הוסדרה מסגרת מימון לעסקת פרטנר: אשראי של 550 מ' ד'

יום מוצלח ורווי הודעות: זכתה לדירוג Aa2 ממדרוג ול-AA- ממעלות עבור אג"ח בהיקף עד למיליארד ש' והכי חשוב: משרד התקשורת הוריד את סף המינימום של האחזקות הישראליות ל-5% - בפרטנר פיללו רק ל-9% והופתעו לטובה
שרון שפורר |

חברת פרטנר תקשורת הודיעה היום (שני), כי חתמה על מסמך עקרונות המסדיר את מסגרת המימון החדשה אשר תעמיד לרשות החברה אשראי בסך 550 מיליון דולר. מסגרת האשראי תחולק לשני חלקים: אשראי לטווח ארוך לפרק זמן של שש שנים בסך 450 מיליון דולר ואשראי מתגלגל לטווח קצר למשך שש שנים בסך של 100 מיליון דולר. בנק הפועלים, בנק לאומי לישראל ובנק דיסקונט יעמידו את מסגרת האשראי שבה ישתתף גם בנק המזרחי המאוחד. אישור סופי של מסגרת האשראי החדשה כפוף להשלמת ההסכם הסופי ולקבלת אישור בעלי המניות של פרטנר באסיפה כללית מיוחדת. בנוסף, פרטנר הודיעה כי בהמשך להכנותיה לאפשרות להציע מיליארד שקל לציבור בישראל באגרות חוב לא מובטחות, שתי סוכנויות הדירוג בישראל דירגו את אגרות החוב. מדרוג, החברה המסונפת בישראל למודי'ס, הודיעה על כוונתה לדרג את אגרות החוב שיוצעו על ידי החברה בדירוג של Aa2. מעלות, המסונפת בישראל לסטנדרד אנד פור'ס, הודיעה על כוונתה לדרג את אגרות החוב בדירוג של AA-. פרטנר מציינת בהודעתה, כי הצעה כלשהי של אגרות חוב כפופה לאישורים הנדרשים בפרטנר ולפרסום תשקיף בנוסח סופי המאושר על ידי הרשות לניירות ערך. אגרות חוב אלה לא נרשמו ולא יירשמו לפי חוק ניירות הערך של ארצות הברית, משנת 1933 ולא יוצעו או יימכרו בארצות הברית ללא רישום או קבלת פטור מדרישות הרישום. מנהל הכספים הראשי של החברה, אלן גלמן מסר, כי "המבנה הפיננסי החדש שעתיד להיווצר בעקבות הנפקת אגרות החוב ומסגרת האשראי החדשה של החברה, יעניק לפרטנר מבנה פיננסי גמיש וזול יותר. התקבולים מיועדים בעיקרם לשם מיחזור החוב הבנקאי הקיים של החברה, מימון ביצוע עסקת הרכישה של מניות החברה מבעלי המניות הישראלים המייסדים, ופדיון אגרות החוב בסך 175 מיליון דולר הנושאות ריבית של 13%, הניתנות לפדיון באוגוסט 2005. הדירוג המוצע לאגרות החוב הוא הוכחה נוספת לאמון של הקהילה הפיננסית בישראל בחוסנה הפיננסי של חברת פרטנר, ברווחיותה, ביכולתה לייצר תזרימי מזומנים יציבים, וביכולת כיסוי החוב של פרטנר". בנוסף, פרטנר הודיעה הבוקר, כי משרד התקשורת אישר תיקון ברשיונה הכללי של החברה. התיקונים עסקו בעיקרם בדרישה למינימום אחזקות על ידי גופים ישראליים בשיעור של 20%. משרד התקשורת הוריד את סף המינימום של האחזקות הישראליות לשיעור של 5%, בכפוף לשנויים מסוימים בתקנונה של פרטנר. משרד התקשורת אף אישר את העסקה בה תרכוש החברה את מניותיה מהמייסדים הישראליים. גלמן הוסיף, כי המימון החדש בצירוף התיקונים לרישיון הכללי ואישור משרד התקשורת לביצוע עסקת רכישת המניות ממייסדים ישראליים, מהווים השלמה של תנאים עיקריים לביצוע העסקה המוצעת לרכישת מניות מבעלי מניות ישראליים מייסדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.98%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.