ת"א שומרת על העליות: אלדין מטפסת ב-2.8%
תל אביב מצליחה לשמור על הצבע הירוק מאז שעות הבוקר, אם כי, יש לציין, אינה מצליחה להמריא. היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט, והפעילים יקבלו עוד יום ללא פרשנות של הכלכלה הגדולה בעולם למניות הדואליות. נראה כי המשקיעים המקומיים מתפנים לפרש את המשך הדוחות הכספיים שמתפרסמים גם היום, והם מותירים את החקירות למשטרה. אך יחד עם זאת, פרשת הריגול התעשייתי החמור שנחשפה אתמול, ממשיכה להדהד בכותרות. בינתיים נראה כי הנהנות העיקריות הן חברות אבטחת המידע, ושאר המניות הקשורות בפרשה - פחות סובלות. מדד ת"T 25 נסחר בעליה של 0.27% לרמה של 678.53 נקודות. מדד ת"א 100 עולה ב-0.23% לרמה של 696.61 נקודות. מדד התל טק 15 מצטרף אל השניים עם עליה בת 0.32% לרמה של 413.24 נקודות. מחזורי המסחר אינם גבוהים כלל ומסתכמים בכ-235 מיליון שקל. אתמול נפלה מניית בזק ב-2.8% במחזור ער וכעת היא נסחרת בעליה של 0.94%, תוך מחזור של 13.3 מיליון שקל - השלישי בהיקפו באחד העם. חברת התקשורת הגיבה אמש לפרשה ואמרה: חומר סודי שלנו נמצא אצל גופים מתחרים. החברה הודיעה כי לא היה לה עד כה, ואין לה כל מידע בנוגע לחקירה זו ולנושא החקירה למעט זימון למשטרה. מבט קצר אחרי השמות העיקריים בפרשה: פרטנר יורדת ב-0.5%, מת"ב עדיין יציבה, מי עדן לא זזה גם היא, דסק"ש (בעלת השליטה בסלקום) עברה לעליה של קרוב ל-0.9%. בקיצור, אין נפילות גדולות מכל עברי המתרס של החקירה. מי שכן נהנות מהפרשה הן מניות חברות האבטחה. אלדין עולה ב-2.76%, תוך מחזור של 1.4 מיליון שקל - לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-1.15 מיליון שקל. קומסק מזנקת ב-4.19%, תוך מחזור ש כ-540 אלף שקל. ויש גם מבול דיווחים כספיים ובהם: הרווח הנקי של מעברות זינק בשיעור של 48% והסתכם ב-6.6 מיליון שקל, בהשוואה לרווח של 4.5 מיליון שקל ברבעון המקביל, אשתקד. מניית החברה נסחרת בעליה של 0.28%, במחזור ער של כ-900 אלף שקל - לעומת מחזור של 64 אלף שקל בלבד בו היא מורגלת בממוצע. בעסקי הנדל"ן, החברה בבעלותו של איש העסקים, לב לבייב - אפריקה ישראל, מדווחת על זינוק של 122% ברווח הנקי לכ-133 מיליוני שקל לעומת 60 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח הגיע משני מקורות עיקריים, האחד הוא מגזר הנדל"ן והשני תחום האנרגיה. הרווחים של החברה מפעולותיה הרגילות לפני מימון עמדו על 366 מיליון שקל, גידול מרשים ביחס לעת המקבילה אז הן הסתכמו ב-186 מיליון שקל. מניות אפריקה ישראל קופצות בשעה זו ב-1.2%, תוך מחזור של כ-7.7 מיליון שקל. עוד נדל"ן. גזית גלוב דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו בכ-504 מיליון שקל, גידול של כ-20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה הסתכם הרווח הנקי בנטרול השפעה חד פעמית של תקן 19, בכ-44.8 מיליון שקל או 52 אגורות למניה, לעומת כ-21 מיליון שקל או 27 אגורות למניה ברבעון המקביל. לאחר השפעת שינוי כללי החשבונאות, עברה החברה להפסד של 11.6 מיליון שקל או 11 אגורות למניה. מניות גזית גלוב נסחרות בתוספת של 0.8%, מרכזות מחזור של 3.9 מיליון שקל - פי 3 בערך מהמחזור היומי הממוצע בו מורגלת המניה. חברת דלק נדל"ן מקבוצת דלק, השלימה בליל אמש את שלב המכרז המוסדי. דלק נדל"ן תגייס 300 מיליון שקל, בהנפקה של מניות בסכום של 200 מיליון שקל, ובהנפקה של 2 סדרות איגרות חוב להמרה, בהיקף כספי של 50 מיליון שקל, ואיגרות חוב סטרייט בהיקף של 50 מיליון שקל. מניות קבוצת דלק מחליקות ב-0.75%. בבנקים. מניות מזרחי עולות ב-0.8%, במחזור של 2.9 מיליון שקל, לאחר שדיווח על גידול של 9.9% ברווח ל-100 מיליון שקל. הבנק הציג דו"חות מרשימים שכללו תשואה על ההון העצמי של 10% לעומת 9.7% ברבעון המקביל, אשתקד ו-10% בכל 2004 וצניחה של 30.3% בהפרשה לחובות המסופקים צנחה ל-53 מיליון שקל. המפקח, יואב להמן, הגיע להסכמה עם הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, סביב שינוי שיטת גביית העמלות בבנקים. ההצעה כוללת ביטול עמלת שורה, ביטול דמי ניהול קבועים הקפאת העמלות למשך שנה ועוד. להמן מבקש שהשינוי ייכנס לתוקף כבר ב-1 באוקטובר. היום יתקיימו דיונים בנושא. מניות הבנקים פתחו במגמה מעורבת. לאומי משילה בשע זו 0.08%, תוך מחזור של 8.8 מיליון שקל בלבד, הפועלים מוסיפה 0.13%, מרכזת מחזור של 9.4 מיליון שקל, הבינ"ל ודיסקונט נסחרות בירידות של 0.37% ו-0.51%, בהתאמה. מניות איגוד בולטות גם הן עם קפיצה של 1.26%, תוך מחזור דל של כ-56 אלף שקל. הבנק הציג היום רבעון מצויין עם רווח נקי של 18 מיליון שקל, פי 2 מבתקופה המקבילה. ההפרשה לחומ"ס הסתכמה ב-33 מיליון שקל לעומת 47 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 29%. נחתום בדואליות. טבע ממשיכה שלא להתרגש מאישור ה-FDA החדש. אתמול עלתה המניה ב-0.3% בלבד, וכעת היא נסחרת בירידה של 0.47%, תוך מחזור של כ-28 מיליון שקל - הגדול בהיקפו באחד העם. כל זאת, לאחר שהודיעה כי קיבלה אישור לתרופה עם שוק ענקי המגלגל מחזור של 2 מיליארד דולר בשנה. החברה קיבלה אישור מותנה מה-FDA לייצור ושיווק טבליות של תרופת הזולפידם טאטרייט בחוזק 5 ו-10 מיליגרם. שלוש הדואליות הנוספות של מדד המעו"ף שטרם זכו להתייחסות בכתבה נסחרות במגמה מעורבת: אלביט מערכות מטפסת ב-0.46% וגיוון ואלווריון יורדות ב-0.45%, כל אחת.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
