וול-סטריט קרסה ב-2%: IBM נפלה ב-7.9%
בוול-סטריט הסתיים יום המסחר האחרון בשבוע. שני ימי המסחר הראשונים לא נתנו כל רמז למה שממתין למשקיעים בשלושת ימי המסחר האחרונים של השבוע. באחד מהרצפים השחורים ביותר שידעו השווקים של ניו-יורק בארבע השנים האחרונות איבדו המדדים המובילים בין 3% ל-4%.
את החששות מדוחות הרבעון הראשון של השנה ניתן היה כבר לראות בשבועיים האחרונים, כאשר שתי ענקיות הרכב, פורד וג'נרל-מוטורס, משחררות לשוק אזהרות רווח. הטון לאמיתות של החששות הללו ניתן בשלושת ימי המסחר האחרונים עם דוחות מאכזבים של אפל, IBM וענקית השבבים סאן.
מדד הנאסד"ק צנח היום ב-1.98% ל-1,908 נקודות. בסיכום השבועי נחתך המדד ב-5%. מדד הדאו-ג'ונס התרסק גם הוא ב-1.93% ל-10,080 נקודות, ואיבד השבוע 4%.
גם המאקרו שלילי
לשלל החששות ברמת המיקרו מצטרפות היום גם ידיעות מאקרו שליליות. מחירי היבוא של ארה"ב זינקו בחודש מארס ב-1.8%, זאת לעומת תחזית לעליה צנועה יותר של 1.2%. את העליה החדה הזו ניתן לייחס לזינוק של 10.6% שנרשם במחירי הדלקים שיובאו למדינה.
אמון הצרכנים האמריקניים נפל גם הוא. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מיגישן נפל במחצית הראשונה של החדש לרמה של 88.7 נקודות, זאת למרות שהשוק ציפה לירידה עד לרמה של 91.5 נקודות בלבד. בארה"ב הסבירו היום, כי אחד מהגורמים העיקריים לצניחה באמון הצרכנים היא העליה שנרשמה בחודש האחרון המחירי הבנזין.
ג'נרל אלקטריק לא הצליחה להסתיר את יבמ וסאן
בתום המסחר אמש דיווחה IBM (סימול IBM) כי הרווח הנקי שלה למנייה עלה ברבעון הראשון של 2005 ל-85 סנט מ-79 סנט בשנה שעברה. רווח זה נמוך למדי ביחס לתחזיות שהעניקו האנליסטים לרווח של 90 סנט למניה. החברה האשימה את התוצאות עקב קשיים בחתימת עסקאות גדולות ברבעון שחלף, והאטה בעסקי המחשבים בעולם. מניות IBM נפלו היום ב-7.9%.
יצרנית השבבים הענקית, סאן, נפלה גם היא ב-7.6% על רקע אכזבה כללית מהדוחות שפרסמה היום. אפל שלא מפסיקה לרדת מאז פרסום הדוחות ביום שלישי נפלה גם היום ב-5.13%.
הבנק הגדול בתבל - סיטיגרופ (סימול C) עלה ב-1.52%. קבוצת הבנקאות דיווחה היום על עלייה של 6% בהיקף ההכנסות לגדי 21.5 מיליארד דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2004. היקך ההכנסות פספס את קונצנזוס הרחוב בכמיליארד דולר. אך בשורה התחתונה רשם הבנק רווח של 1.04 דולר למניה, גבוה בכשני סנט מצפי האנליסטים בוול סטריט.
ענקית האלקטרוניקה האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק פרסמה דוחות מוצלחים עם הכנסה של 39.8 מיליארד דולר, גידול של 19% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. התחזיות היו להכנסה של 38 מיליארד דולר בלבד. מניות החברה הגיבו לתוצאות בעליה של 1.27%.
אכזבה לטבע בבית המשפט
טבע הודיעה כי בית משפט בארה"ב החליט שענקית התרופות אלי לילי תקבל פטנט על תרופת הזייפרקסה עד שנת 2011. טבע פנתה לבית המשפט בבקשה שהפטנט יסתיים מוקדם יותר. מכירות התרופה מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר בשנה, כך שאין מדובר בתרופה עם שוק פעוט. את היום סיימה המניה בירידה של 1.08%.
מניית מגל הגיבה בנפילה של 4.13% להודעה של החברה שלפיה יש לה התחייבויות ודאיות ממשקיעים מוסדיים ומספר משקיעים קשורים נוספים לרכישת 1.7 מיליון ממניותיה. המניות נמכרו לאותם משקיעים בסכום כולל של 16.3 מיליון דולר, לשון הודעת החברה.
הלת'קייר טכנולוג'יס קיבלה מכתב התראה מבורסת הנאסד"ק כי איננה עומדת במגבלת המינימום של 2.5 מיליון דולר בקופת ההון של בעלי המניות. לחברה רשום הון בהיקף של 1.921 מיליון דולר. החברה הודיעה כי היא מתכננת תוכנית שעל פיה תשיג את הנדרש מבחינת תקנות הבורסה. מניות החברה נפלו ב-11.69%.
יום מסחר קשה נרשם גם במניות הבכירות. צ'ק-פוינט שתפרסם דוחות ביום שני הקרוב נפלה ב-3.96%. סימן שאלה גדול עומד סביב הדוחות הללו, וסביב יכולתה של החברה לעמוד בתחזיות. קומברס נפלה גם היא ב-5.05%, ואילו אלווריון השילה 4.51% נוספים מערכה.
מניות השבבים הישראליות סבלו מהדוחות של סאן, כאשר את המגמה השלילית מבינהן הובילה צורן עם נפילה של 6.26%. אם-סיסטמס נפלה ב-3.65%. טאואר איבדה 4.4%.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה מפקחת בנק ישראל
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזיות ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
