ביל אקמן
צילום: טוויטר

ההשקעות שצפויות להכניס לביל אקמן קרוב למיליארד דולר

מניות ענקיות המשכנתאות האמריקאיות רשמו זינוק של 500 אחוזים בשנה האחרונה כשהקרן של המיליארדר אקמן מחזיקה בכ-180 מיליון מניות של החברות והוא צופה שהמחיר יזנק לשלושים דולר למניה לאחר ההפרטה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן


המשקיע ביל אקמן עשוי להרוויח קרוב למיליארד דולר מהשקעותיו בענקיות המשכנתאות האמריקאיות פאני מיי (FNMA) ופרדי מק (FMCC), על רקע זינוק חד במניות החברות בשנה האחרונה. מניות שתי החברות רשמו עליות שערים מרשימות עד כה ב-2025, כאשר מניית פאני מיי עולה ב-6% , בעוד מניית פרדי מק מטפסת ב-3%. שיאים שנתיים חדשים עבור שתי החברות.


התשואה המצטברת של המניות בשנה האחרונה מרשימה במיוחד: מניית פאני מיי זינקה בכ-400%, ומניית פרדי מק רשמה עלייה של 500%. מתחילת 2025 בלבד, המניות כבר עלו ביותר מ-50%.


אקמן, העומד בראש קרן ההשקעות פרשינג סקוור קפיטל מנג'מנט, היה מהתומכים הבולטים בקהילת ההשקעות בהפרטת החברות הללו. הוא טען ברשת X כי מהלך זה יועיל הן לממשל והן לבעלי המניות שסבלו לאורך שנים, מאז הועברו החברות לפיקוח ממשלתי במהלך המשבר הפיננסי של 2008-2009. למרות שאקמן אינו חושף את היקף השקעותיו בחברות, בוול-סטריט מעריכים כי הוא מחזיק דרך הקרן שלו בכ-180 מיליון מניות רגילות של שתי החברות יחד.


פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן העיקרית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ-13 מיליארד דולר ושווי שוק של כ-9 מיליארד דולר.


"אופציות נצחיות יקרות ערך"

במכתב החצי-שנתי למשקיעים באוגוסט, כתב אקמן כי פאני מיי ופרדי מק נותרו "אופציות נצחיות יקרות ערך" על יציאת החברות מהפיקוח הממשלתי. אקמן ומשקיעים מוסדיים אחרים אינם נדרשים לפרט את החזקותיהם בפאני מיי ופרדי מק בדוחות ה-13F הרבעוניים שלהם, המפרטים את החזקות המניות האמריקאיות שלהם. רשות ניירות הערך האמריקאית לא דורשת זאת מאז 2010 בערך.


בדוח השנתי שלה, פרשינג סקוור הולדינגס מפרטת את החזקות המניות המרוכזות שלה, הכוללות את צ'יפוטלה מקסיקן גריל, אלפאבית והילטון וורלדוויד הולדינגס, אך משמיטה את פאני מיי ופרדי מק.  הדוח השנתי ל-2023 מציג החזקות מניות בשווי 180 מיליון דולר ב"שירותים פיננסיים". אריק בוטון, מנהל תיקים בחברת מאטיס קפיטל, מעריך כי רישום זה מתייחס לפאני מיי ופרדי מק ומעריך את ההחזקות בשתי המניות בכ-180 מיליון מניות.


החזקה של 180 מיליון מניות תואמת את הדיווח של פרשינג סקוור משנת 2014 - הדיווח האחרון הידוע - שהראה החזקה של 65 מיליון מניות של פרדי מק ו-115 מיליון מניות של פאני מיי. החזקה זו שווה כיום מעל 900 מיליון דולר, עלייה מכ-200 מיליון דולר לפני שנה. פרשינג סקוור מחזיקה גם במה שבוטון מעריך בכ-10 מיליון מניות בכורה של פאני מיי ופרדי מק, ששוות כיום כ-120 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


בוטון הוסיף כי "פאני מיי ופרדי מק, גם ברמות המחירים הנוכחיות, ממשיכות להיות אופציות קול אטרקטיביות שעשויות להניב תשואה נאה אם ההפרטה תתרחש ותתבצע בצורה דומה למה שאקמן מניח". אקמן צייץ כי המניה עשויה לעבור את רף 30 הדולר במקרה של הפרטה מוצלחת.


פרשינג סקוור הולדינגס השיגה תשואה של כ-10% בשנה שעברה על בסיס שווי נכסיה נטו, הרבה מתחת לתשואת מדד S&P 500 שעמדה על כמעט 25%. הקרן פתחה את 2025 בצורה חיובית, עם עלייה של 0.4% עד ה-7 בינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum -0.38%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ -0.97%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing -1.16%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

כלבי הדאו
צילום: copilot - microsoft

כלבי הדאו ב־2025: האסטרטגיה הוותיקה הניבה כמעט 18%

בעוד השוק נשען על מניות צמיחה ו-AI, אסטרטגיית הדיבידנד המכנית עקפה את מדד הדאו ג’ונס, נהנתה מירידת תשואות האג"ח והחזירה למרכז הבמה את ערך היציבות וההכנסה השוטפת

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה כלבי הדאו

בעולם השקעות שבו בשנים האחרונות הדגש עבר למניות צמיחה, לבינה מלאכותית ולתמחורים המבוססים על ציפיות עתידיות, חוזרת לשיח דווקא אסטרטגיית השקעה ותיקה ופשוטה במיוחד: “כלבי הדאו”. מדובר בגישה כמעט מכנית, שפותחה לפני יותר משלושה עשורים, ושבה ועולה לדיון בעיקר בתקופות שבהן תנאי השוק משתנים ומשקיעים מחפשים שילוב של יציבות והכנסה שוטפת.


איך האסטרטגיה עובדת

בתחילת כל שנה בוחרים את עשר מניות מדד דאו ג’ונס בעלות תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, משקיעים בהן במשקל שווה, ומחזיקים בהן למשך שנה שלמה. בסוף השנה מתבצע רענון ,יציאה מהמניות שנפלטו מהרשימה וכניסה למניות החדשות שעומדות בקריטריון. הרציונל הכלכלי שמאחורי השיטה נשען על עיקרון החזרה לממוצע. תשואת דיבידנד גבוהה היא לרוב תוצאה של ירידת מחיר, ולא בהכרח של הידרדרות מהותית בפעילות החברה. מאחר שמדובר בחברות גדולות, מבוססות ורווחיות, ההנחה היא שהשוק נוטה “להעניש” אותן יתר על המידה - תיקון שמייצר הזדמנות.

יתרון נוסף של האסטרטגיה נובע מהרכב מדד הדאו ג’ונס עצמו. המדד כולל 30 חברות אמריקאיות ותיקות, רבות מהן בעלות היסטוריה ארוכה של חלוקת דיבידנדים ויציבות פיננסית. בכך, כלבי הדאו פועלים בתוך יקום מצומצם יחסית של מניות איכות, מה שמפחית חלק מהסיכונים הטמונים באסטרטגיות דיבידנד רחבות.

לאורך השנים, הביצועים של כלבי הדאו היו מחזוריים. היו תקופות שבהן היא הציגה תשואה גבוהה מזו של מדד דאו ג’ונס עצמו, ולעומתן שנים שבהן פיגרה מאחור. ניתוחי עבר מצביעים על כך שהשיטה נוטה לתפקד טוב יותר בסביבות של ריבית יציבה או יורדת, ובשלבים שבהם מניות ערך ודיבידנד חוזרות למשוך תשומת לב לאחר תקופות של דומיננטיות למניות צמיחה.


איך הצליחה האסטרטגיה ב-2025?

שנת 2025 סיפקה דוגמה בולטת לכך. עשר מניות כלבי הדאו רשמו השנה תשואה ממוצעת של כ־17.8% (במשקל שווה), והקדימו את מדד דאו ג’ונס כולו, שעלה בכ־14.5%. מדובר בביצוע השנתי החזק ביותר של האסטרטגיה מאז 2019. העליות הובלו על ידי שילוב מעניין של סקטורים. אמג’ן וג’ונסון אנד ג’ונסון מהמגזר הרפואי, לצד IBM וסיסקו מענקיות הטכנולוגיה הוותיקות, רשמו עליות חדות של 28% עד כ־44%. הצלחה זו ממחישה כיצד גם חברות “מבוגרות” יחסית יכולות ליהנות מרוח גבית כאשר הסנטימנט משתנה.