אינטל
צילום: טוויטר

TSMC עשויה לקחת שליטה על מפעלי אינטל בארה"ב – הממשל האמריקאי דוחף לעסקה

בממשל טראמפ מנסים לחזק את תעשיית השבבים המקומית, ו-TSMC שוקלת לקחת חלק פעיל בניהול מפעלי אינטל. האם העסקה תסייע להחזיר את אינטל למעמדה הקודם?

אביחי טדסה | (2)
נושאים בכתבה אינטל TSMC שבבים

חברת TSMC Taiwan Semiconductor . 0.62%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת לקחת שליטה על מפעלי הייצור של אינטל בארה"ב – כך עולה מדיונים שהתקיימו לאחרונה בין בכירים בממשל האמריקאי לבין הנהלת החברה הטייוואנית. המהלך, שטרם סוכם באופן סופי, מיועד להבטיח שייצור השבבים המתקדמים של ארה"ב יתבצע בשטח המדינה ולחזק את מעמדה של ארה"ב מול סין בתחרות הגלובלית על שליטה בטכנולוגיות מתקדמות.


הממשל האמריקאי מנסה לחזק את ייצור השבבים המקומי


לאורך השנים האחרונות, הממשל האמריקאי פועל להחזיר ייצור שבבים מתקדם לשטחי ארה"ב, מחשש שהסתמכות על מפעלים בטייוואן עלולה להפוך לסיכון אסטרטגי במקרה של פלישה סינית. אינטל, שבעבר נחשבה לענקית השבבים המובילה בעולם, מתקשה להתחרות מול TSMC וסמסונג, מה שהוביל את הממשל לחפש פתרונות שישמרו על פעילותה. ממשל טראמפ העלה לאחרונה את הרעיון ש-TSMC תשתלט על מפעלי אינטל בארה"ב ותנהל את פעילותם באופן מלא. 

במסגרת המהלך, ייתכן שגם חברות אמריקאיות נוספות ישקיעו בפרויקט לצד סיוע ממשלתי, כך ששליטה מלאה לא תעבור לידיים זרות. אינטל, שעדיין מחזיקה ברשת הייצור הגדולה ביותר מבין החברות האמריקאיות, נאבקת לשמור על מעמדה. החברה קיבלה מענקים בסך 7.9 מיליארד דולר מהממשל האמריקאי כדי לתמוך בהקמת מפעלים חדשים בארבע מדינות, לצד חוזה נוסף של 3 מיליארד דולר לייצור שבבים עבור הצבא האמריקאי. עם זאת, אינטל לא הצליחה למשוך מספיק לקוחות חיצוניים, בעיקר באתר הייצור החדש באוהיו, מה שמעמיד בספק את הצלחתה.


לפני מספר חודשים, מנכ"ל TSMC, סי.סי. ווי, הצהיר כי החברה לא מעוניינת לרכוש את מפעלי אינטל. אך כעת, נראה שעמדתה מתרככת – אולי בגלל החשש מהרגולציה האמריקאית והאפשרות שטראמפ יטיל מכסים על יבוא שבבים מחו"ל. TSMC היא הספקית המרכזית של אפל, אנבידיה וחברות אמריקאיות נוספות, והיא כבר זכתה למענקים בגובה 6.6 מיליארד דולר במסגרת חוק ה-CHIPS, לתמיכה בהקמת שלושה מפעלים בפיניקס, אריזונה. נראה כי החברה עשויה להיות מוכנה לקחת תפקיד פעיל יותר בפעילות הייצור בארה"ב, כל עוד היא תקבל תנאים מועדפים מהממשל. על פי דיווחים, הצעה נוספת שעלתה לדיון היא ש-TSMC תאפשר לאינטל לבצע את תהליכי האריזה של שבבים עבור לקוחות אמריקאיים, ובכך לייצר עבורה מקור הכנסה נוסף.


על אף שהשיחות בין הממשל האמריקאי ל-TSMC נמצאות בשלבים ראשוניים, ולמרות שאינטל טרם הביעה את עמדתה בנושא, העובדה שהנושא עלה על הפרק מסמנת שינוי משמעותי במדיניות התעשייה האמריקאית. בעוד שבממשל ביידן העדיפו להתמקד בהגדלת הייצור של חברות זרות בתוך ארה"ב, ממשל טראמפ נוקט בגישה אגרסיבית יותר, במטרה למנוע מתחרים כמו סין להשתלט על שוק השבבים. אם אכן TSMC תיקח שליטה על המפעלים של אינטל, זה עשוי להיות מהלך דרמטי שמשנה את חוקי המשחק בתעשייה – ומציב את אינטל בנקודת מפנה קריטית באסטרטגיית ההישרדות שלה. כעת, המשקיעים ממתינים לראות האם אינטל תסכים לשיתוף פעולה כזה, והאם הממשל האמריקאי ימשיך לתמוך במהלכים שיחזקו את ייצור השבבים המקומי. מה שבטוח – תעשיית השבבים עומדת בפני טלטלה גדולה, עם השפעות שיגיעו הרבה מעבר לגבולות ארה"ב.



האנליסטים ספקנים: "למה ש-TSMC תשתף פעולה עם מתחרה ישירה?"


בעוד שהשמועות על שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC עוררו עניין רב בשוק, אנליסטים בוול סטריט ספקנים מאוד לגבי היתכנות המהלך. אנליסט חברת Bernstein, סטייסי רסגון, כתב למשקיעים כי TSMC לא צפויה להעביר את הידע הטכנולוגי שלה למתחרה ישירה כמו אינטל, אלא אם כן יינתנו לה תנאים יוצאי דופן והטבות משמעותיות. לדבריו, עצם העלאת האפשרות הזו מעוררת שאלות קשות לגבי יכולתה של אינטל לייצר שבבי AI מתקדמים בעצמה. רסגון אף הטיל ספק בצורך במהלך כזה, וטען כי עדיף לממשל האמריקאי להמשיך במדיניות הנוכחית של הרחבת מפעלי הייצור של חברות זרות בארה"ב דרך מענקים וסובסידיות, במקום לנסות "להציל" את אינטל מהמצב הנוכחי שלה.


למרות ההתלהבות הראשונית, מניית אינטל ירדה היום בכ-3%, אך עדיין מסכמת עלייה של יותר מ-16% מתחילת השנה. השאלה הגדולה שנותרה היא האם אינטל תוכל למנף את הגיבוי הפוליטי שהיא מקבלת לטובת מהלך אמיתי שישיב אותה להובלה בתעשיית השבבים, או שמא תמשיך לפגר מאחורי המתחרות. אם אכן יתממש שיתוף פעולה בין אינטל ל-TSMC, זה עשוי להוות צעד משמעותי עבור תעשיית השבבים בארה"ב ולחזק את ייצור השבבים המקומי מול האיום הסיני. עם זאת, נכון לעכשיו, המהלך עדיין בגדר ספקולציה – והמשקיעים ממתינים להבהרות נוספות מצד ממשלת ארה"ב והחברות עצמן.

קיראו עוד ב"גלובל"


ברבעון הרביעי של השנה, אינטל דיווחה על רווח למניה של 13 סנט על הכנסות של 14.3 מיליארד דולר. בוול-סטריט ציפו לרווח למניה של 12 סנט על הכנסות של 13.8 מיליארד דולר. עם זאת, החברה אכזבה בתחזית, כאשר לרבעון הראשון של 2025, אינטל צופה שיעור רווח גולמי מתואם של 36%, לעומת הצפי של 39.3%. ההכנסות צפויות לעמוד על בין 11.7 ל-12.7 מיליארד דולר, בעוד הצפי היה ל-12.8 מיליארד. ההכנסות מעסקי הפאונדרי עמדו על 4.5 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. שוק המחשבים האישיים - מקור ההכנסה הגדול ביותר של אינטל - רשם עלייה מתונה בלבד במשלוחים הגלובליים בשנה האחרונה, והציג ביצועים נמוכים מהציפיות להתאוששות חזקה לאחר תקופת ירידות ממושכת.


שווי השוק של אינטל עומד על 100.9 מיליארד דולר. מניית החברה עלתה ב-16% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-47%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אין היגיון ברכישת אינטל עי TSC יש לעודד קונסורציום של חברות מארהב (ל"ת)
    עושה חשבון 15/02/2025 17:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא סבירטראמפ לא יסכים גם אינטל לא תסכיםוגם אני כעובד לא אסכים... (ל"ת)
    לימוזינה 15/02/2025 12:02
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.