מדד חוסן: 5 הגדולים עקפו הבנקים המסחריים העצמאים
במסגרת מחקר שנערך על ידי פרופסור דוד רוטנברג, סגן המפקח על הבנקים, וירון פישמן, כלכלן ביחידת המחקר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, פותח לראשונה עבור ישראל מדד ייחודי בשם מדד חוסן המשמש לדירוג הבנקים המסחריים ולהערכת איתנותם וחוסנם הפיננסי. מדד זה ישמש, לדברי השניים, את הפיקוח על הבנקים כאחד מכלי המעקב אחר איתנותם וחוסנם של בנקים לאורך זמן ולהשוואה בין הבנקים השונים.
המדד נועד להעריך ולהשוות את ביצועי הבנקים, גם בנקודת זמן וגם לאורך זמן, באמצעות ציון אחיד הנע בין 1 ל-5, כאשר הציון 1 מציין בנק איתן בכל המובנים והציון 5 מציין בנק המאופיין בחוסר יציבות או בחוסר איתנות באופן קיצוני. הציון במדד מתבסס על שש קטגוריות ראשיות: הלימות הון, איכות נכסים - בעיקר סיכון אשראי, איכות ניהול, רווחיות, חשיפה לסיכון נזילות וחשיפה לסיכוני שוק.
ציונים. חמשת הבנקים הגדולים העומדים בראש חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות זכו לציון של 2.7 בשנת 2003 (לעומת 2.96 ב-2001 ו-2.95 ב-2002). את הציון הנמוך ביותר ב-2003 קיבלו הבנקים המסחריים העצמאיים - 2.96 (לעומת 3.55 ו-3.36 בשנים 2001 ו-2002, בהתאמה. החברות הבנות הבנקאיות קיבלו את הציון הגבוה ביותר מבין 3 הקבוצות של 2.47 (לעומת 2.87 ו-2.6 ב-2001 וב-2002, בהתאמה).
בבנק ישראל מבארים ומפרטים, כי מדד "החוסן" דומה במהותו למדדים שפותחו ונמצאים בשימוש במספר רב של רשויות פיקוח במדינות מערביות, כגון, ארה"ב, איטליה, צרפת, הולנד, אנגליה, גרמניה ועוד. בכל אחת מהקטגוריות הראשיות של מדד ה"חוסן" נבדקו קטגוריות מישנה המורכבות מ-25 משתנים פיננסיים שונים, המבוססים בעיקר על נתונים מהדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו לציבור הרחב. זאת, למעט איכות הניהול, המבוססת במידה מסוימת על הערכות הפיקוח על הבנקים. חשוב להדגיש, כי הציון הסופי נקבע על סמך משקלות שונות שניתנו ע"י החוקרים לכל הקטגוריות הראשיות, לכל קטגוריות המשנה ולכל המשתנים הפיננסיים המרכיבים אותן.
במסגרת המחקר חושב מדד "חוסן" לכל אחד מ-22 הבנקים המסחריים שהיו קיימים במערכת הבנקאות בישראל בשנים 2000 עד 2003 ומוצגים לציבור בשלוש קבוצות התייחסות: קבוצת חמשת הבנקים המסחריים העומדים בראש חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות (בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק המזרחי) הכוללת גם את ביצועי חברות הבנות השייכות להם - בנקים מסחריים, בנקים למשכנתאות, שלוחות חו"ל, מוסדות פעילים בשוק ההון, חברות כרטיסי אשראי וכעוד, קבוצת חברות הבנות הבנקאיות השייכות לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות (בנק מסד, בנק יהב, בנק ערבי ישראלי ועוד), קבוצת יתר הבנקים המסחריים העצמאיים (שאינם חברות בנות של קבוצות בנקאיות).
הממצאים העיקריים של המחקר, על פי ציוניהם השנתיים של שלוש קבוצות ההתייחסות הם:
1. בכל אחת מהשנים שבין 2000 ל-2003 היו ציוני קבוצת החברות הבנות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הטובים ביותר, בעוד שציוני קבוצת יתר הבנקים המסחריים העצמאיים היו הגרועים ביותר. בבנק ישראל מציינים, כי כעת נותר מספר מצומצם של בנקים קטנים ששייכים לקבוצה הזו במערכת הבנקאות הישראלית וזאת, עקב סגירתם של בנקים קטנים או מיזוגם עם בנקים גדולים. מאפייני החולשה של חלק מבנקים קטנים אלה אשר השתקפו גם בציוני מדד חוסן, הביאו אותם לחסל עסקיהם או, להתמזג.
2. בשנת 2000, נרשמו ציונים טובים בכל קבוצות ההתייחסות הללו, על רקע שעורי הצמיחה הגבוהים אז, יחסית לציונים הגרועים יחסית שהתקבלו בשנים 2001 ו-2002, על רקע ההאטה הכלכלית. בשנת 2003, חל שיפור בציוני קבוצות ההתייחסות לרמה דומה לזו של-2000, במקביל לשיפור מסוים במצב המשק. הדבר מצביע על כך שמדד חוסן מושפע ומשקף גם את מצב הבנקים על פי מחזור העסקים במשק.
3. השיפור בציוני המדד בשנת 2003 שיקף שיפור בהלימות ההון וברווחיות. לעומת זאת, באשר לאיכות הנכסים המשיכו להירשם ציונים גרועים כמעט בכל קבוצות ההתייחסות – דבר המשקף כי סיכון האשראי נותר גבוה במערכת הבנקאות גם בשנת 2003, בדומה לשנים הקודמות. הדבר ממחיש כי ניתן לאפיין באופן שוטף את תחומי השיפור או ההרעה בבנקים בישראל על פי התפתחות מרכיביו השונים של מדד חוסן.
