מדד חוסן: 5 הגדולים עקפו הבנקים המסחריים העצמאים
במסגרת מחקר שנערך על ידי פרופסור דוד רוטנברג, סגן המפקח על הבנקים, וירון פישמן, כלכלן ביחידת המחקר בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, פותח לראשונה עבור ישראל מדד ייחודי בשם מדד חוסן המשמש לדירוג הבנקים המסחריים ולהערכת איתנותם וחוסנם הפיננסי. מדד זה ישמש, לדברי השניים, את הפיקוח על הבנקים כאחד מכלי המעקב אחר איתנותם וחוסנם של בנקים לאורך זמן ולהשוואה בין הבנקים השונים.
המדד נועד להעריך ולהשוות את ביצועי הבנקים, גם בנקודת זמן וגם לאורך זמן, באמצעות ציון אחיד הנע בין 1 ל-5, כאשר הציון 1 מציין בנק איתן בכל המובנים והציון 5 מציין בנק המאופיין בחוסר יציבות או בחוסר איתנות באופן קיצוני. הציון במדד מתבסס על שש קטגוריות ראשיות: הלימות הון, איכות נכסים - בעיקר סיכון אשראי, איכות ניהול, רווחיות, חשיפה לסיכון נזילות וחשיפה לסיכוני שוק.
ציונים. חמשת הבנקים הגדולים העומדים בראש חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות זכו לציון של 2.7 בשנת 2003 (לעומת 2.96 ב-2001 ו-2.95 ב-2002). את הציון הנמוך ביותר ב-2003 קיבלו הבנקים המסחריים העצמאיים - 2.96 (לעומת 3.55 ו-3.36 בשנים 2001 ו-2002, בהתאמה. החברות הבנות הבנקאיות קיבלו את הציון הגבוה ביותר מבין 3 הקבוצות של 2.47 (לעומת 2.87 ו-2.6 ב-2001 וב-2002, בהתאמה).
בבנק ישראל מבארים ומפרטים, כי מדד "החוסן" דומה במהותו למדדים שפותחו ונמצאים בשימוש במספר רב של רשויות פיקוח במדינות מערביות, כגון, ארה"ב, איטליה, צרפת, הולנד, אנגליה, גרמניה ועוד. בכל אחת מהקטגוריות הראשיות של מדד ה"חוסן" נבדקו קטגוריות מישנה המורכבות מ-25 משתנים פיננסיים שונים, המבוססים בעיקר על נתונים מהדוחות הכספיים של הבנקים שפורסמו לציבור הרחב. זאת, למעט איכות הניהול, המבוססת במידה מסוימת על הערכות הפיקוח על הבנקים. חשוב להדגיש, כי הציון הסופי נקבע על סמך משקלות שונות שניתנו ע"י החוקרים לכל הקטגוריות הראשיות, לכל קטגוריות המשנה ולכל המשתנים הפיננסיים המרכיבים אותן.
במסגרת המחקר חושב מדד "חוסן" לכל אחד מ-22 הבנקים המסחריים שהיו קיימים במערכת הבנקאות בישראל בשנים 2000 עד 2003 ומוצגים לציבור בשלוש קבוצות התייחסות: קבוצת חמשת הבנקים המסחריים העומדים בראש חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות (בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי הראשון ובנק המזרחי) הכוללת גם את ביצועי חברות הבנות השייכות להם - בנקים מסחריים, בנקים למשכנתאות, שלוחות חו"ל, מוסדות פעילים בשוק ההון, חברות כרטיסי אשראי וכעוד, קבוצת חברות הבנות הבנקאיות השייכות לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות (בנק מסד, בנק יהב, בנק ערבי ישראלי ועוד), קבוצת יתר הבנקים המסחריים העצמאיים (שאינם חברות בנות של קבוצות בנקאיות).
הממצאים העיקריים של המחקר, על פי ציוניהם השנתיים של שלוש קבוצות ההתייחסות הם:
1. בכל אחת מהשנים שבין 2000 ל-2003 היו ציוני קבוצת החברות הבנות של חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות הטובים ביותר, בעוד שציוני קבוצת יתר הבנקים המסחריים העצמאיים היו הגרועים ביותר. בבנק ישראל מציינים, כי כעת נותר מספר מצומצם של בנקים קטנים ששייכים לקבוצה הזו במערכת הבנקאות הישראלית וזאת, עקב סגירתם של בנקים קטנים או מיזוגם עם בנקים גדולים. מאפייני החולשה של חלק מבנקים קטנים אלה אשר השתקפו גם בציוני מדד חוסן, הביאו אותם לחסל עסקיהם או, להתמזג.
2. בשנת 2000, נרשמו ציונים טובים בכל קבוצות ההתייחסות הללו, על רקע שעורי הצמיחה הגבוהים אז, יחסית לציונים הגרועים יחסית שהתקבלו בשנים 2001 ו-2002, על רקע ההאטה הכלכלית. בשנת 2003, חל שיפור בציוני קבוצות ההתייחסות לרמה דומה לזו של-2000, במקביל לשיפור מסוים במצב המשק. הדבר מצביע על כך שמדד חוסן מושפע ומשקף גם את מצב הבנקים על פי מחזור העסקים במשק.
יוסי מרגלית, רפאל, צילום: דוברות רפאלרפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.
רובוט לוחם (גרוק)עתיד בלי חללים בקרב - ישראל חותרת לטכנולוגיות שיחליפו לוחמים
איך יראה שדה הקרב העתידי, ואיפה נמצא איום גדול על ישראל?
הטכנולוגיה המתקדמת עוזרת בשדה הקרב וישראל חייבת לחתור לבניית רובוטים, רחפנים ואמל"ח משוכלל בהרבה מהקיים היום, באופן שיחליף לוחמים אנושיים בלחימה פיזית ממש ובכך נחסוך בדם חיילינו ונצמצם את הצרכים הקשורים בימי מילואים רבים. ההייטק הישראלי מצוי בעמדה מצוינת להשתלב ומשרד הביטחון חייב לראות בכך מטרה עתידית עליונה.
זוכרים את הסרטון בו נראה יחיא סינוואר הפצוע מנסה ברגעיו האחרונים להכות עם מקל, רחפן צה"לי שחג סביבו? הפער העצום בין מה שהיה לו ומה שיש לעזתים מול הטכנולוגיה הצה"לית - את הפער הזה צריך לטפח ולהעצים מול כל אויבינו ולחתור לתוצאה עתידית בה טכנולוגיות שלנו תייתרנה לוחמים אנושיים ותחסוכנה לנו בדם. הרבה דם. ותחסוכנה גם ים של ימי מילואים.
חלק מהעמים סביבנו מקדשים את המוות בעוד אנו מקדשים את החיים. ראוי שכל צד יקבל את אשר הוא מבקש. אלו מביניהם שירצו בכך יקבלו מאיתנו מוות בעוד אנו נשמור על עצמנו בחיים.
ה-AI מביא להאצה בעולם הרובוטיקה
- מהפכה סינית: רובוט הומנואידי בפחות מ־6,000 דולר
- מי מרוויח מה-AI? רמז: אלו הם לא העובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לנו כבר כעת דחפורים אוטונומיים מסוג D9 לפילוס מרחבים ממולכדים, כלי סיור אוטונומיים המסוגלים גם לירות, מערכת "רואה יורה" (שהייתה עושה את עבודתה ב-7 לאוקטובר אם היו מגינים עליה מפני רחפנים – ראשו של מישהו צריך לעוף על זה), רחפני נפץ ועוד.
