ביל אקמן
צילום: טוויטר

ההשקעות שצפויות להכניס לביל אקמן קרוב למיליארד דולר

מניות ענקיות המשכנתאות האמריקאיות רשמו זינוק של 500 אחוזים בשנה האחרונה כשהקרן של המיליארדר אקמן מחזיקה בכ-180 מיליון מניות של החברות והוא צופה שהמחיר יזנק לשלושים דולר למניה לאחר ההפרטה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן


המשקיע ביל אקמן עשוי להרוויח קרוב למיליארד דולר מהשקעותיו בענקיות המשכנתאות האמריקאיות פאני מיי (FNMA) ופרדי מק (FMCC), על רקע זינוק חד במניות החברות בשנה האחרונה. מניות שתי החברות רשמו עליות שערים מרשימות עד כה ב-2025, כאשר מניית פאני מיי עולה ב-6% , בעוד מניית פרדי מק מטפסת ב-3%. שיאים שנתיים חדשים עבור שתי החברות.


התשואה המצטברת של המניות בשנה האחרונה מרשימה במיוחד: מניית פאני מיי זינקה בכ-400%, ומניית פרדי מק רשמה עלייה של 500%. מתחילת 2025 בלבד, המניות כבר עלו ביותר מ-50%.


אקמן, העומד בראש קרן ההשקעות פרשינג סקוור קפיטל מנג'מנט, היה מהתומכים הבולטים בקהילת ההשקעות בהפרטת החברות הללו. הוא טען ברשת X כי מהלך זה יועיל הן לממשל והן לבעלי המניות שסבלו לאורך שנים, מאז הועברו החברות לפיקוח ממשלתי במהלך המשבר הפיננסי של 2008-2009. למרות שאקמן אינו חושף את היקף השקעותיו בחברות, בוול-סטריט מעריכים כי הוא מחזיק דרך הקרן שלו בכ-180 מיליון מניות רגילות של שתי החברות יחד.


פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן העיקרית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ-13 מיליארד דולר ושווי שוק של כ-9 מיליארד דולר.


"אופציות נצחיות יקרות ערך"

במכתב החצי-שנתי למשקיעים באוגוסט, כתב אקמן כי פאני מיי ופרדי מק נותרו "אופציות נצחיות יקרות ערך" על יציאת החברות מהפיקוח הממשלתי. אקמן ומשקיעים מוסדיים אחרים אינם נדרשים לפרט את החזקותיהם בפאני מיי ופרדי מק בדוחות ה-13F הרבעוניים שלהם, המפרטים את החזקות המניות האמריקאיות שלהם. רשות ניירות הערך האמריקאית לא דורשת זאת מאז 2010 בערך.


בדוח השנתי שלה, פרשינג סקוור הולדינגס מפרטת את החזקות המניות המרוכזות שלה, הכוללות את צ'יפוטלה מקסיקן גריל, אלפאבית והילטון וורלדוויד הולדינגס, אך משמיטה את פאני מיי ופרדי מק.  הדוח השנתי ל-2023 מציג החזקות מניות בשווי 180 מיליון דולר ב"שירותים פיננסיים". אריק בוטון, מנהל תיקים בחברת מאטיס קפיטל, מעריך כי רישום זה מתייחס לפאני מיי ופרדי מק ומעריך את ההחזקות בשתי המניות בכ-180 מיליון מניות.


החזקה של 180 מיליון מניות תואמת את הדיווח של פרשינג סקוור משנת 2014 - הדיווח האחרון הידוע - שהראה החזקה של 65 מיליון מניות של פרדי מק ו-115 מיליון מניות של פאני מיי. החזקה זו שווה כיום מעל 900 מיליון דולר, עלייה מכ-200 מיליון דולר לפני שנה. פרשינג סקוור מחזיקה גם במה שבוטון מעריך בכ-10 מיליון מניות בכורה של פאני מיי ופרדי מק, ששוות כיום כ-120 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


בוטון הוסיף כי "פאני מיי ופרדי מק, גם ברמות המחירים הנוכחיות, ממשיכות להיות אופציות קול אטרקטיביות שעשויות להניב תשואה נאה אם ההפרטה תתרחש ותתבצע בצורה דומה למה שאקמן מניח". אקמן צייץ כי המניה עשויה לעבור את רף 30 הדולר במקרה של הפרטה מוצלחת.


פרשינג סקוור הולדינגס השיגה תשואה של כ-10% בשנה שעברה על בסיס שווי נכסיה נטו, הרבה מתחת לתשואת מדד S&P 500 שעמדה על כמעט 25%. הקרן פתחה את 2025 בצורה חיובית, עם עלייה של 0.4% עד ה-7 בינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTנשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPT

5 עובדות על שי ג'ינפינג: כיצד עיצב מחדש את יחסי הכוחות בעולם

כך הפך שי ג'ינגפינג ליריב החזק והמשמעותי של ארה"ב ושל המערב: מעלייתו למיצובו כמנהיג מעצמת על

הדס ברטל |

מאז עלייתו של שי ג'ינפינג לשלטון לפני למעלה מעשור, הפכה סין למדינה שמעצבת במו ידיה את הסדר הגלובלי החדש. בהובלתו האישית, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם עברה טלטלות, המפלגה הקומוניסטית חיזקה עוד יותר את שליטתה, ופניה של סין הפכו לדומיננטיות בזירה הדיפלומטית. חמש הפסקאות הבאות מציגות את סיפורו של האיש שמשפיע יותר מרוב מנהיגי העולם על עיצוב העשור הבא.

1 #  הרקע האישי והמסלול הפוליטי שהביא את שי לשלטון

שי ג’ינפינג נולד ב־1953 בבייג'ינג במשפחה שהייתה חלק מהאליטה המהפכנית של סין. אביו, שי ג’ונגסון, היה ממייסדי המהפכה הקומוניסטית ומקורב למאו דזה־דונג, אך נפל קורבן לטיהורים הפוליטיים של מהפכת התרבות. כתוצאה מכך נשלח שי בגיל צעיר לעבוד בכפר ענָי במחוז שאאנשי, חוויה שגיבשה את דמותו הציבורית כבן-מעמד העם למרות שורשיו האליטיסטיים. בשנות ה־80 וה־90 התקדם במעלה הדרגים האזוריים, עד שב־2012 נבחר למזכ"ל המפלגה וב־2013 לנשיא סין. בתוך שנים ספורות הפך למנהיג החזק במדינה מאז מאו, כשהוא מרכז בידיו שלוש סמכויות על: מנהיג המפלגה, הנשיא וראש הצבא.

2 # הכלכלה הסינית בעידן שי: מהנסיקה לשינוי כיוון

בשנותיו הראשונות בתפקיד, נהנתה סין מצמיחה גבוהה שהמשיכה את תנופת ההתפתחות הכלכלית שהחלה עוד לפניו. שי קידם מהלכים של תיעוש מואץ, השקעה מסיבית בתשתיות והפיכת חברות סיניות לענקיות גלובליות בתחומי הטכנולוגיה, התקשורת והאנרגיה. עם זאת, החל מסוף העשור הקודם הכלכלה החלה להאט. הקשחת הפיקוח על חברות הטכנולוגיה הגדולות, משבר הנדל"ן ובראשו קריסת ענקיות כמו אוורגרנד, והשלכות מגפת הקורונה, פגעו בקצב הצמיחה ובהשקעות הזרות. שי הציג זאת כחלק מ"תיקון היסטורי" שנועד להפוך את הכלכלה למאוזנת ופחות תלויה בחוב, אך במבחן היציבות הכלכלית, סין נמצאת כיום בתקופה מאתגרת יותר מאשר בימי קודמיו.

בין דונלד טראמפ לג'ו ביידן, המעברים במדיניות הסחר האמריקנית כלפי סין מיצבו את שי ג’ינפינג במרכז מאבק אסטרטגי עולמי. כאשר טראמפ הטיל מכסים נרחבים על סחורות סיניות החל משנת 2018, תגובת סין הייתה בעיקרה זהירה אך החלטית: משרד הסחר הסיני קרא לביטול המכסים והזהיר מפני "מלחמת סחר" שתכלה את שני הצדדים. בסוגיות טכנולוגיה וסחר, סין תחת שי נטתה יותר להשקיע בהרחבת בסיס הייצוא הלא-אמריקני ובהגדלת המיקוד בשוק המקומי, תוך הצהרות שוושינגטון "לא מפחיתה סיכונים אלא יוצרת אותם." 

בימי ביידן נרשמה ירידה יחסית באגרסיביות של הממשל האמריקני מול סין במישורי הסחר הישיר, אך לא הייתה חזרה לעידן של הסכם ושיתוף הפעולה. עם חזרתו של טראמפ לשלטון, הודגשו שוב מאמצי מכס נרחבים יותר והצהרות אגרסיביות מצד ארה״ב, בהן הצהיר טראמפ על שי כי "קשה מאוד להגיע איתו להסכם."