אינטל
צילום: טוויטר

TSMC עשויה לקחת שליטה על מפעלי אינטל בארה"ב – הממשל האמריקאי דוחף לעסקה

בממשל טראמפ מנסים לחזק את תעשיית השבבים המקומית, ו-TSMC שוקלת לקחת חלק פעיל בניהול מפעלי אינטל. האם העסקה תסייע להחזיר את אינטל למעמדה הקודם?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

חברת TSMC Taiwan Semiconductor . 0.61%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת לקחת שליטה על מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב – כך עולה מדיונים שהתקיימו לאחרונה בין בכירים בממשל האמריקאי לבין הנהלת החברה הטייוואנית. המהלך, שטרם סוכם באופן סופי, מיועד להבטיח שייצור השבבים המתקדמים של ארה"ב יתבצע בשטח המדינה ולחזק את מעמדה של ארה"ב מול סין בתחרות הגלובלית על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות.


הממשל האמריקאי מנסה לחזק את ייצור השבבים המקומי


לאורך השנים האחרונות, הממשל האמריקאי פועל להחזיר ייצור שבבים מתקדם לשטחי ארה"ב, מחשש שהסתמכות על מפעלים בטייוואן עלולה להפוך לסיכון אסטרטגי במקרה של פלישה סינית. אינטל, שבעבר נחשבה לענקית השבבים המובילה בעולם, מתקשה להתחרות מול TSMC וסמסונג, מה שהוביל את הממשל לחפש פתרונות שישמרו על פעילותה. ממשל טראמפ העלה לאחרונה את הרעיון ש-TSMC תשתלט על מפעלי אינטל בארה"ב ותנהל את פעילותם באופן מלא. 

במסגרת המהלך, ייתכן שגם חברות אמריקאיות נוספות ישקיעו בפרויקט לצד סיוע ממשלתי, כך ששליטה מלאה לא תעבור לידיים זרות. אינטל, שעדיין מחזיקה ברשת הייצור הגדולה ביותר מבין החברות האמריקאיות, נאבקת לשמור על מעמדה. החברה קיבלה מענקים בסך 7.9 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי כדי לתמוך בהקמת מפעלים חדשים בארבע מדינות, לצד חוזה נוסף של 3 מיליארד דולר לייצור שבבים עבור הצבא האמריקאי. עם זאת, אינטל לא הצליחה למשוך מספיק לקוחות חיצוניים, בעיקר באתר הייצור החדש באוהיו, מה שמעמיד בספק את הצלחתה.


לפני מספר חודשים, מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, הצהיר כי החברה לא מעוניינת לרכוש את מפעלי אינטל. אך כעת, נראה שעמדתה מתרככת – אולי בגלל החשש מהרגולציה האמריקאית והאפשרות שטראמפ יטיל מכסים על יבוא שבבים מחו"ל. TSMC היא הספקית המרכזית של אפל, אנבידיה וחברות אמריקאיות נוספות, והיא כבר זכתה למענקים בגובה 6.6 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, לתמיכה בהקמת שלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה. נראה כי החברה עשויה להיות מוכנה לקחת תפקיד פעיל יותר בפעילות הייצור בארה"ב, כל עוד היא תקבל תנאים מועדפים מהממשל. על פי דיווחים, הצעה נוספת שעלתה לדיון היא ש-TSMC תאפשר לאינטל לבצע את תהליכי האריזה של שבבים עבור לקוחות אמריקאיים, ובכך לייצר עבורה מקור הכנסה נוסף.


על אף שהשיחות בין הממשל האמריקאי ל-TSMC נמצאות בשלבים ראשוניים, ולמרות שאינטל טרם הביעה את עמדתה בנושא, העובדה שהנושא עלה על הפרק מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התעשייה האמריקאית. בעוד שבממשל ביידן העדיפו להתמקד בהגדלת הייצור של חברות זרות בתוך ארה"ב, ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר, במטרה למנוע מתחרים כמו סין להשתלט על שוק השבבים. אם אכן TSMC תיקח שליטה על המפעלים של אינטל, זה עשוי להיות מהלך דרמטי שמשנה את חוקי המשחק בתעשייה – ומציב את אינטל בנקודת מפנה קריטית באסטרטגיית ההישרדות שלה. כעת, המשקיעים ממתינים לראות האם אינטל תסכים לשיתוף פעולה כזה, והאם הממשל האמריקאי ימשיך לתמוך במהלכים שיחזקו את ייצור השבבים המקומי. מה שבטוח – תעשיית השבבים עומדת בפני טלטלה גדולה, עם השפעות שיגיעו הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.



האנליסטים ספקנים: "למה ש-TSMC תשתף פעולה עם מתחרה ישירה?"


בעוד שהשמועות על שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC עוררו עניין רב בשוק, אנליסטים בוול סטריט ספקנים מאוד לגבי היתכנות המהלך. אנליסט חברת Bernstein, סטייסי רסגון, כתב למשקיעים כי TSMC לא צפויה להעביר את הידע הטכנולוגי שלה למתחרה ישירה כמו אינטל, אלא אם כן יינתנו לה תנאים יוצאי דופן והטבות משמעותיות. לדבריו, עצם העלאת האפשרות הזו מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה של אינטל לייצר שבבי AI מתקדמים בעצמה. רסגון אף הטיל ספק בצורך במהלך כזה, וטען כי עדיף לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הנוכחית של הרחבת מפעלי הייצור של חברות זרות בארה"ב דרך מענקים וסובסידיות, במקום לנסות "להציל" את אינטל מהמצב הנוכחי שלה.


למרות ההתלהבות הראשונית, מניית אינטל ירדה היום בכ-3%, אך עדיין מסכמת עלייה של יותר מ-16% מתחילת השנה. השאלה הגדולה שנותרה היא האם אינטל תוכל למנף את הגיבוי הפוליטי שהיא מקבלת לטובת מהלך אמיתי שישיב אותה להובלה בתעשיית השבבים, או שמא תמשיך לפגר מאחורי המתחרות. אם אכן יתממש שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC, זה עשוי להוות צעד משמעותי עבור תעשיית השבבים בארה"ב ולחזק את ייצור השבבים המקומי מול האיום הסיני. עם זאת, נכון לעכשיו, המהלך עדיין בגדר ספקולציה – והמשקיעים ממתינים להבהרות נוספות מצד ממשלת ארה"ב והחברות עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


ברבעון הרביעי של השנה, אינטל דיווחה על רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 14.3 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 12 סנט על הכנסות של 13.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה אכזבה בתחזית, כאשר לרבעון הראשון של 2025, אינטל צופה שיעור רווח גולמי מתואם של 36%, לעומת הצפי של 39.3%. ההכנסות צפויות לעמוד על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-12.8 מיליארד. ההכנסות מעסקי הפאונדרי עמדו על 4.5 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. שוק המחשבים האישיים - מקור ההכנסה הגדול ביותר של אינטל - רשם עלייה מתונה בלבד במשלוחים הגלובליים בשנה האחרונה, והציג ביצועים נמוכים מהציפיות להתאוששות חזקה לאחר תקופת ירידות ממושכת.


שווי השוק של אינטל עומד על 100.9 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-47%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין היגיון ברכישת אינטל עי TSC יש לעודד קונסורציום של חברות מארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 15/02/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סבירטראמפ לא יסכים גם אינטל לא תסכיםוגם אני כעובד לא אסכים... (ל"ת)
    לימוזינה 15/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX 135.45%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


טראמפ ושי (רשתות)טראמפ ושי (רשתות)

סין נגד ארה"ב - איך מצליחה סין להגדיל ייצוא, למרות ירידה של 30% בייצוא לארה"ב

בייג'ין מפצה על החולשה בשוק האמריקאי דרך אסיה, אירופה והיי-טק, עם הישענות הולכת וגוברת על עודף מסחרי; בזמן שטראמפ נלחם עם סין, היא מתגברת על המכה

ליאור דנקנר |

נתוני המכס הסיניים שפורסמו היום מצביעים על התאוששות חלקית ביצוא, אבל מעידים בעיקר כי במלחמה בין סין לארה"ב, סין מתבררת כמנצחת. בנובמבר היצוא הכולל של סין עולה ב-5.9% לעומת השנה הקודמת, מעל צפי של 3.8%. זה שינוי כיוון אחרי ירידה של 1.1% באוקטובר, שהייתה ההתכווצות הראשונה מאז מרץ 2024. היצוא לארה"ב צנח בנובמבר ב-28.6%, החודש השמיני ברציפות של ירידה דו-ספרתית. היבוא מארה"ב מתכווץ ב-19%, ומתחילת השנה היצוא של סין לארה"ב ירד ב-18.9% והיבוא מארה"ב ב-13.2%. לכאורה מכה גדולה לסינים ממלחמת הסחר מול טראמפ. אבל בפועל, סין מצליחה לרכך מאוד את המכה ואף לעלות בייצוא בזכות שווקים נוספים והרחבת שווקים אחרים.

טראמפ עושה שרירים מול הסיני ובעיקר המון דיבורים, בפועל, הסינים בחרו במעשים והם מצאו חלופות ייצוא וגם חלופות לייבוא האמריקאי. הנתונים האלו מבטאים את החוזקה של הסינים וכנראה בעיקר את החוזקה של העם הסיני שהתחבר סביב מנהיגו כשראה את ההתקפות של טראמפ. בין השאר, נזכיר הסינים בחרו בהחרמת סחורה אמריקאית ולפחות בינתיים נראה שהם אכן מסתדרים עם המכסים.   סין מצליחה לייצא יותר סחורה לעולם ולהפחית את משקלה של ארה"ב בתוך העוגה הכוללת. החשיבות של ארה"ב הולכת ויורדת בסחר מול סין.  

בנובמבר היצוא למדינות ASEAN עולה ב-8.2%, בעוד שהיצוא לאיחוד האירופי מזנק ב-14.8%. בתוך התנועה הזו בולטת קפיצה בקטגוריות כבדות ומתקדמות: היצוא של ספינות צומח ב-26.8%, של שבבים ב-24.7% ושל אוטומובילים ב-16.7%. במקביל נרשמת חולשה במוצרים שנשענים יותר על הביקוש בארה"ב, צעצועים, נעליים ורהיטים, שרושמים ירידות של 12.1%, 10.7% ו-5.9% בהתאמה.

במצטבר ינואר-נובמבר 2025, היצוא הכולל של סין צומח ב-5.4% בזמן שהיבוא הכולל מתכווץ ב-0.6%. העודף המסחרי מגיע ל-1.08 טריליון דולר, עלייה של 22.1% משנה קודמת, עם עודף חודשי של 111.68 מיליארד דולר בנובמבר, השלישי בגודלו אי פעם. לפי רשות המכס הסינית, דיווחי רויטרס וניתוחי ING, עודף הסחר הזה הוא אחד הכלים שמאפשרים לסין להישאר קרובה ליעד צמיחה של כ-5% השנה, גם כשהציר מול ארה"ב נחלש.


התקדמות איטית בהסכם הסחר עם ארה"ב

על הרקע הזה נחתם ב-30 באוקטובר השנה בבוסאן, דרום קוריאה, הסכם סחר בין נשיא סין שי ג'ינפינג לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ. ההסכם כולל הקפאת מגבלות מכסים הדדיות לשנה, הפחתת "מכס הפנטניל" מ-20% ל-10% והקלות על יצוא אדמות נדירות ומינרלים קריטיים מסין. במסגרת ההבנות סין מתחייבת לרכוש 12 מיליון טון סויה אמריקאית עד סוף 2025, להפסיק יצוא כימיקלים המשמשים לייצור פנטניל ולבטל רשימות סנקציות על חברות אמריקאיות, וארה"ב מסכימה לדחות חקירות על תעשיות ימיות סיניות.