אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שוקל להורות לממשלו לקדם מהלך רגולטורי לשינוי סיווג הקנאביס בארה"ב. מדובר בהעברה של הקנאביס ממעמד של חומר מסוכן מדרגה ראשונה (Schedule I), הכולל גם חומרים כמו הרואין ו-LSD, למעמד מתון יותר - Schedule III שבו נמצאים גם סטרואידים, קטמין ומשככי כאבים נפוצים.

אם המהלך ייצא לפועל, הוא צפוי להסיר חסמים משמעותיים מעל תעשיית הקנאביס, לרבות בתחום המיסוי, שירותי הבנקאות וההשקעות, ולהקל על הגישה של מטופלים למריחואנה רפואית. בנוסף, מדובר בצעד שעשוי לאפשר מחקר רפואי רחב יותר, לאחר שבמשך שנים נחסמה הגישה למחקרים עקב הסיווג הגבוה. המשמעות הפרקטית היא צמיחה ושגשוג של התחום.

בארה"ב קיימת מדיניות סותרת כלפי קנאביס: ברמה הפדרלית הוא נותר אסור לשימוש, אך מעל 40 מדינות מתירות שימוש רפואי, וכמחציתן מאשרות גם שימוש לצרכים אישיים. הפער הזה יוצר מציאות רגולטורית מורכבת, כאשר חברות קנאביס פועלות תחת מגבלות חריפות בכל הנוגע למיסוי, גיוס הון, ביטוח ומערכת הבנקאות.

עם זאת, נראה שטראמפ מנסה למצב את עצמו כמי שמאזן בין הקו השמרני של "אכיפה מול סמים קשים" לבין גישה פרגמטית לתעשיית הקנאביס. כך למשל, בחודשים האחרונים נקט מדיניות נוקשה יותר מול פנטניל וסמים סינתטיים, ואף חתם ביולי על חוק שהחמיר ענישה כלפי מי שמעורבים בהברחת חומרים ממשפחת הפנטניל. במקביל, הוא בוחן הקלות על קנאביס, שמצטייר כחלופה בטוחה יותר בעיני חלק מהציבור.

• הפד חותך, טראמפ בוחר - השוק כבר מתמחר את יו"ר הפד הבא
• עליית מדרגה במלחמה בסמים: רחפני AI וכוח צבאי נגד הברחות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקנאביס לקראת זינוק? 

אם הקנאביס יסווג מחדש כחומר מדרגה שלישית, החברות בענף צפויות ליהנות מהקלה משמעותית בתחום המס: סעיף 280E בקוד המס האמריקאי, האוסר ניכוי הוצאות עסקיות לחברות שמוכרות חומרים מדרגה ראשונה, כבר לא יחול על חברות קנאביס. המשמעות היא שורה של הטבות מס שיכולות לשפר משמעותית את הרווחיות בענף.