וול-סטריט קרסה ב-2%: IBM נפלה ב-7.9%

בעקבות הדוחות החלשים. מדד הנאסד"ק נפל ב-1.98% ל-1,908 נק'. מדד הדאו-ג'ונס התרסק ואיבד 1.93% ל-10,080 נק'. סאן נפלה ב-7.6%. אפל השילה 5% נוספים. בישראליות: נפילה של 5% בקומברס. צ'ק-פוינט איבדה 4% לקראת פרסום הדוחות ביום שני. צורן נפלה ב-6.26%. טאואר השילה 4%. טבע ירדה ב-1.08%
רם דגן |

בוול-סטריט הסתיים יום המסחר האחרון בשבוע. שני ימי המסחר הראשונים לא נתנו כל רמז למה שממתין למשקיעים בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע. באחד מהרצפים השחורים ביותר שידעו השווקים של ניו-יורק בארבע השנים האחרונות איבדו המדדים המובילים בין 3% ל-4%.

את החששות מדוחות הרבעון הראשון של השנה ניתן היה כבר לראות בשבועיים האחרונים, כאשר שתי ענקיות הרכב, פורד וג'נרל-מוטורס, משחררות לשוק אזהרות רווח. הטון לאמיתות של החששות הללו ניתן בשלושת ימי המסחר האחרונים עם דוחות מאכזבים של אפל, IBM וענקית השבבים סאן.

מדד הנאסד"ק צנח היום ב-1.98% ל-1,908 נקודות. בסיכום השבועי נחתך המדד ב-5%. מדד הדאו-ג'ונס התרסק גם הוא ב-1.93% ל-10,080 נקודות, ואיבד השבוע 4%.

גם המאקרו שלילי

לשלל החששות ברמת המיקרו מצטרפות היום גם ידיעות מאקרו שליליות. מחירי היבוא של ארה"ב זינקו בחודש מארס ב-1.8%, זאת לעומת תחזית לעליה צנועה יותר של 1.2%. את העליה החדה הזו ניתן לייחס לזינוק של 10.6% שנרשם במחירי הדלקים שיובאו למדינה.

אמון הצרכנים האמריקניים נפל גם הוא. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מיגישן נפל במחצית הראשונה של החדש לרמה של 88.7 נקודות, זאת למרות שהשוק ציפה לירידה עד לרמה של 91.5 נקודות בלבד. בארה"ב הסבירו היום, כי אחד מהגורמים העיקריים לצניחה באמון הצרכנים היא העליה שנרשמה בחודש האחרון המחירי הבנזין.

ג'נרל אלקטריק לא הצליחה להסתיר את יבמ וסאן

בתום המסחר אמש דיווחה IBM (סימול IBM) כי הרווח הנקי שלה למנייה עלה ברבעון הראשון של 2005 ל-85 סנט מ-79 סנט בשנה שעברה. רווח זה נמוך למדי ביחס לתחזיות שהעניקו האנליסטים לרווח של 90 סנט למניה. החברה האשימה את התוצאות עקב קשיים בחתימת עסקאות גדולות ברבעון שחלף, והאטה בעסקי המחשבים בעולם. מניות IBM נפלו היום ב-7.9%.

יצרנית השבבים הענקית, סאן, נפלה גם היא ב-7.6% על רקע אכזבה כללית מהדוחות שפרסמה היום. אפל שלא מפסיקה לרדת מאז פרסום הדוחות ביום שלישי נפלה גם היום ב-5.13%.

הבנק הגדול בתבל - סיטיגרופ (סימול C) עלה ב-1.52%. קבוצת הבנקאות דיווחה היום על עלייה של 6% בהיקף ההכנסות לגדי 21.5 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2004. היקך ההכנסות פספס את קונצנזוס הרחוב בכמיליארד דולר. אך בשורה התחתונה רשם הבנק רווח של 1.04 דולר למניה, גבוה בכשני סנט מצפי האנליסטים בוול סטריט.

ענקית האלקטרוניקה האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק פרסמה דוחות מוצלחים עם הכנסה של 39.8 מיליארד דולר, גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזיות היו להכנסה של 38 מיליארד דולר בלבד. מניות החברה הגיבו לתוצאות בעליה של 1.27%.

אכזבה לטבע בבית המשפט

טבע הודיעה כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. את היום סיימה המניה בירידה של 1.08%.

מניית מגל הגיבה בנפילה של 4.13% להודעה של החברה שלפיה יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה. המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר, לשון הודעת החברה.

הלת'קייר טכנולוג'יס קיבלה מכתב התראה מבורסת הנאסד"ק כי איננה עומדת במגבלת המינימום של 2.5 מיליון דולר בקופת ההון של בעלי המניות. לחברה רשום הון בהיקף של 1.921 מיליון דולר. החברה הודיעה כי היא מתכננת תוכנית שעל פיה תשיג את הנדרש מבחינת תקנות הבורסה. מניות החברה נפלו ב-11.69%.

יום מסחר קשה נרשם גם במניות הבכירות. צ'ק-פוינט שתפרסם דוחות ביום שני הקרוב נפלה ב-3.96%. סימן שאלה גדול עומד סביב הדוחות הללו, וסביב יכולתה של החברה לעמוד בתחזיות. קומברס נפלה גם היא ב-5.05%, ואילו אלווריון השילה 4.51% נוספים מערכה.

מניות השבבים הישראליות סבלו מהדוחות של סאן, כאשר את המגמה השלילית מבינהן הובילה צורן עם נפילה של 6.26%. אם-סיסטמס נפלה ב-3.65%. טאואר איבדה 4.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.