ירידה בריכוזיות? זה היה שבוע של ארבע מניות בבורסה
שבוע תנודתי עבר על הבורסה לניירות ערך בתל אביב, בסיומה נרשמה מגמה חיובית בקרב המדדים המובילים. את השבוע פתחה הבורסה בירידות שערים כשברקע, הסלמה במצב הביטחוני כשיו"ר הרשות הפלשתינית לא מצליח לעצור את המחבלים. ראש הממשלה הודיע כי צה"ל נערך למבצע "צעד תימני", הודעה זו השיגה את מטרתה וחילצה הצהרות מצד יו"ר הרשות על כוונתו להילחם בארגוני הטרור. במידה ונקשור אירועים אלו לבורסה המקומית, ניתן לראות שבשלושת הימים לאחר מכן נרשמו עליות שערים בקרב המדדים השונים, כשהם מגובים במחזורים גבוהים מהממוצע. אך ביום החותם של השבוע סיימו המדדים בירידות שערים.
בסיכום שבועי: מדד תל אביב 25 עלה קלות ב-0.09% והתמקם ברמת 623.04 הנקודות, מדד תל אביב 100 הוסיף 0.33% לרמת 651.2 נקודות, מדד חמשת הבנקים הגדולים טיפס ב-0.22% לרמת 872.26 נקודות, מדד תל אביב 75 עלה ב-1.14% לרמת 703.21 נקודות, אך לא זכה למחזורים בדומה לתקופה האחרונה. מנגד, מדד התל טק לא נגרר לעליות וירד ב-0.44% לרמת 440.55 נקודות. הכוכב התורן של השבוע הינו מדד היתר 30, מדד זה זינק השבוע ב-5.6% תוך שהוא מכפיל את מחזורי המסחר. נזכיר כי השבוע השיקה חברת קסם מכשירים פיננסים 3 תעודות סל חדשות, ומדד היתר 30 ביניהם.
אך השבוע היה ללא ספק שבוע של 4 מניות שכיכבו תוך שהן מרכזות בממוצע כ-36% מהמחזור בבורסה: מניית חברת הפרמצבטיקה - טבע, חזרה להוביל את ראשות טבלת המחזורים בבורסה המקומית. הסיבה לכך, בתחילת השבוע פורסם מחקר הקושר את תרופת הדגל של החברה - הקופקסון, למחלת הסרטן. מחקר זה גרר לירידות חדות במניה ומחזורים גבוהים. מחקר זה זכה לתגובות רבות מצד אנליסטים שסתרו את תוכנו והבהירו כי אין בו כדי לפגוע בחברה.
הנהלת בנק הפועלים פירסמה השבוע הערכה לפיה הרווח הנקי של הבנק ישקף תשואה על ההון של 14% בשנת 2005. הערכה זו משקפות תחזית להמשך הצמיחה וגידול בפעילותו של הבנק, ולהמשך האצת שיעור הרווחיות בפעילותו הבינלאומית. תחזית הבנק מסתמכת על הנחה, כי יימשכו תהליכי השיפור במשק הישראלי, והצמיחה תהיה בשיעור דומה לזה שהושג בשנת 2004. בבנק הפועלים ציינו גם התחזית לא לקחה בחשבון את המלצות ועדת בכר.
מניות בזק נהנו השבוע ממומנטום חיובי לקראת ההפרטה הקרבה. בסיכום שבועי קפצו מניות החברה ב-9.5% במחזורי מסחר גבוהים מהממוצע. אתמול (ד') הודיע מנהל רשות החברות הממשלתיות, אייל גבאי, על את הצטרפותה של קרן Providence Equity offshore Partners IV L.P, להליך הפרטת החברה. זאת בנוסף לקבוצת בני אלג'ם שצרפה אליה את הפניקס, שהצטרפה בתחילת השבוע. בתחילת פברואר צפוי להסתיים הסבב הראשון של פתיחת חדר המידע כשלאחריו מתוכנן הסבב השני בחדר המידע ומצגות משרד התקשורת בעניין רגולציה.
בבנק לאומי לא נרשם ארוע מהותי השבוע, אך מניה זו שבדרך כלל נמנית על המניות הסחירות ביותר, המשיכה להנות מהמומנטום של מניות הבנקים בשבועיים האחרונים.
ביום ב' הקרוב יחליט נגיד בנק ישראל הזמני, מאיר סוקולר, ככל הנראה תוך התייעצות עם הנגיד המיועד, סטנלי פישר, על גובה הריבית במשק לחודש פברואר הקרוב. הערכות בקרב כלכלנים בשוק חלוקות, חלקם מעריכים כי הנגיד יותיר את הריבית ללא שינוי וחלקם מעריכים כי יוריד בפעם השלישית ברציפות את שיעור הריבית בין 0.1% ל-0.2%, לרמה של 3.6% ל-3.5%.
אתמול הודיעה הועדה המייעצת ברשות השופט בדימוס על אישור מינויו של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל. חברי הועדה לא מצאו שום פסול בדרך בחירתו של פישר לנגיד, למרות שלא נערכו עימו ראיונות כמו עם שאר המועמדים. חברי הועדה קיבלו את ההצעה לפיה יוחזקו מניותיו של פישר בתאגיד הפיננסים, סיטיגרופ, בנאמנות עיוורת.
בשוק הסולידי נמשכה גם השבוע המגמה החיובית בכל האפיקים השונים. מרבית מהאופטימים מתבססים על מינויו הצפוי של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל. זאת בנוסף להעלאת הדירוג לישראל על ידי חברת הדירוג העולמית S&P מ"שלילי" ל"יציב", וסביבת אינפלציה נמוכה ללא חשש להעלאת הריבית בקרוב. ממשיך שוק זה להיות קרקע פוריה גם למשקיעים זרים.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.