מ"מ הנגיד סוקולר: ייתכן שבעתיד נתערב במסחר במט"ח
[בלעדי] מ"מ נגיד בנק ישראל, הד"ר מאיר סוקולר, נשא אתמול דברים בכנס של ל.ה.ב באוניברסיטת תל אביב. המפגש שעסק בתחום המט"ח, הוביל את ד"ר סוקולר להתייחס למדיניות האסטרטגית של הבנק המרכזי, שלא להתערב במסחר במט"ח. "אני לא רואה סיבה, מדוע מתישהו בעתיד, לא נוכל לעתים לעשות פעולות בשוק הפתוח בקנייה ומכירה של מט"ח" הוא הסביר, "אך בינתיים, במציאות שאנו חיים בה, אני לא רואה סיבה לשנות את האסטרגיה."
מדיניות אי ההתערבות של בנק ישראל גוררת ביקורת בקרב המומחים. פרופ' שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה, שנכח במפגש, ביקר את בנק ישראל ואמר שמבחינתו, הבנק היה צריך להתערב במסחר אחרי הפיגוע במלון פארק. הוא גם האמין שאחרי עסקת החבילה של הורדת הריבית ב-2% (עסקת קליין-שלום) וחוסר הריסון הפיסקאלי שבא בעקבותיה, היה על בנק ישראל, להתערב במסחר במט"ח ולא לתת לשקל להתדרדר ל-5 שקלים לדולר.
פרופ' מעוז הוסיף כי "המחיר שהמשק שילם ב-2001 במעבר ל-5 שקל לדולר, היה הפסד של תמ"ג שלא היה שווה למדיניות אי-ההתערבות, מדיניות שהיא בבסיסה נכונה". ד"ר סוקולר, תיאר בתחילת דבריו, את המדיניות של בנק ישראל. "אנחנו לא מתערבים במסחר במט"ח, כבר כמעט כעשור. לא מוכרים ולא קונים". מהנתונים שהוא מציג עולה כי שוק המט"ח אכן הגיע ליציבות כמעט מופלאה, שאין לה אפילו אח ורע בשווקים המתעוררים שאליהם נוהגים להשוות את ישראל.
סוקולר הוסיף כי כשמביטים על השונות הגלומה באופציות המט"ח (שנסחרות בבורסה), רואים שהיא נמוכה בהרבה מזאת ששוררת בשווקים המתעוררים. "התנודות אצלנו פחותות מאילו שבעולם" הוא מסביר, "כיום השחקנים הזרים מהווים כבר כ-25% מהשוק במסחר היומי. אחת מצורות הפעולה שלהם היא בחוזים יומיים".
"אנחנו שומעים בתקשורת ש"הזרים עשו סיבוב". אך הרבה פעמים הזרים "עושים סיבוב אחד על השני" מסביר מ"מ הנגיד. ד"ר סוקולר הוא למעשה הנגיד בפועל מאז עזב ד"ר קליין את תפקידו, הוא נמצא בתפקיד עד לכניסתו בפועל של פרופ' סטנלי פישר, שמינויו אושר זה מכבר על ידי הממשלה.
"המרנו את הפיקוח על המט"ח - בדיווח. יש לנו דיווח די ממצה. יש כאן השתתפות הולכת וגדלה של הזרים. הכיוון הוא דו-כיווני. זאת תכונה דומה שמאפיינת את הזרים". אז מה גורם לאטרקטיביות של שוק המטבע המקומי בהשוואה לשווקים הבינלאומיים? לדברי סוקולר מדובר בין היתר בארקטיביות הישראלית בתחום ההייטק. הון-סיכון זר זורם לכאן בחיפוש אחרי השקעות עם רמות סיכון גבוהות, והישראלים, רוכים באמצעותו אג"חים יציבים בחו"ל. "זה מוסיף חוסן" הוא מסביר ומוסיף "אנו קונים חובות פחות מסוכנים, זה נראה לי תהליך בריא".
אך כפי שכולנו למדנו על בשרנו מהעסקה שעשו בבנק ישראל עם השר שלום, "אם המדיניות הפיסקאלית תשתולל, זה לא יעזור למדיניות המוניטרית" אומר סוקולר. כיום כשהמדיניות הפיסקאלית מרסנת ועובדת נכון, אנחנו זוכים לאותה יציבות מופלאה. יותר מכך, הספקולנטים לא מטילים מורא על מ"מ הנגיד. "ככל שהיציבות נמשכת, ההסתברות שהספקולציה תמשיך לייצב - גדלה". הוא זאת משום שהספקולנטים נעים בתנועות ההון שהם מבצעים לשני הכיוונים, ולעיתים לכיוונים מנוגדים במקביל.

מנכ"ל כאל לוי הלוי בדרך להוביל את אל על
הלוי עובר מכרטיסי אשראי לתעופה - האם בן טל-גננסיה תעבור מתעופה לכרטיסי אשראי?
לוי הלוי, מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות למנכ"ל אל על. המהלך מסמן סיום תקופה של דינה בן טל-גננסיה בתפקיד, שנמשכה כשלוש שנים ופותח דף חדש עבור חברת התעופה הלאומית בתקופה מאתגרת. התקופה של בן טל-גננסיה היתה נהדרת לחברה עם רווחי שיא בשל תקופת המלחמה.
פרידה מכאל בעיתוי רגיש
הלוי עוזב את כאל בעיתוי רגיש. רק ביום חמישי האחרון פורסם כי בנק דיסקונט הגיע להסכם עם קבוצת יוניון-הראל השקעות על מכירת השליטה בכאל בתמורה ל-3.75 מיליארד שקל. ההסכם כולל גם מנגנון של תשלומים עתידיים שעשויים להביא את התמורה הכוללת עד לרף של כ-4 מיליארד שקל. מדובר בעסקה משמעותית בשוק הפיננסי המקומי, והעזיבה של הלוי אומנם היתה צפויה, אבל לא בכזו מהירות.
הלוי נחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי בשנים האחרונות. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול המתחרות ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בעולם האשראי הצרכני והדיגיטלי, ושיפרה את רווחיותה.
אתגרי אל על
כעת הוא עובר לאתגר מסוג אחר לחלוטין: ניהול חברת תעופה לאומית המתמודדת עם שורה של אתגרים, תחרות בינלאומית שנעלמה בשנים האחרונות אבל צפויהלחזור ולשחוק את הרווח, תנודות חדות במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות מחמירות וצורך מתמשך בשדרוג צי המטוסים.
- כאל ממשיכה את מגמת הצמיחה בהכנסות וברווחים – החברה במגעים למכירה
- שינויים בהנהלת דיסקונט: לוי הלוי מונה לראש חטיבת טכנולוגיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההחלטה להביא מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים ולא מתעשיית התעופה עצמה עשויה לשקף גישה ניהולית שונה: דגש על התייעלות, ניהול סיכונים פיננסיים והובלת תהליכי מיזוגים או שיתופי פעולה עסקיים.