לידר אופטימיים: תדיראן קשר נסחרת בדיסקאונט עמוק
למרות סקירות פושרות שהוענקו למניית "תדיראן קשר" בשבוע שעבר, האחת סקירה חריגה יחסית שהעניקה המלצת "מכירה" על ידי פועלים סהר, והשנייה פושרת עם המלצת "קנייה", של מנורה גאון, יוצא היום האנליסט ערן יעקובי מבית ההשקעות לידר ושות' בהמלצה אופטימית למדי לגבי המנייה.
"אנו די משוכנעים כיום כי העננה היחידה המעיבה על מניית תדיראן קשר הנה שאלת עסקת אלישרא, האם תתבצע או לא ובאיזה מחיר. אחרת, די קשה להסביר את הדיסקאונט העמוק בו נסחרת המניה", כך מסביר יעקובי את האופטימיות שלו ביחס למניית החברה.
"מודל הערכת השווי לחברה הנו שמרני ולוקח בחשבון צמיחה מאד איטית וירידה ברווחיות. כיום החברה נסחרת במכפילים מאד נמוכים ביחס לענף שהם 9 על הנקי, 7 על התפעולי ופחות מ-2 ביחס ל-EBITDA. יש לציין כי החלק הראשון בעסקת המיזוג הבטחוני הגדול כבר התבצע", הוא מוסיף כי "לאור הדיסקאונט העמוק, בין אם עסקת אלישרא תתבצע או לא (ככל הנראה גם אם תתבצע, שווי אלישרא בעסקה לא יעלה על 200 מיליון דולר), אנו משוכנעים כי מניית החברה הנה אטרקטיבית וממשיכים להמליץ בקניה עם מחיר יעד חדש של 180 שקל (מחיר היעד ירד מ-189 שקל בעיקר בשל התרגום מדולר אשר ירד מאז העדכון הקודם)".
האנליסט מציין לגבי הדוחות של החברה: "קשה לומר שנפלנו מהרגליים נוכח פרסום תוצאות הרבעון הראשון. אולם, בפעם המי יודע כמה נזכיר כי בחינה רבעונית של ההכנסות והתפלגות ההכנסות, אינה רלוונטית בשל השונות בין הרבעונים, מטבע היות החברה חברה פרוייקטלית יחסית.
הכנסות החברה הסתכמו בכ-75.7 מיליון דולר בדומה למכירות הרבעון המקביל וירידה של כ-5.3% לעומת הרבעון הקודם".
יעקובי מוסיף כי הרבעון הראשון היה חזק יותר בארה"ב ואפריקה וחלש יחסית באירופה ואסיה. "שני נתונים חשובים ומעניינים: מכירות טלה-קום בארה"ב הסתכמו בכ- 20 מיליון דולר (גידול של כ-68% לעומת הרבעון המקביל) וגידול חד במכירות מערכות קשר ותקשורת ובמכירות בתחום האזרחי. שוב נזכיר כי אין זו בהכרח מגמה, אולם שווה לעקוב".
הרווח התפעולי ללא הפחתות מוניטין הסתכם בכ-14.6 מיליון דולר, ירידה של כ-8% לעומת הרבעונים הקודם והמקביל. הרווחיות הגולמית ירדה לכ-49%, אולם ללא ביטול חד פעמי של הפרשה בעלות המכר, היתה סביב ה-48%. השפעת הקיטון ברווחיות הגולמית, קוזזה ע"י ירידה בהוצאת שיווק ומכירה. הרווח הנקי הפתיע לטובה והסתכם בכ-12 מיליון דולר (גבוה גם מהרבעון המקביל וגם מהרבעון הקודם), הודות להכנסות מימון גבוהות ומס נמוך באופן יחסי.
צבר ההזמנות ירד מכ-383 מיליון דולר בסוף הרבעון הקודם לכ-362 מיליון דולר ברבעון הראשון כאשר הרווחיות הגלומה בצבר היא 48% - 50%. הערכנו במהלך השנה שעברה שהירידה בצבר תמשך עד לרמה של 350 עד 370 מיליון דולר ואז תתייצב. יעקובי שומר על אופטימיות ומציין כי בלידר ושות' קיבלו אישור לדברים בשיחת הוועידה מהנהלת החברה ששידרה אופטימיות רבה בנוגע להזמנות חדשות. הדבר בולט במיוחד, לנוכח הפסימיות של פועלים שסהר שציינו כי יצאו מודאגים מאותה השיחה עם ההנהלה.
ככלל יעקובי מציין ל-Bizportal כי הוא לוקח את התרחיש האופטימי ובודק את החברה לפי הנתונים הכספיים שלה. הוא מעריך כי באלישרא עוד אפשר לעשות הרבה דברים טובים, והתעשייה עשויה להגיע לבסוף למיזוג גדול עוד יותר עם אלביט מערכות, כפי ששר הבטחון אמר בעצמו.
בכל מקרה, צבר ההזמנות של תדיראן קשר בסוף לשנת 2005 עומד על כ-195 מיליון דולר, כך שבתוספת הכנסות הרבעון הראשון, כבר מובטחות הכנסות של כ-270 מיליון דולר. לפיכך, בלידר ושות' מאמינים כי שנת 2005 תסתיים כמו שנת 2004 (כ-316 מיליון דולר מכירות). שיעור הרווח הגולמי צפוי לרדת לכ-48% כתוצאה מגידול בפעילות חברות הבת שהן רווחיות פחות כרגע. שיעור הרווח התפעולי כ-18%. בלידר ושות' צופים רווח נקי של כ-43 מיליון דולר בשנה כולה.
עוד מתרשמים בלידר ושות' כי ההנהלה ממשיכה לדווח כי היא עובדת במלוא המרץ על צבר הזמנות לשנת 2007, הן מול משרד הבטחון הישראלי אשר אמור להשלים ציוד קשר של הדור הבא והן מול מדינות באמריקה הלטינית. בנוסף מבססת החברה את נוכחותה באפריקה ובמזרח אירופה מתוך הנחה שמדינות אלה יכנסו לברית נאט"ו. כמו כן, החברה ציינה כי האי מצפה לחדור לסין עם פעילות הרכבות של טלפונקן לפרוייקט ענק לקראת האולימפיאדה, כאשר חלקה של טלפונקן בפרוייקט (בו סימנס היא הקבלן הראשי), עשוי להגיע ל- 100 מיליון יורו.
יעקובי
האופטימיות מתייחסת רק למחיר. ההתייחסות לתזרים הנקי, המנייה נסחרת בזול. כש-75%
באלישרא אפשר לעשות המון דברים, כפי שאני מבין את החברה. ניהול טוב של תדיראן קשר עם תחומי פעילות נוספים,,,...
בסוף התעשייה תתמזג, שר הבטחון אומר את זה. מניח שלבסוף המיזוג עם אלביט יתבצע. זה לוקח בגלל הממונה. אני חושב שזה יהיה טוב לתעשייה.

כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?
בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית?
בנק ישראל צפוי הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.
ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.
- מתי הריבית תתחיל לרדת?
- הורדת הריבית מתרחקת: המציאות הבטחונית מכתיבה את הקצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד
את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים
ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת
בתקופה הקרובה".