נחת לנוחי ותודה למוחזקות: דסק"ש הרוויחה 677 מ' ש'

ב-04', לעומת הפסד של 26 מ' ש' ב-2003. הרווח הרבעוני זינק פי 4 ל-119 מ' ש'. ובשורה העליונה: הכנסות החברה הגיעו ל-6.926 מיליארד ש' ב-04' וברבעון: ל-1.763 מיליארד ש'. וגם: תחלק דיבידנד במזומן בסך של 207 מ' ש' (4.5 ש' למניה)
שרון שפורר |

חברת דיסקונט השקעות דיווחה היום (שלישי) לבורסה לני"ע בתל אביב על תוצאותיה הכספיות ברבעון הרביעי של 2004 ובשנה החולפת כולה. מהדו"חות עולה תמונה אופטימית למדי.

הרווח הנקי של דסק"ש הגיע בשנה החולפת לגובה של 677 מיליון שקל, לעומת הפסד של 26 מיליון שקל ב-2003. הרווח למניה הסתכם ב-14.8 שקל, בהשוואה להפסד של כ-60 אגורות, שנה קודם לכן. ברבעון הרביעי לבדו רשמה דסק"ש רווח של 119 מיליון שקל או 2.7 שקל למניה - פי 4 לערך אל מול רווח של 30 מיליון שקל או 70 אגורות למניה ברבעון החותם את 2003.

בשורה העליונה, הגיעו הכנסות דסק"ש ממכירות ושרותים לגובה של 6.926 מיליארד שקל ב-2004, לעומת 6.916 מיליארד שקל ב-2003. ברבעון הרביעי לבדו הגיעו הכנסות החברה לגובה של 1.763 מיליארד שקל אל מול 1.693 מיליארד שקל ברבעון המקביל, שנה קודם לכן.

את עיקר השיפור בתוצאות מסבירים בחברה, בגידול משמעותי בתרומת כל החברות המוחזקות, שהסתכמה ברווח של כ-395 מיליון שקל לעומת רווח של כ-21 מיליון שקל בשנה קודמת וזאת, בין היתר, גם עקב מימושים מוצלחים שביצעו החברות המוחזקות אלרון וסאיטקס ושיפור בפעילות העסקית של החברות המוחזקות.

עם אישור הדו"חות הכספיים, החליט דירקטוריון החברה על חלוקת דיבידנד במזומן בסך של 207 מיליון שקל, המהווה 4.5 שקל למניה.

תן לי ואתן לך. דסק"ש לא חסכה בהשקעה הבחברות המוחזקות, השקע שמסתבר, כי קצרה את פרותיה בתום השנה. במהלך 2004 השקיעה החברה כ-538 מיליון שקל בחברות מוחזקות. בין ההשקעות ניתן למנות את רכישת מניות אלרון בהצעת רכש תמורת 151 מיליון שקל, את רכישת מניות שופרסל תמורת 132 מיליון שקל, את הגדלת ההחזקה בהמ-לט על ידי רכישת 20% ממניותיה בכ-36 מיליון שקל והתחייבות לרכישת 6% נוספים בכ-22 מיליון שקל. ובנוסף, את רכישת 46% ממניות נטוויז'ן בכ-90 מיליון שקל ואת רכישת 100% ממניות גלובקול ב-90 מיליון שקל.

והנה. ההשקעה השתלמה. החברות המוחזקות תרמו לדסק"ש כאמור 395 מיליון שקל לשורה התחתונה. התרומה המהותית ביותר הגיעה מאלרון - 160 מיליון שקל (לעומת תרומה של 21 מיליון שקל בלבד ב-2003). אחריה - 154 מיליון שקל הגיעו מסלקום (לעומת 108 מיליון שקל ב-2003), סאיטקס תרמה 53 מיליון שקל (לעומת הפסד קל בשנה שלפני כן), נכסים ובניין תרמה 23 מיליון שקל, מנאי תרמה לרווח 9 מיליון שקל ושופרסל תרמה 10 מיליון שקל (לעומת הפסד של 70 מיליון שקל בשנת 2003). חברות אחרות המוחזקות על ידי דסק"ש הוסיפו לרווח של החברה 11 מיליון שקל (לעומת הפסד של 19 מיליון שקל בשנת 2003).

קצת על המצב הכספי, מקורות המימון והנזילות. סך הנכסים של דסק"ש והחברות המאוחדות שלה הסתכם ב-31 בדצמבר 2004 בכ-10.7 מיליארד שקל. ההשקעות בחברות מוחזקות ואחרות במאזן המאוחד של החברה הסתכמו בכ-2.269 מיליארד שקל בסוף שנת 2004, לעומת כ-1.701 מיליארד שקל לסוף שנת 2003.

ההון העצמי של החברה הסתכם ב-31 בדצמבר 2004 בכ-3.150 מיליארד שקל, לעומת כ-2.814 מיליארד שקל בסוף 2003. סך עודף התחייבויות פיננסיות מעל נכסים פיננסיים של דסק"ש (כולל חברות המטה שלה) בתאריך המאזן הסתכם בכ-524 מיליון שקל, בהשוואה לעודף נכסים פיננסיים מעל התחייבויות פיננסיות של כ-87 מיליון שקל בסוף שנת 2003.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קרדיט ורד פרקשקרדיט ורד פרקש

תובנות על הישראלי הממוצע מהמהלך של בנק הפועלים

מעל מיליון לקוחות היו זכאים להטבה ששווה כסף מזומן, אך כמעט מחצית מהם כלל לא השתתפו; חלק העדיפו מענק של 100 שקלים על פני מניות בשווי גבוה יותר וללא עמלות, עדות להעדפת ודאות על פני פוטנציאל; הפערים בין צעירים למבוגרים ובין נשים לגברים משרטטים את דמותו של ה"ישראלי הממוצע"

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.67%   חילק אתמול מאות אלפי מניות ללקוחותיו במהלך ראשון מסוגו בישראל. מעבר לאירוע הסמלי, הנתונים מהחלוקה מספקים הצצה ייחודית להרגלי החיסכון וההשקעה של הישראלי הממוצע.

אדישות מפתיעה

בישראל יש אמרה של "נותנים לך - תיקח", לכן האדישות שעולה מהנתונים של הבנק דיי מפתיעים. מעל מיליון לקוחות היו זכאים לקבל את ההטבה, אך בפועל פחות מ-600 אלף לקוחות (כ-593 אלף לקוחות המחזיקים בכ-440 אלף חשבונות) בחרו באחת מהאפשרויות לקבלת ההטבה שחילק הפועלים. כלומר, כמעט מחצית כלל לא טרחו להצביע או אפילו לבדוק מה מוצע להם. זה מלמד על פער גדול בין הציבור לבין העולם הפיננסי, גם כשהבנק מציע כסף או מניות בחינם, רבים מעדיפים להתעלם. אפשר לקרוא לזה ריחוק מהבנק, חוסר מודעות או פשוט אדישות, אבל התוצאה היא שחלק גדול מהלקוחות ויתר על הטבה ממשית מבלי להתעניין.

שנאת הסיכון

הבחירה במענק הכספי של 100 שקלים, על פני מניות בשווי גבוה יותר, המוערך בכ-124.5 שקל ביום ההטבה, ממחישה עד כמה חלק בציבור מעדיף ודאות על פני פוטנציאל. רבים מהלקוחות ויתרו על ערך עודף מיידי, פשוט מפני שהכסף המזומן נראה להם "בטוח יותר". גם כשהבורסה מציעה נזילות מלאה, חוסר ההבנה או החשש מהלא נודע מובילים לחירות כלכלית מוגבלת, הציבור מוכן להפסיד כדי להרגיש שקט נפשי. חלק מהלקוחות ויתרו על רווח מיידי, למרות שהמניות ניתנו ללא עמלות, ללא דמי משמורת וללא אירוע מס, כלומר הטבה נטו לחשבון.

חשיפה ראשונה לשוק ההון?

כ-60% מהלקוחות שבחרו במניות לא החזיקו קודם לכן ניירות ערך בחשבון הבנק. מצד אחד, מדובר במהלך שפתח את הדלת לעשרות אלפי משקי בית שלא היו מחוברים כלל לשוק ההון. מצד שני, ייתכן שהנתון הזה משקף גם תופעה אחרת. הרבה ישראלים שמבינים בהשקעות כבר מזמן לא עושים זאת דרך הבנקים, אלא דרך בתי השקעות חיצוניים שמציעים עמלות נמוכות יותר. כך או כך, מדובר בתזכורת לפערים גדולים מאוד בגישה להשקעות.

פער גילאים מובהק

בפילוח גילאים נחשף פער משמעותי, כאשר רק 58% מהצעירים בני 18-25 בחרו במניות, לעומת 70% בקבוצת גילאי 46-55. זה לא בהכרח "שנאת בורסה", אלא יותר תחושת ריחוק וחוסר עניין אצל הצעירים, שעוסקים פחות בחיסכון והשקעות לטווח ארוך ויותר בבזבוזים של כאן ועכשיו. האבסורד הוא שהבורסה היא כלי שמאפשר נזילות כמעט יומיומית, ושווי ההטבה שהתקבל מהמניות גבוה מזה שהתקבל במענק החד פעמי בגובה 100 שקל. מנגד, ככל שהגיל עולה, כך גדלה המוכנות לבחור באפיק שמסמל השקעה, גם אם מדובר במתנה קטנה. התמונה שעולה היא של דור צעיר שנשאר קרוב יותר למזומן, לעומת דור מבוגר יותר שכבר מבין את החשיבות שבהשקעות.