ביל אקמן
צילום: טוויטר

ההשקעות שצפויות להכניס לביל אקמן קרוב למיליארד דולר

מניות ענקיות המשכנתאות האמריקאיות רשמו זינוק של 500 אחוזים בשנה האחרונה כשהקרן של המיליארדר אקמן מחזיקה בכ-180 מיליון מניות של החברות והוא צופה שהמחיר יזנק לשלושים דולר למניה לאחר ההפרטה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביל אקמן


המשקיע ביל אקמן עשוי להרוויח קרוב למיליארד דולר מהשקעותיו בענקיות המשכנתאות האמריקאיות פאני מיי (FNMA) ופרדי מק (FMCC), על רקע זינוק חד במניות החברות בשנה האחרונה. מניות שתי החברות רשמו עליות שערים מרשימות עד כה ב-2025, כאשר מניית פאני מיי עולה ב-6% , בעוד מניית פרדי מק מטפסת ב-3%. שיאים שנתיים חדשים עבור שתי החברות.


התשואה המצטברת של המניות בשנה האחרונה מרשימה במיוחד: מניית פאני מיי זינקה בכ-400%, ומניית פרדי מק רשמה עלייה של 500%. מתחילת 2025 בלבד, המניות כבר עלו ביותר מ-50%.


אקמן, העומד בראש קרן ההשקעות פרשינג סקוור קפיטל מנג'מנט, היה מהתומכים הבולטים בקהילת ההשקעות בהפרטת החברות הללו. הוא טען ברשת X כי מהלך זה יועיל הן לממשל והן לבעלי המניות שסבלו לאורך שנים, מאז הועברו החברות לפיקוח ממשלתי במהלך המשבר הפיננסי של 2008-2009. למרות שאקמן אינו חושף את היקף השקעותיו בחברות, בוול-סטריט מעריכים כי הוא מחזיק דרך הקרן שלו בכ-180 מיליון מניות רגילות של שתי החברות יחד.


פרשינג סקוור הולדינגס, הקרן העיקרית של אקמן, היא קרן סגורה הנסחרת באירופה ובארה"ב. לקרן נכסים נטו בשווי כ-13 מיליארד דולר ושווי שוק של כ-9 מיליארד דולר.


"אופציות נצחיות יקרות ערך"

במכתב החצי-שנתי למשקיעים באוגוסט, כתב אקמן כי פאני מיי ופרדי מק נותרו "אופציות נצחיות יקרות ערך" על יציאת החברות מהפיקוח הממשלתי. אקמן ומשקיעים מוסדיים אחרים אינם נדרשים לפרט את החזקותיהם בפאני מיי ופרדי מק בדוחות ה-13F הרבעוניים שלהם, המפרטים את החזקות המניות האמריקאיות שלהם. רשות ניירות הערך האמריקאית לא דורשת זאת מאז 2010 בערך.


בדוח השנתי שלה, פרשינג סקוור הולדינגס מפרטת את החזקות המניות המרוכזות שלה, הכוללות את צ'יפוטלה מקסיקן גריל, אלפאבית והילטון וורלדוויד הולדינגס, אך משמיטה את פאני מיי ופרדי מק.  הדוח השנתי ל-2023 מציג החזקות מניות בשווי 180 מיליון דולר ב"שירותים פיננסיים". אריק בוטון, מנהל תיקים בחברת מאטיס קפיטל, מעריך כי רישום זה מתייחס לפאני מיי ופרדי מק ומעריך את ההחזקות בשתי המניות בכ-180 מיליון מניות.


החזקה של 180 מיליון מניות תואמת את הדיווח של פרשינג סקוור משנת 2014 - הדיווח האחרון הידוע - שהראה החזקה של 65 מיליון מניות של פרדי מק ו-115 מיליון מניות של פאני מיי. החזקה זו שווה כיום מעל 900 מיליון דולר, עלייה מכ-200 מיליון דולר לפני שנה. פרשינג סקוור מחזיקה גם במה שבוטון מעריך בכ-10 מיליון מניות בכורה של פאני מיי ופרדי מק, ששוות כיום כ-120 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"


בוטון הוסיף כי "פאני מיי ופרדי מק, גם ברמות המחירים הנוכחיות, ממשיכות להיות אופציות קול אטרקטיביות שעשויות להניב תשואה נאה אם ההפרטה תתרחש ותתבצע בצורה דומה למה שאקמן מניח". אקמן צייץ כי המניה עשויה לעבור את רף 30 הדולר במקרה של הפרטה מוצלחת.


פרשינג סקוור הולדינגס השיגה תשואה של כ-10% בשנה שעברה על בסיס שווי נכסיה נטו, הרבה מתחת לתשואת מדד S&P 500 שעמדה על כמעט 25%. הקרן פתחה את 2025 בצורה חיובית, עם עלייה של 0.4% עד ה-7 בינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

צבא סין (יוטיוב)צבא סין (יוטיוב)

האי הקטן שעלול להצית מלחמת עולם שלישית; כל התרחישים

בעוד סין מהדקת את החנק וארה"ב משדרת אותות מבלבלים, טייוואן נאבקת על עתידה

רן קידר |

טייוואן, הדמוקרטיה היציבה באסיה ומעצמת השבבים העולמית, ניצבת בעיצומו של משבר גאופוליטי חסר תקדים. הלחץ הסיני מתגבר מיום ליום, בעוד ארצות הברית, השותפה הביטחונית המרכזית – משדרת מסרים סותרים המערערים את היציבות בטאיפיי.

לא רק שבבים: המשמעות האסטרטגית

מיקומה של טייוואן ב"שרשרת האיים הראשונה", המשתרעת מיפן לאינדונזיה, מעניק לה שליטה בגישה לים סין הדרומי. כל עוד היא בידיים ידידותיות למערב, היא מגבילה את חופש התנועה הימי של בייג'ינג. נפילתה לידיים סיניות תשנה לחלוטין את מאזן הכוחות האזורי – זו הסיבה האמיתית למתיחות הגוברת.

שי ג'ינפינג אינו ממהר למלחמה. במקום זאת, הוא מפעיל לחץ רב-שכבתי: תמרונים צבאיים מסביב לאי, ניתוק כבלי תקשורת תת-ימיים, מתקפות סייבר ומסעות דיסאינפורמציה. במקביל, סין בונה יכולת פלישה מלאה – חיל האוויר, הצי והכוחות האמפיביים נערכים לתרחיש אלים, אם הלחצים הרכים ייכשלו.

השנה האחרונה חשפה שינוי מדאיג במדיניות האמריקאית. מצד אחד, וושינגטון אישרה עסקאות נשק במיליארדי דולרים והעמיקה את התיאומים הביטחוניים. מצד שני, הטלת מכסים על סחורות טייוואניות, עיכוב משלוחי נשק שכבר שולמו ודחיית ביקור נשיא טייוואן – כל אלה מעבירים מסר מבלבל.

החשש הגדול בטאיפיי: שטראמפ ישתמש באי כקלף מיקוח במשא ומתן הכלכלי עם סין. הפגישות השקטות בין וושינגטון לבייג'ינג רק מחזקות את החששות.

פילוג פנימי משתק

הבעיות החיצוניות מחמירות בגלל המשבר הפנימי. מפלגת השלטון (DPP) והאופוזיציה (KMT) כמעט אינן משתפות פעולה. כל יוזמה ביטחונית נבלמת, כולל תקציב שאמור להביא את ההוצאה הצבאית ל-5% מהתמ"ג עד 2030 – יעד קריטי לנוכח האיומים.