וול-סטריט קרסה ב-2%: IBM נפלה ב-7.9%

בעקבות הדוחות החלשים. מדד הנאסד"ק נפל ב-1.98% ל-1,908 נק'. מדד הדאו-ג'ונס התרסק ואיבד 1.93% ל-10,080 נק'. סאן נפלה ב-7.6%. אפל השילה 5% נוספים. בישראליות: נפילה של 5% בקומברס. צ'ק-פוינט איבדה 4% לקראת פרסום הדוחות ביום שני. צורן נפלה ב-6.26%. טאואר השילה 4%. טבע ירדה ב-1.08%
רם דגן |

בוול-סטריט הסתיים יום המסחר האחרון בשבוע. שני ימי המסחר הראשונים לא נתנו כל רמז למה שממתין למשקיעים בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע. באחד מהרצפים השחורים ביותר שידעו השווקים של ניו-יורק בארבע השנים האחרונות איבדו המדדים המובילים בין 3% ל-4%.

את החששות מדוחות הרבעון הראשון של השנה ניתן היה כבר לראות בשבועיים האחרונים, כאשר שתי ענקיות הרכב, פורד וג'נרל-מוטורס, משחררות לשוק אזהרות רווח. הטון לאמיתות של החששות הללו ניתן בשלושת ימי המסחר האחרונים עם דוחות מאכזבים של אפל, IBM וענקית השבבים סאן.

מדד הנאסד"ק צנח היום ב-1.98% ל-1,908 נקודות. בסיכום השבועי נחתך המדד ב-5%. מדד הדאו-ג'ונס התרסק גם הוא ב-1.93% ל-10,080 נקודות, ואיבד השבוע 4%.

גם המאקרו שלילי

לשלל החששות ברמת המיקרו מצטרפות היום גם ידיעות מאקרו שליליות. מחירי היבוא של ארה"ב זינקו בחודש מארס ב-1.8%, זאת לעומת תחזית לעליה צנועה יותר של 1.2%. את העליה החדה הזו ניתן לייחס לזינוק של 10.6% שנרשם במחירי הדלקים שיובאו למדינה.

אמון הצרכנים האמריקניים נפל גם הוא. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מיגישן נפל במחצית הראשונה של החדש לרמה של 88.7 נקודות, זאת למרות שהשוק ציפה לירידה עד לרמה של 91.5 נקודות בלבד. בארה"ב הסבירו היום, כי אחד מהגורמים העיקריים לצניחה באמון הצרכנים היא העליה שנרשמה בחודש האחרון המחירי הבנזין.

ג'נרל אלקטריק לא הצליחה להסתיר את יבמ וסאן

בתום המסחר אמש דיווחה IBM (סימול IBM) כי הרווח הנקי שלה למנייה עלה ברבעון הראשון של 2005 ל-85 סנט מ-79 סנט בשנה שעברה. רווח זה נמוך למדי ביחס לתחזיות שהעניקו האנליסטים לרווח של 90 סנט למניה. החברה האשימה את התוצאות עקב קשיים בחתימת עסקאות גדולות ברבעון שחלף, והאטה בעסקי המחשבים בעולם. מניות IBM נפלו היום ב-7.9%.

יצרנית השבבים הענקית, סאן, נפלה גם היא ב-7.6% על רקע אכזבה כללית מהדוחות שפרסמה היום. אפל שלא מפסיקה לרדת מאז פרסום הדוחות ביום שלישי נפלה גם היום ב-5.13%.

הבנק הגדול בתבל - סיטיגרופ (סימול C) עלה ב-1.52%. קבוצת הבנקאות דיווחה היום על עלייה של 6% בהיקף ההכנסות לגדי 21.5 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2004. היקך ההכנסות פספס את קונצנזוס הרחוב בכמיליארד דולר. אך בשורה התחתונה רשם הבנק רווח של 1.04 דולר למניה, גבוה בכשני סנט מצפי האנליסטים בוול סטריט.

ענקית האלקטרוניקה האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק פרסמה דוחות מוצלחים עם הכנסה של 39.8 מיליארד דולר, גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזיות היו להכנסה של 38 מיליארד דולר בלבד. מניות החברה הגיבו לתוצאות בעליה של 1.27%.

אכזבה לטבע בבית המשפט

טבע הודיעה כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. את היום סיימה המניה בירידה של 1.08%.

מניית מגל הגיבה בנפילה של 4.13% להודעה של החברה שלפיה יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה. המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר, לשון הודעת החברה.

הלת'קייר טכנולוג'יס קיבלה מכתב התראה מבורסת הנאסד"ק כי איננה עומדת במגבלת המינימום של 2.5 מיליון דולר בקופת ההון של בעלי המניות. לחברה רשום הון בהיקף של 1.921 מיליון דולר. החברה הודיעה כי היא מתכננת תוכנית שעל פיה תשיג את הנדרש מבחינת תקנות הבורסה. מניות החברה נפלו ב-11.69%.

יום מסחר קשה נרשם גם במניות הבכירות. צ'ק-פוינט שתפרסם דוחות ביום שני הקרוב נפלה ב-3.96%. סימן שאלה גדול עומד סביב הדוחות הללו, וסביב יכולתה של החברה לעמוד בתחזיות. קומברס נפלה גם היא ב-5.05%, ואילו אלווריון השילה 4.51% נוספים מערכה.

מניות השבבים הישראליות סבלו מהדוחות של סאן, כאשר את המגמה השלילית מבינהן הובילה צורן עם נפילה של 6.26%. אם-סיסטמס נפלה ב-3.65%. טאואר איבדה 4.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.