פרשת הסוסים הטרויאנים - תגובות ופתרונות בתעשיה

מומחים מ-CA, בייקוניקס, סימנטק, 2B Secure ופינג'אן נדרשים לתת תשובות לבעית האבטחה שתדיר שינה מעיניהם של מנכ"לים ובכירים בחברות בתקופה הקרובה
חזי שטרנליכט |

חברת CA חברת אבטחת המידע הגלובלית מודיעה היום כי היא מציעה שרות סריקה חינם של מחשבי לקוחותיה הבודק האם הופעל אצלם סוס טרויאני. השרות מוצע חינם באתרי החברה מזה מספר חודשים. לדברי סמנכ"ל השיווק של החברה, אורי לוי, מזה כחודשיים נרשם גידול משמעותי בשימוש בשרות הסריקה ברמה העולמית. ומאז פרסום הפרשה הישראלית הגידול בשימוש בשוק הישראלי קפץ בעשרות אחוזים. "רוב לקוחותינו מכירים את השרות ומשתמשים בו לעיתים מזומנות. CA רואה בשנה האחרונה בשלות והבנה של לקוחותיה לצורך בניה של תוכנית אבטחת מידע אפקטיבית ,הכוללת ניהול משתמשים, ניהול סיכונים ואבטחת גישה ואשר תמנע מקרים כגון אלו", אמר לוי. הוא הוסיף, כי "צריך להבין כי לא מדובר במדע בדיוני, ועל אף שאין אפשרות לספק אבטחה של 100%, ניתן לצמצם משמעותית את הסכנות שאליהם חשופים המשתמשים על ידי שימוש נכון באמצעים טכנולוגים ומדיניות אבטחת מידע מתאימה". בייקוניקס. פרשת הסוס הטרויאני שנחשפה אתמול דומה דמיון מפתיע לפרשת אנרון שנחשפה בארה"ב לפני מספר שנים וצפויה לחולל רעידת אדמה דומה לזו שהתחוללה בארה"ב, כך אומר מנכ"ל חברת בייקוניקס דיוויד דונין, הנחשב כמומחה לתחום הסרבנס אוקסלי בארץ. לדברי דונין, פרשת הסוס הטרויאני צפוייה להעביר מסר גם לכל החברות הבורסאיות בישראל, בדבר חשיבות מערכות הסרבנס אוקסלי לארגון: "דחיית החלת חוק הסרבנס אוקסלי על חברות ישראליות לשנת 2006, גרמה להן להיכנס לשאננות ולדחות את היערכותן בשנה. פרשת הסוס הטרויאני מבהירה יותר מכל עד כמה חשובה בקרת הפנים בארגונים אלו ועד כמה כדאי להצטייד במערכות בקרה פנימיות, כפי שמחייב החוק, בכדי להימנע מפרשיות דומות בעתיד ומהאשמה בפלילים". פינג'אן. שלמה טובול, מנכ"ל ומייסד פינג'אן, המפתחת ומשווקת מוצרים לאבטחת מידע לארגונים, טוען שניתן לזהות קוד זדוני עוד בשלב ניסיון החדירה שלו ואף למנוע כל התקפה ואיום מפני וירוסים לא ידועים. "הפרופיל המאפיין איומים בני זמננו מבוסס על קוד אקטיבי בעל אופי איכותי וממוקד אשר מנצלים מקורות לגיטימיים בכדי לחדור ולהתפשט. דור חדש זה של איומים מותיר את מערכות האבטחה הפאסיביות המסורתיות חסרות אונים (כמו חומת אש ? Firewall ו- Anti-virus) ומצריך גישה חדשה, פרו-אקטיבית ואינטליגנטית יותר לזיהוי מתקפה לפי ההתנהגות הייעודית של הקוד" אומר שלמה טובול. פינג'אן, הידועה כחלוצה בתחום האבטחה מפני קוד זדוני (Malicious Mobile Code) והמובילה בשוק בתחום "ניהול ואבטחת מידע" (SCM - Secure Content Management), פיתחה טכנולוגיה מהפכנית המעוגנת בפטנטים, המבצעת ניתוח פרו-אקטיבי בזמן אמת של הקוד המנסה להיכנס לארגון וחסימת קוד בעל מאפיינים זדוניים. בתוך כך, מתקבלת הגנה מיידית מפני התקפות ואיומים מוכרים כמו גם כאלו שאינם ידועים, כגון: "סוסים טרויאניים", "רוגלות" (Spyware), הונאות באינטרנט (Phishing), "וירוסים" ו-"תולעים". אקספרט. בעקבות הפרסומים האחרונים באמצעי התקשורת, מציעה אקספרט מערכות משולבות בע"מ, מענה מיידי לתוכנת ריגול חדשה בפורמט "סוס טרויאני". התוכנה חושפת את הנפגעים לסכנת זליגת מידע חמורה. מבדיקה עולה כי חשופות מערכות הדואר האלקטרוני, סיסמאות הכניסה לאתרי אינטרנט וכל המידע המעובד במחשב הנגוע. לחברה, אשר בין לקוחותיה נמנות חברות אשר בהן זוהתה הרוגלה ? SPYWARE, תהליך בדיקה שמאפשר לבדוק האם מחשב אישי החשוד כנגוע אכן נגוע. בנוסף פיתחו מומחי האבטחה של אקספרט כלי ניקוי שיסיר את הווירוס ממחשב שנפגע. אופיר חצור, משנה למנכ"ל באקספרט מערכות משולבות, אומר כי הרוגלה שנתגלתה אצל מספר לקוחות בתקופה האחרונה, מופצת על גבי תקליטור תמים הנשלח ללקוח בליווי הוראות התקנה. מיד עם סיום ההתקנה נוצר קשר בין הסוס הטרויאני שהושתל על גבי המחשב לבין אתר מרוחק, הפועל מתוך תשתית אחת מספקיות האינטרנט הגדולות בישראל. הרוגלה אוספת צילומי מסך, סיסמאות גישה (על ידי הקלטת נתונים המוקלדים על המקלדת) וקבצים שונים, בכללם קבצי דואר אלקטרוני, מסמכי Word ו- Excel, מצגות ועוד. סימנטק. אשר גינוחובסקי, מנהל טכני, בסימנטק ישראל, מציין היום כי פרשת הסוס הטרויאני מראה לנו ששוק האיומים באינטרנט עובר פאזה ? מניסיונות לפרסם את עצמך ולצבור מוניטין (כמו עם וירוס אהבה) למודל עסקי ברור וחד משמעי - גרימת נזק. בסימנטק מוסיפים כי פרשת הסוס הטרויאני גם מראה לנו עד כמה חשוב להגן על תחנות הקצה, שהן בעצם תחנות העבודה של העובדים. מסיבות רבות הארגונים בישראל נוטים שלא להשקיע באבטחה על תחנות הקצה. הם מסתפקים בהגנה של אנטי וירוס בלבד ולא מיישמים טכנולוגיות אנטי-ריגול, פיירוול וכלים למניעת פרצות (IPS). הרבה יותר קשה לאבטח ולנהל את תחנות הקצה, שכן מדובר בעמדות רבות (אלפים בארגונים הגדולים). בנוסף קיימת התפיסה כי הבעיות בתחנות הקצה הן מינוריות ועל כן אין מה להשקיע בהן. פרשת הסוס הטרויאני מחזקת את עמדתה של סימנטק כי יש ליישם בתחנות הקצה פתרון אבטחה משולב שיכלול אנטי וירוס, פירוול ומניעת פרצות. הרי בסופו של דבר המטרה של הארגונים היא לאבטח את המידע שנמצא בתחנות הקצה. מכיוון שהתקפות כדוגמת פרשת הסוס הטרויאני מכונות התקפות "יום האפס" ? התקפות שאין עליהן מידע מוקדם משום מקור אחר ? הדרך היחידה למנוע אותן היא באמצעות פתרון אבטחה משולב בתחנות הקצה לצד הגנה בליבה הארגונית. בנוסף יש ליישם מדיניות אבטחה ארגונית ניהולית על תחנות הקצה ולאכוף אותה על כל המחשבים בארגון. מדיניות שכזו יש ליישם בצורה כפולה ומשולשת כאשר מדובר במחשבים ניידים במטרה למנוע זליגת מידע חסוי החוצה כאשר המחשב מתחבר מעמדות אחרות. מדיניות אבטחה זו גם צריכה לעשות את ככל הניתן על מנת למנוע מהעובד לטעות ולספק לו כלי אבטחה בסיסים. 2B Secure. חברת אבטחת המידע 2B Secure, שחשפה לראשונה את הסוס הטרויאני במשרדי משרד הפרסום שלמור-אבנון-אביחי, מעלה באתר האינטרנט של החברה (www.2bsecure.co.il) קובץ הנחיות מפורטות לבדוק האם הסוס הטרויאני הצליח ולחדור למחשב האישי וכיצד לנקות אותו ? במידה ואכן הצליח לחדור. באמצעות זיהוי שם הקוד של הסוס הטרויאני יוכלו חברות אנטי וירוס לעדכן את תוכנות ההגנה שלהן וכך למנוע מהסוס הטרויאני לחדור או להימצא על גבי המחשבים האישיים. כמו כן, חברת 2B Secure מפרסמת הנחיות מפורטות שיאפשרו למשתמשים פרטיים ועסקיים לאתר את הסוס הטרויאני במחשב האישי ולנקות אותו במידה ואכן חדר למחשב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.