ביל אקמן
צילום: טוויטר

ההשקעות שצפויות להכניס לביל אקמן קרוב למיליארד דולר

מניות ענקיות המשכנתאות האמריקאיות רשמו זינוק של 500 אחוזים בשנה האחרונה כשהקרן של המיליארדר אקמן מחזיקה בכ-180 מיליון מניות של החברות והוא צופה שהמחיר יזנק לשלושים דולר למניה לאחר ההפרטה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן


המשקיע ביל אקמן עשוי להרוויח קרוב למיליארד דולר מהשקעותיו בענקיות המשכנתאות האמריקאיות פאני מיי (FNMA) ופרדי מק (FMCC), על רקע זינוק חד במניות החברות בשנה האחרונה. מניות שתי החברות רשמו עליות שערים מרשימות עד כה ב-2025, כאשר מניית פאני מיי עולה ב-6% , בעוד מניית פרדי מק מטפסת ב-3%. שיאים שנתיים חדשים עבור שתי החברות.


התשואה המצטברת של המניות בשנה האחרונה מרשימה במיוחד: מניית פאני מיי זינקה בכ-400%, ומניית פרדי מק רשמה עלייה של 500%. מתחילת 2025 בלבד, המניות כבר עלו ביותר מ-50%.


אקמן, העומד בראש קרן ההשקעות פרשינג סקוור קפיטל מנג'מנט, היה מהתומכים הבולטים בקהילת ההשקעות בהפרטת החברות הללו. הוא טען ברשת X כי מהלך זה יועיל הן לממשל והן לבעלי המניות שסבלו לאורך שנים, מאז הועברו החברות לפיקוח ממשלתי במהלך המשבר הפיננסי של 2008-2009. למרות שאקמן אינו חושף את היקף השקעותיו בחברות, בוול-סטריט מעריכים כי הוא מחזיק דרך הקרן שלו בכ-180 מיליון מניות רגילות של שתי החברות יחד.


פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן העיקרית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ-13 מיליארד דולר ושווי שוק של כ-9 מיליארד דולר.


"אופציות נצחיות יקרות ערך"

במכתב החצי-שנתי למשקיעים באוגוסט, כתב אקמן כי פאני מיי ופרדי מק נותרו "אופציות נצחיות יקרות ערך" על יציאת החברות מהפיקוח הממשלתי. אקמן ומשקיעים מוסדיים אחרים אינם נדרשים לפרט את החזקותיהם בפאני מיי ופרדי מק בדוחות ה-13F הרבעוניים שלהם, המפרטים את החזקות המניות האמריקאיות שלהם. רשות ניירות הערך האמריקאית לא דורשת זאת מאז 2010 בערך.


בדוח השנתי שלה, פרשינג סקוור הולדינגס מפרטת את החזקות המניות המרוכזות שלה, הכוללות את צ'יפוטלה מקסיקן גריל, אלפאבית והילטון וורלדוויד הולדינגס, אך משמיטה את פאני מיי ופרדי מק.  הדוח השנתי ל-2023 מציג החזקות מניות בשווי 180 מיליון דולר ב"שירותים פיננסיים". אריק בוטון, מנהל תיקים בחברת מאטיס קפיטל, מעריך כי רישום זה מתייחס לפאני מיי ופרדי מק ומעריך את ההחזקות בשתי המניות בכ-180 מיליון מניות.


החזקה של 180 מיליון מניות תואמת את הדיווח של פרשינג סקוור משנת 2014 - הדיווח האחרון הידוע - שהראה החזקה של 65 מיליון מניות של פרדי מק ו-115 מיליון מניות של פאני מיי. החזקה זו שווה כיום מעל 900 מיליון דולר, עלייה מכ-200 מיליון דולר לפני שנה. פרשינג סקוור מחזיקה גם במה שבוטון מעריך בכ-10 מיליון מניות בכורה של פאני מיי ופרדי מק, ששוות כיום כ-120 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


בוטון הוסיף כי "פאני מיי ופרדי מק, גם ברמות המחירים הנוכחיות, ממשיכות להיות אופציות קול אטרקטיביות שעשויות להניב תשואה נאה אם ההפרטה תתרחש ותתבצע בצורה דומה למה שאקמן מניח". אקמן צייץ כי המניה עשויה לעבור את רף 30 הדולר במקרה של הפרטה מוצלחת.


פרשינג סקוור הולדינגס השיגה תשואה של כ-10% בשנה שעברה על בסיס שווי נכסיה נטו, הרבה מתחת לתשואת מדד S&P 500 שעמדה על כמעט 25%. הקרן פתחה את 2025 בצורה חיובית, עם עלייה של 0.4% עד ה-7 בינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).