וול-סטריט קרסה ב-2%: IBM נפלה ב-7.9%

בעקבות הדוחות החלשים. מדד הנאסד"ק נפל ב-1.98% ל-1,908 נק'. מדד הדאו-ג'ונס התרסק ואיבד 1.93% ל-10,080 נק'. סאן נפלה ב-7.6%. אפל השילה 5% נוספים. בישראליות: נפילה של 5% בקומברס. צ'ק-פוינט איבדה 4% לקראת פרסום הדוחות ביום שני. צורן נפלה ב-6.26%. טאואר השילה 4%. טבע ירדה ב-1.08%
רם דגן |

בוול-סטריט הסתיים יום המסחר האחרון בשבוע. שני ימי המסחר הראשונים לא נתנו כל רמז למה שממתין למשקיעים בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע. באחד מהרצפים השחורים ביותר שידעו השווקים של ניו-יורק בארבע השנים האחרונות איבדו המדדים המובילים בין 3% ל-4%.

את החששות מדוחות הרבעון הראשון של השנה ניתן היה כבר לראות בשבועיים האחרונים, כאשר שתי ענקיות הרכב, פורד וג'נרל-מוטורס, משחררות לשוק אזהרות רווח. הטון לאמיתות של החששות הללו ניתן בשלושת ימי המסחר האחרונים עם דוחות מאכזבים של אפל, IBM וענקית השבבים סאן.

מדד הנאסד"ק צנח היום ב-1.98% ל-1,908 נקודות. בסיכום השבועי נחתך המדד ב-5%. מדד הדאו-ג'ונס התרסק גם הוא ב-1.93% ל-10,080 נקודות, ואיבד השבוע 4%.

גם המאקרו שלילי

לשלל החששות ברמת המיקרו מצטרפות היום גם ידיעות מאקרו שליליות. מחירי היבוא של ארה"ב זינקו בחודש מארס ב-1.8%, זאת לעומת תחזית לעליה צנועה יותר של 1.2%. את העליה החדה הזו ניתן לייחס לזינוק של 10.6% שנרשם במחירי הדלקים שיובאו למדינה.

אמון הצרכנים האמריקניים נפל גם הוא. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מיגישן נפל במחצית הראשונה של החדש לרמה של 88.7 נקודות, זאת למרות שהשוק ציפה לירידה עד לרמה של 91.5 נקודות בלבד. בארה"ב הסבירו היום, כי אחד מהגורמים העיקריים לצניחה באמון הצרכנים היא העליה שנרשמה בחודש האחרון המחירי הבנזין.

ג'נרל אלקטריק לא הצליחה להסתיר את יבמ וסאן

בתום המסחר אמש דיווחה IBM (סימול IBM) כי הרווח הנקי שלה למנייה עלה ברבעון הראשון של 2005 ל-85 סנט מ-79 סנט בשנה שעברה. רווח זה נמוך למדי ביחס לתחזיות שהעניקו האנליסטים לרווח של 90 סנט למניה. החברה האשימה את התוצאות עקב קשיים בחתימת עסקאות גדולות ברבעון שחלף, והאטה בעסקי המחשבים בעולם. מניות IBM נפלו היום ב-7.9%.

יצרנית השבבים הענקית, סאן, נפלה גם היא ב-7.6% על רקע אכזבה כללית מהדוחות שפרסמה היום. אפל שלא מפסיקה לרדת מאז פרסום הדוחות ביום שלישי נפלה גם היום ב-5.13%.

הבנק הגדול בתבל - סיטיגרופ (סימול C) עלה ב-1.52%. קבוצת הבנקאות דיווחה היום על עלייה של 6% בהיקף ההכנסות לגדי 21.5 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2004. היקך ההכנסות פספס את קונצנזוס הרחוב בכמיליארד דולר. אך בשורה התחתונה רשם הבנק רווח של 1.04 דולר למניה, גבוה בכשני סנט מצפי האנליסטים בוול סטריט.

ענקית האלקטרוניקה האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק פרסמה דוחות מוצלחים עם הכנסה של 39.8 מיליארד דולר, גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזיות היו להכנסה של 38 מיליארד דולר בלבד. מניות החברה הגיבו לתוצאות בעליה של 1.27%.

אכזבה לטבע בבית המשפט

טבע הודיעה כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. את היום סיימה המניה בירידה של 1.08%.

מניית מגל הגיבה בנפילה של 4.13% להודעה של החברה שלפיה יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה. המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר, לשון הודעת החברה.

הלת'קייר טכנולוג'יס קיבלה מכתב התראה מבורסת הנאסד"ק כי איננה עומדת במגבלת המינימום של 2.5 מיליון דולר בקופת ההון של בעלי המניות. לחברה רשום הון בהיקף של 1.921 מיליון דולר. החברה הודיעה כי היא מתכננת תוכנית שעל פיה תשיג את הנדרש מבחינת תקנות הבורסה. מניות החברה נפלו ב-11.69%.

יום מסחר קשה נרשם גם במניות הבכירות. צ'ק-פוינט שתפרסם דוחות ביום שני הקרוב נפלה ב-3.96%. סימן שאלה גדול עומד סביב הדוחות הללו, וסביב יכולתה של החברה לעמוד בתחזיות. קומברס נפלה גם היא ב-5.05%, ואילו אלווריון השילה 4.51% נוספים מערכה.

מניות השבבים הישראליות סבלו מהדוחות של סאן, כאשר את המגמה השלילית מבינהן הובילה צורן עם נפילה של 6.26%. אם-סיסטמס נפלה ב-3.65%. טאואר איבדה 4.4%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".