TSMC תשתלט על מפעלי אינטל בארה"ב ותנהל את פעילותם באופן מלא. 

במסגרת המהלך, ייתכן שגם חברות אמריקאיות נוספות ישקיעו בפרויקט לצד סיוע ממשלתי, כך ששליטה מלאה לא תעבור לידיים זרות. אינטל, שעדיין מחזיקה ברשת הייצור הגדולה ביותר מבין החברות האמריקאיות, נאבקת לשמור על מעמדה. החברה קיבלה מענקים בסך 7.9 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי כדי לתמוך בהקמת מפעלים חדשים בארבע מדינות, לצד חוזה נוסף של 3 מיליארד דולר לייצור שבבים עבור הצבא האמריקאי. עם זאת, אינטל לא הצליחה למשוך מספיק לקוחות חיצוניים, בעיקר באתר הייצור החדש באוהיו, מה שמעמיד בספק את הצלחתה.


לפני מספר חודשים, מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, הצהיר כי החברה לא מעוניינת לרכוש את מפעלי אינטל. אך כעת, נראה שעמדתה מתרככת – אולי בגלל החשש מהרגולציה האמריקאית והאפשרות שטראמפ יטיל מכסים על יבוא שבבים מחו"ל. TSMC היא הספקית המרכזית של אפל, אנבידיה וחברות אמריקאיות נוספות, והיא כבר זכתה למענקים בגובה 6.6 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, לתמיכה בהקמת שלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה. נראה כי החברה עשויה להיות מוכנה לקחת תפקיד פעיל יותר בפעילות הייצור בארה"ב, כל עוד היא תקבל תנאים מועדפים מהממשל. על פי דיווחים, הצעה נוספת שעלתה לדיון היא ש-TSMC תאפשר לאינטל לבצע את תהליכי האריזה של שבבים עבור לקוחות אמריקאיים, ובכך לייצר עבורה מקור הכנסה נוסף.


על אף שהשיחות בין הממשל האמריקאי ל-TSMC נמצאות בשלבים ראשוניים, ולמרות שאינטל טרם הביעה את עמדתה בנושא, העובדה שהנושא עלה על הפרק מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התעשייה האמריקאית. בעוד שבממשל ביידן העדיפו להתמקד בהגדלת הייצור של חברות זרות בתוך ארה"ב, ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר, במטרה למנוע מתחרים כמו סין להשתלט על שוק השבבים. אם אכן TSMC תיקח שליטה על המפעלים של אינטל, זה עשוי להיות מהלך דרמטי שמשנה את חוקי המשחק בתעשייה – ומציב את אינטל בנקודת מפנה קריטית באסטרטגיית ההישרדות שלה. כעת, המשקיעים ממתינים לראות האם אינטל תסכים לשיתוף פעולה כזה, והאם הממשל האמריקאי ימשיך לתמוך במהלכים שיחזקו את ייצור השבבים המקומי. מה שבטוח – תעשיית השבבים עומדת בפני טלטלה גדולה, עם השפעות שיגיעו הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.



האנליסטים ספקנים: "למה ש-TSMC תשתף פעולה עם מתחרה ישירה?"


בעוד שהשמועות על שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC עוררו עניין רב בשוק, אנליסטים בוול סטריט ספקנים מאוד לגבי היתכנות המהלך. אנליסט חברת Bernstein, סטייסי רסגון, כתב למשקיעים כי TSMC לא צפויה להעביר את הידע הטכנולוגי שלה למתחרה ישירה כמו אינטל, אלא אם כן יינתנו לה תנאים יוצאי דופן והטבות משמעותיות. לדבריו, עצם העלאת האפשרות הזו מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה של אינטל לייצר שבבי AI מתקדמים בעצמה. רסגון אף הטיל ספק בצורך במהלך כזה, וטען כי עדיף לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הנוכחית של הרחבת מפעלי הייצור של חברות זרות בארה"ב דרך מענקים וסובסידיות, במקום לנסות "להציל" את אינטל מהמצב הנוכחי שלה.


למרות ההתלהבות הראשונית, מניית אינטל ירדה היום בכ-3%, אך עדיין מסכמת עלייה של יותר מ-16% מתחילת השנה. השאלה הגדולה שנותרה היא האם אינטל תוכל למנף את הגיבוי הפוליטי שהיא מקבלת לטובת מהלך אמיתי שישיב אותה להובלה בתעשיית השבבים, או שמא תמשיך לפגר מאחורי המתחרות. אם אכן יתממש שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC, זה עשוי להוות צעד משמעותי עבור תעשיית השבבים בארה"ב ולחזק את ייצור השבבים המקומי מול האיום הסיני. עם זאת, נכון לעכשיו, המהלך עדיין בגדר ספקולציה – והמשקיעים ממתינים להבהרות נוספות מצד ממשלת ארה"ב והחברות עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


ברבעון הרביעי של השנה, אינטל דיווחה על רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 14.3 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 12 סנט על הכנסות של 13.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה אכזבה בתחזית, כאשר לרבעון הראשון של 2025, אינטל צופה שיעור רווח גולמי מתואם של 36%, לעומת הצפי של 39.3%. ההכנסות צפויות לעמוד על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-12.8 מיליארד. ההכנסות מעסקי הפאונדרי עמדו על 4.5 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. שוק המחשבים האישיים - מקור ההכנסה הגדול ביותר של אינטל - רשם עלייה מתונה בלבד במשלוחים הגלובליים בשנה האחרונה, והציג ביצועים נמוכים מהציפיות להתאוששות חזקה לאחר תקופת ירידות ממושכת.


שווי השוק של אינטל עומד על 100.9 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-47%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין היגיון ברכישת אינטל עי TSC יש לעודד קונסורציום של חברות מארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 15/02/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סבירטראמפ לא יסכים גם אינטל לא תסכיםוגם אני כעובד לא אסכים... (ל"ת)
    לימוזינה 15/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
מייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל סיילור. קרדיט: רשתות חברתיות

סטרטג’י שוב מתקרבת לקו האדום: שווי החברה כמעט ונופל מתחת לשווי הביטקוין שהיא מחזיקה

מניית סטרטג'י מתאוששת זמנית, אך מדדי הסיכון מאותתים על סכנה: ה-mNAV מתקרב ל-1, שווי השוק נמוך משווי הביטקוין שבמאזן, והמשקיעים שואלים מחדש, למה להחזיק מניה אם אפשר להחזיק את המטבע עצמו?

רן קידר |

חברת סטרטג'י MicroStrategy Inc 3.43%   של מייקל סיילור, שהפך אותה מחברת תוכנה צנועה ל"מאגר ביטקוין תאגידי", מוצאת את עצמה שוב קרוב מאוד לאזור הסכנה. לאחר ירידה חדה של כ-66% ממחיר השיא שנרשם ביולי האחרון, כשהציגה רבעון יוצא דופן עם רווח חשבונאי עצום של כ-14 מיליארד דולר. אמנם לאור עליות הביקטוין, החברה גם כן עולה במהלך המסחר היום, אך העלייה רק מעניקה מעט חמצן, ולא משנה מהותית את תמונת הסיכון.

המדד מרכזי שאחריו עוקבים המשקיעים, mNAV (Market-to-Net Asset Value), עמד הבוקר על כ-1.02 בלבד. זוהי רמה קריטית, היות וירידה מתחת ל-1 משמעותה שהחברה, מבחינה תיאורטית, שווה פחות מהביטקוין שהיא מחזיקה. במקרה כזה, נשמטת הקרקע מתחת להחזקת מניות החברה, היות ואין היגיון כלכלי בהחזקת מניה שעוקבת אחרי ביטקוין, אם היא מתומחרת מתחת לערך הנכסי הבסיסי שלה.

שווי השוק כבר נמוך משווי הביטקוין

כבר כעת ניתן לראות פער מדאיג: שווי השוק של סטרטג'י עומד על כ-47 מיליארד דולר בלבד, בעוד ששווי אחזקות הביטקוין של החברה מוערך בפחות מ-60 מיליארד דולר. מצב כזה נחשב בעיני אנליסטים לבעייתי, שכן הוא משקף חוסר אמון של השוק במבנה ההון, במינוף וביכולת של החברה לייצר ערך מעבר להחזקה הפסיבית במטבע.

ה-mNAV, בניגוד לשווי שוק פשוט, כולל גם את החוב והנזילות של החברה: הוא מחושב כשווי השוק בתוספת החוב, בניכוי מזומנים, מחולק בשווי מאגר הביטקוין. כאשר המדד יורד מתחת ל-1, המשמעות היא שהשוק מתמחר את החברה בדיסקאונט לעומת נכס הבסיס, שכאמור עלול להוביל לגל מכירות מצד משקיעים מוסדיים וקמעונאיים כאחד.

המניה מצליחה להישאר מעל קו הסכנה הזה מאז נובמבר, אך המרווח הולך ומצטמצם, במיוחד על רקע התנודתיות החדה במחיר הביטקוין.

סיילור משדר אופטימיות - השוק פחות

כצפוי, מייקל סיילור עצמו ממשיך לשדר ביטחון מלא. בימים האחרונים הוא פרסם ברשתות החברתיות מסרים שוריים, כולל גרפים שמדגישים כי מספר הפוזיציות הפתוחות במניית סטרטג'י שקול לכ-87% משווי השוק של החברה. סיילור אמר, במלים אחרות, שיש עניין עצום במניה ונזילות גבוהה.

נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיותנשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, ונשיא ונצואלה, ניקולאס מדורו. קרדיט: רשתות חברתיות

ארה"ב תקפה בונצואלה, הנשיא מדורו נלכד והוצא מהמדינה, האם שוק האנרגיה לפני טלטלה?

מתקפה לילית בקראקס, הכרזת חירום, טלטלה בשוקי האנרגיה וזינוק בחשיבות הקריפטו באמריקה הלטינית

רן קידר |
נושאים בכתבה ארה"ב ונצואלה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הבוקר בהכרזה דרמטית כי נשיא ונצואלה ניקולס מדורו נלכד במהלך המתקפה האמריקנית הנרחבת על המדינה, והוצא אל מחוץ לגבולותיה יחד עם אשתו. ההודעה פורסמה לאחר לילה של פיצוצים עזים בקראקס ואזורים נוספים, מתקפה שכבר כעת מוגדרת כהסלמה החמורה ביותר בעימות בין וושינגטון לקרקאס מזה שנים, עם השלכות כלכליות שעשויות לחרוג בהרבה מגבולות ונצואלה.

לפי טראמפ, מדובר ב-"מתקפה רחבת היקף ומוצלחת" שבוצעה בתיאום עם גורמי אכיפת החוק האמריקניים, וכי פרטים נוספים יימסרו במסיבת עיתונאים מיוחדת בהמשך היום. הלכידה עצמה בוצעה במסגרת מבצע קומנדו של "כח דלתא", כחלק מהמהלך הצבאי הכולל.

המתקפה האמריקנית החלה בשעות הקטנות של הלילה, אז נשמעו בקראקס פיצוצים עזים, נצפו מטוסים בגובה נמוך ועמודי עשן עלו מאזורי מפתח בעיר. דיווחים מהשטח הצביעו על פגיעות במתקנים צבאיים, בבסיסים ובתשתיות, לצד הפסקות חשמל נרחבות בדרום הבירה. ממשלת ונצואלה הודיעה כי הותקפו גם אזורים במדינות מירנדה, אראגואה ולה-גואירה, והנשיא מדורו, זמן קצר לפני שנלכד, הכריז על מצב חירום לאומי והורה על הפעלת כל תוכניות ההגנה.

בוושינגטון נמנעו תחילה מהתייחסות רשמית מפורטת, אך גורמים אמריקניים אישרו כי התקיפות בוצעו לאחר חודשים של הצטברות כוחות אמריקניים באזור הקריביים, כולל נושאת מטוסים, משחתות, מטוסי קרב וכוחות מיוחדים. במקביל, רשות התעופה האזרחית האמריקנית אסרה על טיסות אזרחיות מעל ונצואלה, צעד שמאותת לשווקים כי מדובר באירוע בעל פוטנציאל הסלמה מתמשך.

מדורו נחשב בעיני מדינות רבות במערב לרודן, על רקע טענות לזיופים נרחבים במערכות הבחירות בוונצואלה ודיכוי שיטתי של האופוזיציה הפוליטית. בדומה לקודמו, הוגו צ׳אבס, נקט מדורו לאורך שנות שלטונו קו לעומתי וחריף כלפי ארה"ב, וביסס קשרים הדוקים עם יריבותיה המרכזיות - רוסיה, סין ואיראן. וושינגטון אף האשימה אותו בעבר בקשרים עם חיזבאללה, טענות שממשלו בקראקס הכחיש בעקביות.