וול-סטריט קרסה ב-2%: IBM נפלה ב-7.9%
בוול-סטריט הסתיים יום המסחר האחרון בשבוע. שני ימי המסחר הראשונים לא נתנו כל רמז למה שממתין למשקיעים בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע. באחד מהרצפים השחורים ביותר שידעו השווקים של ניו-יורק בארבע השנים האחרונות איבדו המדדים המובילים בין 3% ל-4%.
את החששות מדוחות הרבעון הראשון של השנה ניתן היה כבר לראות בשבועיים האחרונים, כאשר שתי ענקיות הרכב, פורד וג'נרל-מוטורס, משחררות לשוק אזהרות רווח. הטון לאמיתות של החששות הללו ניתן בשלושת ימי המסחר האחרונים עם דוחות מאכזבים של אפל, IBM וענקית השבבים סאן.
מדד הנאסד"ק צנח היום ב-1.98% ל-1,908 נקודות. בסיכום השבועי נחתך המדד ב-5%. מדד הדאו-ג'ונס התרסק גם הוא ב-1.93% ל-10,080 נקודות, ואיבד השבוע 4%.
גם המאקרו שלילי
לשלל החששות ברמת המיקרו מצטרפות היום גם ידיעות מאקרו שליליות. מחירי היבוא של ארה"ב זינקו בחודש מארס ב-1.8%, זאת לעומת תחזית לעליה צנועה יותר של 1.2%. את העליה החדה הזו ניתן לייחס לזינוק של 10.6% שנרשם במחירי הדלקים שיובאו למדינה.
אמון הצרכנים האמריקניים נפל גם הוא. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מיגישן נפל במחצית הראשונה של החדש לרמה של 88.7 נקודות, זאת למרות שהשוק ציפה לירידה עד לרמה של 91.5 נקודות בלבד. בארה"ב הסבירו היום, כי אחד מהגורמים העיקריים לצניחה באמון הצרכנים היא העליה שנרשמה בחודש האחרון המחירי הבנזין.
ג'נרל אלקטריק לא הצליחה להסתיר את יבמ וסאן
בתום המסחר אמש דיווחה IBM (סימול IBM) כי הרווח הנקי שלה למנייה עלה ברבעון הראשון של 2005 ל-85 סנט מ-79 סנט בשנה שעברה. רווח זה נמוך למדי ביחס לתחזיות שהעניקו האנליסטים לרווח של 90 סנט למניה. החברה האשימה את התוצאות עקב קשיים בחתימת עסקאות גדולות ברבעון שחלף, והאטה בעסקי המחשבים בעולם. מניות IBM נפלו היום ב-7.9%.
יצרנית השבבים הענקית, סאן, נפלה גם היא ב-7.6% על רקע אכזבה כללית מהדוחות שפרסמה היום. אפל שלא מפסיקה לרדת מאז פרסום הדוחות ביום שלישי נפלה גם היום ב-5.13%.
הבנק הגדול בתבל - סיטיגרופ (סימול C) עלה ב-1.52%. קבוצת הבנקאות דיווחה היום על עלייה של 6% בהיקף ההכנסות לגדי 21.5 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2004. היקך ההכנסות פספס את קונצנזוס הרחוב בכמיליארד דולר. אך בשורה התחתונה רשם הבנק רווח של 1.04 דולר למניה, גבוה בכשני סנט מצפי האנליסטים בוול סטריט.
ענקית האלקטרוניקה האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק פרסמה דוחות מוצלחים עם הכנסה של 39.8 מיליארד דולר, גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזיות היו להכנסה של 38 מיליארד דולר בלבד. מניות החברה הגיבו לתוצאות בעליה של 1.27%.
אכזבה לטבע בבית המשפט
טבע הודיעה כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. את היום סיימה המניה בירידה של 1.08%.
מניית מגל הגיבה בנפילה של 4.13% להודעה של החברה שלפיה יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה. המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר, לשון הודעת החברה.
הלת'קייר טכנולוג'יס קיבלה מכתב התראה מבורסת הנאסד"ק כי איננה עומדת במגבלת המינימום של 2.5 מיליון דולר בקופת ההון של בעלי המניות. לחברה רשום הון בהיקף של 1.921 מיליון דולר. החברה הודיעה כי היא מתכננת תוכנית שעל פיה תשיג את הנדרש מבחינת תקנות הבורסה. מניות החברה נפלו ב-11.69%.
יום מסחר קשה נרשם גם במניות הבכירות. צ'ק-פוינט שתפרסם דוחות ביום שני הקרוב נפלה ב-3.96%. סימן שאלה גדול עומד סביב הדוחות הללו, וסביב יכולתה של החברה לעמוד בתחזיות. קומברס נפלה גם היא ב-5.05%, ואילו אלווריון השילה 4.51% נוספים מערכה.
מניות השבבים הישראליות סבלו מהדוחות של סאן, כאשר את המגמה השלילית מבינהן הובילה צורן עם נפילה של 6.26%. אם-סיסטמס נפלה ב-3.65%. טאואר איבדה 4.4%.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
